לכל דולר שמבצע הגנת הטבע, כ-30 דולר הולכים לפעילויות שמזיקות לו, כך אומר מזכ"ל האו"ם עם פתיחת ועידות COP17

לכל דולר שמבצע הגנת הטבע, כ-30 דולר הולכים לפעילויות שמזיקות לו, כך אומר מזכ"ל האו"ם עם פתיחת ועידות COP17

28 באוקטובר 2026

פער ההשקעות בין שמירה על הטבע לנזק לו

מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, הדגיש בנאומו בפני מנהיגי העולם ביורבאן, ארמניה, ב-16 באוקטובר, כי על כל דולר שהעולם מושקע בהגנה על הטבע, כ-30 דולר מתבזבזים או מושקעים בפעילויות הפוגעות בו, זאת על פי הערכות של התוכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP). נאום זה קבע את הטון לכינוס COP17, כנס הביולוגיה העולמי של האו"ם, שנערך ביורבאן בין ה-19 ל-30 באוקטובר. באירוע זה סוקרות המדינות לראשונה את ההתקדמות שלהן לעבר 23 יעדים שנקבעו ל-2030 במסגרת מסגרת הגלובלית לביולוגיה שמרנית, שנחתמה בשנת 2022.

התמונה העומדת בפני המאמץ העולמי לשימור הטבע

התשובה עד כה — לא מספקת. דוח חדש של האו"ם מצא שפחות מחצי מהתוכניות הלאומיות עומדות ביעדים שהוגדרו, פער משמעותי המשפיע על יערות, דיג, מאביקים ומי שתייה נקיים – מרכיבים חיוניים לכלכלות, כולל הכלכלה האמריקאית.

פער בהשקעות המוערך במיליונים ובטריליונים

המספר של 30 ל-1 נובע מניתוח מצב המימון לסביבה, של UNEP, שבוחן את ההבדל בין ההשקעות הפוגעות באקוסיסטמות לבין ההשקעות בפתרונות המבוססים על הטבע. גוטרש ציין כי מימון לשימור הביולוגיה פחות מחצי מהיעד השנתי של 200 מיליארד דולר שהמדינות התחייבו לגייס עד 2030 מכול המקורות.

גם במימון הציבורי ניכר חוסר הגעה ליעדים. מדינות עשירות פספסו את היעד של 20 מיליארד דולר בשנה במימון בינלאומי לשימור הטבע עד 2025, והגיעו לכ-16 מיליארד דולר בשנים 2023–2025, לפי דוח של OECD, ופרסום באתר Climate Home News. ההתקדמות בהפרדת סובסידיות מזיקות בהיקף של 500 מיליארד דולר, יעד נוסף במסגרת, איטית אף היא.

ראש תחום הביולוגיה של האו"ם, אסטריד שולמקר, התנגדה לרעיון שמיעוט הכספים הקיים הוא הבעיה היחידה, ואמרה שהעיקר הוא שינוי במבנה ההשקעות והמדיניות.

התקציב הנדרש לפתרונות המבוססים על הטבע

גוטרש העריך כי פתרונות המבוססים על הטבע ידרשו השקעה של כ-571 מיליארד דולר בשנה עד 2030, שהם כ-0.5% מהתוצר הכלכלי העולמי. הוא פתח את הפסגה בזימון מנהיגים להיזכר בסכנה שהנף בעתיד הקרוב:

ארגוני האו"ם מעריכים שמעל מיליון מינים בסכנת הכחדה. למרבה המזל, כמעט 90% מן המדינות החברות באמנות הובילו לקביעת יעדי שימור לאומיים, ומעל מחציתן ערכו מפת דרכים לאומית, אמר גוטרש.

מבט ראשון על היעדים ל-2030

הדוח החדש, שכותרתו "מצב הפעולה לשימור הביולוגיה", משמש כמאזן עולמי ראשון במסגרת המסגרת שנוסחה. הוא הושק ב-15 באוקטובר ביורבאן על ידי גוטרש, שרסביבות ארמניה, ויוזמי הוועידה, וכן נציגי תכנית הסביבתית של האו"ם והיועץ האורבאני והמומחית שולמקר.

אם המדינות יעמדו בהתחייבויות הנוכחיות, פחות מ-30% מהשטחים היבשתיים והימיים יוגדרו מוגנים עד 2030, על פי יעד ה"30×30". כיום, כ-19% מהשטחים היבשתיים מוגנים, עלייה של שני אחוזים מאז 2020, וכ-10% מהאוקיינוס הגלובאלי מוגן. רק כ-1.5% מהאוקיינוסים העליונים, המים שמעבר לשליטת מדינה כלשהי, מוגנים עד כה, לפי בריאן א'דונל, מנהל קמפיין לשימור הטבע.

ההישגים אכן מרשימים — מאז 2022, כ-1.3 מיליון קמ"ר של אדמה וכ-6 מיליון קמ"ר של אוקיינוס קיבלו הגנה פורמלית, אמר גוטרש. שולמקר סיכמה שהדוח מצביע על התקדמות אך חסרה הרבה כדי לעמוד ביעדי 2030.

כיצד ההשקעה העולמית בשימור הטבע משולבת במערכת הכלכלית האמריקאית

ארה"ב אינה צד להסכם הביולוגיה העולמית ואינה מחויבת ליעדים שהוגדרו, אך חברות, בנקים ומשקיעים אמריקאים שותפים בתנועות ההון הפולשות לעבר שמירת הטבע שהאו"ם עוקב אחריהן. המשפחות באמריקה ממנות את המערכות הסביבתיות—מים נקיים, חופים מוגנים ומאביקים—שבזמן שהן במצב תקין חוסכות כסף, משפרות את איכות החיים, ומונעות סיכונים כלכליים עתידיים.

הקהילות הסביבתיות והחקלאיות, כולל הקהילות המקומיות והחברות הפיתוח, הן השולחות הישירות של העומס. גם המדינות המתפתחות מבקשות סיוע כלכלי וטכנולוגי מועיל מהמדינות העשירות כדי לעמוד במטרות שהוגדרו.

אישור העובדות ומשך ההמשך ביורבאן

היחס של 30 ל-1 מבוסס על הערכה, והוא משתנה בהתאם להגדרות מדדי ההשקעות השליליות כלפי הטבע. ההערכות כוללות תחומים כמו אנרגיה, חקלאות ובנייה. המסמכים המפורסמים אינם מציגים את מתודולוגיית החישוב במלואה, ולכן המספר מציג הערכה גסה יותר מאשר תאריך מדויק.

גם הנתונים מדוחות המדינות ישנם פערים. חלקן לא הגישו תוכניות מעודכנות עד לתאריך הסיום של הבקרה, ומדינות באוקיינוס השקט יצאו בהערכות כי ההערכה עלולה להמעיט בהתחייבויותיהן, לפי Climate Home News.

משא ומתן ל-COP17 עובדים לכיוון הצעה הנקראת מסלול יראוואן, הנמצאת עדיין במשא ומתן, והדיונים ימשכו עד ה-30 באוקטובר. הקוראים המעוניינים לעקוב אחר ההחלטות יכולים לעקוב אחר העדכונים הרשמיים של הוועידה והמסמכים הסופיים הצפויים לסיום.

המסקנה היא שהכסף הזורם לפגיעות בטבע עדיין עובר בהפרש של כ-30 ל-1 לכיוון ההשקעות לשימור, והמדינות נמצאות בפיגור אחר היעדים לשנת 2030. השבועות הקרובים ביורבאן ייקבעו אם יושבו ההחלטות על מסלול מהיר יותר להגנה על המטרה הגלובלית.

מה העם הישראלי רוצה לדעת

מה משמעות היחס של 1 ל-30?

הערכות של האו"ם מצביעות כי עבור כל דולר שמושקע בהגנה על הטבע, כ-30 דולר זורמים לפעילויות הפוגעות בו. בשנת 2023 הוצאו כ-7.3 טריליון דולר על תעשיות שמזיקות לסביבה.

מהו COP17?

זהו כנס הביולוגיה העולמי של האו"ם, שמתקיים ביורבאן, ארמניה, מ-19 ועד ה-30 באוקטובר 2026.

האם המדינות עומדות ביעדי ה-30×30?

לא. ההתחייבויות הנוכחיות יגנו כ-26% מהשטחים היבשתיים וכ-12% מהאזורים הימיים עד 2030, בפיגור אחר היעד שנקבע ל-30% בכל תחום.

האם ארה"ב מחויבת ליעדים?

לא. ארה"ב אינה צד להסכם הביולוגיה העולמי.

כמה מימון מגיע לשימור הביולוגיה?

גוטרש ציין כי זה עדיין פחות מחצי מיעד של 200 מיליארד דולר בשנה עד 2030.

מה צפוי לקרות בסיום COP17?

המטרתם היא להסכים על תכנית פעולה הנקראת "מסלול יראוואן", שתהיה תוצאה הסופית של המקום, והיא עוד במשא ומתן.

Itay Barak

Itay Barak

שמי איתי ברק, ואני כותב ב-www.seasonet.co.il על סביבה, בריאות וטכנולוגיות ירוקות. גדלתי בגליל המערבי, קרוב לים ולטבע, וזה מה שהצית אצלי את הסקרנות להבין איך הדברים באמת עובדים. אני מאמין שעיתונות טובה לא רק מדווחת — היא גם מעוררת מחשבה ומובילה לפעולה.