העופות שברו את המוסכמה: היכן ואיך הם הגיעו לכולם
עופות כמו עוגי אשכולות וטרזיות אינם נראים כמו עופות נודדים יוצאי דופן. הם עופות מעוגלים, עם רגליים קצרות ומקור ארוך, שמבלים את רוב זמנם מוסתרים ביערות לחים ובביצות, מחפשים תולעים באדמה. המראה החיצוני שלהם עלול להטעות. אך תגלית חדשה מצביעה על כך שההשערות על תעופה והיסטוריה של צורת החיים שלהם אינן מדויקות כלל.
בניסוי חדש, חוקרים הצליחו לקרוא את ה-DNA של עופות שמאוחסנים במוזיאונים, והם גילו שהאבות הקדמוניים שלהםפים נעו בין אוקיינוסים, החלו את מסעם באלף העליון והגיעו לאיים ברחבי העולם. כך מתברר שהעופות שאנו מכירים היום אינם רק תוצר של תנועות מקומיות, אלא תוצאה של נדודים ארוכי טווח שהגיעו עד לקצה העולם.
המחקר פורסם ב-16 בנובמבר במגזין המדעי הנחשב PNAS, והמדענים של המוזיאון בשיקגו, ה-FIELD, היו מעורבים בו. "העופות האלה הם לא בדיוק לוחות אווירודינמיים, ובכל זאת הם הצליחו להתפשט בכל מקום," אומר פרופ' ג'ון באטס, אוצר עופות במוזיאון ומחבר המחקר.
עופות קשים ללימוד
עוגי אשכולות וטרזיות משתייכים לאותה המשפחה של ה-סנדפייפריים, כאשר קיימות שמונה סוגים של עוגי אשכולות ועשרים ושתיים סוגים של טרזיות כיום. מעניין שמרבית העוגי אשכולות חיים על איים בלבד – שישה מתוך שמונת הסוגים.
העופות הקטנים והחבויים הללו הם קשים לצפייה. נוצותיהם החומות המוכתמות משמשות להעתקת עלי קרטון ומתנחלים בין קני סוף ועלים מתים, כך שעדיין אפשר כמעט להיבלע בנוף לפני שיעלו באויר. מרביתם פעילים בעיקר בזמן הערב או בלילה, ומיוחדים בכך שחלקם חיים על איים מרוחקים או הרים גבוהים, מבודדים ממשתות ומעצמים.
כתוצאה מכך, איסוף דגימות חיים מכל מין פומבי או זמין הוא אתגר גדול, שכן חלקם נדירים, חלקם מוגנים בחוק, ואחרים נמצאים במקום קשה להגעה במשך שבועות של נסיעות.
לכן, הקבוצה נסתייעה באוספי מוזיאונים שהכילו עופות שנאספו כבר מזמן, והם שימשו את החוקרים לצורך המחקר הגנטי.
איך עזרו ארונות המוזיאונים
מוזיאוני טבע מחזיקים מיליוני עופות משומרים, חלקם עלומים יותר מ-100 שנים. כל פריט הוא עדות לחיה שחיו במקום מסוים בזמנו – תיעוד היסטורי יקר ערך.
החוקרים לקחו חתיכות זעירות של עור מפסגות העופות וחשפו את ה-DNA שבהן. אפילו כאשר ה-DNA מיושן, וחלקיו קצרים מאוד, שיטות מודרניות מאפשרות לקרוא את המידע. באמצעות השוואת רצפי ה-DNA בין מינים שונים, ניתן לזהות קרבת משפחה ולשער מתי פוצלו מאב קדמון משותף, וכך לבנות עץ משפחה עצום של הקשרים האבולוציוניים.
המובילה במחקר היא מינ זאו, מרשת וירג'יניה טק וממוזיאון ההיסטוריה הטבעית בפלורידה. הצטרפו אליה מדענים נוספים ממוזיאונים ואוניברסיטאות מובילות, שהשימוש באוספים מאפשר מחקרים שנוגעים לעובדי עבר שאינם זמינים עוד בטבע.
מה מראה עץ המשפחה שנבנה
המחקר מצא תגליות מרתקות ומשמעותיות:
- הקבוצה עתיקה מאוד. עוגי אשכולות וטרזיות שייכים לזמנים של לפני כ-20 עד 25 מיליון שנים.
- התחילו בצפון חצי הכדור הצפוני. עץ המשפחה מצביע על תור ראשון בצפון, ומשם הגיעו דרומה והגיעו לאיים רחוקים.
- חצו אוקיינוסים. החוקר מציע שענף אחד של טרזיות מאפריקה חצה את האטלנטי והביאה להופעת מינים בדרום אמריקה, בעוד ענף אחר חצה את הפסיפיק והביא להופעת מינים סביב ניו זילנד.
- רבים נשארו באתמולם. מרגע שהגיעו לאיים, חלק ניכר מהעופות הפסיקו לנוע ולהעתיק את מושבותיהם יותר, והחלק מהם אף איבד את היכולת לעוף.
התופעה הזאת מצטיירת בתבניות שהופיעו באיים רבים: בעונות של שפע, העופות שהתאקלמו באיים הפסיקו לצאת למסע חיפוש מזון והסתגלו לסביבתם החדשה, והחלו לאמץ חיים קבועים במקום. כתוצאה מכך, חלק מהעופות המלווים באיים איבדו לחלוטין את היכולת לעוף, במידה שרק מיעוט מהם נותר בטבע.
איך עוף יכול לחצות אוקיינוס?
המחקר עוקב אחר מיקומם של העופות ומסיק לגבי תנועותיו. אין תיעוד מפורש של מסעות פרונטליים, שכן מדובר בזמן שחלף מזמן העופות וההיסטוריה שלהם. אך הנתונים על עופות חיים כיום, שמהם ניתן להסיק, מצביעים על כך שחלקם אכן מצליח לחצות אוקיינוסים.
כיום, ידועים מינים של טרזיות ועוגי אשכולות שנודדים באורח חזק מאוד. הם מזדווגים בצפון הרחוק ומסתחררים דרומה לחורף, לעיתים בלילה ולעיתים מעל מים. עופות המותאמים לניווט כזה יכולים לסטות כמתוכנן על ידי סופה, ומרביתם לא יגיעו ליעדם. אך לעיתים נדירות, עופות שנפלו קרוב זה לזה במרחב ושבו לאותו מקום – מונעים יצירת אוכלוסיות חדשות של מינים חדשים באיים מרוחקים.
תהליך שנמשך מיליוני שנים גורם לכך שקורות אלה משוטחות לאורך הזמן ומלבישות את האזורים באוכלוסיות חיות שלא היו מקבלות חיים במקומות אחרים. הגוף העגלגל של העוף, בהיבט זה, משמש כנכס: עוף שמן, מלא בשומן, משמש כמות הדלק הדרוש להקפות ארוכות – תכונה חיונית לנדודים באוקיינוס.
גילוי ששרד את הזמנים
המחקר גם פטר את הייעוד של חרוז קטן שהתמלא בספקות. לפני כמה שנים, נמצאה עצמות של עוף כ-1,000 שנה באחת מהמקומות הסתומים במנהרת מסתור ב-Haiti, באי היספאניולה, ועד כה סברו שזה היה עוג אשכולות, אך DNA שומש כדי להוכיח שמדובר בטרזה – סוג של עוף שגדל באיים אך נכחד מאז.
איומים ותחליפים
המילים של המחקר כוללות גם תובנות על החגיגה המרה של האי ושל הגנה על סוגי עופות ייחודיים.
האי הם מקומות שבהם התפתחו עופות בעלי מאפיינים יוצאי דופן, אך הם גם המקום שבו רוב ההכחדות תועדו: מינים שהתפתחו בלי טורפים לפני בוא האדם, היו שוממים ומגיבים לאט, ומותקפים בקלות על ידי הטורפים שהובאו על ידי האדם והחוקרים. הפסקת היערות וההכחדות האקולוגית גרמו לעלייה חדה בהכחדת מינים, במיוחד של עופות שבנו קינון על הקרקע.
פוסיליות מראות שבעבר הייתה משפחה עשירה יותר של עוגי אשכולות וטרזיות באיים, והעוף מהמאובנים מהיספאניולה הוא חלק מהנטרול הזה. כיום, חורבות מינים אלו כוללות חלק קטן מאוד של המשפחה המפוארת שהייתה באיים, וחלק מהם נמצאים באיים קטנים שנקיים מרצס רודפי טורפים כמו עכברים וחזירים.
מדוע זה חשוב לכולנו?
בתמונה רחבה יותר, המחקר מסייע להבנה של ההיסטוריה של הטבע, אך גם משמש ככלי תכנוני להווה ולעתיד:
- קביעת סדרי עדיפויות לשימור. עץ המשפחה מראה אילו מינים הם ייחודיים וחשופים לסכנת ההכחדה, ומאפשר קידום שמירה על סוגים שהם קרובים להיעלם סופית, ובכך שומר על בריאות המערכת האקולוגית של הטבע.
- הבנת ההיסטוריה של איים. באמצעות זיהוי העופות שהיו באיים בעבר, אפשר לקבל מושג על איבודים עתידיים ואפשרויות לשיקום מינים שנעלמו.
- הערכת החשיבות של אוספים מוזיאליים. אוספי העופות שאוספו מדענים לאורך עשרות שנים, לעיתים באין שזיהו את מלוא ערכם, הפכו למקור בלתי נדלה של מידע שיכול להוביל לתגליות חשובות לעתיד, גם אם לא היו מכוונים לכך מראש.
מה עדיין מוגבל במחקר
יש לקחת בחשבון מגבלות שחשוב לציין. ראשית, תאריכי ההתחלויות הם הערכה מבוססת על מודלים של קצב שינוי ה-DNA, ולפיכך עשויים להשתנות בתוצאות עתידיות. שנית, מסלולי הנדידה המדויקים אינם מתועדים מפורשות אלא מנוסגים מחברויות אבולוציוניות, והשוואות דגימות עתיקות ומאובנים עלולות לשנות את ההבנה הכוללת.
יש גם תקלה קטנה המתייחסת לעניין כמות המינים שנחקרו, שכן ההודעה לעיתונות מציינת 28 מינים, בעוד שמחקר זה מתייחס ל-8 סוגי עוגי אשכולות ול-22 סוגי טרזיות בסה"כ, שהם 30 מינים – ייתכן וההבדל נובע משיטות ספירה שונות ובדיקה מעמיקה יותר תוכל להבהיר את ההבדלים.
מה צופן העתיד?
מחקר זה מציב מסד נתונים חדש לבחינה של קהילות עופות קשות-נגישות, וביחד עם שיפורים בטכנולוגיות קריאת DNA עתיקות, ניתן יהיה לגלות סודות חדשים מפסיפס הדורות של עופות וציפורים שהיו ונעלמו, ולהבין יותר על ההיסטוריה של הקיום שלנו בעולם.
לעת עתה, מגלים שעתידה של עוג אשכולות שהכרנו כמין חום וצורך מחילה באחזקה מקומית, בין עצי ביצות ומטונדלים, היה חוצה אוקיינוסים והגיע לכל קצה בעולם, מראה שההיסטוריה של הטבע והחיים היא גם של נדודים, שינויים ושלכידות מתמשכת עם הכחדות והצלחות.