במספר פרסומים בודדים של רישום הפדרלי, פורסמו עשרים ושלוש הודעות נפרדות המעניקות תמונה ברורה באופן יוצא דופן על ההיקף הרחב שבו שאריות ופריטי תרבות של אבות שבני תרבות אמריקאים-ילידיים עדיין נשמרים במוסדות אמריקאיים שונים. פרסום זה משקף את המצב המגוון והמורכב, בו אוספים תיקים עשירים שנאספו במשך עשרות שנים ומעביר את ההבנה כיצד ניגשות הרשויות והארגונים לטיפול במורשת התרבותית וההיסטורית של העמים הילידיים.
רשות הפארקים הלאומיים פרסמה ביום רביעי האחרון את ההודעות בהתאם לחוק ההגנה והחזרה של קברים אינדיאניים, הידוע בקיצור NAGPRA. הרשימה כוללת מוסדות אקדמיים מובילים, מחלקות ממשלתיות, סוכנויות שמירה על הטבע, בסיסי צבא, אתרים היסטוריים, אוניברסיטאות ציבוריות ומוזיאונים אזוריים. כל המוסדות המוזכרים נמצאים ב-13 מדינות שונות, החל מדרום קרוליינה וכלה וויומינג, וממסצ'וסטס עד קליפורניה.
כל הודעה מתחילה בלוח זמנים משפטי מחייב: ההחזרה או הפטריוטיזציה של הפריטים יכולה להתבצע החל מ-9 באוקטובר 2026, שלושים יום מיום הפרסום. משך הזמן נועד לאפשר לפוליטיקאים, לקהילות הילידיות ולארגונים להגיש תביעות ולהיערך לרגעים הקריטיים של ההליך.
שלושה סוגי הודעות עם משמעויות משפטיות שונות
התיוגים בשקיפות וברור, ולמרות שמדי פעם קורה שמבקרים מתבלבלים ביניהם, יש הבדל משמעותי בכל אחד מהם.
הודעת סיום מלאי משמעותה שמוסד או רשות סיימו את מלאי השאריות האנושיות ופריטי הקבורה הקשורים אליהן ומיקדו קשר תרבותי לגופים אינדיאניים ספציפיים או לארגונים הוואי-אמריקאים מסוימים. מדובר בהחלטה משפטית, שאינה מעבירה את הבעלות עצמה אלא מציינת את המצב שנמצא במלאי.
הודעת כוונה להחזרה כוללת פריטים שאינם שייכים לשארית האדם אלא לאובייקטים מקודשים או לתרבות המקורית, ומסמנת כי המוסד המתעסק בו מעוניין להחזיר את הפריטים אל בעליהם הראויים.
הודעת כוונה להחזרה מתייחסת גם לשאריות האדם וגם לפריטים תרבותיים שנטלו משטחים פדרליים או שבטים לאחר 1990, ומכילה תאריך יעד ליישום – שיכול להשתנות וחשוב להבין את ההבדל בין סוגי ההודעות בהתייחס לתקופות אלה.
במקרה של אחת מן ההודעות, קיימת גם תיקון להודעה קודמת על סיום מלאי, המשקף תהליך מתמשך של עדכון ובהירות בנוגע לתסמיכים ההיסטוריים והארגוניים.
ולבסוף, רשות הפארקים הלאומיים מפרסמת את ההודעות אך אינה מקבלת ההחלטות על אופי ההחזרה או ההחזקות — ההחלטות הן באחריות המוסדות שמחזיקים את הפריטים או השאריות ומוסדרות על פי חוק.
המוסדות המפורטים בהודעת ספטמבר
התמונה הכוללת מראה שניתן למצוא את השמות המרכזיים באקדמיה ובמוסדות הממשלתיים. למשל, מוזיאון ארכיאולוגיה ואתנולוגיה "בפורבורד" באוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת פרינסיפורט, כמו גם אוניברסיטאות רבות אחרות בהם הוגשו הודעות סיום מלאי. גם מוסדות ציבוריים ממשלתיים, כמו מחלקות בשלטון המדינתי והפדרלי, קיבלו את ההודעות המתאימות.
למשל, אגף הפארקים והחיים הימיים בטקסס ומשרד התחבורה בקליפורניה, דיווחו גם הם על השלמת מלאי. במקביל, מוסדות כמו מוזיאון ההיסטוריה של קולורדו, מוזיאון ציבורי מילווקי, ומוזיאון האמנות בהונטינגטון שבווג'יניה, הגישו הודעות של כוונה להחזרת פריטים או שאריות.
שתי יחידות קרקע פדרליות אף הן פרסמו הודעות על כוונת החזרה — אחת היא ההודעה על העברת תושבי העמים הילידיים בנהר קניף, שבדרום דקוטה, והשנייה היא בסיס ריכוז של הצבא הימי בפריס איילנד, שבסקארנטון, קרוליינה הדרומית.
הדוגמה של מוזיאון פורבורד ממחישה עד כמה ההחזקה של פריטים ומורשות היסטוריות יכולה להיות ארוכה ומורכבת. לדוגמה, מדובר על 33 אינדיאנים ו-5 פריטי קבורה שנאספו ב-1934 בעיר Nueces שבטקסס, ומוענקים למוזיאון בפועל על ידי קרן עתיקות בשם Gila Pueblo באותה שנה. המוזיאון קבע כי קיים קשר תרבותי עז ככל שמונה עשרה שבטים, ביניהם שבט הקומנצ’י והקיקאפואו מתילוס, שבט האפאצ’י והוויצ’יטה.
הקרקע הפדרלית שמאחורי ההודעה בפריס איילנד
ההודעה על פריס איילנד היא המרכזית מבחינה מעשית, מכיוון שהיא כוללת את ההוראה הישירה על תהליך ההחזרה ומתחייבת על תאריך יעד מחייב שאינו קיים בהודעות אחרות. לצורך זה, בסיס הצי הימי בדיסאקאן קובע כי שאריות של עד 18 בני אדם של מוצא אמריקאי-ילידי, שנאספו במהלך חפירות בשנת 1997 ו-2006, יועברו בהליך של החזרה.
הארגונים המובילים כיום הן תושבי קנטקי, שבט הקאטאובה, שבט המוסקיוגי (קריק), שבט היסמין של פלורידה, שבט השנוי ושבט הטוסקרו. שאריות אלו נמצאות במכון העתיקות והאנתרופולוגיה של קרוליינה הדרומית, והן עומדות לסגור תיק פדרלי חשוב בתוך תהליך ההכרה והקשר ההיסטורי.
הזמנים המרביים הם החל מ-9 באוקטובר 2026, והגשה של תביעה עד ל-9 בספטמבר 2027 תסיר את השאריות ממעמד של 'שאריות אדם בלתי מבוקשות' ותשייך אותם מחדש לסיטואציה של החזקה משפטית ברורה.
הדדליין השני הוא קריטי להתקדמות ההליך: הוא מכתיב מועד אחרון לסיום ההליך, ומבהיר עד כמה ההבחנה בין סוגי ההודעות משמעותית עבור תהליך ההחזרה.
ההליכים והצעדים הנדרשים לאחר הפרסום
תביעות והגשות של בקשות ממוסדות, קהילות ועליליים, מגיעות לכתובות ולאנשי הקשר שמוגדרים בהודעה, ולא ישירות לרשות הפארקים. כל תביעה חייבת להימסר באמצעות הכתובות שנקבעו ותופיע בכל הודעה, וניתן להגיש אותן על ידי כל שבט, ארגון הוואי או בן משפחה שביכולתו להוכיח עדיפות על פי הראיות הקיימות.
במקרה שנפתחו תביעות מתחרות, על המוסד לקבוע מי מביניהן הראויה להחזרה לפני קבלת ההחלטה. הגשות משותפות נראו כטוענות בטענה משותפת, ולא כתביעות מתחרות. כל ההליך מתבסס על תשתית חוקית ברורה, כדוגמת 25 USC 3002 ו-43 CFR 10.7, וכן על חוקי המלאי והקיטלוג.
המחלקה הלאומית לניהול תרבות ואנתרופולוגיה, ומנהלת תוכנית NAGPRA, אחראיות לשימור הרישום והמעקב אחר ההודעות והפעולות שבוצעו. רשות הפארקים פרסמה את ההודעה באופן אוטונומי, וההכרעות נעשות על ידי המוסדות הפועלים בשטח.
מה שחשוב להסיק הוא שההודעה המשותפת של 23 פרסומים באחת הוצאת הרישום הפדרלי משקפת לא רק עומס תכנתי, אלא גם תהליך מתמשך של שימור עדכני והבנת הקשר ההיסטורי העמוק של מורשת העמים הילידיים האמריקאים, תוך תיאום בין המוסדות והממשל.
Itay Barak
