ייתכן שמאדים היה פעם פעיל גיאולוגית הרבה יותר ממה שהמדענים חשבו, עם מערכות חיבור עצומות של סלע מותך שיכולות להתפרס על מאות או אף אלפי קילומטרים מתחת לפני השטח שלו, על פי מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה.
תוצאות המחקר מערערות את ההנחה הוותיקה שפעילות גיאולוגית מורכבת המסוגלת לעצב את קרום הכוכב דורשת טקטוניקה של לוחות כמו זו שבכדור הארץ.
במקום זאת, החוקרים מציעים כי ייתכן שמאדים פיתח מערכות מגמטיות מתוחכמות בזמן שפקד כוכב לכת שנחשב ל"פלנטה", מה שמרחיב את ההבנות המדעיות בנוגע לאפשרות של יצירת סביבות מתאימות למגורים מחוץ לכדור הארץ.
המחקר, בהובלת חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד, הסתמך על תצפיות סיסמיות שכוינו למשימת InSight של נאס"א כדי לחקור את המבנה הפנימי של מאדים.
שכבה מסתורית בעומק פני השטח של מאדים
במהלך המחקר החוקרים בחנו גבול סיסמי בלתי מוסבר שנמצא בערך בעומק של כ-24 קילומטרים מתחת לפני השטח של הכוכב האדום.
באמצעות שילוב של נתוני סיסמיות עם דגמי תרמודינמיקה, פטרופיזיקה ואנליטיקה סטטיסטית בייסיאנית, הם גילו שההסבר הטוב ביותר לשכבה זו הוא מעבר בין שני סוגי סלעים שונים.
השכבה העליונה תואמת לסלעי מאפיה, המכילים יותר סיליקה, בעוד שהשכבה העמוקה נראה כי מורכבת מסלעים אולטרמאפיים, עתיר ברזל ומגנזיום.
החוקרים מפרשים את החלק התחתון כ-Zן של קרום עבה של כ-14 קילומטרים של גבישים צפופים ועשירי מותך, שהוגדרו כפלים מותך שהתאספו והופרדו בעומק בתוך הקרום.
תהליך זה היה מצריך זרם חום גבוה, ככל הנראה מפעילות מעלית המעטפת והזרקות מום עקביות.
הראיות מצביעות על מה שהמדע מכנה מגמטיזם מעבר לקרום, מערכת המקושרת בו המום נע ומתערבב בין רמות שונות של הקרום של כוכב הלכת.
בכדור הארץ, מערכות דומות מזוהות עם אזורי הרי געש ויצירת קרום כימי מורכב. ממצאים אלה מציעים כי גם במאדים היו תהליכים דומים, למרות היעדרות טקטוניקת לוחות פעילה.
היסטוריה גיאולוגית מורכבת יותר של מאדים
כותבי המחקר משערים שהשכבה המגמטית המוסתרת יכולה להימרח באופן רוחבי על פני מאות או אלפי קילומטרים בחלקו הצפוני של מאדים.
אפשרות זו משנה את התמונה ההיסטורית של הכוכב. במקום מתקני רווי הרי געש נפרדים שפועלים באופן עצמאי, ייתכן שמאדים היה פעם בית לרשתות גדולות, מקושרות, שהיו מסוגלות לגרום להמסה, תערובת ומיחזור של חומר בתוך הקרום שלו באופן מתמיד.
המשפט של טוברמוריי מאקיי-שמפיין, מחבר המחקר, נמסר בהצהרה מאוניברסיטת אוקספורד ומדגיש שזו תיאוריה שפותחת אופקים חדשים להבנת ההיסטוריה הגיאולוגית של מאדים.
המחקר אינו רק בעירבון מוגבל להבנת תהליך התהוותו של מאדים, אלא גם עשוי לשנות את ההבנה של תהליכי חיפוש אחר חיים קדומים בכוכבי לכת דומים.
האם זה ישנה את חיפוש אחר חיים עתיקים?
הגילוי אינו מוכיח באופן ישיר שחיים אי פעם התקיימו על מאדים, אך הוא עשוי לשנות את האופן שבו מדענים תופסים את התנאים שהיו עשויים לתמוך בהם.
למדי מאדים היו פעם נהרות, אגם ואיומים אחרים של מים זורמים על פני השטח, ומעלה שאלות האם הכוכב היה פעם מקום שיכול לקיים חיים בפעם או בפעמים בפלנטה שברובה הייתה זמנית או חלקית באזורי תורפה חיים.
פעילות גיאולוגית שהעבירה חום וכימיקלים דרך הקרום עשויה הייתה להשפיע על האטמוספירה והמחזור המימי של הכוכב ההיסטורי הזה.
בכדור הארץ, מחזור גיאולוגי ארוך טווח מסייע בוויסות האקלים ומקדם את מעגלי המים והגזים הרבים אחרים. חוקרים לעיתים רואים בטקטוניקת הלוחות מרכיב קריטי בהבטחת תהליך זה לאורך עידוני הזמן הגיאולוגיים.
המחקר החדש מצביע שההנחה הזו אולי צרה מדי. ההיגיון הזה יוכל להרחיב את חיפוש אחר עולמות פוטנציאלית מתאימים למחייה. עולמות סלעיים שאינם כוללים טקטוניקת לוחות בסגנון כדור הארץ, ביניהם כוכבי לכת קטנים יותר שנחשבו בעבר לפחות מבטיחים, עשויים עדיין להכיל את המנגנונים הפנימיים שדרושים ליצירת קרומים סביבתיים מגוונים וכיוליים לחיים.
