כלבים מקשרים את המילים בובא עם צורות עגולות וקיקי עם צורות אותן קוצניות, בדיוק כמו בני אדם

כלבים מקשרים את המילים בובא עם צורות עגולות וקיקי עם צורות אותן קוצניות, בדיוק כמו בני אדם

16 באוקטובר 2026

נסה זאת לפני שתקרא הלאה. תאר לעצמך שתי צורות: אחת רכה ומשוגרת עם קצוות מעוגלים, והשנייה חדה עם נקודות מחודדות. אחת נקראת באובה (Bouba) והשנייה קיקי (Kiki). באיזו צורה נמצאת כל אחת?

אם קראת לצורה העגלגלה באובה ולצורת הכוכב הקסומה קיקי, אתה לא לבד. מחקר חדש מציע שגם כלבים עשויים לראות את זה באותה דרך. חוקרים מאוניברסיטת פרמה באיטליה גילו שכלבים מתמקדים יותר בצורת העוגלת כאשר הם שומעים "באובה" ומביטים יותר בצורת הכוכב החודדת כאשר הם שומעים "קיקי", במחקר שפורסם בכתב העת Proceedings of the Royal Society B.

עבור מיליוני משפחות בישראל שבבעלותן כלבים, הממצאים האלה מציעים חלון קטן להבנת איך חיות המחמד תופסות את הקולות של השפה האנושית. זה גם מרמז שאחד מהאפקטים הידועים ביותר במחקר על שפה ייתכן שראשיתו הרבה לפני שהומצאה השפה עצמה.

מבחן בן מאה שנים של קשר בין צליל לצורה

אפקט באובה-קיקי נולד מתוך ניסויים שהחלו בשנות העשרים של המאה הקודמת. הוא מצביע על כך שאנשים משלבים בין קולות דיבור מסוימים לבין צורות ויזואליות מסוימות, כך שצלילים רכים ומעוגלים נתפסים כעיגולים, וצלילים חיתוכים וחדים נראים חדים וקיצוניים.

התבנית הזו נשמרת גם בשפות שונות מאוד. מחקר מ-2022 בחן 917 דוברים מ-25 שפות, המתפרשות על תשע משפחות שפות ועשר מערכות כתיבה. הרוב הסימן שהשומעים תיארו את הצליל "באובה" כמתאים לצורה העגולה ו-"קיקי" לצורה החודדת. עקביות זו היא אחת הסיבות לכך שמחקרים רבים מתארים שהקשר הזה משקף משהו בסיסי באופן שבו המוח שלנו מקשר בין ראייה ושמע.

אם ההשפעה היא באמת כל כך בסיסית, ייתכן שהיא חורגת מעבר לבני אדם, ולכן כלבים הם נושא מחקר מועדף. כלבים חיים ליד בני אדם עוד אלפי שנים, והם משקיפים בקשב רב על קולות האדם.

שבעים כלבים, שתי מסכים ורמקול אחד

הצוות, בהובלת חוקר ההתנהגות החייתית אליאונורה ביפפי, בדק 70 כלבים במסגרת שני ניסויים, לפי האתר ScienceAlert. כל כלב ישב בחדר לעומת מסך ורמקול משני צדדים: צורה מעוגלת בצד אחד וצורה חדה בצד השני.

במהלך כ-15 דקות, הרמקולים השמיעו את המילים "באובה" או "קיקי" כשהצורות עברו מצד לצד. מצלמת GoPro תיעדה כל כלב, וכלי בינה מלאכותית עקב אחר תנועת הראש שלו כדי להחליף בין היכן הוא מביט.

החלפת המיקומים של הצורות חשובה מאוד. כלבים הרבה פעמים מעדיפים להביט ימינה או שמאלה, והזזת הצורות מונעת מהעדפה זו להיראות כמו הבחירה במילים. לאחר מכן, החוקרים בדקו האם דפוסי ההסתכלות של הכלבים שונים ממה שמקריות הייתה מעלה לבד.

במהלך המחקר, הכלבים היו במעקב והסתכלו באופן מובהק יותר על הצורה העגולה כאשר נשמעה "באובה" ועל הצורה החודדת כאשר נשמעה "קיקי". במילים של החוקרים,

מניעת השפעת הבעלים על התוצאות

בעלי כלבים יודעים שהחיות שלהם קוראות בעניין את שפת הגוף האנושית מאוד במדויק, ולכן עלתה שאלה בנוגע להשפעתם. בניסוי הראשון, 51 כלבים ישבו ליד בעליהם, שהאזינו למילים. גם הם הראו נטייה כללית להסתכל יותר על הצורות החדות.

כדי לבדוק אם הבעלים השפיעו מבלי משים, החוקרים ערכו ניסוי שני שכלל 19 כלבים שהבעלים שלהם שמעו מוזיקה רוק באוזניות, כך שלא יכלו לשמוע את המילים. ההטיה לכיוון הצורות החדות נעלמה, אך ההתאמה בין הקול לצורה נשמרה.

שימוש באוזניות הוא אמצעי מקובל במחקרים על קוגניציה של כלבים. כלבים מצליחים לנטר סימנים קטנים מאוד מהאנשים סביבם, כמו מבט שנשלח או שינוי במצב הגוף. המוזיקה אף סייעה להבטיח שהבעלים לא ידעו באיזו מילה בדיוק הם מאזינים באותו רגע. אם הבעלים היו משפיעים על הכלבים שלהם, התיאום בין הקול לצורה היה צריך להתחלש בניסוי השני – וזה לא קרה.

החוקרים סבורים גם שמעורבות הבעלים צריכה להיחשב כבלתי סבירה כהסבר לבד Bias החדות, כי בני אדם בדרך כלל מעדיפים צורות מעוגלות. הם מציעים אפשרות אחרת — פני הכלבים, במיוחד של זאבים ושל זנים עתיקים, הם יותר זוויתיים מאלה של תינוקות בני אדם, מה שיכול להקנות להם העדפות ויזואליות שונות.

מגבלות במחקר התבוננות בזמן

מדובר בחקר התנהגות ניסיוני עם דגימה מוגבלת. הוא מראה על דפוס במיקום שבו כלבים מביטים, אך אינו מצביע על כך שכלבים מבינים את המילים או חושבים על צורות באותה דרך שבה חושבים בני אדם. זמן ההסתכלות הוא מדד עקיפים, והכיוון של הראש שמיוחס על ידי תוכנה הוא הערכה קרובה למבט. החוקרים מדגישים שצריך עוד לעבוד כדי להסיק באופן חד-משמעי שכלבים מקשרים באופן עקבי בין "בובה" לצורות מעוגלות ו"קיקי" לצורות חדות.

המחקר גם לא סקר את התוצאות לפי גזע, גיל או היסטוריית אימון, ולכן לא ניתן לקבוע האם חלק מהכלבים מראים את ההשפעה באופן חזק יותר מאחרים. אלה הן שאלות שיכולות להיחקר בפעילות עתידית.

לבעלים, התובנה החשובה היא קלה אך משמעותית. נראה כי הכלבים מתאימים לא רק למילים מוכרות ולטון הקול, אלא גם אולי לתכונות הצליל שבדיבור עצמו, מה שיכול להסביר מדוע פקודות חדות ותמציתיות מול תמיכה רמתית ועדינה משפיעות באופן שונה. אמירה זו היא לא תוצאות ישירות מהמחקר, אלא הערכה המתיישבת עם גופי מחקר מתקדמים על הקשר בין תקשורת אנושית לכלבים.

בסופו של דבר, ייתכן שכלבים משתפים באינטואיציה של השמע והצורה שהאנושות מייחסת לה באופן רחב — מה ש suggest שהקשר הזה התפתח לפני שהשפה המדוברת היסטורית, אם כי היעד לבדוק את זה עוד נמצא בהמשך.

בעלים שמעוניינים לנסות את זה בבית כדאי לשמור על תהליך משחקי ולזכור כי מבטים בלבד של כלב אחד אין בהם די כדי להסיק מסקנות ברורות. המטרה היא הנאה ועניין, לא תוצאה מדעית מיידית.

Itay Barak

Itay Barak

שמי איתי ברק, ואני כותב ב-www.seasonet.co.il על סביבה, בריאות וטכנולוגיות ירוקות. גדלתי בגליל המערבי, קרוב לים ולטבע, וזה מה שהצית אצלי את הסקרנות להבין איך הדברים באמת עובדים. אני מאמין שעיתונות טובה לא רק מדווחת — היא גם מעוררת מחשבה ומובילה לפעולה.