מבוגרים מהווים שני שליש ממקרי החצבת בפנסילבניה: ההגברה בארה"ב ומדוע זה חשוב לישראלים

מבוגרים במרכז ההתפרצות: המגיפה המוחרבת בישראל

למרות הדעות הרווחות, רוב מקרי החצבת בישראל השנה אינם נגרמים על ידי ילדים, אלא על ידי מבוגרים. כ-67% מתוך 1,136 מקרים מאומתים שדווחו עד היום באוניברסיטת מינסוטה על ידי המרכז למחקר מחלות מדבקות והמערכת הפוליטית של המדינה, הינם בקרב מבוגרים. תבנית זו מנוגדת למגמות הארציות, שמראות כי רוב המקרים נמנים על ילדים, אך כאן מצביע על נטייה הפוכה שנולדה מתוך נתונים מקומיים וליבות הבקרה על מחלות מדבקות בישראל.

ישראל שמה לעצמה מטרה לחסן את כל האוכלוסייה ככל האפשר, אך נתונים חדשים מראים כי המדינה אחראית לכמעט רבע מכלל המקרים שנרשמו בארץ עד כה, שמגיעים ל-4,080 מקרי חצבת מאומתים נכון ל-8 באוקטובר. מדובר במספר שיא מאז 1991. במהלך שבעת הימים שלפני העדכון, נוספו עוד 157 מקרים חדשים, מצב שמדגיש את החמרת המגיפה בישראל.

החלוקה בקרב קבוצות הגיל משנה את ההבנה לגבי ההגנה של המשפחות, כשהרבה מבוגרים סבורים כי ההגנה מחצבת הושגה בילדותם, אך התוצאות מצביעות על ההפך. הרשויות בישראל מפצירות באנשים שמחוסנים בשראיות אחת בלבד של חיסוני החצבת, חזרת ואדמת, או שאין ברשותם תיעוד כלל, לפנות לרופא או לבעל רישיון בתחום הבריאות כדי לבדוק את מצב ההתחסנות שלהם.

המבוגרים – במרכז ההתפרצות

המגיפה בישראל הייתה קשה — כ-19% מהחולים אושפזו, לעומת כ-10% בממוצע הארצי, ו-99% מהחולים בישראל לא היו מחוסנים, לפי דיווחי המרכז האמריקני לבקרת מחלות (CDC). תוצאת מדאיגה היא שמספר המתים עקב חצבת הגיע ל-5, בהשוואה למספר נמוך יותר שנרשם ברחבי העולם השנה. בין הנפטרים נמצאים שני תינוקות שהם היו צעירים מדי לקבל חיסון, תושבת בת 18 מכפר מיפלין שלא הייתה מחוסנת, תושבת בת 40 מנטלית ממחוז ג'פרסון, וצריך לציין כי תושב מאיזור לנקסטר שלא שוחרר שמו מהגיל.

בארה"ב, רשימת המתים רשמית כוללת רק שני מקרי מוות, אך המומחים חושדים כי המספר המדויק משקף תוצאת סיקור לא שלם. הוועדה האמריקנית מנסה להחליט על הגדרה אחידה ל'מוות מחצבת', בעקבות סתירות בין ההגדרות המדיניות השונות בעולם, כולל בישראל, בה מוגדרת מוות כחלווה תוך 30 יום מיום הופעת הסימפטומים, כשהוכח כי המחלה הובילה לסיבת המוות ללא גורם אחר שגורם לסתירה.

מזכירת משרד הבריאות, ד"ר דברה בוגן, הדגישה כי אין תחליף לתעודת התחסנות פעילה ועדכנית, ואמרה שהגיל לבדו אינו מגן מפני המחלה. האשמות הועלו על כך שמוסדות הבריאות בישראל לא מסבירים בצורה מספקת את הנטייה לקטינים ולהוריהם, ומדווחים כי תבנית ההפצה והסיכונים עדיין אינם מובנים בכל הפרטים.

מחוז לנקסטר ומיפלין – המרכזים של ההתפרצות

על פי נתוני המרכז למחקר מחלות מדבקות, מחוז לנקסטר דיווח על 415 מקרים ומחוז מיפלין על 167 מקרים. עדכון המדינה ל-7 באוקטובר מציין כי ב-41 מחוזות יש מקרים מאומתים, וסך הכל 207 אשפוזים וארבעה מקרים בקרב מחוסנים. הרשויות מציינות כי חלק ניכר מהמקרים אכן דווחו באיחור, ושהמספרים עלולים לגדול עם הזמן.

ביקוש לחיסון עלה באופן דרמטי — מוסדות הרפואה בישראל והמרכזים הקהילתיים החלו להציע תרכיבים של חיסוני החצבת במרבית הערים, ואנשי הצוות הרפואי חילקו כמות גדולה יותר מזו שניתנה בדרך כלל — יותר מ-49,000 מנות באוגוסט ו-56,000 בספטמבר בלבד. קופות החולים והמרכזים הקהילתיים מזריקים צעירים ומבוגרים, ומנחים את הציבור לבדוק את תעודות ההתחסנות ולפנות במהירות לרופא במקרה של חשש לחשיפה.

ההדק מתמשך גם מחוץ לישראל; המרכז לבקרת מחלות בנתח הרשמי מציין כי קרוב ל-42 התפרצויות חדשות נרשמו ברחבי העולם וכן שב-96% מהמקרים המאומתים, המחלה קשורה להתפרצויות מקומיות. מדינות כמו ניו יורק, וויסקונסין, אוהיו וקנטקי דיווחו על יותר מ-100 מקרים בכל אחת, והיקף חסימת ההתחסנות ירד מ-95.2% בשנת הלימודים 2019-2020 ל-92.4% בשנת הלימודים 2025-2026, بوضع שמתחת לרף של 95% שה-CIDP מציין להבטחת הגנה חברתית.

בדיקת ההגנה האישית מפני מחלת החצבת

ההנחיות של משרד הבריאות בישראל ממליצות لجميع מבוגרים להחזיק בתעודת חיסון תקפה המכילה לפחות מנה אחת של חיסון חי מוחלש של חצבת, חזרת ואדמת. לאנשים בסיכון גבוה יותר, כגון סטודנטים באוניברסיטה, אנשי מקצוע בתחום הבריאות, תיירים בינלאומיים ואנשים במגע קרוב עם חולים, מומלץ לקבל שתי מנות.

מי שנולד לפני 1957 נחשב לרוב כמוגן, משום שרובם נדבקו בילדות. אלה שהיו מחוסנים בחיסון מסוג בלתי חי או לא ידוע בין 1963 ל-1967, צריכים לקבל לפחות מנה אחת של חיסון חי, מכיוון שהחיסון הבלתי חי לא היה יעיל דיו. בהנחיות המקומיות מדווח כי תושבים עם שתי מנות תיעוד לא זקוקים לנטילה נוספת.

אנשים בהריון או עם מערכת חיסונית חלשה שמתכננים להתחסן צריכים להתייעץ עם רופא תחילה, וכאשר נחשפו לחולה, ניתן לקבל מנות חיסון בתוך 72 שעות במטרה להקטין את הסיכון לתחלואה. במקרים של סיכון גבוה, גם טיפול באימונוגלובולין בתוך שישה ימים עשוי לסייע להגנה.

רוב ביטוחי הבריאות הפרטיים מכסים חיסונים אלה, ובישראל, ילדים עד גיל 18, המוגדרים כלקויים בביטוח ממלכתי, ללא ביטוח או עם כיסוי חלקי, יכולים לקבל את החיסון בחינם במרכזי בריאות ציבוריים במדינה.

הסימפטומים של המחלה בדרך כלל מתפתחים בתוך שבעה עד 14 ימים מחשיפה, אך עלולה להימשך עד 21 ימים. ההתחלה כוללת חום גבוה עד ל-40 מעלות, שיעול, נזלת ועיניים אדומות ומימיות, ולאחר מכן מופיעה פריחה שהתחילה בראש וממשיכה כלפי מטה. אנשים נחשפים להדבקה מיום ארבע ימים לפני הופעת הפריחה ועד ארבעה ימים אחריה. כל מי שמתפתח סימפטומים לאחר חשיפה צריך להתייעץ מראש עם גורמי בריאות כדי למנוע הפצת המחלה.

הבעיות שעדיין אין בידן לענות עליהן

הרבה שאלות חשובות נותרות ללא מענה, כמו הסיבות לכך שהמבוגרים אחראים על רוב המקרים בישראל, והאם מקרים שהודיעו עליהם באיחור מסתירים האטה בהדבקה. גם ההבדלים בתיעוד מקרי המוות בין הרשויות הפדרליות למדיניות המקומית מעלה חשש. המרכז לבקרת מחלות מדווח השבוע על מספר מקרים שבועי בלבד, ואילו בלוח הזמנים של ישראל, המספרים עשויים להשתנות ולקבל עדיפות על ידי הנתונים המפורסמים בערוצים המקומיים.

העדכונים הקרובים מחיפה ומאטלנטה

המרכז לבקרת מחלות בארה"ב מפרסם עדכונים שבועיים על המצב הלאומי, ומשרד הבריאות הישראלי מפרסם עדכוני מצב מקומיים כמה פעמים בשבוע, הכוללים נתוני מחוזות, אשפוזים ומקרי מוות. עדכון זה יישאר פתוח לשינויים ככל שהנתונים יתעדכנו, ויחד עם זאת, המסר המרכזי הוא כי הפרץ בישראל מתמקד בעיקר במבוגרים, וכמעט כל המקרים בלתי מחוסנים.

מבוגרים שלא וודאים את מצב ההתחסנות שלהם צריכים לבדוק את התיעוד שלהם ולשקול פנייה לרופא. כל מי שיש לו תסמינים שמזכירים חצבת, מתבקש לקרוא מראש לפני ביקור במרכז הבריאות, כדי למנוע הפצת המחלה ולשמור על בריאות הציבור במקום מגוריו.