רשות ההגנה הסביבתית בארצות הברית מציעה לשנות את תקנות ההפצה של מפעלי תעשייה בים
רשות ההגנה הסביבתית (EPA) העלתה להצבעה הצעה להסרת רישיונות הפצה פדרליים מסוג של כלי שיט תעשייתיים הפועלים בים הפתוח במרחק של יותר משלוש מיילים מחוף הארץ. הציבור מקבל עד לתאריך ה-19 באוקטובר להגיש הערות והבהרות בנוגע להצעה זו.
ההצעה, שפורסמה ב-4 בספטמבר וחתומה על ידי המנהלת ליא זלדין, מבקשת לשכתב חלק מ-הגדרות התקנות של המונח "הפצת מזהם" במסגרת תקנות מערכות ההפצה הלאומיות של מזהמים (NPDES). התוצאה המעשית, על פי תיאור הרשות עצמה, היא שכליה תעבורתיים או כל כלי שיט אחר שאינו מגולש למעמק או נקשר לקרקע יצטרכו פחות להיתרים כדי להוסיף מזהמים למים הכלולים במרחב הימי הפתוח או באזור המקיף אותו.
שינוי מצב המצומצם יותר מכותרתו ומדויק לאור מהות ההצעה
ההצעה לא נוגעת אודות המים של ארצות הברית או הים הטריטוריאלי, שנמשכים עד שלוש מיילים מחוף הארץ. אין שינויים בנוגע לספינות קבועות שמאוגדות לקרקע. הגבול שמוגדר על ידי ההצעה מתחיל במקום בו מסתיים הים הטריטוריאלי.
בעבור תושבי חוף כמו באלסקה, וושינגטון ואורגון, הנקודה החשובה היא הבעיה של הדיוק במידה שבה מרחק ומסגרת ההכרה באזורים רלוונטיים עדיין נשמרים. כלי השיט שהכי מושפעים ממהלך זה הם מכוני עיבוד פירות ים במים הפתוחים. נכון להיום, רישיונותיהם כוללים דרישות למדידות, פיקוחים, ופרסום לציבור, שעתידים להסתיים בעקבות השינוי.
שינוי בהגדרה: הסרת ביטוי מפתח מ-הגדרה אחת
בבסיס השינוי עומדת מונח יחיד שמכיל הגדרה. מאז 1979, תקנה 40 CFR 122.2 הגבילה את החרגת כלי השיט בכללי חוק המים הנקיים (Clean Water Act) במרחב הימי הפתוח ובמרחב הימי הקרוב לכלי שיט שפעול באזור מוגדר, והגדרה זו נקבעה כפי שהוגדרה על ידי הקונגרס בשנת 1972. זאת הכוללת תוספות של מזהמים למקווי תעבורה שמהווים נקודות מקור, אך מגדירה גם מקרים של הוספה למרחב הימי הקרוב או לים הפתוח מעבודה של נקודות מקור אחרות שאינן כלי שיט או כלי ריחוף.
ההצעה של ה- EPA מבקשת למחוק את המונח הזה, ולהתאים את ההגדרה בדיוק לטקסט החוקי הגולמתי. לפי החוק, הגדרה זו מורכבת משני חלקים: הוספה של מזהמים למקווי תעבורה שמהווים נקודות מקור, והוספה למרחב הימי הקרוב או לים הפתוח מכל נקודת מקור שאינה כלי שיט או כלי ריחוף.
במקומה, תומך ה- EPA בהוספת מבחן מבוסס על אחיזה פיזית. לפי מבחן זה, נקודת מקור הממוקמת בקרקע יציבה ומתכתבת באופן קבוע ולא ניתנת להזזה בקלות בלי מאמץ חיצוני, לא תיחשב ככלי שיט. ההצעה מגדירה שנקודת מקור שמקובעת באופן קבוע לקרקע, או שמונחת על ידי יחידת חפירה ימית ניידת, תיחשב לבלתי משתייכת לכלי שיט. דוגמאות לכך הן מתקנים לנפט וגז המיועדים לחפירה ממולאית הקשורים אל נקודת קידוח, ומתקני חקלאות ימית המחוברים לקרקע הימית.
ה- EPA מתבססת על פסיקת בית המשפט העליון משנת 2024, שעשויה לכוון את הרשויות לפרשנות המדויקת ביותר של חוק. טענתם היא שהמושג המקדים מ-1979 לא הסביר באופן מפורש מדוע קבעה הקונגרס הבדלים בין מקומות геוגרפיים שונים בהוספת מזהמים. הם סבורים שהתקנות הנוכחיות רחבות יותר מהחוק ולכן צורך בעדכונן.
הצי המתכוון להפסיק לקבל רישיונות
הקבוצה הספציפית והקטנה הנוגעת בדבר כוללת את 79 המפיצים תחת רישוי הכללי של אזור 10 של ה- EPA, המעניק רישיונות להובלת עיבוד פירות ים במים מחוץ לאלסקה, וושינגטון ואורגון. ההערכות מראות כי כ-71 מתוך מאותם מפיצים הם עסקים קטנים.
ה- EPA מעריך כי ההצעה תחסוך למפעלים אלו כ-1.7 מיליון דולר בשנה בהוצאות תואמה לרישיונות, וגם יחסוך בסך הכל כ-50,000 דולר בהוצאות אדמיניסטרטיביות, סה"כ כ-1.8 מיליון דולר בשנה. החישוב מצביע על חיסכון של כ-22,000 דולר לכל מפעל קטן.
רישיונות אלו לא נכתבו באורח אקראי. תיעוד ההיוועצות עם משרדי חיות הבר של וושינגטון ואורגון, כולל מומחיות אקולוגית של שירות הדיג והחי, תכניות לשימור תושבי החוף בשני המדינות, התייעצויות עם שימור אטלנטי, ומידע נפרד של המרחב הימי הלאומי של אולימפיק. המסמך של הרישיון הכללי באלסקה מציין הוראה שנוגעת לשחרורים עונתיים במרחק של מייל ימי אחד מאזור חיות הקרחיות של החורף.
לגופו של עניין, קיימים אלמנטים שנראים כעת כלליים יותר אך עתידיים. בדף התקנות של ה- EPA נכתב שההצעה תאפשר להמשך פעולות, כגון עיבוד פירות ים מסוימים, וגם תאפשר פעולות עתידיות כמו חפירה במעמקי הים. קטגוריות אלה, כרגע, אינן כוללות רישיונות קיימים ואין חישוב עלויות מפורטים עבורן, אך זה חלק ממטרות ההצעה. תדפיס מפורט של ה- EPA מצורף עם ההצעה.
עיבודים ומעקב שכנראה יופסקו
ה- EPA מציינת שהשינוי לא חופשי מעלה, ומגלה פתיחות בכך שהשפעות אפשריות על המערכת הימית ועל איכות המים עלולות להישאר בלתי ניכרות כרגע. בהודעה הרשמית שלהם מצוין שההצעה תבטל את הצורך בהגשות של דוחות ניטור, התראות על הפרות, דוחות שנתיים, תוכניות לניהול מיטבי, דרישות לדגימות, ופעולות תיעוד שונות.
ההערכה של ה- EPA היא שתגובות והערות שימחישו את ההשפעות של שינוי זה ייתנו מימד חשוב לדיון הציבורי. ניתוח פנימי של ההצעה מראות כי ההשפעה על קרקעית הים ואיכות המים צפויה להיות מינימלית, אך יש לה זווית ראייה שיכולה להיות חיובית או שלילית לפי ההשקפה. משקיפים מתבקשים לטעון בעד או נגד הכול בהתאם לראיות שיציגו, כדי שהדיון יהיה ענייני יותר.
על אף השינויים המוצעים, חוקים אחרים שטרם שונו ימשיכו לחול על ההפצות בים. אלה כוללים את חוק ההגנה על המים, חוק זיהום הנפט, וחוק הרסז'ות על הפצות בלתי מכוונות של כלי שיט. ההצעה הדגישה כי היא אינה מבקשת לשנות את קנה המידה של חוקים אלו, והם לא תואמים באופן מלא את תהליך הפיקוח של ה- NPDES.
דרכי משוב והכינוס הציבורי
המשובים על ההצעה נשלחים למערכת הפיקוח ב- regulations.gov, תחת המספר תיק EPA-HQ-OW-2026-6965, באמצעות דואר אלקטרוני או בדואר רגיל למרכז הפיקוח של ה- EPA בוושינגטון. לאחר ההגשה, לא ניתן לערוך או למחוק את ההצעות, ופרטים אישיים עלולים להיחשף לקהל הרחב.
מידע חשוב נוסף נוגע לכך שהתגבשות ההכרעה תלויית שיקולים נוספים, שכן בפרסום הרשמי הוזכר כי ייערך דיון פומבי, אך לא נקבע מועד, פורמט, או תהליך רישום. כל מישהו שמעוניין להעיד במקום הכתוב, מומלץ שיוודא מראש מול גורמי הקשר שיפורסמו בהמשך.
ההצעה הוגדרה כפעולה להפחתת רגולציה, וה- EPA אישרה כי היא אינה תהיה בעלת השפעה כלכלית משמעותית על מיעוט של עסקים קטנים, כיוון שהיא משחררת עומס רגולטורי במקום להטיל אותו. תהליך הייעוץ עם נציגי הקהילות הילידיות יתבצע לפי תכנון, מתוך התחשבות בכך שהרשות מפעילה באופן ישיר את התכנית באזורים שבהם מתקיימות חבעות של שבטים מקומיים, חוץ ממיין.
כל עוד ההצעה לא אושרה סופית. זו רק הצעה ראשונית, וה- EPA תתייחס להערות ולתיקונים לפני שתפורסם תקנה סופית שתשנה את הכללים. לשם כך, עד אז, נוסעים יכולים לסקור את הניתוח הכלכלי שהוגש בצמוד להצעה, כדי להבין את השפעת השינוי על תעשיית הדיג ופיתוח הים הישראלי העתידי.
