ולא רק באנטארקטיקה: הפינגווינים במדבר ים לא שורדים עוד
בדרך כלל, תצלומי הפינגווינים הם של יצורי הקצה המגיחים על קרחונים באנטארקטיקה, אך חלק ניכר מקולוניות הפינגווינים הנמצאות בסכנת הכחדה חיות דווקא לאורך חופים צחיחים מאוד, שהופכים אותם לאחד מאזורי המדבר השוממים ביותר על פני כדור הארץ. באופק, במפרץ סאן חואן שבדרום פרו, שמורות המדבר הללו משמשות בית לפינגווינים המוגלביים, שהגיעו בשנת 2012 לסביבות 3,000 פריטים. אך עד לשנת 2025, נמנו במקום פחות מ-500 נמנות, כך על פי דיווח של מכון הטכנולוגיה והמדע, המתפרסם בכתבה של אנה אליזה סוטלו ב'סיינס ניוז'.
הקהילה שהייתה פעם הגדולה בפרו עומדת בפני אתגרים עצומים
בתקופות קודמות, הקולוניה היא הייתה הגדולה ביותר במדינה, אך בשנים האחרונות היא ספגה מספר מהלומות קשות. בשנים 2022 ו-2023 נפגעה קשות על ידי שפעת העופות, שהסתבכה במהרה בהתפרצות שתפסה חלקים נרחבים של הצפונית שנמדדו עם הגעת אלنينו, שהביא עמו מצבי חוסר יציבות במזג האוויר ומחסור במזון. כעת, עומד להתרחש אירוע אלنينו חדש, שיכול להחזיק מעמד ולהגיע לגודלו ההיסטורי, ולהשפיע על מזג אוויר כולו. במהלך ביקור בפברואר האחרון, סוטלו ראתה רק חמישה פינגווינים ו 번יים נוכחות של קינונים נטושים עם ביצים קפואות.
החורף המטורף שיכול לשנות את מזג האוויר בארה"ב
החיזוי של המרכז החיזוי האקלימי של NOAA, שפורסם ב-10 בספטמבר, מייחס יותר מ-90 אחוז סיכוי לכך שיהיה אירוע אלנינו חזק במיוחד בעונות הסתיו והחורף בחציו הצפוני של כדור הארץ. התוצאה היא שתחזיות מזג האוויר ברחבי ארה"ב עלולות להשתנות באופן דרמטי, ולשנות את התבניות שהוכחו כעת בשנים האחרונות כסטנדרטיות.
שיבוץ של הפינגווינים וההסתגלות המדברית
הפינגווינים ההובלמיים הם בין המיעוט שמצבו ייחודי ביחס לשאר הפינגווינים: הם חיים במדבר, לאורך חופי פרו וחשיל שבצ'ילה, ומקננים במושבות שנבנות בחורים שדה בקן הגואנו — הפסולת המאובנת של נמיות הימיות. בפארק סאן חואן, הפינגווינים חייבים ללכת יותר מ-2 קילומטרים לעבור את המדבר, כדי להגיע לים ולשחוט שם את מזונם.
ההישרדות שלהם תלויה בזרם ההובלמיי, זרם קר ומרווה דגים לאורך החוף הפסיפי של דרום אמריקה, שמספק את מזונם העיקרי — האנשובי. ברגע שהזרם מתחמם ואינו מאפשר להגיע לדגים, הפינגווינים מוצאים עצמם במצב של מחסור חמור במזון, והדבר משבש את הגידול וההתרבות שלהם.
שמורת היקף של 133 אקר בנויה באורגניותה כממלכה לאריות ים מסביב לעולם, ומאז 2012 כוללת יותר מרבע מיליון עופות ים, ביניהם כ-300,000 קוברי גואנה. חוקרים במקום עוסקים בעשרות שנים של סקרים, בהם מודדים את תפריט המזון של הציפורים ויוצרים קינונים מלאכותיים עבור הצעירים, כדי לעודד את השיקום ושימור המין.
הביורסה, האצה חמה ולחצי הדייגים
הירידה באוכלוסייה נגרמה משילוב של לחצים חיצוניים. שפעת העופות הופיעה שוב ושוב בשנתיים האחרונות, שהורידה את מספר עופות הים, והחלישה את מיקומם של בעלי החיים הפגיעים, כגון אריות הים והכלבים, שנפגעו גם הם, כפי שדווח ב'סיינס ניוז'. בנוסף, התפרצות אלנינו שהגיעה בעקבותיה דחפה את האנשובי לעומקים ולמרחקים גדולים יותר — מצב שהביא לכך שפחיות דיג תעשייתיות בשפע הועמסו על החיה בהישרדות שלה, תוך פגיעה במערכת האקולוגית המיוחדת באזורים אלו.
כאשר המזון מתמעט, הפינגווינים נאלצים להפסיק להתרבות ולנטוש את קינוניהם בחיפוש אחר מקומות טובים יותר. לעיתים, הם גם מתים מרעב בדרך. כך מסבירה אמאניא קארדינאס-אלייסה, היסטוריונית חוקרת באוניברסיטת פרו, שמזה עשרות שנים עוסקת בחקר המערכת והגנה על הפינגווינים.
פטרישה מייג'ולף, ביולוגית שניהלה את תכנית סאן חואן מאז 1979, מצטטת אירוע היסטורי של התמודדות: את אירוע אלנינו של 1997-98, שהרס את אריות הים והכלבים בקרבת המקום והקטין את ההתרבות של הפינגווינים למספרים נמוכים מאוד. הם שיקמו את עצמם בהדרגה, במיוחד לאחר שהוגדרו הגבלות על דיג האנשובי ב-2006, שהובילו לשיפור משמעותי באקולוגיה המקומית.
רישום של שיא חודשי לא רשמי — אך לא רשמית
האלנינו הנוכחי הוא חזק במיוחד. ב-21 בספטמבר, הטמפרטורה של פני הים במרכז ובמזרח הפסיפי השווה ל-3.08 מעלות צלזיוס מעל הממוצע לתקופה שבין 1991 ל-2020. זה שבר את השיא שנקבע בנובמבר 2015 של 3.02 מעלות. על פי דוחות מ'סיינס ניוז', התאריך מציין שיא יומי, אך זה שונה מהמדד הרשמי שמשתמש בנתונים הממוצעים בשלושה חודשים ובמדד יחסי לניו.
המדדים הרשמיים של NOAA עדיין מצביעים על כך שהאלנינו הנוכחי לא הגיע עדיין לדרגת חזק כמקרה של 1997-98, אך ההערכות של המכון הן כי בסתיו הקרוב הסיכוי שיתקיים אלנינו חזק במיוחד — על פי תחזיות המודדים — עומד על כ-75 אחוזים, והאירוע צפוי לעלות לדרגות של כל אלה שקרו מאז 1950.
החיזוי של מנגנון ההתראה על אלנינו של NOAA עדיין בתוקף, והדיון הבא יערך ב-8 באוקטובר. כך מציין נתניאל ג'ונסון, חוקר אקלימי במוזיאון הפיזי במכון הפיזי-שדה ב-princeton, ניו ג'רזי.
החוקרים אוחזים בזהירות בטענה כי לא כל אירוע אלנינו כזה מתרחש בעקבות שינויי אקלים, ושההשפעה של התחממות כדור הארץ על אירועים קיצוניים כמו אלנינו עדיין אינה חד-משמעית. ג'ונסון מציין כי החשיבות של חקר ההשפעות המדעיות והאקולוגיות נשארת קריטית, וממך ניסיון להבהיר עד כמה המערכת שבה אנו חיים עדין ומורכב.
השפעות המגיעות עד לחופי המזרח התיכון וארה"ב
חובבי מזג האוויר בישראל ומחוצה לה, שומעים כי תופעת אלנינו אינה תופעה רחוקה באוקיינוס בלבד. ג'ונסון מזהיר כי חורפי אלنינו חזקות במיוחד מביאות לרוב יותר גשמים בדרום אמריקה ולייבוש חלקים מהחוף הפסיפי בצפון-מערב ארה"ב. בישראל, לדוגמה, תופעות כאלה גורמות יותר משקעים בדרום הארץ ולחימה מצידו של מזג אוויר חם יותר מבעבר באזורים הצפוניים.
הסיפור של הפינגווינים גם מעוגן במערכת המזון בעולם, שכן דגי האנשובי, שאותם הם צורכים, הם חלק משרשרת מזון של אחד מיקרי הדיג הגדולים בעולם, ומעובדים לתוך תעשיות לייצור דשנים ובעיקר לאכילה ביצור מזון לבעלי חיים. חוקרים בפארק סאן חואן חותרים לפעול לשימור המערכת, על ידי קביעת מכסות דיג מחמירות, תכנון שיקומי של המערכת האקולוגית, ושיתופים עם קהילות דייג, חברות, סטודנטים וקולינרים מקומיים.
הפרויקט משותף עם אוניברסיטת קאייטנו הרדיה, משרדי ממשלת פרו והגמלאות החשובות בארה"ב, ומדגיש את החשיבות של שותפות בינלאומית בשימור והגנה על הסביבה. בין הפעולות שקולטים באתר, הם גם תפיסת שועלים טרף וחכמים שמסתננים למערכת שהאיבדה חלק מהבעלי חיים, ופיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית לניתוח תיעוד מצלמות של הפינגווינים ששרדו.
לא ברור כרגע כמה יאריך אלנינו הזה, מתי יופיעו שוב דגים בהיקפים חסרי תקדים או אם החיות באמת יוכלולודר לדחות את הקשיים שנערמים מעליהן. אך קיימת אופטימיות מסויימת בקרב החוקרים, המאמינים כי תושבי המושבה והיצורים שגדלים בה ימצאו דרך לחזור לסביבתם הטבעית כאשר התנאים ישתפרו, והם יוכלו לשרוד גם הפעם.
