ההסתדרות הבינלאומית לשימור הטבע דירגה לאחרונה כי 122 מתוך 127 אזורי השונית הקורלית הרדודים בעולם נמצאים בסיכון קריטי, הסיווג הגבוה ביותר ברשימת הצבעים של הארגון האדום של מערכות אקולוגיות. נתון זה מראה כי כ-96% מהאזורים הללו בסיכון, כאשר הגורם המרכזי שמוביל להחמיר את המצב הם גלישת חום ימית עזה.
הדוח, שיפורסם לראשונה ב-22 באוקטובר, מצביע על שינוי משמעותי בתהליך ההערכה – במקום לבדוק חיות מבודדות, ההערכה כוללת את המערכת כולה כישות אחת. כלומר, המסתכל על תפקוד השונית ככלל, אם היא עדיין מצליחה לשמור על היותה שונית חיה עם אלמנטים חופשיים של שונית, עם דגים, אלמוגים ותהליכים שמחזיקים את המערכת יחד. לפני כן, סקר נפרד שהגיע לידי News World בחר לבדוק את מצב המינים הפרטניים בלבד, ומצא כי מאות מן האלמוגים היוצרים שוניות נמצאים בסיכון גבוה להיכחד.
עבור הקוראים מישראל, החשיבות היא קרובה לבית. כל עשר אזורי השונית הקריבית שנבדקו בסטטוס של החימום המוקדם – כלולים בדירוג הקריטי לסיכון. שוניות אלו תומכות בדיג, בתיירות ובהגנות טבעיות של החופים המעניקות מענה לתנודות גאות ורוחות סופות, ולכן ירידת מצבן עלולה לפגוע בקהילות חופיות באמצעות אובדן מקומות תעסוקה, הפחתת אספקת דגים והגברת חשיפת נכסי מקרקעין לסכנות.
החלטה על מערכות אקולוגיות שלמות
רשימת הצבעים של הארגון האדום למערכות אקולוגיות בוחנת את הסיכון של קריסת מערכת אקולוגית – מצב שבו המאפיינים המוגדרים שלה אובדים, ולפיכך אין עוד תפקוד תקין של המערכת. במקרה של השוניות, קריסה פירושה שהאלמוגים הקשים מוחלפים באצות, הרפש וספוגים, והמערכת אבודה עם כל המגוון הביולוגי שהייתה מחזיקה בה.
ההערכה סקרה 127 אזורי אקו-סיסטמה ב־80 מדינות טריטוריות ושטחים, השולטים ב-99.8% משטחי השוניות הרדודים המהמושים בעולם. יותר מ-250 מומחים מ-10 צוותים אזוריים תפקדו במשותף, בהובלת IUCN, אוניברסיטת מלבורן ו-CORDIO מזרח אפריקה. שוניות בעומקים גדולים, סלעים וקור מוקדי קור קרים לא נכללו בבחינה זו.
ארגון IUCN מדגיש כי מונח סיכון קריטי אינו שווה לקריסה מיידית. רוב השוניות ששרדו עדיין מכילות אלמוגים חיים ומתפקדות כמרחבי שונית, ולכן להערכה יש גם קריאות לפעולה. כל אזור אקולוגי דורג על פי חמש קריטריונים – מאיבוד שטח ועד להפרעה בתהליכים ביולוגיים – וקבע את דרג הסיכון הגבוה ביותר שלו. על בסיס השינויים שראו בעשורים האחרונים, 30 אזורי אקו-סיסטמה מוגדרים בסיכון קריטי ו-116 נמצאים באיזורי סיכון. המספר המצטבר של 96% מצביע גם על השפעת ההתחממות הגלובלית הצפויה במאה השנים הבאות, תחת سينאריו של פליטות מתונות.
גלי חום ימאיים – הגורם המרכזי לנזק
לפי IUCN, 77% מהאזורים שנסקרו היה חשופים ללחץ חום הימי בעשורים האחרונים. על פי תחזיות הארגון, לחץ חום בלבד עשוי להניע עד ל-95% מהאזורים לדרג הסיכון הקריטי. מרקוס ולדרראבנו, שמנהל את תכנית הרשימה האדומה של מערכות אקולוגיות ב-IUCN, מציין כי הגורם המרכזי לכך הוא הבעיה של חום מים ימי.
גורמים נוספים מחמירים את המצב; האיזון בין אלמוגים, אצות ודגים נפגע ב-63% מהאזורים, בעיקר כתוצאה מדייג היתר של דגי הפרוטי והגורגונים הטורפים, בנוסף בזיהום וזרמי משקעים. כמעט מחצית מהאזורים חוו הסתגרות מצומצמת, כך שסערה אחת, אירוע הלבנה קטן או התפרצות של מחלה יכולים לחסל את השונית בבת אחת. רבע מהאזורים כבר איבדו חלק משמעותי מהשונית החיה שלהם.
ההוכחה לנוכחות ההולכת וגוברת של הלבנות מסיבית היא התמונות שאוספו בשנה שעברה, שהראו שהלבנות מזיקות פגעו ב-84% משוניות העולם – המספר הגבוה ביותר בהיסטוריה, על פי הדיווח של ה-AP. קשר ישיר קיים גם לאירועי אל ניניו: שונית בחוף המערבי של הגלפגוס הוגדרה כקרסה כבר לאחר אל ניניו של שנת 1982-83. לאור המידע שנאסף, אנליסטים מדווחים כי אירועי אל ניניו חזקים צפויים לעלות את טמפרטורת הים, ומוסיפים ללחץ על השוניות, במיוחד בסביבת הים המזרחי של האוקיינוס השקט, בתווך של התחממות ארוכת טווח.
שוניות הקריביים – קרובות לחופי ארה"ב
בקריביים, כל עשרת אזורי השונית שנבדקו הוגדרו בסיכון, כולל שישה ברמה הקריטית לסיכון המירבי, וכאשר מתחשבים גם בהתחממות צפויה – כולן מועמדות לדרג הקריטי. ה-IUCN מציין כי אוכלוסיות הדגים הפחתו, ומציין כי חום הים הוא אחד הגורמים המרכזיים לכך.
הדוח אינו מפרט בנפרד את מצב שוניות פלורידה ומפרץ מקסיקו, ולכן News World News אינה יכולה לספק דירוג מדויק לחופי פלורידה על פי נתוני הדוח הספציפיים. עם זאת, השוניות באזור הזה סובלות מלחץ הככלל הדומה לזה שנרשם ברחבי הקריביים, והמידע המלא שיקבע את ההמשך יפורסם בדוח המלא.
ההשלכות של מצב זה לפלורידה ולקריבים הן מעשיות – שוניות תומכות באוניברסום הימי של כ־25% מכלל המינים, ומספקות משאבים לדיונות, תיירות צלילה והגנה על החופים. כששוניות מחלישות, חופי היבשה מאבדים חלק מהמחסום הטבעי שמפחית מהאנרגיה של גלים בסופות.
תקווה, מגבלות וצעדים לעתיד
הערכת מצב זו מבוססת על תחזיות, והניבוי לשנים הבאות תלוי בטוח במהירות שבה הימים ממשיכים להתחמם ובמיוחד כיצד השוניות יגיבו. חלק מהשוניות הוכיחו עמידות, ובשנים האחרונות חסרים נתונים לדרג את מצבן של ארבעה אזורי אקולוגיה.
מדענים רואים בתוצאות קריאה לפעולה – שיקול מרכזי, כפי שאומר המנהיג המדעי מישאל גודקה ל-AP. ה-IUCN מציין כי על הממשלות והקהילה הגלובלית לפעול לפרטיות: להפחית בהפחתת פליטות גזי החממה, להילחם בדיג יתר, בזיהום ובהזרמת משקעים, ולתרום לשיקום השוניות.
צרכנים ותיירים יכולים לתרום באופן מעשי על ידי שימוש בשיטות שלא פוגעות באלמוגים בזמן שצוללים או שוחים, להימנע מנגיעה באלמוגים, לבחור בספקי תיירות מאושרים ולכבד את חוקי הדיג המקומיים, במיוחד ההגנות על דגי הפרוטי. כמו כן, חשוב לדווח על מראות של הלבנות באמצעות תכניות ניטור מקומיות במקומות שבהן קיימות.
הדוח פורסם במקביל לכנס שימור המגוון הביולוגי של האו"ם באיירווין, ארמניה, שבו מדינות שוקלות תקצוב, פיקוח והשגת יעדי שמירה של הטבע.
המסקנה המרכזית היא כי כמעט כל מערכת שונית רדודה על כדור הארץ נמצאת תחת דירוג סיכונים הגבוה ביותר, כאשר גלישת חום היא הגורם המרכזי ומלווה באירועים של אל ניניו חזקים שמוסיפים ללחץ על השונית. השוניות לעולם אינן נטושות, והעשור הקרוב יקבע כמה מהן ישרדו, תלוי במאמצי ההפחתה של פליטות גזי חממה ובהגנה מקומית פעילה.
