לוויין נאס"א הודו משחרר את הנתונים הגלובליים הראשונים ומגלה ציפור זבוב מדהימה בתוך הקרח באנטארקטיקה

סלעי לייזר בהירי כדור הארץ וקטעי קרח בתאילנד: תקווה חדשה למחקר הגיאולוגי והאקולוגי

סוכנויות חלל בארה"ב ובהודו שחררו לראשונה את הנתונים הגלובליים של מחקר מדעי מרחוק, שנאסף על ידי לווין חוקר כדור הארץ עם יכולות סנסור רדיואקטיבי מתקדמות. המסירה הזאת מאפשרת למדענים לקבל תצלומים ומידע מפורט על אזורים מרוחקים של כדור הארץ, ולחשוף תכונות נסתרות מתחת לשכבות קרח ושלג באנטארקטיקה, שאינן נראות בעין בלתי מכוונת או באמצעות צילום אופטי רגיל.

הפרסום של הנתונים, שמקורם בלוויין בשם NISAR (מערכת סינתטית פתחית רדאר), מגיע לאחר כמעט שנה משיגורו של הלוויין מהודו. המדענים מצביעים על כך שמערכת זו עשויה לשנות את הדרך בה אנחנו עוקבים אחר שינויי אקלים וטרור גאולוגי, כולל רעידות אדמה ומצבי קריסה של סלעים ואדמות.

התמונה שנחשפה בפומבי מציגה סצנה יוצאת דופן מהאי אנטארקטיקה שמזכירה צורת תוכן של ציפור זמיר. היא מדגימה כיצד רדיולוגיה יכולה לחשוף פרטים קשים או בלתי אפשריים לצפייה באמצעות טכנולוגיות סינון אופטיות רגילות.

רדיולוגיה מגלה נופים נסתרים באנטארקטיקה

בתמונה נראית פסגת הר קטוע הנקראת Nunatak Zaterjavshijsja, שמתנוססת בלב אנטארקטיקה המזרחית ומוגנת בשכבות קרח הנמשכות לכיוון הים. כאשר הקרחון נע סביבה של סלעים, הלחצים שנוצרים משפיעים על הקרח וגורמים להיווצרות קפיצות עמוקות הנקראות קראוונים.

התמונה יצאה לפועל באמצעות מדידות שצולמו באמצעות רדיוס L בשיטה שנאספה באוגוסט 2025, בזמן שלב בדיקת המערכות של הלוויין. הצבעים הבולטים שלה מייצגים כיצד אותות הרדאר מתקשרים עם פני השטח השונים והמאפיינים שבלב הקרח.

לעומת תמונות אופטיות, התמונה באמצעות רדאר מסוגלת לחדור את שכבות של שלג ומשטחים קפואים, ומאפשרת לחקור את המידע שנמצא מתחת לפני השטח בצורה שלא הייתה אפשרית בעבר.

"המידע הזה יכול לעזור למדענים להבין טוב יותר כיצד קרחונים משתנים ו adaptations בהתנהגות הקרח האנטארקטי בתגובה לשינויים אקלימיים", אמר מהנדס ניתוח אותות במעבדת הראית של נאסה. "בדיוק בכך טמון הפוטנציאל הגדול של טכנולוגיה זו."

הנתונים שיפורסמו בסופו של דבר עשויים לסייע למחקרים על תנועות קרחונים, חידושי נופים והיפרדות של משאבי טבע באנטארקטיקה. בנוסף, הם יאפשרו מעקב אחר תופעות כמו רעידות אדמה, התמוטטויות קרקעות ובצורות שונות של סכנות אקלימיות אחרות, במיוחד באזורים הרגישים ביותר לשינוי.

כלי חדש לניטור שינויים אקלימיים ואירועים הרסניים

הלווין NISAR מתוכנן לסקר את רוב ש_surface של כדור הארץ המכוסה קרח ומפה. הלווין יכול לצלם את אותן אזורים פעמיים בכל 12 ימים, ובכך מאפשר מעקב אחר שינויים מתמשכים לאורך הזמן.

שני מכשירי הרדאר הפועלים בלוויין עושים שימוש בתדרי אורכי גל שונים. רדאר ה-L מסוגל לחדור דרך שכבות של עצים וצמחייה, ולהציג את מצב הקרקע שמתחת. בעוד שהחיישן S, שפועל באותו לוויין, מספק תצלומים משלימים של צמחייה ומאפייני שטח אחרים.

שילוב זה יכול לסייע במעקב אחר שינויים ביערות ומקומות חקלאיים, תנועות קרחונים ותגובת בתי גידול. בנוסף, הלווין יסייע למדענים במעקב אחר רעידות אדמה, קריסות קרקעות ושינויים נוספים במשטחים הפנימי והחיצוני של כדור הארץ.

תכיפות הצפיות של הלוויין תאפשר מעקב אחר שינויים אקלימיים שהשפעותיהם ניכרות ישירות על אקוסיסטמות, כמו גם זירוז תהליך השינוי באזורים רגישים המהווים סכנה לקיום תושבים ובעלי חיים.

הגישה לנתוני המחקר רוחבית עבור קהילת המדע העולמית

הצוות הישראלי, לצד מקומות אחרים בעולם, יוכל לגשת לנתוני הרדאר של NISAR באופן רצוף וקבוע. הנתונים יהוו משאב מדעי עצום – מוערך כי ייאספו מאות טרה-בייט של מידע כל יום, תוך סיוע באיסוף תובנות חדשות על שינויים בנוף העולמי.

המשימה היא שיתוף פעולה בין נאסה וסוכנות החלל ההודית, בהובלת מעבדת הראיה של נאסה ומומחיות בייצור רדאר ה-L וברתמה הראשית של הלווין, יחד עם הספק של תחנת החלל והרדאר S של ההודים. המיזם משמש גשר מדעי המשלב טכנולוגיות שונות ושיתוף פעולה בינלאומי שמכוון להאיר את מנגנוני השינויים הכי רגישים ונסתריים בעולם.

ככל שיאספו נתונים נוספים, המדענים יוכלו להשתמש בצילומי הרדאר של NISAR כדי לחקור טוב יותר את שינויים באזורים מרוחקים, שאולי לא ניתנים לזיהוי במבט ישיר, ולחקור תהליכים גאולוגיים ואקלימיים קשים לזיהוי מקרקע בחזיתות קשות במיוחד.