החלפת השעונים והחשיבות של אור יום בישראל
בישראל, כמו ברבות מהמדינות בעולם, השעונים עוברים ל"חורף" ביום ראשון הראשון של נובמבר בשעה 2 בלילה, כאשר השעות נוגעות אחורה בשעה אחת. תהליך זה מלווה בהתחממות החשיכה בשעות אחר הצהריים ויכול להשפיע על אורח החיים והבריאות שלנו במשך חודשים. מחקר חדש שפורסם השנה בכתב העת "פסיכיאטריה כללית" מציע הסבר לחשיבות של קבלת אור יום מספק במהלך הימים הקצרים יותר בחורף.
החוקרים עקבו אחר כ-87,500 מבוגרים שלבשו חיישני שורש ידיים שמדדו את חשיפת האור שלהם, ומעקב אחריהם התקיים בממוצע במשך 8.1 שנים. ממצאי המחקר מראים כי אנשים שבממוצע קיבלו בזמן היום יותר מ-1,000 לוקס של אור, בהשוואה לתנאים עמומים יותר, היו בסיכון נמוך ב-16% לפתח דמנציה. עוד מצאו כי החשיפה לפחות מ-42 דקות ביום של אור בהיר גיבתה באופן משמעותי יותר את הפחתת הסיכון לדמנציה, מאשר שישה גורמי סיכון מוכרים אחרים.
מדובר במסקנה מתשובה של השערה וקשר סטטיסטי, ולא בהוכחה ישירה לכך שאור יום מונע דמנציה. יחד עם זאת, זהו אחד המחקרים הגדולים ביותר שהשוו באופן ישיר בין חשיפה אמיתית לאור לבין סיכון לדמנציה, בניגוד למחקרים שד relied על זיכרון המשתתפים לגבי זמנים בחוץ.
מדידת אור באמת, ולא תלות בזיכרון
רוב המחקרים הקודמים על השפעת אור יום על הבריאות שאלו אנשים כמה זמן הם מבלים בחוץ, דבר שיכול להיות מוסט בזיכרון. במחקר הנוכחי, בהובלת חוקרים מאוניברסיטת גואנגזו שבסין, המשתתפים מבריטניה ענדו מכשירי שורש יד עם חיישני אור למשך שבוע, תוך תיעוד מדויק של כמות האור ביום ובלילה כל דקה, כפי שמציין מפרסם המחקר, Wiley.
במהלך תקופת המעקב, 741 מתוך המשתתפים פיתחו דמנציה. הקרבה ל-1,000 לוקס של אור ביום הוכחה כמקשרת לסיכון נמוך ב-16%, וחשיפה ארוכה יותר לאור בהיר של לפחות 5,000 לוקס – המאפיין תאורת חוץ בהירה ביום בהיר – נקשרה להורדת סיכון נוספת. מעניין לציין כי אור בלילה לא היכה בקשר משמעותי לסיכון לדמנציה.
כאשר השווה החוקרים בין חשיפה לאור לבין 15 גורמי סיכון מוכרים לדמנציה באמצעות מודל למידת מכונה, הצליחו להראות כי הימנעות מפחות מ-42 דקות של אור בהיר ביום הינה גורם מרכזי, שהעפילה על שישה גורמים אחרים, ביניהם השמנה, שתיית אלכוהול ופגיעות ראש טראומטיות.
יונגלאנג פנג, שכותב המחקר מגןזואו, מציין כי חשיפה לאור היא סימן סיכון פוטנציאלי שדורש מחקר נוסף.
השפעת שעוני הקיץ על מחזורי הגוף והיום הקצר
החוקרים מאמינים כי הקשר נעוץ במערכת הפנימית של הגוף – השעון הביולוגי. אור יום בהיר תורם לשמירה על תיאום שעת הצירקדי, ומעורבות בלתי תקינה של מחזורי השעון עלולה להיות קשורה להופעת דמנציה. פנג ציין כי הקשר חזק ביותר בקרב נוטי שינה בלילות, אנשים הנחשפים לאור בלילה יותר מהרגיל, וגם בקרב נשאי הגן APOE ε4 – הגורם הגנטי המשמעותי ביותר לסיכון למחלת אלצהיימר.
הקשר לעונה מוצא מובן בכך שהחודשים הקרים והשעות החשוכות יותר משקפים את הזמן שלפני ואחרי החלפת השעון בארץ. לאחר המעבר לשעון חורף, הרבה ישראלים יוצאים לעבודה ומגיעים חזרה לבית באפילה כמעט מוחלטת, והאור הפנימי הטיפוסי איננו מתקרב לאור היום הטבעי, המגיע לעיתים קרובות ליותר מ-1,000 לוקס בשעות הצהריים המעטות של חורף. אנשים רבים, במיוחד העובדים במשרדים סגורים, עלולים להיחשף לפחות מ-הרבה משמעותי של אור בהיר במשך ימים שלמים, והוא נחשב כאחד הגורמים האפשריים למחלת הדמנציה.
האתרים שבהם המחקר מוגבל
זהו מחקר עוקבי תצפיתני, כלומר הוא מראה על קשר סטטיסטי בין חשיפה לאור לדימנציה, אך אינו מאשר סיבתיות. ייתכן שאנשים החשופים לאור בשפע גם פעילים יותר גופנית, חברתית ובריאים יותר מראש, והקשרים בין גורמים אלה הם מורכבים וקשים להפרדה מלאה.
חשיפת אור נמדדה למשך שבוע אחד בלבד, מה שיכול לא לאפיין את ההרגלים לאורך שנים או עונות. בנוסף, חיישן השורש לא מודד באופן מדויק כמה אור מגיע לעיניים, שכן בגדים ומצב הגוף עלולים לחסום את האור. המשתתפים מבריטניה הם בעיקר בגילאי ביניים ומבוגרים, ולכן הממצאים אינם בהכרח גלובליים או מותאמים לאזורים גאוגרפיים אחרים עם הרגלי אור שונה.
פנג וצוותו מדגישים כי חשיפה לאור מהווה סימן סיכון שיש לחקור בהמשך בפורמטים מחקריים יותר, כגון ניסויים קליניים שבודקים אם הוספת אור בהיר באופן מכוון יכולה להפחית את הסיכון. המחקר לא בדק השפעות עונתיות באופן ישיר, ולכן אין בידינו לדעת אם חורף הוא מסוכן יותר מאביב או קיץ.
אור חורפי והקשר מעשי
הממצאים אינם מתווים פרוטוקול טיפול מפורש, אך מוסיפים הקשר לייעוץ הכללי על היבטים בריאותיים. לכן, במיוחד בעונת החורף, חשוב להכיר בערך של חשיפה מספקת לאור יום, למשל via טיול בצהריים או ישיבה ליד חלון מואר היטב. חשיפה לאור בהיר במהלך היום יכולה להוות תוספת ליתרונות הקיימים, כמו פעילות גופנית ושיפור איכות השינה.
אנשים המתמודדים עם שינויים בזיכרון, או שיש לו היסטוריה משפחתית של דמנציה, צריכים להתייעץ עם רופא ולא להסתמך רק על חשיפה לאור. קיימים מכשירים לטיפול באור בהיר, המשמשים לבעיות כמו דיכאון סרתי, אך יש להתייעץ עם רופא לפני שימוש מכשירים אלו, במיוחד אם קיימות בעיות עיניים או היסטוריה של ביפולאר. כמובן, יש להימנע מביבוש ישיר של השמש בעיניים.
סיכון לדמנציה תלוי בגורמים רבים – לא באור בלבד, אלא בלחץ דם, שמיעה, פעילות פיזית וקשר חברתי. אור יום בהיר עשוי להיות מרכיב נוסף במערכת גורמים זו, שיכול לעזור בהבנת הסיכון הכללי למחלה.
המסקנה המרכזית היא שבמחקר גדול זה, אנשים שקיבלו פחות אור בהיר במהלך היום היו בסיכון גבוה יותר לפתח דמנציה, אך הקשר לא מבוסס הוכחה ישירה לסיבתיות. עם התקררות הימים והירידה בשעות האור, המחקר מחדד עד כמה חשוב לשים לב לכמה אור יום אנו מקבלים בבית ובעבודה, ולא מעבר להפחתה פשוטה של השעון – אלא כפעולה שיש לשקול ולחקור לעומק, לא כטיפול מיידי.
