תוסף מפרקים פופולרי הקשור להחמרת מהירה של מחלת אלצהיימר: מחקר גדול מזהיר

מהו גלוקוזאמין ולמה כל כך הרבה אנשים לוקחים אותו?

גלוקוזאמין הוא סוכר חלבוני שמיוצר באופן טבעי על ידי הגוף שלנו. הוא נמכר באופן מסחרי ככסף מן המדף בצורת כדורים, ומשמש בעיקר להקלה על כאבי מפרקים ולטיפול בדלקות פרקים, במיוחד בברכיים. יותר מ-40 מיליון אמריקאים צורכים אותו בכל שנה, מה שהופך אותו לאחד מהתוספים התזונתיים הפופולריים ביותר בארצות הברית.

לא מקובל לחשוב שגלוקוזאמין הוא רכיב חיוני לתפריט היומי, ואין מחלות ידועות שנגרמות מחוסר בו. רוב האנשים נוטלים אותו מתוך אמונה שהוא תורם לנוחות במפרקים. מכיוון שהוא נמכר כתוסף ולא כתרופה מרשם, הוא לא עובר את הבדיקות המחמירות שנדרשות לתרופות מרשם לפני ההשקה לשוק.

בשנים האחרונות, גלוקוזאמין נחשב לבטוח באופן כללי, מה שהופך את ממצאיהם של מחקרים חדשניים ומעוררי מחשבה לחריגים ומרתקים עוד יותר.

איך נערך המחקר ומה גילינו?

המחקר האחרון שנערך באוניברסיטת פלורידה נעזר בבינה מלאכותית כדי לנתח נתוני בריאות של יותר מעשור, שנאספו ממרכז הבריאות UF Health בין השנים 2012 ל-2024. במסגרת הנתונים נמצא מידע על כ-24,000 מטופלים עם מחלות זיכרון ודמנציה קשורה, וכ-41,000 עם הפרעה קוגניטיבית קלה.

החוקרים זיהו אילו מטופלים דיווחו על נטילת גלוקוזאמין והשוו את מצבם לבריאות של מטופלים דומים שלא נטלו את התוסף. כ-8% משתי הקבוצות דיווחו על שימוש בגלוקוזאמין — כלומר כ-1,896 חולים עם דמנציה ו-2,750 עם הפרעה קוגניטיבית קלה.

לאחר שניטרלו פרמטרים כמו גיל, מין ונתוניים דמוגרפיים אחרים, מצאו שהשימוש בגלוקוזאמין נקשר לעלייה של 25% בסיכון להחמרה והתקדמות של מצבים קוגניטיביים קלים לדמנציה מלאה.

המחקר לא הגבילו רק לנתוני בריאות. הם גם ערכו בדיקות תפקוד מוחי באמצעות טכנולוגיות דימות מתקדמות שנעשו לאחר המוות, ולימדו מודלים של עכברים עם מחלות שדומות לאלו של בני אדם. המטרה הייתה לחפש הסבר ביולוגי אפשרי לקשר שהתגלה בנתונים.

מה שמצאו היה מרמז. גלוקוזאמין, שהוא מסוגל לעבור את מחסום הדם-מוח, נראה כי תורם לתהליך ביולוגי בתאי המוח שנקרא גלקוזילציה חלבונית — הוספת סוכרים לחלבונים. במוח של חולי אלצהיימר, תהליך זה כבר מופרז וחשוב עלול לתרום להצטברות של חלבונים מזיקים. החוקרים מציעים כי הגלוקוזאמין עלול להוסיף עוד תעוקה לתהליך שכבר מופרע.

הגבלות המחקר ומה עוד לא ידוע

המומחים הצופים במחקר מצביעים על מספר הגבלות משמעותיות.

• ראשית, מדובר במחקר תצפיתי רטרוספקטיבי — כלומר, חקר נתונים קיימים, ולא ניסוי מבוקר ומבוסס על סדרת שלבים. מחקר מסוג זה יכול לזהות קישורים בין דברים, אך לא יכול להוכיח שאלה סיבתיות אמיתית. אנשים שנטלו גלוקוזאמין יכלו להיות שונה באופנים שהמחקר לא יכול היה לכלול כשיקול רציני, גם לאחר תיקונים סטטיסטיים.
• שנית, הנתונים נאספו ממרכז רפואי אחד בלבד בפלורידה, ולכן היישום הכללי לא בהכרח משקף את כלל התושבים, בישראל או בעולם.
• שלישית, המחקר התמקד רק במי שכבר סובלים מבעיות זיכרון או אלצהיימר. הוא לא מתייחס לשאלות שתהיינה רלוונטיות באנשים בריאים שאינם מציגים סימני בעיה קוגניטיבית.

החוקרים מציינים שהממצאים הם ראשוניים וצריך לאמתם במחקרים קליניים מסודרים לפני שמתחילים להוציא הנחות לציבור או לקבוע המלצות בריאותיות.

מה כדאי לעשות עם המידע הזה?

החוקרים אינם קוראים להפסקת נטילת גלוקוזאמין מידית, אך כן ממליצים לשוחח על כך עם רופא, במיוחד בקבוצות גיל מבוגרות שכבר מציגות סימני זיכרון מוקדמים.

הממצא רלוונטי במיוחד, מאחר ואלפי אנשים עם אלצהיימר ודמנציה משתמשים בתוסף שיכול, על פי ההשערות, להשפיע על מהלך מחלתם. כפי שציין ד"ר רמון סון, חוקר בכיר במחקר, "מיליוני חולים בישראל ובעולם הנמצאים בסיכון למחלת הזיכרון משתמשים בתוסף שכבר עכשיו עשוי להשפיע על התקדמות המחלה."

לכל מי שאינו סובל מסימני בעיית זיכרון, אין כאן הוכחה מספקת להפסיק או להפחית שימוש. אבל לכל מי שיש היסטוריה של מחלת אלצהיימר במשפחה, סימני זיכרון מוקדמים או אבחנה של הפרעה קוגניטיבית קלה, ראוי שידון בנטילת תוספים עם רופא המשפחה או נוירולוג.

כמובן, הדרך הבטוחה ביותר היא לבדוק באופן תקופתי האם התוסף עדיין מתאים לנסיבות הבריאותיות שלך, במיוחד אם אתה נוטל אותו לאורך זמן.