קרן היערות הטרופיים חסרה כ-2 מיליארד דולר להשגת היעד של השקת הפרויקט לקראת סוף ועדת COP31

קרן היערות הטרופיים חסרה כ-2 מיליארד דולר להשגת היעד של השקת הפרויקט לקראת סוף ועדת COP31

19 בנובמבר 2026

ישראל מצטרפת למאמץ אחרון לגיוס תומכים עבור קרן היערות הטרופיים

בהודעה שהוציאה ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ביום ראשון ה-15 בנובמבר, נודע כי ישראל הבטיחה להקים סיוע כספי משמעותי למאמץ הגלובלי לשמירת היערות הטרופיים. ההודעה באה לאחר פגישה עם נשיא ברזיל לואיס אינסיו לולה דה סילבה, שנערכה בהקשר של הפסגה האזורית של מדינות ה-ASEAN במנילה, הפיליפינים. ההכרזה העתידית מישראל כוללת הקצאת סכום של כמה מאות מיליוני שקלים שתשמשו לתמיכה ביוזמות לשימור היערות ולשמירת הקטבים של כדור הארץ, כחלק ממחויבות ישראל לפעול נגד שינויי האקלים ולהשקיע במימון בינלאומי אקלים.

הכספים שיוקצו יינתנו על פני תקופה של ארבע שנים, ויחושבו כחלק מהמחויבות של ישראל לשאוף לתרום למעלה מ-13 מיליארד שקלים באופק עד שנת 2031, בתחום המימון הבינלאומי למאבק בשינויי אקלים. ההודעה בישראל באה בהמשך להכרזות שהגיעו ממדינות ומארגונים בינלאומיים שהבטיחו שיתוף פעולה ומימון על מנת להשלים את המטרה הכללית של הקרן הטרופית העולמית — שימור היערות והקטנת פליטת הפחמן.

ההבטחות הראשוניות והמצב הנוכחי

בשבוע הראשון של הפסגה, שהסתיימה זה עתה באנטליה, טורקיה, נראו סימנים ראשוניים של גיוס כספים משמעותיים — קואליציות של ארגוני פילנתרופיה כמו קרן ההשקעות לילדים (Children’s Investment Fund Foundation) הודיעו כי יתחילו בהשקעות של יותר מ-88 מיליון דולר בארגוני היערות, והולנד הבטיחה להשקיע חצי מיליארד דולר בארבעה עשר שנים. אינדונזיה חזרה על ההתחייבות של כ-1 מיליארד דולר, ובריטניה הודיעה על נכונות להשקיע עד 400 מיליון ליש"ט, לפי דיווחי Nature4Climate. נורבגיה הודיעה כי תהיה מוכנה לתרום עד 20 אחוזים מהיעד ההתחלתי של 10 מיליארד הדולרים. נכון להיום, 66 מדינות ועוד האיחוד האירופי מאשרים תמיכה בכלי הפיננסי הזה, שמיועד לתמוך בתוכניות שמירה על היערות.

עם זאת, תרומות פילנתרופיות אלו נועדו להיכנס לתוך חבילת ההשקעות של הקרן ולבסס את המימון הארוך טווח. עד עתה, לא הועברו תשלומים בפועל ליערות – ההתחייבויות שהוגשו עד אוקטובר עומדות על הסכום של כ-7.3 מיליארד דולר אמריקאי, תוך כדי התקדמות של המאמץ לגייס את הכסף הנחוץ.

איך פועלת הקרן?

הקרן מיועדת להשקיע הון תורם ופרטי, ולשמש כמקור לתשואות שיאפשרו תשלום למדינות הטרופיות עבור שמירה על היערות. התשלומים מיועדים להגיע ליותר מ-70 מדינות, כאשר לפחות 20 אחוזים מהכספים יועברו לקהילות ילידים ולתושבים המקומיים, בהתאם להצהרות הממשלה הישראלית. היעדים ארוכי הטווח של הקרן משתנים — חלקם מצביעים על סכום של כ-125 מיליארד דולר, בעיקר מפי משקיעים פרטיים, ואחרים מציגים מנדט של כ-35 מיליארד דולר באחריות הממשלות והגופים המוסדיים, בשימוש בהון פרטי כדי להגדיל את ההשקעה ל-140 מיליארד דולר ומעלה. בשלב זה, הפער בין ההצהרות האלו משמעותי ויכול להשפיע על הכיסוי והאמיתות של התשלומים בפועל.

חשוב להבין שהמודל של הקרן תלוי בהשאת תוצאות השקעות – אם הון פרטי יחכה זמן רב מדי לתמיכה ההתחלתית, התשלומים השנתיים למדינות היערות עלולים להיות פחותים ממה שתוכנן. ההשקעה בפועל מונחת על כתפי הקהילות החיים ביערות הטרופיים, כולל הקהילות הילידיות שמיועד לקבל לפחות חומש מהתשלומים הכוללים. עבורן, השאלה החשובה ביותר היא מתי בדיוק הכסף מגיע לשטח עצמו—ולא רק ההבטחות הכתובות לראשונה.

המשקל שבסיום הטקסטים וחשיבות ההישגים הסופיים

הנושא של מימון היערות הוא חלק בלבד מסיפור הפסגה – לולה השתמש בהצהרתו הלאומית כדי לבקש מהנשיא הטורקי ומנציגי אוסטרליה, שבראשות המשא ומתן, לוודא כי מסד הנתונים של מסלול היערות של COP30 מוכר כקלט לבחינה העולמית השנייה. באולם, נראו סימנים שפחות הבטחות לקויות תמשכנה—ההצבעה על ההישג תיערך ככל הנראה ביום שני, 16 בנובמבר. המתבוננים מצפים לראות אם יופיעו אלמנטים של פתרונות מבוססי טבע ומסלולי היערות בטקסט הסופי. שגריר אוסטרליה לאקלים אמר בפשטות שהצלחה צריכה להיאמד לא בהבטחות חד-צדדיות, אלא באחוזי השימור של היערות ובכספים שנמסרו בפועל.

עבור הקוראים מארה"ב, הקשר הוא עקיף אך משמעותי — כריתות היערות הטרופיים הינן מקור גדול לפליטות פחמן עולמיות, והקרן היא אחת מכלי המימון הגדולים היחידים שנועדו לעצור תהליך זה. לא נמסר כי ארה"ב משמשת תורמת, אך החשיבות של ההשתתפות של ישראל והמעורבות של אומות נוספות אינה פחותה.

המסקנה: ההתחייבות של ישראל תורמת לה באחריות, אך הקרן ליערות טרופיים עדיין רחוקה כ-2 מיליארד דולר מהקף שהוגדר עם שבועות ספורים לסיום ב-2026. הטקסטים הסופיים של הפסגה וההבטחות האחרונות לפני התאריך 20 בנובמבר יהיו הקריטריונים העיקריים למעקב.

Itay Barak

Itay Barak

שמי איתי ברק, ואני כותב ב-www.seasonet.co.il על סביבה, בריאות וטכנולוגיות ירוקות. גדלתי בגליל המערבי, קרוב לים ולטבע, וזה מה שהצית אצלי את הסקרנות להבין איך הדברים באמת עובדים. אני מאמין שעיתונות טובה לא רק מדווחת — היא גם מעוררת מחשבה ומובילה לפעולה.