מראת חלל עצומה שמיועדת לשוב ולהאיר את השמש לכדור הארץ לאחר השקיעה זכתה לאישור רגולטורי משמעותי, אך מדענים מזהירים כי הטכנולוגיה עלולה לגבות מחיר נסתר: שינוי באופן שבו בני אדם, בעלי חיים והכדור כולו חווים את הלילה.
הרשות הפדרלית לתקשורת (FCC) אישרה את הלווין הדגמה של חברת ריפלקט אורביטאל, Eärendil-1, והעניקה לחברה הממוקמת בקליפורניה את הזכות לשדרג ולהפעיל את החלל באמצעות ספקטרום רדיו שהוקצה לה.
המטרה של המשימה היא לבדוק האם מראת חלל גדולה יכולה להכווין מחדש אור שמש לעבר אזורים מסוימים על פני כדור הארץ לאחר החשכה, ובכך להעניק אולי את מה שהתאגיד מכנה בשם "הבזק מלאכותי של אור".
האישור עורר תגובות נלהבות בנוגע לתועלות פוטנציאליות, ביניהן הארכת ייצור האנרגיה הסולארית מעבר לשעות האור והספקת תאורה חירום בעת אסונות. אך אסטרונומים ומחקרי סביבה הבעילו חששות שיישום של אור מלאכותי מהחלל עלול להעצים את הבעיה ההולכת וגוברת של זיהום אור ולהפר את סביבת הלילה הטבעית של כדור הארץ.
מראת חלל שיכולה להפוך לילה ליום
הלווין Eärendil-1 של ריפלקט אורביטאל מתוכנן עם מראה דקה וניתנת לניווט בגודל של כ-60 רגל על 60 רגל. המראה תכוון מחדש את קרני השמש מִמסלול נמוך של כדור הארץ אל אזור מטרה על הקרקע, ברוחב של כשלושה ק"מ בערך.
החברה טוענת שטכנולוגיה זו עשויה לסייע לחוות האנרגיה הסולארית לייצר חשמל לאחר השקיעה, לספק אור לתעשיות מרוחקות, ולתמוך במאמצי חילוץ והצלה בעת חירום.
ריפלקט אורביטאל דנה גם בחזון עתידי רחב הרבה יותר: תת-קונסטלציה של מעל ל-50,000 לוויינים המצוידים במראות, אשר ישדרו סביב כדור הארץ עד לשנת 2035. בעוד שהאישור הנוכחי של ה-FCC מכסה רק לווין תצוגה יחיד, הרעיון הארוך טווח הזה עורר ויכוחים בקרב מדענים שדואגים מההשלכות המצטברות של אלפי לווייני מראה בחלל.
אסטרונומים חוששים משמיים מוארים וצפופים יותר
לעומת זאת, לאסטרונומים החשש המרכזי אינו רק מהמה שנעשה על הקרקע אלא גם ממה שקורה מעל לפני השטח.
ארגונים כמו החברה האמריקאית של אסטרונומים הזהירו כי המספר הגדל של לוויינים במסלול כדור הארץ עלול להפריע לתצפיות אסטרונומיות על ידי יצירת קווים בוהקים, הבזקים או מקורות אור בלתי צפויים בתמונות הטלסקופ.
מדענים החוקרים את השפעת תת-קבוצות הלוויינים על האסטרונומיה משטחי הקרקע כבר מזהירים שהשדרוג העתידי עשוי להקשות על תצפיות, במיוחד במסגרת המחפשת אחר עצמים חלשים ביקום במקום חשוך ואינסופי.
ביקרות הגיעו גם לגבי הסיכונים המיידיים של הילות בהירות זמניות, כמו השפעה על טייסים, נהגים או אסטרונומים חובבים המשתמשים בטלסקופים.
האור המלאכותי שאולי ישנה את החי והצומח ואת הבריאות האנושית
מעבר לתחום האסטרונומי, מדענים מזהירים כי תאורה לילה מלאכותית ממלאת תפקיד חיוני בוויסות החיים על כדור הארץ.
רבים מבעלי החיים תלויים בחושך כדי לנווט, לנוד, לצוד ולהתרבות. אור מלאכותי עלול לשבש התנהגויות של חרקים, עופות, צבים ימיים ומינים נוספים על ידי פגיעה בדפוסי הטבע הקשורים ליום ולילה.
חוקרים מצביעים גם על קשר בין חשיפה מופרזת לאור בלילה לבין השפעות על הבריאות האנושית, כולל שיבושים בדפוסי שינה וביולוגיים פנימיים. בעוד ששימוש בלוויין יחיד כנראה לא ייצור שינויים רחבים, חוקרים מדגישים כי רשת של מראות בחלל תדרוש הערכה זהירה יותר.
שאלות רגולטוריות שעדיין מונחות על השולחן
אישור ה-FCC התמקד בעיקר באישור תקשורת ורישוי ספקטרום רדיו, בעוד שהשפעות סביבתיות של אור מראה מלאכותי לא נידונו באופן ישיר.
בהחלטתה, טענה הסוכנות כי החששות בנוגע להפעלת המראות של הלוויין אינם בתחום אחריותה הרגולטורית. ה-FCC ציין כי האישור מוגבל למשימה דוגמה אחת וכי מרבית ההתנגדויות נשענות על תכניות עתידיות היפותטיות של החברה, ולא על בדיקות המבחן הנוכחיות.
ההחלטה שיקפה קריאות מחודשות של חוקרים ואקטיביסטים סביבתיים לקרב תפקידו של הפיקוח על פעילויות חוצניות מסחריות שיש להן השפעות על כדור הארץ.
היא גם עוררה שאלות נוקבות על מי יהיה אחראי להעריך את ההשלכות הסביבתיות והאסטרונומיות של טכנולוגיות לוויינים חדשות, אם רשויות שאמורות לאשר אותן חסרות את הסמכות להעריך את השפעותיהן על שמי הלילה ועל סביבת כדור הארץ.
משימת ניסוי שעשויה לעצב את עתיד החלל
ריפלקט אורביטאל מצהירים כי Eärendil-1 יספק נתונים שיבררו עיצוב עתידי של טכנולוגיות ואסטרטגיות תפעול, ויובילו למחקרים עצמאיים על השפעות פוטנציאליות, בשיתוף עם גופים מדעיים.
כשהחברות הפרטיות ממשיכות להרחיב את פעילותן מעבר לכדור הארץ, הדיון סביב Eärendil-1 מעלה בפנינו שאלה רחבה יותר: עד כמה עלינו לאפשר לבני האדם שליטה על החשיכה הטבעית של כדור הארץ?
המראת הלוויין יכולה להציע דרך חדשה לניצול אור השמש, אך מדענים מזהירים כי הכנסת אור מלאכותי לכדור הארץ עלולה לכפות על החברה לחשוב מחדש על הערך של שמי הלילה עצמו. יותר ויותר, אנו נדרשים לשקול כיצד הטכנולוגיה משנה את ההבנה שלנו על הטבע, ועל ההשלכות שיכולות להיות ליכולת הזאת על החיים על פני הכדור ומה שמסביבו.
