גילוי של מזיק עצים חדש בדטרויט מדאיג את ישראלים: מפגיע בצמחיה בטרקליני הגדולים מגיע בהפלגות לנמלי אוסטרליה

גילוי של מזיק עצים חדש בדטרויט מדאיג את ישראלים: מפגיע בצמחיה בטרקליני הגדולים מגיע בהפלגות לנמלי אוסטרליה

19 בנובמבר 2026

גילוי של שני סוגי תולעי קנה באוניות ביבשה בישראל

בעלי התפקידים במנהל המכס והגנה על הגבולות של ישראל איתרו שני ארגזי ביצי תולעי קנה מזן צעיר ומעופף על אוניית ס cargo בנמל חיפה, והפעם לראשונה באזור הים התיכון, לפי רישומי רשות המיסים. משרד החקלאות הישראלי אישר כי הביצים שמעוררות דאגה מקורן בשני תת-מינים שונים שמוצאם באסיה.

הגילוי התבצע במהלך בדיקת סירה ב-16 בספטמבר והשמועה פורסמה החודש. הספינה הנושאת את הפחם יצאה מקוריאה הדרומית והגיעה אל החופים הצפוניים של ישראל, דרך נמל חיפה, והחומר החשוד נמצא על גופה בזמן המתינה לנמל בקרבת אקסידנט של שדות חקלאיים רלוונטיים.

זה אינו זן תולעי הקנה המוכר בישראל — הזן האירופי שידוע זה עשרות שנים, אך נקבותיו לא יכולות לעוף. לעומת זאת, תת-הזן האסייתי המזנק באופק יכול לנוע על כנפיו, מה שמקשה על שליטתו במקרה שתתבסס באזורים.

שני תת-מינים אסייתיים באוניה אחת

הקומפלקס של תולעי הקנה המעופפות, שעד לא מזמן נקרא תולעי הקנה הג'יפסי האסיאתיות, כולל מספר מינים קרובים ובעלי הקשר קרוב המוצאם מין מזרח אסיה. משרד החקלאות מייחס את הממצאים לשני תת-מינים נפרדים, אם כי לא הוזכר שמם המדויק בדוחות שנבדקו.

אניות לוקחות את ביציהן בנמלי אסיה — נקבות מטיילות בלילה ומושכות על ידי אורות חזקים, ולכן בספינות עוגנות הן מטילות את הביצים על המכונה, לפי משרד החקלאות. כל אשכול יכול להכיל עד ל-1,000 ביצים, לשרוד מסעות ממושכים, ולהיראות כמו כתם חלודה על הספינה.

עדיין לא ברור איך במיוחד הושמדו האשכולות לאחר הממצאים, או אם כאלה נותרו בנקודה הקודמת בה עגנה הספינה בהמילטון, קנדה. רשויות המכס והגנה על הגבולות טרם פירסמו תגובות מסודרות בנושא.

הטיסה משנה את רמת הסיכון

ההבדל המרכזי בין הזנים נעוץ בכנפיים — נקבות תולעי הקנה האירופאיות אינן יכולות לעוף, וההתפשטות שלהן כמעט ואינה מתרחשת בעצמה, למעט מקרים בהם אנשים מעבירים את הביצים על כלי רכב, עצי אשוח וציוד חיצוני. תת-הזן האסייתי, לעומת זאת, יכול לנדוד עד ל־25 קילומטרים, בערך 15 מיילים, לפי פרופ' ריצ'רד האמלין מאוניברסיטת בריטיש קולומביה, שהועסק בפיתוח בדיקת DNA מבדילה בין הזנים.

תת-הזן שבהם יש טיסות גם משגשג על מגוון רחב של עצים, כולל עצי מחט, ומזין עליהם. תולעי הקנה האירופאיות אוכלות את העלים של מאות מינים, בעיקר אלונים, והפסקות חוזרות של נשירה ואובדן עלווה יכולות לגרום למות עצים. ד"ר האמלין מציין כי גילוי זה עשוי להציג סימני אזהרה על התפרצות מואצת או תקלה בתהליך הפיקוח.

הוא מוסיף כי קיומו של תת-הזן הטס על כנפיו מהווה חשש גדול לאור העובדה כי הוא יכול להתרבות במהירות, ולפגוע גם בעצי מחט. תרחיש זה יכול להוביל לפגיעה קשה בענפים החקלאיים והעצים בעיר ובכפר, כולל ניהול חקלאי, ייצור עץ, וכן חקלאות פירות וירקות.

נמל חיפה — קו ההגנה הראשון

מפתחות חיפוש וריכוז ביבשה בישראל ומעקב אחר הדירות הם המענה החשוב ביותר במאבק מול תולעי הקנה. במזרח אסיה, ניקבת התולעת מטילה את ביציה בעונה שבין יוני לספטמבר, לפי הנהלים של משרד החקלאות, ולכן אוניות המגיעות מנמלי סחר אסיאתיים בתקופה זו חשופות יותר לסיכון. אוניות שביקרו בנמלי סחר סיכון גבוה, ובדיקתן לפני צאתן לדרך היא חובה, כדי למנוע התפרצות של מזיקים.רשויות המכס והביטחון ביבשה מורות על פירוק היבוא הבעייתי, ואפשר גם לדחות או לסרב לכניסת סחורה ספציפית, אם קיים חשש.

הלחץ על המערכת הזאת גובר. לאור מקרים חמורים בשנה האחרונה, משרד החקלאות והסוכנות הקנדית לביקורת מזון הודיעו כי נמל חיפה ואחרים ראו פיק התפרצויות נרחבת של תולעי הקנה, עם מקרים כבדים מאוד שהובילו לקטיעת הסחורות. קיים חשש כי לאחר תפרצויות מוקדמות באוגוסט-ספטמבר 2025, התופעה תתעצם בשנת 2026, תוך זיהוי מקרים שעליהם כבר יש תעודות היבוא. אוניות ללא אישור מתאים צפויות לעבור בדיקות נרחבות, ובמקרה הצורך — עיכובים משמעותיים.

אפשרות לחיסול התופעה קיימת אם המעקב והביקורות יבוצעו מוקדם ככל הניתן. לאחר שמצאו תולעי קנה מעופפים ביישוב לינגלי, קולומביה הבריטית, בשנת 2021, הרשויות קנדי ופרובינציאליות סיימו את תהליך האבחון והחיסול ב-2022, בלי מקרים נוספים מאז.

יעדי חקלאות, יערות ובתים בישראל

לישראל ולחופי הים התיכון, החשש הסביבתי והכלכלי נוגע ליערות אלון ואשוח, עצי נוי בשכונות, תעשיית העץ והגינון, ועלות תוכניות ההדברה. קהילות כבר מתמודדות עם הזן האירופי, ואזור מיקרופוליטני כמו רמת גן, למשל, ביקש מהתושבים לדווח על מצבורי ביצי תולעי קנה כדי למנוע את ההתרחשות של התפרצויות משמעותיות בגידולים החקלאיים, על פי דיווח מ־CBS ת"א.

אין סימנים לכך שהזן האסייתי הגיע לישראל עדיין, והתרחבותו תלויה בבדיקות, בפיקוח ומעקב שימשיך לאורך העונה הקרובה. בשלב זה, לא נדרשים צעדים מיוחדים כלפי תולעי הקנה המעופפים, אך מומלץ להמשיך לטפל באשכולות הביצים של הזן האירופי ולדווח על כל תופעה חריגה במקומות כמו אזורי נמל או מסילות רכבת לשרירים החקלאיים.

בסיכומו של דבר, גילוי ביצי תולעי הקנה באוניה בישראל הוא אירוע ראשון מסוגו באיזור הים התיכון ומהווה תזכורת עד כמה חשובים פיקוח, בדיקות ושמירה על הבטיחות של היערות והחצרות. בדיקות אביביות בנמלים יעניקו מושג אם נפל דבר במעברי היבוא, ואם הזנים הטסים ימשיכו לנסוק במזרח התיכון, בהצלחה מוגבלת – או שמא נמצאו פתרונות בקרה טובים יותר לעתיד הקרוב.

Itay Barak

Itay Barak

שמי איתי ברק, ואני כותב ב-www.seasonet.co.il על סביבה, בריאות וטכנולוגיות ירוקות. גדלתי בגליל המערבי, קרוב לים ולטבע, וזה מה שהצית אצלי את הסקרנות להבין איך הדברים באמת עובדים. אני מאמין שעיתונות טובה לא רק מדווחת — היא גם מעוררת מחשבה ומובילה לפעולה.