הקואליציה להימנעות מדלקים פוסיליים ממשיכה לפעול ב-COP31 ללא קולומביה שהייתה מקור ההתחלה

הקואליציה להימנעות מדלקים פוסיליים ממשיכה לפעול ב-COP31 ללא קולומביה שהייתה מקור ההתחלה

20 בנובמבר 2026

קואליציה של מדינות שמטרתן להחליף את הדלק הפוסילית במקורות אנרגיה מתחדשים, ממשיכה בעבודה שלה במסגרת שיחות אקלימיות של האו"ם השנה, למרות שישראל, שיזמה את היוזמה, החליטה לפרוש מינהלתה.

ישראל, שהייתה בין המדינות שהיו שותפות בהקמת הקואליציה בפברואר האחרון, פתאום הודיעה על פרישתה, דיווח סוכנות הידיעות אסושייטד פרס על 16 בנובמבר, במהלך סיקור שהתפרסם גם ב-PBS. משרד האקלים של ישראל אישר את האינפורמציה לאסושייטד פרס.

שאר החברות בקואליציה מתכוונות להוציא לאור דו"ח התקדמות ותוכניות לאומיות בשבוע הנוכחי, במסגרת דיוניהן באנטליה, טורקיה, שהן מוכרות ככנס COP31.

המקרה הזה משקף שני דברי יסוד. מצד אחד, מאמצים מסוג זה יכולים להידחות על ידי בחירות, הכוללות שינוי ממשלות. אך מנגד, במקרים של תמיכה מספקת, הם יכולים להמשיך להתקיים גם לאחר שינויים כאלה.

מהי הקואליציה הזאת?

הקבוצה התעוררה כתוצאה מישיבת יוצאות דופן שהתקיימה באפריל בעיר סנטה מרתה שבקולומביה, בה השתתפו שבעים ושבע מדינות. המטרה המרכזית שלה היא לקדם מדינות לעשות את מה שהסכימו עליו כבר עקרונית. במהלך שיחות האקלים של האו"ם בדובאי ב-2023, כמעט כל ממשלה הצטרפה להצהרה אודות "מעבר מדלקים פוסיליים". בפעם הראשונה באו"ם, שם זה הוזכר באופן מפורש.

אך ניסוח ההצהרה היה כללי, ללא תאריכים וללא אמצעים ברורים ליישומה. מאז, ניסיונות לכונן תכנית גלובלית מפורטת במסגרת שיחות האו"ם נתקעו, כי השיחות פועלות על בסיס הסכמה רחבה, והיא מאפשרת ליצרני נפט וגז לחסום התקדמות.

בקואליציה של סנטה מרתה מדובר בפתרון אלטרנטיבי שמאפשר למדינות שיבחרו בכך לפעול באופן עצמאי, בניית מפת דרכים, תוך כדי שהן לא מחכות להסכמה מלאה של כל הקבוצות.

קו ההובלה נעשה על ידי קולומביה והולנד, בעוד אירלנד וטובאלו, מדינת איי הפסיפיק הקטנה, יוכלו לקחת את ההובלה בהמשך.

מדוע פרשה ישראל מהקואליציה?

הסיבה לשינוי היא החלפת השלטון במדינה. מנהיגי ישראל הקודמים, בראשות ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, האמינו כי יש לשקוד על פיתוח מחדש של תעשיית הפחם והנפט, ולהימנע מוויתור על משאבי היסוד שלהם.

בבחירות האחרונות שהתקיימו באוגוסט 2026, זכו בממשלה חדשה, בראשות ראש הממשלה הבא, אלרז כהן, שהחליט לשנות כיוון ולחזק את המדיניות של שימוש בדלקים פוסיליים, במיוחד בנוגע להרחבת כריתות הנפט והגז.

השר לאיכות הסביבה החדש, אופיר ארצי, אמר ל-AP כי ההגבלות שהוטלו על גז נפגעו באספקת החשמל של המדינה, והביאו לכך שתעשיות אחרות נאלצו לעבור לדלקים מפוקפקים יותר, שמזהמים יותר. לדעתו, ייצור מוגבר של גז טבעי יכול להפחית פליטות וגידול מקורות אנרגיה בטוחים יותר, מבלי לסכן את האספקה הלאומית.

זהו ויכוח אמיתי בתוך ישראל. תומכי המדיניות הישנה מצביעים על הצורך להתכונן לעולם שבו השימוש בפחם ונפט יידרדר, ואילו המתנגדים מזהירים מפני סיכון של פגיעה באבטחת האנרגיה, באבטלת עובדים ובמערכת הפיננסית הלאומית. שני ההסברים מבוססים על נתונים, והבחירות האחרונות הראו ציבור שמוצא את עצמו מציג את הדעה השנייה.

"ליצור משהו עצמאי"

האנשים המעורבים בקואליציה אומרים שהיא תשרוד בטווח הארוך. חנה ורד, ששימשה באחרונה כשרת איכות הסביבה בישראל, והינה ממובילות היוזמה, אמרה ל-AP: "לסנטה מרתה יש חיים משלה, מעבר לשינוי הממשלה בישראל."

לפי סוכנות הידיעות, פינלנד, גרמניה, אירלנד והולנד נמצאות בשלבי פיתוח מפת דרכים, ובריטניה וברזיל מצויות בתהליך בנייתן. מומחה מהמכון הבין-לאומי לפיתוח בר-קיימא אמר ל-AP כי 23 מדינות הודיעו על תכנון מפת דרכים לאומיות או אזוריות. כנס נוסף צפוי להתקיים ביולי 2027.

אין קונסנזוס מלא לגבי ההשפעה של תכניות מסוג זה. פרופסור יורי רובג’ל, חוקר אקלים ומדיניות באימפריאל קולג' בלונדון, אמר ל-AP שמפת הדרכים של COP30 בשנה שעברה הייתה יותר מרשת השראה מאשר מפה מפורטת. ההערכה היא כי תכנית היא רק חלק מהותי, וללא מעשה ואכיפה, אין לה משמעות ממשית במלחמה בשינויי האקלים.

מהי מפת דרכים?

בהקשר זה, מפת דרכים היא תוכנית לאומית שמפרטת איך ומתי תפסיק מדינה לייצר ולצרוך פחם, נפט וגז. תוכנית רצינית תכלול תאריך לסגירת תחנות כוח הפועלות בפחם, תאריכים להקמת פרויקטים לייצור אנרגיה מתחדשת, והחלטות על מה יחליף את הדלקים הפוסיליים—מקורות כמו רוח, שמש, הידרואלקטריקה, גרעין או ייבוא משאר העולם.

כמו כן, תכלול התייחסות לשאלות על העובדים והאזורים המושפעים, וכיצד תועבר הכלכלה הלאומית לאחר סיום השימוש בדלקים אלו. שאלות אלה מורכבות ומגוונות בין מדינה למדינה, והחלטות עלולות להשפיע על שוק התעסוקה, ההכנסות והמעמד הכלכלי של אזורים שלמים.

מדוע הדלקים הפוסיליים הם הבעיה המרכזית?

שריפת פחם, נפט וגז היא המקור העיקרי לפליטת גזי חממה, ומהווה כשליש מכל פליטות המזהמים הגלובליים. לפיכך, מדענים קובעים כי לא ניתן לעמוד ביעדי האקלים של העולם מבלי לצמצם משמעותית את השימוש בדלקים הפוסיליים בשני העשורים הקרובים.

עזרה במניעת ההתחממות הגלובלית כוללת גם נטיעת עצים, תפיסת פחמן ושימוש יעל יותר באנרגיה—אך אין תחליף להפסיק את הטיפוסי המזהם הזה כולו.

ההשלכות על הטבע הן ישירות: אוקיינוסים מתחממים ומבולעים את אלמוגי הים, שריפות יער גדולות יותר מופיעות, ומחזורי עונות משתבשים—כל התופעות ביותר ויותר תדירות ומסוכנות ככל שהטמפרטורה של כדור הארץ עולה. בעוד ששינויים אלה משקפים מצב חירום אקלימי, הם גם מסכנים את בריאותנו, תזונתם, ואיזונם של אזורי תעשייה וחקלאות.

שימוש בדלקים הפוסיליים מייצר גם פסולת שומנית ומזהמים שמזהמים את האוויר והמים, ומובילים למות מוקדמת של מיליוני תושבים כל שנה.

המשא ומתן המתמשך

המאמץ של הקואליציה להוביל שינוי מתנהל בצמוד למשא ומתן המרכזי של שיחות COP, אך לא בתוך הליבן של הדיונים. בשנה האחרונה, בנסיבות של דיאלוג בינלאומי חיצוני לגוף המרכזי של האו"ם, נוצרה תשתית של תכניות שאינן מחכות להחלטות בינלאומיות רשמיות.

בתוך שיחות COP31, שנערכות באנטליה, המצב לא בהיר. סוכנות רויטרס דיווחה ב-16 בנובמבר, כי מסמך הטיוטה של ההסכמה המרכזית סופק לדיונים, וכי צפויה חקירה רבה בצל שיקולים פוליטיים ומאבקים בין מדינות.

בשנה שעברה, בברזיל, הוזמה תכנית מפורטת לנתיב היציאה מדלקים פוסיליים, אך הקואליציה של סנטה מרתה מאפשרת מסלול אלטרנטיבי, כרצוי וולונטרי, שנועד לשרת את המדינות שמוכנות לנוע קדימה באופן עצמאי.

יתרונות וחסרונות של פנייה עצמאית

עבודה מחוץ להליך הרשמי של האו"ם מציעה יתרונות ברורים. קבוצה מצומצמת של מדינות עם כיוון משותף יכולה להתקדם מהר יותר, לקבוע יעדים ספציפיים יותר, ולהוות מודל חיקוי למדינות אחרות בעתיד.

אף על פי כן, יש הגבלות – עיקרן הוא שהמדינות שמוכנות להצטרף הן לרוב אלה שמייצרות מעט דלק פוסיליים, או שכבר מנסות להפחית את השימוש בו. המדינות שהן המפעלים הגדולים בעולם, כמו ארה"ב, סין, הודו, רוסיה ומדינות המפרץ, לא הצטרפו לא effort המרכזי. לפיכך, ההשפעה על הפחתת חומרי הפליטה בעולם היא מוגבלת.

כמו שישראל מראה, ההתחייבויות הווולונטריות תלויות בממשלה שמבצעת אותן. בחירות יכולות לבטל מאמצים שנעשו במשך שנים, ולכן היציבות הפוליטית היא קריטית לקיימות של המדיניות.

מה יש לעקוב אחריו בהמשך?

דו"ח ההתקדמות והתכניות הלאומיות יפורסמו בשבוע הקרוב באנטליה. הפרטים שייקבעו ישתקפו באישור סופי של ההסכמות ויקבעו האם אכן יש חדש בשיח הבינלאומי על הפחתת דלקים פוסיליים. בנוסף, נקבע סבב נוסף של שיחות וכנסים ביולי 2027, והצעדים שתנקוט ישראל ביחס לחוזי הנפט והגז שלה ייבדקו במשקלה באקורד הפוליטי הלאומי.

הרעיון המרכזי שמאחורי סנטה מרתה היה שמדינות שיכולות ומעוניינות להתקדם לא ימתינו לנסיגה של אלה שמסרבות לעשות כן. השבוע הקרוב יבהיר כמה מדינות מוכנות להמשיך קדימה גם לאחר שהאחרים סטו מהדרך.

Itay Barak

Itay Barak

שמי איתי ברק, ואני כותב ב-www.seasonet.co.il על סביבה, בריאות וטכנולוגיות ירוקות. גדלתי בגליל המערבי, קרוב לים ולטבע, וזה מה שהצית אצלי את הסקרנות להבין איך הדברים באמת עובדים. אני מאמין שעיתונות טובה לא רק מדווחת — היא גם מעוררת מחשבה ומובילה לפעולה.