מהן המיקרופלסטיות במי הגשמים ואיך זה משפיע על הפלנטה שלנו?
המיקרופלסטיות במי הגשמים מציפות כיצד זיהום הפלסטיק חודר לכל פינה בכדור הארץ, אפילו במקומות מרוחקים מהערים, ועשרות קילומטרים מהמרכזים המרכזיים. אותן חלקיקים זעירים, הקטנים מחמישה מילימטרים, משתלבים בענני עננים ובמשק המיים, ומעבירים סיכונים לסוגי הקרקע, לנחלים, ולחיות הבר במקומות רבים. הם הופכים את הגשמים הטהורים ל"מטריית מזהמים", שבה החלקיקים נישאים באוויר וממשיכים לשרשרת הזרימה של המים והאקלים, וכל זאת באיזורי שטרם היינו מודעים להשפעתם.
מהן המיקרופלסטיות במי הגשמים?
המיקרופלסטיות במי הגשמים כוללות שבבים של פוליאתילן, פוליפרופילן וניילון, המגיעים מחפצים יומיומיים כמו אריזות, בגדים, בגדי ספורט, ועוד. חוקרים היו הראשונים לזהות אותם במדגמים שמקורם בהרים המרוחקים של קולורדו, שבהם יותר מ-90 אחוז מתוצאות מדגם הגשם היו חיוביות. סופות בעירוניות מביאות לכמויות גדולות עוד יותר, משלבבות בזיהום זה חלקיקים מגלגלי הצמיגים, סיבי בד ופיח שמופץ באוויר ומגיע לכל פינה.
מחקרים מראים כי החלקיקים זרים בצורות ובגופים משתנים—סיבים, כדורים, או חלקים מחודדים—והם בדרך כלל קטנים מכדי שנראה אותם בעין בלתי מזוינת, ולעיתים אף בהיקפים ננומטריים. בגשמים שנפלו במקומות כמו פטנה בהודו וJAKARTA, נמצאו תוצאות דומות לעולמנו כולו, מאששות שאין גבולות לזיהום הפלסטיק. כאשר החלקיקים הללו נכנסים לאוויר, הם נישאים על רוחות ועתים מתעכבים כמטריית ערפל דקה מעל היערות והשדות. תופעת ה"גשם של הפלסטיק" הופכת את הגשמים התמים למערכת הובלה עדינה ומושקעת של מזהמים, עם רמות זיהום שנוסקות בזמני שיטפונות כבדים באזורים תעשייתיים ובאזורי חקלאות.
שיטות הזיהוי המודרניות, כגון ספקטרוסקופיה, מאפשרות זיהוי סוגי הפולימרים על רקע פסולת טבעית. מצלמות ומודדים מרוחקים מציגים תבניות הפצת הזרם, ומגלים מוקדי זיהום בנקודות מרכזיות כמו ערים גדולות ומישורי חקלאות. נפח החלקיקים – מיליוני חלקיקים לכל מטר רבוע בשנה – מחייב לחשוב מחדש על ההשפעה של אטמוספרה נקייה יחסית.
מאיפה מגיעות המיקרופלסטיות במי הגשמים?
המקור המרכזי הוא בבלתי סדיר של גלגלי הרכב, שמנפצים גומי ליותר אבק שנישא באוויר. כביסות שומרות על שחרור סיבי פוליאסטר, פוליפרופילן, ופחים עתירי סיבים, כשכל כביסה משחררת אלפי סיבים לתעלות הניקוז. גל waves בלב הים משחררות את הפלסטיק מאבוב לזרמים באוויר. גם בהלקות עירוניות, מניצולי ערב שבת, מידי שריפות, וממחזורי שריפה תעשייתיים, נוצרות ענני אדי פלסטיק בלתי נראים שמגיעים לאטמוספירה.
מחקרים של קורנל מצאו כי אלמנט של 11 אחוזים מהק"קיים באטמוספירה הוא מפלים של הים ומפזרי חול חקלאיים אחראים ל-5 אחוזים, כאשר שדות חקלאות מעורבבים באבק שיש בו חלקיקים משובצים. רכבבים תורמים חלקיקים שנדבקו בפלסטיק, והנגרמים מעלי ההפרשות של תעלות העיר מגיעות למעגלי מזג האוויר באמצעות ענני שטח, משנה של זיהום מזוהמים במטרות אטמוספריות. נקודות חוף הים זורקות חול רנדומלי על שברי הזדקנות, היוצרים מעגל נמשך של זיהום שמגיע מהים אל השמיים בחזרה.
גם תהליכי תעשייה תורמים, בין אם זה דליפות חלקיקים במחסני מלט ונפט או שחיקת חומרים במפעלי תעשייה. תעלות אוויר מעל כבישים מעלה את ההפרשות, ומעבירה את הזיהום אלפי ק"מ נמוכים. תנועות האוויר הללו מפיצות זיהום מפעלי ייצור אל הרמות הגבוהות של ההרים, ומעמעמות את הגבול בין זיהום מקומי לתופעת זיהום גלובלית.
קראו גם: חוקר גילה פטריה באמזונס, המסוגלת לאכול פלסטיק, ומציעה תקווה לטיהור מזהמים.
כיצד המיקרופלסטיות משפיעות על מערכות אקולוגיות?
הקרקע סובלת ראשון כשחלקיקים של מיקרופלסטיק נכנסים אליה דרך המים המגושמים, חוסמים נקבוביות ומפריעים לפעילות המיקרובים, שמבצעים מחזור חומרים חיוניים כמו חנקן ופוסфор. תולעי אדמה בולעות את החלקיקים, מאיטות את פירוק החומרים האורגניים ומזיקות לשורשי הצמחים, כאשר מחקרים מעידים על ירידות של עד 30 אחוז בפוריות הקרקע. יערות ומטעי חקלאות מאבדים מנופם עם הזמן, ומחקרים מצביעים על שינויים במערכת החיידקים שמעוגנות בניטרוגן לאדמה, ומובילות לאזורים עקרים.
נהרות מתוקים אוגרות את החלקיקים באגן הקרעים הקרב לסדקים, שם דגים עלולים לטעות אותם באופני מזון כמו אצות או חרקים. הרעלנים כמו מתכות כבדות ו-PCBs נדבקים על פני השבר, ומגבירים את הפגיעה כשהקיטים מועברים לשרשרת המזון לבעלי חיים כמו דגי בר, איילי הים, וצפרדעים. שוניות אלמוגים נכנעות לעומס של זיהום שמתפשט על מי הגשמים, חוסם את קרני השמש וגורם לפריחת אצות שגורמות לדילול האלמוגים והנקבות.
הימים האוקיינוס הם הפגיעים ביותר, עם יותר מ-170 טריליון חלקיקים שטים באוקיינוס בכל העולם, רבים מתוכם משובצים על ידי האטמוספירה. עופות ים, צבים, ולווייתנים סובלים מרעב או הרעלה בשל סתימות במעיים ותקלות מפני הזיהום. בעלי חיים שפועלים בפילטר, כמו צדפות, מסתבכים ומתו, והאקוסיסטמות נשחקות כשהפלסטיק חונק את המערכות האקולוגיות הקריטיות כמו מנגרובים ותשתיות טבילה. דוחות של גרינפיס מצביעות על כך שהשפעת הזיהום משבשת את האיזון, מובילה לירידה במגוון הביולוגי ויכולה לשבש רשתות מזון שלמות, מסוף המגיע לשרשרת המזון ופוגע במשאבים הטבעיים המרכזיים של כדור הארץ.
- אדמה: חוסם נקבוביות ומערכת מיקרובים משתנה מפחיתה את היכולת לצמוח ומובילה למות תולעי אדמה.
- מימי נהרות ומתוקים: רעילות שמצטברת בסדקים וגורמת לבעיות עיכול ולגורם להתפרצות אצות שגורמות לבעיות אקולוגיות.
- ימים מלוחים ויבשות: בליעת חלקיקים ומעיכה של בעלי חיים ימיים, תורמת לדעיכת שוניות הוסיף.
- אטמוספירה: פיזור אופטיקה עשוי להתייחס לאקלים ולשפר תהליכים אקלימיים, אך גם מעלה את הלחצים על המערכות האקולוגיות.
האם המיקרופלסטיות במי הגשמים מזיקות לבני האדם?
כן, החלקיקים הזעירים שנמצאים במי הגשמים מגיעים גם למזונותינו—ירקות עליים, דגנים, ובקר. הם חודרים למים המיועדים לשתייה ומגיעים אל הגוף דרך אכילת ירקות, דגנים ובעלי חיים. סיבי בד גם נכנסים לריאות כשהם מועברים באדי המים שנשאבים באוויר, ולעיתים גורמים לספיחים ולדלקות באזורים ריאניים בניסויים בעכברי מעבדה, ואף מחריפים מחלות הנשימה. חומרים כימיים כמו BPA ופיתלות, שנמצאים בפלסטיק, נעלמים מתוך המים ונפלטים אל הגוף, ומשפיעים על ההורמונים ועל תאי הגוף. סקרי אברים בגוף מצאו חלקיקים בריאות ובשלישיות אחרות של נשים, כולל ברחם והשליה.
גשמי החוף והאזורים הממוקמים בסביבת הים הם המוטות במינוחים, עם דוגמאות שהדגימו כי נעילת ה-15 חלקיקים למטר רבוע ביום, שנפלו מבגדים וצמיגים, הם תופעה שכיחה. מדינות ברחבי העולם מדווחות על רמות של PFAS—חומרים הקשורים לפלסטיק—בכמויות שמעלה את החשש לסרטן, לבעיות פריון ולבעיות בריאות אחרות, בעוד שהאטמוספירה והשרשרת המזון ממשיכות להתקדם. על אף שהשפעת הרעלים היא ישירה בשביל בני האדם, הפוטנציאל הגדול טמון במזון הימי, דבש ובירה, שמראים גם כן עקבות של פלסטיק. חשיפה באמצעות הנשמה עדיפה על בליעה, ובעיקר במקומות שבהם הגשמים נפלו באופן תכוף.
איך ניתן להפחית את שכיחות המיקרופלסטיות במי הגשמים?
- החלפת בגדים מבדים טבעיים כמו כותנה או צמר על מנת לצמצם שיחרור סיבי פולימרים, שיכולים להפחית עד חצי את כמות הסיבים שנשארים בתהליך הכביסה. שינוי פשוט בארון יכול להשפיע משמעותית.
- התקנת מסנני כביסה או תוספים למכונות כביסה שגורמים ללכידת הסיבים לפני שהם מגיעים למערכות הטיפול, מוכחים בלמעלה מ-80 אחוז של הפסקות קלות בבית.
- שימוש באספלט חד-כיווני ומקומות ירוקים בעיר, שמאפשרים ללכוד אבקת גלגלי צמיגים, אבק אטמוספירי ומים שמגיעים מהכבישים, ומציגים אחוזי סינון כמעט מושלמים במקרי פיילוט עירוניים.
- הפחתת השימוש בפלסטיק חד-פעמי באמצעות חוקים ואופציות רב-שימושיות, כמו קשיות מתכת ושקיות מבד, שיכולות להפחית את כמות הזיהום המסכן את האוויר והמים.
- שתילה של מקווי טיהור טבעיים כמו ביצות עירוניות ועצים שיסייעו לסנן חלקיקים ומיקרופלסטיקות ממים היורדים מהשמיים לפני שהם חודרים לקרקע ולנחלים, וכך לשקם את המערכות האקולוגיות בעוד שהשמים נקיים יותר.
מה עושים הלאה במאבק בזיהום המים והפלסטיק?
הסכמים בינלאומיים מתקדמים, כמו אמנות של האו"ם שמקדמים תוכניות מחזור ופרסום טובי חומרים, מנסים להפחית את זרם המיקרופלסטים בתהליך הייצור—המאבק בתהליך היצור ובפני הפסולת הטבעית של הפלסטיק. במקביל, ניתן לצפות כי תושבים, באמצעות מכשירים ואלגוריתמים, יתחילו למפות את מפזרי הפלסטיק המקומיים ויקדמו תכניות למניעת זיהום פולשני.
המחקר עדיין נמצא בפיתוח בנוגע לאנזימים ופטריות שיש ביכולת לפתח פירוק מיקרופלסטים בשטח, ומטרות כוללות שיטות ייחודיות ליישום תהליכים אלה בשטח. שינויים פשוטים בחיי היומיום—קנייה של פחות אריזות, כביסות מלאות, ועידוד להתניידות באופניים במקום רכב—יכולים לתרום להפחתת העומס על האטמוספרה והימים. טכנולוגיות חדשות, כמו צדדי גלגלים נושאי חומרים וכבדי אוויר לניקיון אטמוספירה, מציבין פתרונות רחבים. קהילות באמצעות אפליקציות ומפות ייעודיות יכולות להקים מיפוי מקומי של "גשם של פלסטיק", שתורם למודעות והפחתת הזיהום בפועל.
שאלות נפוצות
1. האם קיים microplastics במי הגשמים?
בהחלט, מחקרים מכל רחבי העולם מצביעים על כך שברוב אזורי העולם, כולל ההרים המרוחקים, יותר מ-90 אחוז מדגימות הגשם מכילות מיקרופלסטיק.
2. מהיכן מגיעות המיקרופלסטיות במים אלו?
המקור המרכזי הוא משחיקת צמיגי מכוניות שהופכים לאבק, בגדים סינתטיים שמתפרקים בסלסלה, ופירוק חומרים מונפצים בים ומרחבים חקלאיים. חלקיקים אלה נישאים באוויר ומגיעים למי הגשמים דרך העננות.
3. כיצד מיקרופלסטיק במי הגשמים משפיע על מערכות אקולוגיות?
החלקיקים חוסמים נקבוביות באדמה ומפריעים למיקרובים, מפריעים למחזור חומרים כמו חנקן ופוספור, ומטמיעים רעלים שיכולים לגרום לנזקים ביולוגיים במינים השונים, מחולדות ועד לבעלי חיים ימיים.
