כאשר לוויין הסוויפט מתקרב לחזרה למסלול, נאס"א ללא תחליף ייעודי למעקב אחר קרני גמא המורגשות בתוך דקות

כאשר לוויין הסוויפט מתקרב לחזרה למסלול, נאס"א ללא תחליף ייעודי למעקב אחר קרני גמא המורגשות בתוך דקות

29 באוקטובר 2026

התצפית של נאס"א "סוויפט" עומדת לכניסה חופשית בלתי נשלטת לאטמוספירה, ואין בארגז הכלים שלה חללית ייעודית שיכולה לקחת על עצמה את המשימה הייחודית שלה לזהות פיצוצים קוסמיים ולהפעיל את הטלסקופים שלה בתוך דקות ספורות. בהודעת סיום המשימה, נאס"א הודיעה כי תמשיך להשתמש במשימות קיימות כדי למלא את הפער שהתהווה בזמן שתחפשה אפשרויות חדשות, אך לא מינתה מכשיר מחליף במקומה.

מצב זה משאיר את האסטרונומים שעמם עוסקים בגזי קרינה גרעיניים, והם החוקרים של הפיצוצים החזקים ביותר הידועים, מסתמכים על אסטרוביזות משלימות אחרות. שתיים מהמשימות החדשניות והמתקדמות ביותר בזיהוי הפיצוצים הן משימות שמובלות על ידי סין, אחת משולבת בשותפות עם צרפת—וזה אומר שרוב ההתרעות על כוכבים מתפוצצים или כוכבי נויטרון שמתנגשים יגיעו מחוץ לנאס"א.

ההשפעה הפרקטית על הציבור היא זניחה, שכן עבודת "סוויפט" מעולם לא הייתה מעורבת במזג האוויר היומיומי או בתקשורת. אך ההשפעה המדעית היא דרמטית—הפחתת הפיצוצים שנלווים נלכדים מוקדם יותר, ירידה בדיוק של המיקום, ואיטיות במעקב אחרי התראות שמגיעות מרדפי גלי כבידה וניטרינו.

השבועות האחרונים במשימה בת 22 שנים

סוויפט ביצעה את ההתרשמות המדעית האחרונה שלה ב-20 באוקטובר, והיא כעת בחוג שממוקם פחות מ-275 ק"מ מעל כדור הארץ, במקום שעיקרה עומס אוויר חם ומדחס אותה, על פי נאס"א. הסוכנות אמרה כי כניסתה לאטמוספירה צפויה להתרחש בתוך מספר שבועות, אך לא פרסמה תאריך, חלון זמנים או מיקום מדויקים. ל"סוויפט" אין מנוע, ולכן אין אפשרות לכוון אותו באופן עצמאי.

בעבר דווח על ידי "Nature World News" על ההחלטה של נאס"א לסיים את משימת "סוויפט" בגובה של 171 מייל, כולל ניסיון ההצלה הכושל באוגוסט על ידי מכשיר LINK של קאטאליסט ספייס, והיסטוריית הפיצוצים שהסיפרו יותר מ-2,000 מקרי פיצוץ קרינה גרעינית, מעל ל-1,400 סופרנובות וכ-7,000 מסמכים מדעיים. מאז לא נמסר תחזית פומבית של המעקב אחר כניסת המטען לאטמוספירה.

רובו של החללית צפוי להתך ולהשמיד, אך חברת המעקב LeoLabs אמרה ל-CNN כי חלק מרכיבים עלולים לשרוד בשל גודלו של "סוויפט", אך הסיכון לחלקי שכחה שיגרמו לנזק משמעותי או פציעה הוא נמוך מאוד, ומרבית החלקים צפויים ליפול בים או באזורים בלתי מיושבים, כפי שמדווח ב-KRDO.

המסלול של החללית התרחק במהירות מעבר לתכנון, עקב מעבר שיא של מחזור השמש ה-11. מרכז חיזוי מזג אוויר בחלל של NOAA מסביר כי השמש מחממת ומרחיבה את האטמוספירה העליונה, מה שמגביר את השחיקה של החללית.

משימה מהירה שהתאימה רק ל"סוויפט"

< tåהערך של "סוויפט" היה במהירות התגובה שלה—הטלסקופ "בקעת הפיצוצים" זיהה פיצוץ, והחללית סובבה את הטלסקופים לאבחנה לפני שהאור המאוחר דעך, לעיתים תוך דקות בלבד. היא יכלה לנהל עד 75 יעדים ביום, ומדענים ברחבי העולם ניצלו את מיקומיה כדי לכוון טלסקופים גדולים יותר על הקרקע.

טלסקופ הקרינה הגמא "פימי" של נאס"א עדיין מזהה בין שלושה לארבעה פיצוצים בשבוע, אך לא מצביע על מיקומם בדיוק, אומר ג'יאנקרלו גרילנדה, חוקר פיצוצים קרינה גמאית מהמכון הלאומי לאסטרונופיזיקה באיטליה, בראיון ל-Media INAF. הוא מציין כי חוקר הסיני "Einstein Probe" מכסה כארבעה עשר חלקים של השמיים ומזהה ומקומה פיצוץ אחד בשבוע, בעוד שמשימת ה"SVOM" הצרפתית-סינית מכילה חיישנים מקרינה גמא ועד אור נראייה. לדבריו, שתי המשימות הללו ממלאות לתוך מורשת ה"סוויפט" בימים אלה.

הויתור על "סוויפט" משתרע מעבר לפיצוצים בלבד. היא הייתה בין המחשבים שהעזרו באסטרונומים במעקב אחר התראות מגלאי גלי כבידה וניטורני ניטרינו, במהירות סריקה של אזורים בשמיים שבהם עלולה להתפתח תאונה קוסמית. ללא "סוויפט", המעקב הזה יהיה תלוי יותר בחלליות אחרות ובזמינות טלסקופים על הקרקע.

מנהל הפיזיקת הפיצוצים של נאס"א, שון דומגל-גולדמן, אמר כי הסוכנות מגיבה בדרך של תכנון ואינוור, והוסיף כי ארכיון "סוויפט" הכולל כמעט 22 שנות תצפיות, כ-12 טרהבייט, יישאר פתוח למחקר.

חוקרים, סטודנטים והנתונים שיישארו

הנטל הגדול יוטל על הקהילה הבינלאומית של אסטרונומיית אנרגיה גבוהה, ועל הסטודנטים שהוכשרו לעבוד עם נתוני "סוויפט", כולל באוניברסיטת פן סטייט, שהפעילה את מרכז התפעול של המשימה. קבוצות אקדמיות שבנו תכניות סביב המהירות של "סוויפט" ייתכן ויצטרכו להסתמך על זמינות משותפת של מכשירים אחרים או על מאגר הנתונים הפומבי.

הפער עשוי להימשך שנים. משימה חדשה של נאס"א לתגובה מהירה תצטרך להיבחר, לממן ולבנות, ולא הוכרזה כעת. חלק מהמשימות של "סוויפט" אולי יוצאו באופן חלקי מוקדם יותר על ידי תכנות מחדש של טלסקופים קיימים, כפי שתיאר דומגל-גולדמן, אך נאס"א לא הכריזה על אילו מכשירים או במהירות היא תבצע זאת.

מעקב ותדרוך עדכונים

לגולשים, אין צורך לנקוט בפעולות בטיחות מיוחדות. תחזיות כניסת הפריט, כמו "סוויפט", תמיד מצטמצמות רק בימים האחרונים לפני שנחיתה, ותהליך ההערכה יכול להימשך שעות עד רגע לפני הנפילה. גולשים מוזמנים לעקוב אחר דף המשימות של נאס"א ל"סוויפט" ותחנות מעקב רשמיות אחר כניסת עצמים לאטמוספירה, ולהיות ספקניים לגבי טענות ברשתות החברתיות על מקום הנחיתה עד שקיבלו אישור רשמי מאנשי סוכנות.

כל מי שמDetect suspect space debris should refrain from touching it and should report it to local authorities. אספני חלל יכולים לעקוב אחר דעיכת ה"סוויפט" באפליקציות מעקב לוויינים ציבוריות תוך שימוש במספר הרשומה שלה, 28485.

המסקנה הסופית: כניסת ה"סוויפט" לאטמוספירה צפויה בתוך מספר שבועות, ללא תאריך מדויק או מיקום עדיין ידועים, וללא סיכון משמעותי בקרקעית. ההשפעה הממשית היא על הפער בתגובה המהירה באסטרונומיית אנרגיה גבוהה שהמשימות הקיימות יכולות only חלקית לכסות, והמהלך הבא לשים לב אליו הוא אם נאס"א תודיע על תוכנית לסגור את הפער.

Itay Barak

Itay Barak

שמי איתי ברק, ואני כותב ב-www.seasonet.co.il על סביבה, בריאות וטכנולוגיות ירוקות. גדלתי בגליל המערבי, קרוב לים ולטבע, וזה מה שהצית אצלי את הסקרנות להבין איך הדברים באמת עובדים. אני מאמין שעיתונות טובה לא רק מדווחת — היא גם מעוררת מחשבה ומובילה לפעולה.