כדור הארץ נמצא בסכנת הכחדה שמעמיקה: כמעט מחצית מסוגי השוניות הקורליים בסיכון
על פי סקר מעמיק ומבוקר שפורסם בכתב העת Nature ב-15 באוקטובר, כמעט חצי מכל מיני השוניות הבנויות על ידי שוניות אלמוגים נושאות כיום סיכון מוגבר להיכחדות. מתוך 774 מינים שניתן היה להעריך על בסיס נתונים קיימים, 340 מינים, שהם 44% מהמספר הכולל, הוגדרו בסיכון על פי רשימת האדום של איחוד לשימור הטבע (IUCN).
ההערה החשובה והקשה ביותר היא שהממצאים מתארכים את מצב השוניות לפני שלושת השנים החמות ביותר בהיסטוריה, ומ prior לגלי הבלהה (הלבנת אלמוגים) הגלובליים של 2023–2025, וגם לפני שהטמפרטורה הממוצעת הגלובלית עלתה מעל 1.5 מעלות צלזיוס בהשוואה לרמות היסוד. במילים אחרות, הנתונים משקפים את מצב השבורות לפני שהתחיל פרק הקשה והאנושי ביותר להן בהיסטוריה.
החשיבות של הנתונים הראייתיים והקשר לדמויות מקומיות בארה"ב
ממשתמשי האינטרנט בישראל ובמיוחד מקהילות חוף תיכוניות, חייבים להביא בחשבון שזו לא שמועה רחוקה. שוניות האלמוגים שברצועת דרום פלורידה, באוקיינוס ההודי בהוואי, בפורטו ריקו ובישראל עצמה, נמצאות באיזור חמים שהושפע קשות מהעליות בטמפרטורות ומהתופעות שהעריכו את המצב. קהילות חוף אלו תלויות בשוניות לצורך הגנה מפני גלי ים, תעשיית הדיג וה touristiquerias.
הערכת מצב מהסבת 2020 – עדכון משמעותי
בהשוואה לבדיקה הקודמת שנעשתה ב-2008, בה רק כמחצית מהמינים נחשבו בסיכון, הערכה חדשה סקרה את כל 892 מיני השוניות שמוכרים כיום. הממצאים מעודכנים והם מציגים כי 33 מינים הם במצב של סיכון קריטי, 251 מינים במצב של סכנה ומ-56 מינים נחשבים פגיעים. רוב ההערכות מבוססות על חום סביבתי שהופעלו בו תהליכי הלבנה קשים, אשר צפו בעבר על פי מודלים שפותחו במהלך השנים.
המחקר בוצע על ידי צוות בינלאומי בהובלת דיוויד אובורה מ-CORDIO East Africa בקניה, בט' פולידורו מאוניברסיטת המדינה של אריזונה ופרנסואה קאבדה-בלנקו מאוניברסיטת פורטסמות', יחד עם עשרות שותפים ממוסדות רבים ברחבי העולם. בין חוקרי הנושא יש גם נציגים מארה"ב, כמו עובדי שירות הדגה והחיות הבר של ארה"ב ומומחים נוספים שהיו מעורבים במחקר.
הגבלות מתודולוגיות ומגבלות המחקר
הערכת הסיכון מתבססת על קווי היסוד של מצב השוניות עד לשנת 2020, והנתונים שאפשרו הערכה זו כוללים מעקב אחר מגמות כלל-עולמיות של כיסוי אלמוגים, יחד עם תחזיות על תדירות הלבנות קשות הנמשכות על פני שלושה עשורים, תחת תרחיש התחממות מתון שנקרא SSP2-4.5. תהליך זה הותאם באופן מבוקר כדי להציג תמונה כמה שיותר מציאותית, אך יש לקחת בחשבון שהערכות אלו מוגבלות ומבוססות על מודלים, ולא על ספירות מדויקות של אוכלוסיות אלמוגים בכל מקום ומקום.
בנוסף, המחקר אינו יכול לחזות מתי אלמוגי מיוחד יעלמו סופית, אלא מציג סיכון יחסי ומדד כללי של מצב המינים. חלק גדול מאזורי המים מסביב לעולם, כולל בישראל, עדיין זקוק לסקרים מדויקים יותר כדי לאשר את הנתונים מטעם המחקר כולו. כמו כן, המחקר לא משלב את ההשפעות הישירות של גל ההלבנה הגדול שהתחולל בשנים 2023–2025, אשר דווח על ידי NOAA כמגיע ל-84% משטח השוניות העולמי עם סימני ההלבנה חדים, ולכן מצב השוניות היום כנראה קשה יותר ממה שמוצג בנתונים האדומים.
ההשפעות של אל הפנינו ההולך ומסתמן
דייוויד אובורה, שנמצא בראש ועדת המדע של האו"ם לשימור המגוון הביולוגי (IPBES), מציין כי תהליך של אל-נינו חזק שהגיע באוקיינוס השקט צפוי להוסיף לנטל על השוניות, ולשפר את ההערכות של מצב המינים בהמשך. הוא מציין כי הערכות מעודכמות שייערכו לאחר סוף תופעה זו יוכלו להעיד על סיכון מוגבר ליותר מחצי מהמינים שמתמודדים היום עם סכנות. ההערכה הזו היא חיזוי מדעי של מומחה ולא תוצאה של המחקר עצמו.
ישראל והמערכת התיירותית המקומית – איך לנהוג?
גם בישראל, המתמודדת עם שוניות ומפרצונים באיזורי הים התיכון, יש צורך לפעול להגן על הסביבה. בדרכי עבודה יומיות, תושבים, תיירים וגופי שימור מקומיים יכולים להשתמש באפליקציות ומפות של NOAA ושל המשרדים הרלוונטיים לסיוע בהערכת מצב ההלבנות ומצב השוניות בזמן אמת. כאשר קיימות אזהרות גבוהות על חום וסיכון להלבנה, רצוי להימנע מידי ממקומות עם לחץ רב על השוניות ולכבד את ההוראות והתעודות שמוציאים הרשויות.
בית תושבים שמתקרבים לים יכולים לפעול באופן יומיומי על מנת לסייע לשוניות להישאר חזקות, כמו הפחתת שימוש בדשנים תעשייתיים, תחזוקה נכונה של מערכות ביוב ומניעת זיהום מקומי, שימוש בשדות חיבור ימי במקום עגינה על שוניות, והימנעות ממגע ישיר באלמוגים ובקומות רדיוס שניזוקו מהלבנות. חשוב לשמור על איכות הסביבה ולהסיק מסקנות מתהליך ההתחדשות הטבעית של המערכת.
צעדים מעשיים לשימור ולציבור המתעניין
- מעקב אחר התראות הלבנה דרך שירות NOAA והפעלת היישומים שלהם לינת שוניות בזמן אמת.
- כיבוד אמצעי הגנה ואיסורים של רשויות המקומיות והגופים הממשלתיים, במיוחד באזורים המדווחים על עומסים גבוהים של חום והלבנות.
- הימנעות במקומות עם אלמוגים מטרתם על מנת לשלול פגיעות מיותרות ולתמוך בהשבה טבעית.
- שימוש בכלי היגיינה ותחזוקת סביבות חיים מותאמות, כגון הפחתת זיהום חיצוני.
- הוקרת אחריות אישית וקבוצתית להקטנת טביעת הרגל האקולוגית ולשמירת המגוון הביולוגי המקומי.
לסיכום, המספר של 44% מינים שנמצאים כיום בסיכון בסיכון אקוטי הוא בסיס להתייחסות ולפעולה, אך הוא מסמן נקודת פתיחה בלבד. ככל שהנתונים יושלמו ויתעדכנו, תוכל הצוות המדעי לקבל החלטות מושכלות על שימור, מפני שהמידע החיוני ביותר לשימור שוניות האלמוגים בישראל ובעולם כולו יקבע את ההחלטות והפעולות העתידיות. יש להניח שהידרדרות המצב מתקדמת וזו סיבה לדחיפות לשמור על המערכת הטבעית הלכה ושוב, לפני שהנזקים יהפכו לבלתי הפיכים.
