תחזית: פליטות דו-חמצן מדלקי מאובנים צפויות לרדת ב-2026, אך ההיקף הכולל של הפליטות עדיין במגמת עלייה

תחזית: פליטות דו-חמצן מדלקי מאובנים צפויות לרדת ב-2026, אך ההיקף הכולל של הפליטות עדיין במגמת עלייה

13 בנובמבר 2026

התחממות כדור הארץ והפחתת הפחמן: מה הנתונים העדכניים על הפחמן המאוזן של העולם ב-2026

התחממות כדור הארץ ומזעור הפליטות מגזי חממה הם נושאים שנמצאים במרכז הדיון הגלובלי בשנים האחרונות, והתחזיות הקשורות לכך משקפות את המורכבות והאתגרים שבדרך. לפי הדוח השנתי של פרויקט הפחמן הגלובלי, שניתן בנובמבר 2026, ישנה סימן קטן של ירידה בפליטות הפחמן הדו-חמצני (CO₂) מפחמימות, אך ממצא זה אינו מעיד על שינוי מתמשך ועמיד במגמה. הדוח מציע תמונת מצב מעודכנת של איך תהליך המעבר לאנרגיה נקייה, המשברים הכלכליים ושיטות ניהול קרקעות משפיעים על תקציב ההתחממות של כדור הארץ.

מדוע ירידה בפליטות דלקים Fossil אינה בהכרח סימן לירידה כוללת באידוי המזהמים

הפרויקט עוקב אחר הפליטות של CO₂ שנגרמו על ידי האדם משני מקורות עיקריים: שריפת דלקי מאובנים (בעיקר פחם, נפט וגז) וייצור מלט, וכן שינויים בשימושי קרקע כגון יערות שנכרתים. על פי התחזית, בשנה הקרובה הפלט של אנרגיה מפחמימות צפוי להיות כ-38.2 מיליארד טונות, בעוד ששינוי בשימוש בקרקע — כמו יערות שנעקרים — צפוי להוביל לעלייה קלה בסך הפליטות הכולל, כך שהן יהיו גבוהות בשנה החולפת.

המספר המרכזי של הפחמן המזהם מפחמימות הוא מעודד אך צר. זה לא אומר שההתחממות הכוללת פסקה, או שהריכוז באטמוספירה של CO₂ מתחיל לרדת באופן מתמיד. ההצטברות של הפחמן באטמוספירה נמשכת משום שכדור הארץ עדיין פולט פי הרבה יותר ממה שמערכות טבעיות מסוגלות לקלוט ולספוג. שיטת העבודה של צוות המחקר עוקבת אחר הפליטות לצד כמות הפחמן שנאגרת באדמה ובאוקיינוסים.

התחזית מציינת כי פליטות הנפט צפויות להפחית ב-1.9%, בעוד שמניעת הצריכה הגוברת באנרגיה ממשיכה לדרוש את מרבית הגידול. אנרגיות מתחדשות, כגון סולאריות ורוח, יחד עם רכבים חשמליים, תופסים כשליש עד שני שליש מגידול הביקוש לאנרגיה. התוספות הללו תורמות להגבלת השימוש בדלקים מאובנים אך עדיין אינן מספיקות ליצירת ירידה יציבה וארוכת טווח.

שוקי האנרגיה יכולים לנדנד את המספרים מבלי לשנות את הטרנד המרכזי

הדוח מציין שירידה זמנית בפליטות הנפט הושפעה משוקי אנרגיה שהושפעו מהעימות באיראן, אך זו אינה תוצאה של שינויים תכנוניים ממושכים במעבר לאנרגיות נקיות. ראש צוות המחקר, פייר פרידלינגשטיין, מציין כי ירידה המושפעת משיבושים פוליטיים או כלכליים היא יציבה יותר פחות מאשר ירידה שנובעת מתכנון אסטרטגי ומתמשך.

בדגם המוצג בדוח, ארה"ב צפויה להפחית את הפליטות ב-1.3%, בעיקר בזכות הורדת השימוש בפחם שעלה בפעילות הכלכלית של השנה הקודמת עקב מחירי גז טבעי גבוהים ומזג אוויר קר. זה ממחיש שכוחות כמו חילופי דלקים, תחזית מזג האוויר, פעילות תעשייתית ומחירי האנרגיה, משפיעים באופן זמני על הנתונים. שינוי חד בשנה אחת אינו מעיד על תיקון רחב היקף בנתיב הפחמן של המזהמים.

הדוח של סוכנות הידיעות עיתונות אייסי מכיר בכך שהפער הגלובלי בין גידול באנרגיות נקיות לבין הפליטות הכוללות נמשך ומדגיש שהירידה הצפויה היא אות בלבד לקיום דיון מחדש, ולא הוכחה שישנה הפתרון הקבוע לבעיית הפגיעות במאזן הפחמן.

התקציב הפחמני שנותר קטן אך מדובר באומדן מדעי

בכדי להתמודד עם התחממות מוגבלת ל-1.5°C מעל רמות הטרום-תעשייתיות, הקצה הצפוי של הפליטות העודפות מוערך בכ-150 מיליארד טונות של CO₂. לפי ההערכות העכשוויות, זה מספיק לכיסוי פחות מארבע שנים של פליטה לפני שהיעד יפרץ, אך מדובר בהערכה מדעית המבוססת על סיכויים והסתברות להפחתה, ולא על קיזוז מדויק של מועד.

הדוח מציין גם ששימוש הקרקעות — כמו יערות שנכבשו או הושחתו — חזר לתפקוד של קולט פחמן חזק יותר לאחר שהחלש בתקופת אל ניניו ב-2023–2024. ייתכן שאירוע אל ניניו חזק בעתיד, כמו ב-2026, ישפיע על יכולת הקרקעות לקלוט פחמן מחדש—עוד סיבה לכך ששינויים שנתיים עשויים להיות תנודתיים.

מה שצריך לעקוב אחריו בעתיד

הבוחן המרכזי יהיה האם הפליטות יירדו שוב לאחר שתסרא תופעת השיבושים הזמניים, והאם הירידה תהיה משמעותית מספיק כדי לבלום בעקביות את הצמיחה במקורות אחרים. הנתונים הסופיים של 2026 יוכלו להבהיר האם המספרים שהוצגו הם נקודת התחלה של מגמה, או רק הפסקה חד-פעמית. עד אז, הזמינות של נתונים עקביים ומפורטים תאפשר לחוקרים להשוות בין ההערכות לתוצאות המעשיות על השימוש באנרגיה ושינויי הקרקעות בפועל.

בעוד כרגע יש סימני אזהרה, המגמה הכוללת כי מקורות אנרגיה מתחדשת והרכבים החשמליים מתרחש לעקב, אך הפליטות העולמיות נשארות גבוהות מאוד, ושינוי בשימוש בקרקע עלול להוסיף לעלייה הכוללת. השאלה הקריטית אינה האם קטנה בשנת אחת, אלא האם העולם יכול להמשיך בהפחתת הפליטות תוך שמירה על זמינות האנרגיה והגנה על מערכות טבעיות סופגות פחמן.

מדוע תערובת הפליטות חשובה לניתוחיט

הפחתה משמעותית בדלקים מאובנים תהיה משמעותית במיוחד אם תגיע משינוי מתמשך באופן ייצור ושימוש באנרגיה. כאשר מקבילו לניקוי האלקטרי תחליף את הפחם או הנפט, הירידה באורח שיממשיך כל עוד המערכת משרתת את הביקוש בלי חזרה לדלקים ישנים. תופעות של שיבושים זמניים באספקת הדלק, לעומת זאת, עלולות לייצר מספרים שנתיים דומים אך עם תקומה במגמה בשנים הבאות. לכן, החוקרים מבודדים את הירידה הצפויה מבעיות המוכרות כזמניות.

ההבדל בין פליטות דלק מאובנים לבין פליטות משימוש בקרקע מצביע על שני אתגרים מדיניות מובחנים. מקורות אנרגיה יכולים להפחית את הפליטות באמצעות שיפורים בטכנולוגיה, חשמליות ואנרגיה מתחדשת, בעוד שפליטות משימוש בקרקעות נגרמות מפגיעות ביערות, פחת והרס בעלי חיים ומי קבע. שני מקורות אלה אינם אוטומטית מחליפים זה את זה — אדרבא, שימור היערות והמערכות הטבעיות תומך גם בביודייברסיטי, במערכת מים ובקהילות המקומיות.

שיטת הדוח מחברת בין מקורות אלה במסגרת חישוב אחת, כדי שהקוראים יוכלו להבין מתי שיפור באחד בא על חשבון השני. ההערכה מבוססת על שילוב נתוני אנרגיה, קרקעות ואטמוספירה. החשיבות איננה בהנחות המדויקות לעתיד, אלא ביכולת להשוות בין היקף הפליטות שנוצרו על ידי האדם לסכום שנשאב על ידי קרקעות ואוקיינוסים.

איך לקרוא את התחזית ולהבין את משמעותה

המונח "תחזית" מורה כי החוקרים מעריכים את הסך הכולל של הפליטות לשנה שלמה לפני שכל מדינה דיווחה סופית על נתוני השימוש באנרגיה ושינויי הקרקעות שלה. בסיס הנתונים השנתי של התקציב נקבע כדי לשקף את שיטות המחקר והמקורות, אך הוא פתוח לעדכון עם קבלת מידע חדש. בכך, הוא מייצג גישה שקופה שמאפשרת השוואה בין ההערכות לתוצאות בפועל.

הדוח גם מעריך כמה פחמן נספג באוקיינוסים ובקרקעות. י sinks טבעיים חזקים יותר יכולים להאט את עליית ריכוז ה-CO₂ באטמוספירה, אך לא לבטל את הפליטות שנשארות. הספיגות משתנות לפי מזג אוויר, שריפות, בצורות ותנאי אוקיינוס, ולפיכך שמירה על מערכת אקולוגית יכולה לשמר את תפקודה, אך המטרה המרכזית היא בכל מקרה בהפחתה של כמות הפחמן שמגיע לאטמוספירה.

חשוב לציין שהבדלי ההערכות עוזרים להימנע מפתחילת כותרות מטעות. הירידה הזמנית בפליטות מפחמימות היא חדשות אמיתיות כאשר היא מלווה בצמיחה המהירה באנרגיות מתחדשות, אך יחד עם זאת, התקציב הכולל מראה שהפליטות ופליטות משימוש בקרקעות ממשיכות להיות חומרים חשובים במכלול המגמה. להחלטה הסופית לגבי המשך המגמה דרושה עקומת הנתונים הסופית של 2026 כדי להבין האם השנה מציינת את תחילתה של ירידה עקבית או עצירה זמנית.

איך להפקיד את התחזית ולהבין את ההשלכות העתידיות

המונח "תחזית" מצביע על הערכה בכלי מחקר המבוססת על נתונים עד ביניים, לפני שהן נאספו סופית על ידי מדינות. כיוון שהנתונים עשויים להשתנות עם קבלת מידע חדש, זה לא אומר שהמספרים המדויקים אינם אמינים, אלא שיש לשקול אותם כמשתנה בעתיד. בנוסף, הדוח מתייחס לכמות הפחמן שנאגרת באוקיינוסים ויבשות, ומשקף את קשיי היכולת לחזות את עתיד ההצטברות של CO₂ באטמוספירה, שמתפתחת על פי תנודות מזג האוויר, שריפות ופעילות אוקיינוס.

שימור מערכות הטבע ופעולה להפחתה של פליטות הם הכוחות המרכזיים שיש לאזן ביניהם, והדחיפות טמונה בהבנת ההבדלים שבין שינויים זמניים לטרנד ארוך טווח. פיקוח על נתוני 2026, ושליחת יד להשוואת הנתונים לאחר מכן, יאפשרו לקבוע האם הגידול במקורות מסוימים נעצר, מואץ או מתמשך, ויאפשר תכנית אסטרטגית מחודשת לייעול המאמץ העולמי במאבק בהתחממות.

Itay Barak

Itay Barak

שמי איתי ברק, ואני כותב ב-www.seasonet.co.il על סביבה, בריאות וטכנולוגיות ירוקות. גדלתי בגליל המערבי, קרוב לים ולטבע, וזה מה שהצית אצלי את הסקרנות להבין איך הדברים באמת עובדים. אני מאמין שעיתונות טובה לא רק מדווחת — היא גם מעוררת מחשבה ומובילה לפעולה.