כך עושי העטלפים את מזג האוויר כדי לנדוד מרחקים גדולים בלי להוציא הרבה אנרגיה

חולצים בלילות: תעופתם של עטלפים ושימושם במזג האוויר לתעופה חוסכת להם אנרגיה רבה

העטלפים הם יצורים טכנולוגיים טבעיים בלילות, והמחקר האחרון חושף כיצד הם מנצלים בחוכמה את דפוסי מזג האוויר כדי להתרחק למרחקים גדולים ככל האפשר עם מינימום השקעת אנרגיה. במחקר שנערך במכון מקס פלאנק להתנהגות בעלי חיים (MPI-AB), חקרו החוקרים את עטלפי הלילה הנפוצים מסוג ניקטולוס (Nyctalus noctula), תוך ניסיון לחשוף את טכניקות ההגירה המרתקות שלהם. בין המינים בודדים שיש ביכולתן להגר מסיקונטה, עטלפים אלה משתמשים במבני סערות חמים "כדי לגלוש" בשמיים, כך הם חוסכים אנרגיה במסגרת המסעות הארוכים שלהם.

כיצד עטלפים מנצלים סופות כדי לנדוד עד 400 קילומטר בלילה אחד

המחקר עקב אחר 71 נקבות עטלפי הלילה במהלך ההגירה שלהם באביב ברחבי אירופה, תוך שימוש בחיישני משקל אולטרה-קלים, כפי שדווח באתר SciTechDaily. מכשירים מתקדמים אלו היו קלי משקל, שכללו רק כ-5% ממשקל גופי של העטלף, והיו מסוגלים לתעד נתונים מפורטים, כולל דפוסי תעופת המה ומצב הסביבה.

התוצאות היו מדהימות: העטלפים הצליחו לנדוד עד 400 קילומטרים בלילה בודד, תוך ניצול הרוחות החמות שמגיעות לפני הסופות. תנועותיהם היו far מעקב אקראי — בלילות מסוימים נראה היה שהיציאות שלהם מתוזמנות באופן סינכרוני, כמעט כמו "זיקוקי עטלפים". ניתוח מעמיק יותר הראה שמתארי ההמראה ההמוניים קרו כאשר לחץ האוויר ירד והטמפרטורות עלו, וכך סימנו את ההגעה של חזיתות סופות מתקרבות.

באמצעות תזמון תנועותיהם עם שינויים במזג האוויר, העטלפים הצליחו לצמצם את ההוצאות האנרגטיות שלהם, מה שמאשש את היכולת המדהימה שלהם לנצל את כוח הטבע ליעילות תעופתית מקסימלית.

חוקרים מפענחים את תופעת ההגירה של עטלפים באמצעות טכנולוגיה ס.cellולרית

על פי המגזין, המכשירים הזעירים למטרות מעקב, שפותחו על ידי מהנדסי MPI-AB, היו מהפכניים. בניגוד לדגמים ישנים שדרשו מהחוקרים לאסוף את הממוקמים ידנית, הטאגים החדשים אלה העבירו את הנתונים באמצעות רשת אירופית רחבת טווח, בדומה למערכת סלולרית.

כל מכשיר תמצת 1,440 קריאות סנסור יומיות לקבצים קומפקטיים, שהיה אפשר לעקוב אחר ההגירה של העטלפים בזמן אמת. הטכנולוגיה הזו אפשרה למדענים לראות לא רק לאן הם נוסעים, אלא גם את התנאים הסביבתיים שהם חוו — נתונים שהראו שהעטלפים משנים בין טיסות אורך למספר עצירות לפעילות אכילה, התנהגות שונה מעופות אחרים, שנוטים לאגור אנרגיה לפני ההגירה.

הבנת תהליך ההגירה של עטלפים היא קריטית להגנתם. טורבינות רוח, סכנה משמעותית לעטלפים נודדים, לעיתים תוקעות אותם במהלך המסע. הידע מתי ומאיזה מקומות מצויים העטלפים בטיסתם יוכל לסייע להקטין את הסיכון, למשל על ידי השבתת טורבינות בלילות בהם נראים שהעטלפים צפויים לעבור.

הנתונים מהמחקר מדגישים את הצורך במחקר מתמשך על תהליך ההגירה של עטלפים. בזכות זיהוי תבניות אלו, מקווים המדענים לשפר את ההגנה על עטלפים ולשמור על קיומם במציאות בה פעילות האדם הולכת ומתגברת.