סוכנות ההגנה על הסביבה (EPA) מציעה לבטל את ההחלטה שהושגה בדצמבר 2024, שהייתה חלקית בהבנת תכניות ערפול אזוריות בנדקוטה הצפונית, ומתבססת על מדיניות חדשה של הסוכנות שנוצרה רק לאחר מתן ההחלטה ההיא. ההצעה לפסיקה שפורסמה ב"רשומות הפדרליות" ביום רביעי האחרונה מציגה שאיפה לאשר מחדש את תכנית היישום המדינית של המדינה משנת 2022, שמכסה את תקופת התכנון עד לשנת 2028. משמעות הדבר היא שאין צורך בהגבלות חדשות על פליטות, בלוחות זמנים ליישום או באמצעי בקרה על עשרה מפעלים שהמדינה סקרה. הסוכנות מציגה בבירור כי מהלך כזה יהפוך לחלק מפעילותה ויסיר מחויבויות מסוימות של המדינה.
השבה על בסיס מדיניות חדשה שלא הייתה קיימת בעת ההחלטה המקורית
ב״דצמבר 2024, EPA נתנה אישור חלקי ודן בין חיוב להחלטה של נדקוטה הצפונית. בשלב זה, הסוכנות דחתה שלושה אלמנטים: את אסטרטגיית הטווח הארוך, את מטרות ההתקדמות ההגיוניות ואת התהליך של הייעוץ עם מנהלי השטח הפדרליים. לפי מסקנותיה, נדקוטה נהגה באופן לא נכון כשהסתמכה על השפעת הראות של אמצעי הפחתה כדי לדחות דרישות במתקני קויוטה ועמק האנטילופה, דחתה אמצעי בקרה במתקני קואול קריק וללאנד אולדס מבלי לספק הסבר מספק, ולא לקחה בחשבון את הזמן הדרוש להגעה ל תאימות.
המדינה וחנויות אנרגיה שונות הגישו בקשות לשיקול מחדש בשלהי ינואר ובתחילת פברואר 2025, והגישו עתירות לביהמ"ש לערעורים במחוז השמיני. ה-EPA אישרה את הבקשה לשיקול מחדש ב-30 באפריל 2025, והדיון המשפטי הוקפא ב-4 ביוני למהלך התהליך המנהלי.
מה שהתאפיין בשינוי באחורי הקלעים באותה תקופה היה שינוי במדיניות הסוכנות, ולא בשינוי בתכנית הבסיסית. מאז, EPA אימצה עמדה שהמשך קיומן של אזורי מחויבות דרג I שהמדינה משפיעה עליהם ומוערכים כי יהיו מתחת לקצב התקדמות אחיד, מראה על כך שהמדינה מפגינה הוכחות סבירות להמשך ההתקדמות. בתוך דבריה, הפוליסה שנכתבה ביחס לפעולה בשנת 2024 מציינת שהנחות היסוד מבוססות על עקרונות אלה.
הקצב ההתקדמות האחיד, שנקרא בקיצור URP, הוא קו ישר שמתחיל ממצב הראות שנמדד בין 2000 ל-2004 ומגיע לתנאים הטבעיים בשנת 2064. הכלי משמש כמדד מעקב, ולא כאמצעי מחייב.
EPA מכירה בקונפליקט שבין העמדה הישנה לחדשה, ומדגישה כי בעת כתיבת חוק הראות ב-2017, היא דחתה באופן מפורש את הבקשות של המגיבים להתייחס לקו זה כאל מקלט בטוח שיש לשחרר ממנו את המדינות מהצורך בניתוח תקני בקרה נוספים. ההצעה מציינת שהנחות היסוד נשארות חוקתיות, מאחר שמדינות נדרשות לשקול את ארבעת הגורמים על פי החוק, ושהחלטה זו מבוססת על פסיקה של בית המשפט העליון בתיק FCC נגד תחנות טלוויזיה Fox, שקבעה כי סוכנות עשויה לשנות מדיניות קודמת.
EPA מציינת גם כי חוק האוויר הנקי מחייב קידום מתקדם סביר, וגם מציינת שזו לא דרישה להגיע למקסימום האפשרי בעת תכנון פרוגרמת ההתקדמות.
שני אזורי שמירת טבע ותוצאות המספרים
מדינת נדקוטה כוללת שני אזורי שמירת טבע דרג I: פארק הלאומי תאודור רוזוולט ושמורת לוסטווד ווילדרנס. הראות באזורים אלו נמדדת ב"דציוויוז" – סולם שמכיל את ההבדל בין שינוי של יחידה אחת שנראה לעין, בין שמיים בהירים לבין שמיים מעוננים.
התחזית של המדינה לשנת 2028 מציינת יעדי שיפור לראות ל-13.56 דציוויוז בפארק תאודור רוזוולט, לעומת קו התקדמות מתואם של 14.43 דציוויוז. באיזור לוסטווד, הצפי הוא ל-15.78 דציוויוז לעומת קו תיאום של 16.00, ושני המדדים נמוכים מקו התקדמות, מה שמאשר את ההנחה שהמדינה מראה על התקדמות סבירה. הנתונים מבוססים על רשת ניטור הראות IMPROVE, שבפלטפורמת אוניברסיטת המדינת קולורדו.
ההפרש בלוסטווד הוא 0.22 דציוויוז, והתחזית משריינת את התנאים לשנת 2028 במקום למדוד אותם בזמן אמת.
עשרת המפעלים שנכללו בבדיקה
המדינה בחרה עשר מקורות לבדיקה על פי מדד סינון של פליטות שנתיות (חנקן חמצני וסולפור): אלו מתעשיות שהפיצו בשנים 2012-2016 לפי טונות ומרחקן מהאזורים דרג I. המדד שהניחה המדינה היה 10.
עשרה אלו הם: מפעל קיוטה של Otter Tail Power; מפעל Antelope Valley ומפעל ליילנד אולדס של Basin Electric Power Cooperative; מפעל מילטון ריי יאנג של Minnkota; מפעל קואול קריק; מפעל הסקט, שנוהל על ידי Montana-Dakota Utilities; מתקן הגז ליטל נקיף של Petro-Hunt; מתקן הגז טיוגה של Hess; משאבת לחץ אוויר מס' 4 של Northern Border; ומפעל הגז הפוליפילבים של Dakota Gasification.
לאחר בחינת עלות ההתאמה, זמני היישום, ההשפעות על האנרגיה ועל תחומי חוץ, וחיי השימוש הנותרים, הסיקו שהצעדים הקיימים מספיקים בכל עשרה המפעלים. EPA מצטרפת לעמדה זו. כמו כן, הסוכנות מצאה ש- North Dakota טיפלה כראוי בזמני ההתיישרות של מפעל קואול קריק, שכן אמצעי הבעירה הנבחרים הותקנו במתקן 2 בשנת 2007 ובמתקן 1 בשנת 2020.
חלון התגובות, ההליכים המשפטיים והעתיד הלא ברור
התגובות נשלחות לפורטל התקינה הפדרלי באמצעות המסמך המתאים. חשוב לשים לב להבדל שנחוץ לבדיקה: כותרת המסמך מציינת "דוקט" EPA-R08-OAR-2023-0495, בעוד שבחלק הכתובת מופנה הדואר ל-"EPA-R08-OAR-2024-0001". EPA מזמינה קיום דיון משפטי בנושאים הקשורים לסמכותה לשנות את כללים אלה, כולל לבטל אותם.
כמה היבטים עדיין לא נקבעו. זהו שלב של הצעה, לא חוק סופי, ולכן הכל פתוח לדיון. EPA טרם הצביעה על מועד התגובה שלה על ההערות שהוגשו. ההליך המשפטי במחוז השמיני עדיין בהשהיה, ועלול להתחדש לפי תוצאת ההתייחסות מחדש של EPA. כמו כן, לא ברור אם שירות הפארקים הלאומיים או שירות היערות, ששיתפו פעולה עם המדינה ב-2021, יגיבו בפעם זו.
לעורכים שמתעניינים בידיעות על איכות האוויר והראות באזורי השמורה, הצעד החשוב כיום הוא לעיין בהצעה ולשלוח תגובה בתוך פרק הזמן המוגדר של 30 יום. המידע הרקעי מופיע באתר EPA בנושאי ראות וערפול אזורי, והמדדים ההיסטוריים של הראות זמינים לציבור באמצעות מערכת ניטור IMPROVE.
המסקנה המרכזית היא כי EPA מציעה לבטל החלטה שניתנה לפני פחות משנתיים, שהייתה מבוססת על מדיניות שפותחה לאחר מתן ההחלטה ההיא, והמשמעות המעשית תהיה חוסר באמצעים חדשים להפחתת זיהום בעשרה מפעלים בנדקוטה הצפונית. הידע המדעי על הסיבות לערפול האזורי אינו במחלוקת כאן, והשאלה המרכזית היא עד כמה השיטות הנוכחיות עדיין מחייבות התקדמות נוספת כאשר פארק כבר מתקדמת קדימה מקו התכנון.
