רובוטוריה של נאס"א, "קוריוזיטי", חוגגת יותר מ-14 שנות עבודה על כדור-הארץ של מאדים, עם הגעתו ל-5,000 יום מאדים (סול), ציון דרך שהוכרז בבלוג המשימה שלה ב-9 בספטמבר. ה-סול ה-5,000 נפל ביום שבת, ה-29 באוגוסט, על פי הפרסום בבלוג שכתב ויליאם פארנד, מדען בכיר במכון לחקר החלל.
יום מאדים, או סול, נמשך בערך 24.6 שעות, ולכן 5,000 סולות מצטברים ליותר מ-5,137 ימים ארציים, שהם קצת מעל ל-14 שנים. המכשיר תוכנן להתחיל משימה ראשונית של שנת מאדים אחת. הוא סיים את השנה הראשונה, שווי ערך ל-687 ימים ארציים, ביוני 2014, על פי עדכון נאס"א שחוגג את השנה הראשונה של שליית מאדים. מאז, המכשיר פועל לפי כמעט שבע וחצי שנים מאדימות.
וגם זה חשוב, כי כל שנה נוספת מאפשרת לרובוט לעלות עוד יותר את הר שארפ, הר בגובה 3 מיילים (5 ק"מ) של סלעי משקע, שכבותיו מתעדות כיצד מאדים השתנה מעולם שבו היו בו אגמים ונחלים לכדי כוכב יבש יותר. "קוריוזיטי" עדיין קורא את ההיסטוריה הזו באמצעות מכשירים שפיתחו לפני השיגור שלו ב-2011.
14 שנים, 5,000 סולות ועלייה של קילומטר אחד
ה"רובוט" שוגר ב-26 בנובמבר 2011 ונחת בחריצת גייל ב-6 באוגוסט 2012, על פי דף המשימה של נאס"א. באותה תקופה, בלוס אנג'לס, היכן שניהלה את המשימה, עוד חיה הערב של ה-5 באוגוסט. מאז, הוא עולה על הר שארפ בהתמדה מאז 2014.
ביום ה-26 באוגוסט, הצליח ה"רובוט" להשיג גובה של קילומטר מעל מיקום הנחיתה על רצפת המכתש, דיווח נאס"א. פארנד מציין זאת באופן מושכל בהשוואה לעלייה של רובוט "ספיריט" לראש הר האוסבן במכתש גוסב ב-2005, שהגיעה ל-106 מטר, בערך 348 רגל. הוא כתב ש-עלייתו של "קוריוזיטי" יצרה עבורו "רצף מרשים" של הישגים חדשים.
אמנם, הרובוט איננו מבלה את הזמן בלחזור בשאננות. במהלך השבוע שבו חוגג את ה-5,000 סולות, הצוות הורה לגלגל אחד שלו לנסוע על גבעול קרח נקוב, שנקרא "שוקולטאל", ואז משך אחורה כדי להשאיר חריץ קטן. התוכנית הייתה לצלם מקרוב את קיר החריץ כדי לבדוק שכבות וללמוד על שינויים בגודל הח grains, יחד עם מדידות כימיות של הגבעול.
מדענים מייחסים חשיבות לשאלה אם זהו רכס רוח שנוצר על ידי רוחות, מסוג שנראה מראייה מחללית על פני מאדים. הם גם רוצים לבדוק האם הרכס הממוקם גבוה יותר על הר שארפ שונה מבחינת הגרגרים שלו מרכסיות דומות שנמצאו נמוך יותר. הצוות מקדיש את הרזולוציות המוגדלות שלו של תמונות הסריקות של החריץ לכבוד פול גייסלר, קולגה ומומחה מוביל בתחום זה, שנפטר מוקדם יותר השנה, על פי הבלוג.
קריאת שינוי אקלימי באמצעות סלעים
הר שארפ בנוי משכבות, עם הסלעים העתיקים יותר בתחתית והצעירים יותר מעליהם. ככל שה"רובוט" מתקדם למעלה, הוא למעשה עובר בזמן ולומד איך מאדים השתנה לאורך היסטורייתו.
ההישג הראשון הבולט הגיע בחודשים הראשונים. במהלך השנה הראשונה שלו, הצליח ה"רובוט" לחפור לתוך שדה אגם עתיק הקרוב לנחיתה ומצא מרכיבים ותנאים שיכולים היו לתמוך בחיים מיקרוביאליים — במילאה את מטרה המרכזית של המשימה לפני ההגעה להר.
השנים שמאריכות את המסע מנסות לעקוב אחר מה שקרה בהמשך. נמוך על ההר, הוא חצה רכסים שמקורם באגמים, ומעל, עבר באזורים עשירים בחימר ומעבר של אזור מעבר למרכיבים של סולפט, שבהם תוספות מלחים שחומרי הגלם משאיר מאגרי מים שמתייבשים.
חוקר הפרויקט, אשוויין וסאוודה מלשכת המחקר בטסלה של נאס"א, ציין ב-2022 כי לא נמצאו יותר תבניות אגם באזורים הגבוהים על ההר. הוא תיאר דיונות יבשות שלעיתים היו זרימות זורמות מסביבן — שינוי משמעותי בהשוואה לאגמים שנמשכו מיליוני שנים.
התמונה אינה במושג אחד של שגשוג לכיוון צחיחות. מחקר משנת 2021 בכתב העת "גיאולוגיה", בראשות ויליאם רפין, המתבסס על תצפיות מרחוק של ה"רובוט", תיאר כיצד משקעים של בוץ אגם הוחלפו בנופים של דיונות ולאחר מכן סלעים שנוצרו על ידי מים. החוקרים סיכמו שהדיווח משקף רווחים מרובים בין תקופות של תייבות ומקומות בהם יש יותר מים, בניגוד לאפשרות של מגמה אחידה של ייבוש. בשנת 2023, נאס"א דיווחה כי "קוריוזיטי" מצאה טקסטורות של סלעים מרוחצים, שמוצגות כעדות הברורה ביותר לגלים באגמים עתיקים, בתוך האזור שמכיל סולפטים — אזור שהינו צפוי להיות יבש יותר.
מסעו של ה"רובוט" סיפק גם תוצאות מתחומי הכימיה שדורשות זמן רב לניתוח. דף המשימה של נאס"א מדגיש מחקר מ-4 בפברואר בכתב העת "אסטרוביולוגיה", שבדק את המרתיקים האורגניים הגדולים ביותר שהתגלה על מאדים, שהתגלו בדגימת בוץ חצובה שנקראה "קומברילנד". החוקרים טענו שהמקורות הלא ביולוגיים שהשקלו לא היו מספיקים להסביר את כמות התרכובות, שהובאו כשרידי חומצות שומן. אין בכך ראייה לחיים, ומקור המולקולות נותר בלתי פתור.
גלגלים שחוקים עקב התנאים הקשים
העלייה על ההר באה עם מחיר מבחינת ציוד המכשיר. מהנדסי נאס"א זיהתה לראשונה סדקים מדאיגים בשרי הגלגלים של הרובוט כ-14 חודשים לאחר הנחיתה, על פי הערכת מהנדסי JPL. עד ה-2 באוגוסט 2021, ארבעה מתוך הגומי המכסה את הגרר של הגלגלים, שנקרא "גראוזר", נשברו: שלושה בגלגל המרכזי השמאלי ואחד בימני.
ההערכה קבעה שהנזקים לא מגבילים את היעדים המרכזיים של המשימה באותו הזמן, אך היא הזהירה כי שיעור הנזקים הגבוה עלול להשפיע על פעולות הפנים של הרובוט, ולכן המומחיות על ההדגשים והדרכות הנהיגה ממשיכות להיות במעקב הדוק. הצוות מצליח לצלם את הגלגלים באופן תקופתי מאז 30 בנובמבר 2013, והערכת מצב זו השפיעה על קווי ההדרכה לנהיגה במכשיר.
גם צילום שגרתי מייצר תגליות חדשות. באפריל, נאס"א שיחררה סרטון תדירות של שישה שנים מהמצעד נע של מצלמת הניווט, המכיל תצפיות מ-2 בינואר 2020 ועד ל-8 במרץ 2026. באמצעות רצף התמונות, הצוות מבקש לעקוב אחר תזוזה של גרגירי חול על מישור הרכב של הרובוט, דבר המסייע להפריד בין תזוזות הנגרמות מנהיגה לבין אותות מהרוח ולהבחין בין שינויים עונתיים באטמוספירה.
האתגרים שנותרו והעתיד
עוד שורה של שאלות נותרות פתוחות. התוצאות של המדידות ב"שוקולטאל" עדיין לא פורסמו, ולכן לא ברור אם הרכס פעיל, כיצד הוא נוצר או כיצד הוא משווה לרכסיות דומות נמוכות יותר על ההר. ממצאי המולקולות האורגניות מדברים על כימיה, אך לא על ביולוגיה. הפוסט על ה'הישג' הזה אינו מעריך את מצב הגלגלים או מערכות אחרות, ומדד מצב הגלגלים שהוזכר לעיל משקף את התנאים עד ל-2021.
רובוט שתוכנן למשך משימה של כ-שנתיים ארציות, כבר משך 14 שנה בפעולה, נמצא בקילומטר אחד מעל פסגת הר מאדים וממשיך לספק רמזים על איך אדמתו של כוכב הלכת כבר התייבשה לייבוש סופי. הצוות סיים את הפוסט על הציון דרך באומרו שהם מצפים ל-5,000 סולות הבאות.
התוצאות הבאות שתלוינה את התודעה הן ממצאי הצוות על הר "שוקולטאל" וכל עדכון בנוגע למצב הגלגלים. הקוראים מוזמנים לעקוב אחר עדכוני הצוות הרשמיים ותמונות הגולמיות שהנאס"א מפרסמת בפומבי.
שאלות שכדאי לדעת
כמה זמן הן 5,000 סולות במונחים ארציים?
סול, או יום מאדים, אורך בערך 24.6 שעות. על כן, 5,000 סולות שוות ליותר מ-5,137 ימים — קצת יותר מ-14 שנים. ה"רובוט" הגיע לסול 5,000 ב-29 באוגוסט 2026.
כמה זמן תוכננה להמשך המשימה של "קוריוזיטי"?
המשימה הראשית תכננה להימשך שנה אחת של מאדים, שהיא קצת פחות משנתיים ארציות – 687 ימים. הרובוט ממשיך לפעול כבר שבע וחצי שנים מאדימות.
מדוע חשוב כל כך להר שארפ?
הר בנוי משכבות סלעים שנבנו על ידי משקעים, עם המבנה הישן בתחתית והצעיר יותר מעל. עלייה להר מאפשרת לרובוט לקרוא את ההיסטוריה של מאדים ולראות איך הוא עבר ממרחב של אגמים ונחלים לכדור יבש יותר, כולל ראיות שהשינוי קרה בבעיטות ולא באבור אחד.
הגלגלים של "קוריוזיטי" עומדים להישבר?
נאס"א לא אמרה זאת בישירות. הערכת JPL מ-2021 מצאה כי נזקים בגלגלים, שנצפו לראשונה כ-14 חודשים לאחר הנחיתה, לא הגבילו באופן משמעותי את המשימה בעת ההיא. הצוות עוקב אחר שיעור הנזקים ומבצע התאמות להדרכות הנהיגה.
האם "קוריוזיטי" מצאה סימני חיים?
לא. הרובוט מצא ראיות לכך שהעומק העתיק של המכתש גייל היה בעל תנאים אפשריים לתמוך במיקרובים, והוא גילה מולקולות אורגניות גדולות. מולקולות אורגניות יכולות להיווצר גם ללא חיים, ומקורותיהן על מאדים נותרות לבעיה פתוחה.
מה חקר "קוריוזיטי" עם הגיעה ל-5,000 סולות?
הצוות בחן גבעול רוחות שנקרא "שוקולטאל" כדי לברר אם הוא רכס רוח אופקי שנוצר על ידי רוחות, איך הוא נוצר, אם הוא עדיין פעיל ואיך הגרגרים שבו משווים לרכסיות נמוכות יותר על ההר.
