דג היסעור שהופיע בסמואה ותועד לראשונה במצלמה תת־ימית עם פיתיון אושר כעת כמייצג הוכחה חותכת לקיומו באוקיינוס הישראלי
תיעוד חדש שפורסם לאחרונה מציג את הימצאותו של דג היסעור, מין בסכנת הכחדה, בתהום הים של איי סמואה, תוצאה שמאשרת לראשונה באופן מוחלט כי המין חי במים של ארץ הקודש. המדענים מ"חדשות טבע" באטלס הימים הטהורים של נשיונאל גאוגרפיק, צפו בתמונות שצולמו במצלמה תת־ימית שמוטעה באזורים שהוכרזו כמשמרים את האוקיינוס המקומי, ומדגימות את נוכחות הדג במרחק של כ-16 מטרים מעומק הים.
הסרטון צולם באמצע אוגוסט האחרון במהלך סקר שנערך במטרה לבדוק את מצב האיזורים הימיים החדשים שהוכרזו כמוגנים רשמית. הסרטון קיבל תשומת לב מקומית מיד עם פרסומו והעלה עניין בינלאומי בשבוע האחרון, תהליך שהחל לאחר שהמידע הוכרז והותקן גם במערכות מידע לשימור.
הממצאים הקודמים שהיו קיימים בבסיסי נתונים ומסדי מידע אחרים הציעו שהדג מסוג זה כנראה קיים גם הוא בים סמואה, אך לא היה באפשרות החוקרים להציג הוכחות אובייקטיביות שאותן ניתן לבדוק ואשר יאמתו את הדברים באופן בלתי מסולף — כל זאת באין תצלומים, סרטוני וידאו או דגימות עצמן. במקרה זה, הממצא הזהה הינו קריטי לתכנון וליישום תוכניות שימור עתידיות.
תצלומים תת־ימיים ואימות ישיר של המראה
החוקרים נעזרו במערכת ייחודית, המוכרת בשם BRUVS — מערכות וידאו תת־ימיות מרוחקות המונחות על קרקע הים ומצוידות בפיתיון לסיוע בגיוס חיות ים, כולל כרישים, לתוך שדה הראייה של המצלמה למשך כשעה בכל הפעלה. שיטה זו מאפשרת לצלם חיות מבלי להפריע לסביבתן הטבעית ומספקת תיעוד שקוף ואמין של המינים שנצפו במקום מסוים. כל מערך מצויד במצלמה ופיתיון אשר מושך בזכותם את בעלי החיים מקרבה, ומייצר תיעוד סטנדרטי שניתן להשוואה בין אתרי המחקר השונים.
החוקר ג'ט ווקר שאישר את הממצא, סיפר ל"סמואה ניוז" באוגוסט כי תיעוד זה מציג את ההוכחה הבהירה הראשונה לקיום המין בסמואה, תוך שמירה על כך כי כרישי היסעור נדירים עד מאוד באיזור הפסיפי השייך לעניין זה.
הסיור בן הארבעה שבועות החל בתחילת אוגוסט, בהמשך לקריאה של משרד המשאבים הטבעיים והסביבה של סמואה, והשיג תוצאות רבות שמסייעות לקידום תכניות ההגנה על המים הלאומיים של סמואה, שהן כ-36,000 קמ"ר של אוקיינוס המהווה בית לכאלף מינים ימיים שנסתקרו עד כה.
שמות ומבדים מרובים
המבנה של השם של המין עלול לבלבל. בדרך כלל נקרא "כריש הזברה" בגלל הזיפים המודגשים הצורה דומה לשרטה של חיה, בעוד שמבוגרים מפתחים את הכתמים שדומים לפיקוד של נמר, ומעניקים לכך את השם הנוסף. שני השמות מתייחסים לאותו מין טרופי באוקיינוס ההודי־פסיפי, שנוהג לשכב רוב שעות היום על קרקע הים ולטרוף רכיכות, סרטנים ודגים קטנים.
עבור הקוראים בארצות הברית, יש גם נקודה רגישה נוספת. הכריש היקר לנו, המוכר לסקרנים בקליפורניה ובמוזיאונים על ה côte המערבי של אמריקה, הוא מין שונה, ה"כלב הים" של היבשת הצפונית, קרי ה"קרנף הכריש" שבחוף הפסיפי של אמריקה. שני המינים אינם קרובים גנטית ואינם חולקים את אותו אזור מחיה טריטוריאלי.
מין בסכנת הכחדה במקומות מרוחקים
רשימת האדום של האיגוד לשימור הטבע מגדירה את ה"כריש היסעור" כסכנת הכחדה. המין נמצא תחת לחץ של סחר בלתי מפוקח, בעיקר ברחבי חופיו הנרחבים, כשהדייג היומיומי הוא הגורם המרכזי לירידתו במספרים באזורים אלה.
הופעה במפה אינה מבטיחה כי מוני הנתונים מצביעים על מספרים טובים של היצור. בניגריה ובהודו המזרחית, המין חווה ירידות חדות ולגמרי נחשב באזורים אלה לסיכון גבוה. קבוצות שימור ממשיכות לפעול לקידום רבייה במעבדות ושחרור של הצעירים חזרה לים, כדוגמת מאמצי שיחרור של כרישים הזברה באיי אינדונזיה.
התצפית היחידה שפורסמה עד כה אינה מספקת מידה מדויקת כמה מינים חיים באוקיינוס של סמואה, לא אם הם מתרבים שם, ואינה מצביעה על שינויים דמוגרפיים במין. היא מהווה ראיה לכך שחי אותם מין במקום, באותו עומק, אך מיפוי מפורט של כמות המינים והיקף המין דורש סקרים חוזרים על פני תקופות, בדיוק כמו שתוכנן בתכנית הים הלאומית של סמואה.
הצעדים הבאים לשימור המים ההגנתיים של סמואה
הנתונים שנאספו במהלך הסקר והמחקר שלנו צפויים להיכנס לבסיסים ולמערכות מעקב אחר התכניות הימיות המקומיות, המתבצע על ידי הרשויות המתאימות יחד עם משרדי הטבע והסביבה. תוצאות הצילום כוללות תמלילים בלתי סופיים של ממצאי המצלמות, ורוב הסיכויים כי מינים נוספים ייחשפו בהמשך, במיוחד בסקרים גדולים עם מצלמות עם פיתיון.
כרישי היסעור נחשבים בדרך כלל לבעלי אופי לא מזיק, ובמקרה של מפגש עם מין זה תיירים ומטיילים מתבקשים לשמור על מרחק, לא לגעת או להאכיל את היצור, ולפעול על פי ההנחיות המקומיות של שמורות הימיות.
אנשים הנוסעים לתוך סמואה או סמואה האמריקנית וּמתכננים שכשכי צלילה, יכולים לתמוך בשימור על ידי בחירה באופי פעילויות שמומלצים על ידי ארגונים שמכבדות הגנות חיות בר, וכן על ידי דיווח על מראות שהתרחשו כולל תצלומים, לשפר את ההבנה של מצב המינים באזור.
עבור התושבים והמבקרים מישראל, ההיכרות עם הממצאים בים סמואה קרובה וקלה יותר ממה שנראה על פניו, כיוון שהאזורים המאופיינים בים זה קרובים לחופים הנמצאים במזרח התיכון, והמודעות למינים ימיים שנמצאים ברחבי העולם תוצאות על תכניות ופרקטיקות שימור נאותות תורמת גם לסביבת הים בישראל.
המצלמה עם הפיתיון באפולימה נדדה אל הים של סמואה והצטלמה לראשונה את ה"יסעור" המצוי בסכנת הכחדה במים האלה. תוצאה זו לא מציינת את היקף האוכלוסייה אלא את הימצאותו של המין במקום מסוים ובעומק מסוים—עוד דורש מעקב מתמשך והקפדה על שיטות תצפית מחודשות בתוך מימיה ומרכוז התוכניות לשמירת הסביבה הימית הישראלית.