ה перейлוה מחשבים ביורידיים של נאס"א למטרה חדשה על הירח
חלק מרכיבי חומרה שנבנו במקור עבור מיזם תחזוקה ומערכת לירח שאמור היה לקום על הרצפה, אינם מיועדים עוד לחלל המשימה המקורית, והם מעוצבים כעת באופן מחדש ליישום על פני שטח הירח. נאס"א אישרה בכתב את התכנון החדש, ומודיעה כי הפרויקט ההתחלתי, שהוקדש לפיתוח טכנולוגיות עבור בסיס הירח, מתמקד עכשיו בתהליכי בדיקה שביכולתם לתמוך במגוון משימות קריטיות על פני השטח הירחי – והכל על בסיס חומרה שנוצרה לראשונה לתפקיד אחר לחלוטין.
שימוש חוזר במערכות שהיו מיועדות למשימה שונה
נאס"א בשותפות עם חברת Northrop Grumman מפתחת שלושה מכשירי הדגמה טכנולוגיים שייטסלו על פני הירח. שלושה המארזים מכונים "הדגמות תשתית הירח" ומוגדרים כ-LID-1, LID-2 ו-LID-3. המוצרים האלה מבוססים על חלקי חומרה של מערכות אנרגיה ואווניג'יקס שנבנו קודם לכן עבור פרויקט Ungoing Gateway, הממוקם במרכזה של מערכת החלל הירחית הנקראת בהמשך. מעבר לאמור, מדובר ביישומים שנוצרו כדי לבדוק יכולות הישרדות של לוחות עבודה במקומות קשים ולסייע להבטיח את תפקוד המערכות הקריטיות הנדרשות לקיום במקום בו החום והקור קשים במיוחד.
מה המסע ההדגמות שואף להוכיח
אתגר המרכז של ההדגמות הוא היכולת לשרוד תקופות חשוכות – כשהשמש שוקעת מעל הירח, והטמפרטורות הקיצוניות מקפיאות את המערכות. ההדגמות הראשונות יבדקו מערכות שנבנו לשרוד לילות ארוכים, עם אפשרות לשליטה בטמפרטורות קיצוניות הכוללות תקופות של שעות או ימים של הצללה. בנוסף, המערכות ייבחנו כדי לבדוק תשתיות כוח משותפות שיכולות לתמוך בכל העת במשימות קריטיות, כולל אמצעי אוווניג'יקס ומערכות אנרגיה, המשמשות לתפעול הבסיס ולשמירה על תפקוד המערכות הפועלות במקום.
הטמפרטורות באזור הדרומי של הירח נע בנטיות קיצוניות – מ-334 מעלות מתחת לאפס פרנהייט עד ל-130 מעלות מעל לאפס. מערכות אלקטרוניות, סוללות ומערכות בקרה תרמית שעלולות להשתבש במהלך לילה ארוך, מורידות את רמת היכולת של כלל המערכות ושולחות אותות חסרי ערך – ולכן היכולת לשרוד לילות היא קריטית לכל שאר המשימות בשטח.
ההדגמות הן חלק מסדרת פעילויות המוגדרת כרגע של שלב I של הפרויקט לבניית בסיס ירח, והן מתוכננות להמשך עד שנת 2029, הכוללות יותר מעשרים נחיתות רובוטיות. נכון לעכשיו, נאס"א לא הציגה תאריכי השקה ספציפיים עבור המיזמים הללו.
הרקע להחלטה לשנות את מסלול הפרויקט
מערכת האווריג'יקס והתחזוקה של Gateway, המכונה HALO, תוכננה במקור כשיגור אמין ומוגן עבור צוות בתחנת חלל לירח המשמשת כתחנת מעבר. חלקים מ-HALO הגיעו למתקן בחברת Northrop Grumman באריזונה באביב 2025, לאחר שבאו מקבלן המשנה, Thales Alenia Space מאיטליה, והותאמו לסיום הפרויקט.
האתגרים בתוכנית מתועדים במסמכי פיקוח ובקרה של סוכנות החלל. לפי דיווחים של Spaceflight Now הועלתה תוכנית סקירה מיידית ממשרד מבקרי החשבונות של נאס"א, שכותב של הסגן למבקרים של המשרד, בראיון עם הדירקטור, הציג הערכה כי הסיכויים להשלים את השיגור בתאריך שנקבע – אוקטובר 2025 – הם אפסיים, מתוך כך שנמצא שהפרויקט נתקע באתגרים רבים. הממצאים מראים כי חוזה הפרויקט עבר שינויים רבים לאורך השנים, החל מ-187 מיליון דולר בשנת 2019 לגילוי מוקדם, והמשך להיקף של 1.3 מיליארד דולר ב-2021, שהוחלף בהסכם חדש ב-2024 בשווי של 1.8 מיליארד, עם דחייה של מועד ההשלמה עד אוקטובר 2026, ומסקנות שהחברה נדרשת לטפל בבעיות קורוזיה שעלו על כל חלקי המבנה המרכזיים של HALO.
בשלהי 2026, נאס"א הורתה להפסיק את העבודה על הפרויקט, בעוד שבשווי הכספי הכולל כבר הושקעו 1.9 מיליארד דולר – סכום שממשיך לעלות. רק בדצמבר 2026, הוערכה ההערכה שהמשלוח הסופי של HALO עשוי להידחות עד לתאריך יולי 2031, כלומר דחייה של שש שנים, ומערכת Gateway לא תהיה פעילה עד לפחות 2032.
בתגובה למסמכים אלה, מבהירה נאס"א כי שורה של שיקולים – כולל עליית עלויות, דחיות בלו"ז, בעיות ביצוע של הקבלן, ושינויים בדרישות – מחייבים להתמקד בתיקון ותיאום של הארכיטקטורה הכוללת של תוכנית Artemis, על מנת להבטיח המשך נאמן של החזון לחקר הירח במשך שנים רבות.
דרכי שימוש חוזר של הטכנולוגיות ואמינות החומרה
Northrop Grumman מציגה את הטענה שהחומרה המבוססת והמפותחת שימשה כנקודת מוצא. דווויד שיילר, סגן נשיא לפיתוח מדעי וחלל אזורי, מציין: "ההוכחה שחשובה היא שהחומרה מוכנה להפעלה." אולם, טענה זו דורשת בחינה מעמיקה על מנת לבדוק האם חומרה שמתאימה ליישומים במעגל סגור תוכל גם לשמש על השטח – עם סיכונים של אבק רולית, שינויים תרמיים ותנודות מכאניות בעת הנחיתה. ניסוי ההדגמה נועד בדיוק לבדוק את השאלות האלה, והאם החומרה אכן מסוגלת לעמוד באתגרים הללו.
חשוב לציין כי בניגוד לראיות על קורוזיה במבנה המרכזי של HALO, לא פורסמה הערכה עצמאית של נאס"א בנוגע לאיכות הפירוש והשדרוג של החומרה ליישומים על פני השטח הירחי. לכן, השאלות המרכזיות בנוגע למוכנות הטכנולוגיות נותרות פתוחות.
המצב הנוכחי של תוכניות נוספות לירח
הניסויים של Northrop Grumman הם חלק ממאבק רחב יותר של תעשייה פרטית המכוונת להבאת רכב נחיתה לירח עד שנת 2028, במסגרת יוזמת שירותי מטען לירח (Commercial Lunar Payload Services) של נאס"א. חברות כמו Blue Origin, Firefly Aerospace, Intuitive Machines ו-Voyager עובדות יחד ליצירת תשתית אמינה של שיגורי רכב ומערכות נלוות.
הנחיתן של Blue Origin, ה-Blue Moon MK1, עברו בדיקות סביבתיות וכלל בדיקות תקשורת ושלט רחוק עם מערכות התקשורת של נאס"א. רכב ה-Lander של Voyager, מסוג Griffin-1, נמצא כעת בתהליך בדיקות בסביבת לחץ וחום במרכז מחקר החלל ג'ונסון, ומבוקש שיקלט עוד בשנת 2026. חטיבת Intuitive Machines ו-NASA השלים לאחרונה בדיקות טמפרטורה וריקובלציה על חיישני IM-3 במרכז החלל מרשל. בנוסף, משימת Blue Ghost של Firefly נמצאת בשלב ההכנות, והיא נחשבת כנחיתה אמריקאית ראשונה אפשרית על הצד הרחוק של הירח.
באשר לתורמות בינלאומיות, המצב מורכב יותר. חומרי הגלם של סוכנות החלל האירופית עבור מערכת Gateway, כולל מודול I-Hab הירחי, נבנו במקור עבור תכנית התחבורה במסלול הלווייני, והעדכון הנוכחי של נאס"א לא נוגע בהם. על אף שמספר פרויקטים ומחשבות מתנות גם כן לדון באפשרות שישראל, אירופה ומדינות נוספות תתרום את חלקן לתשתית הירח, עדיין אין החלטה סופית בנוגע להמשכיות שיתוף פעולה כזה.
מחקרים שנערכו לפני חיפוש מקורות קרח על הירח, תלויים באותן תשתיות שטח אותן ההדגמות של נאס"א שמטרתן לבדוק את היכולת של מערכות אלו לתמוך בחיפוש אחר מים תת-קרקעיים. עדיין, עלות, לוחות זמנים, והיקף ההשקעה הפנויה בנושאים אלה אינם ברורים במלואם, והם עדיין פתוחים לדיון.
שאלות שהקוראים מייחלים לתשובות עליהן
- מה למעשה מתוכנן לשימוש חוזר? רכיבי חומרה של אנרגיה ואווניג'יקס שפותחו עבור מודול HALO של Gateway, והועברו כיום ליישומים המיועדים לבדיקה בשטח הירח.
- מדוע נאס"א העדיפה על תכנית Gateway? המשרד שינה אסטרטגיה מתמקדת במסלול מסביב לירח אל אחת שמתמקדת בפעילויות על פני השטח. דיווחים גם מצביעים על כישלונות בלוחות הזמנים, בעיות קורוזיה במבנה המרכזי של HALO, ועלייה מתמדת בעלויות החוזה.
- מה זה “הישרדות בלילה”? היכולת של מערכות חלל לשרוד תקופות ארוכות של חשכה, שלקמן משך ימים, בקרת טמפרטורות וקשיי קור, בלי נזק קבוע.
- מתי תושקנה המשימות? נאס"א לא הודיעה על תאריכי שיגור ספציפיים. הפרויקטים חלק משלב I של תכנית בסיס הירח, שנמשכת עד 2029.
- כמה עלה HALO? הערכה שהחוזה על פרויקט HALO טיפס עד ל-1.9 מיליארד דולר לפני שהורה נאס"א להפסיק את העבודה באפריל 2026, על פי מכתב מבקר חשבונות שהוזכר בדיווחים.
- ומה מעריך המשרד כי יהיה ההישג? שהמסירה של HALO לא תבוצע לפני יולי 2031, בפער של שש שנים, והמערכת Gateway לא תהיה פעילה לפחות עד 2032.
- כמה עולה ההמרה מ-HALO להדגמה? נכון לעכשיו, נאס"א Northrop Grumman לא פרסמו את עלות ההמרה הכוללת ואין בידי מידע סופי שיעזור להעריך את העלות הכוללת.
