כאשר תיילור תומאסון מבקר בבתי ספר ברחבי ישראל, הוא לעיתים קרובות נתקל באי-הבנה מפתיעה לגבי תפקידו. באופן מפתיע, למרות שמסביר את תפקידו כחוקר סביבה העוסק באיכות המים, רבים מהציבור סבורים שכוונתו לבדוק את מקורות המים לקורונה במקום לפקח על זיהום תזונתי.
הפער הזה בין המחקר המדעי להבנת הציבור הפך להיות גורם מניע המרכז את הקריירה הכפולה של תומאסון — כמדען לחקר הסביבה ומורה בפועל. המדען הסביבתי שם לו למטרה להכניס ישירות לכיתות את הקונספטים המורכבים של אקולוגיה, כדי לסייע לתלמידים להבין אתגרים סביבתיים לפני שהם דורשים שיקום יקר ומורכב.
תומאסון אמר בריאיון האחרון אודות עבודת ההגעה שלו לבתי הספר.
גישת ההוראה של תיילור תומאסון משנה את חווית הלמידה במדעים
עבודתו של תומאסון עם תוכניות STEM מבוססות שדה מובילה אותו לבתי ספר יסודיים ועל יסודיים ברחבי ישראל, שם הוא מבצע ניתוחי איכות מים ולומד את התלמידים כיצד לזהות בעיות סביבתיות בקהילות המקומיות שלהם. סיור חמשת הימים שלו באותם בתי ספר כלל ביקורים במוסדות כמו תיכון אלוין, תיכון רוזוויל, בית ספר פארקייד ובית ספר טאפו, בהם נפגש עם תלמידים מגיל חמש ועד לכיתה י"א ותיכון.
במקום רק להקריא תיאוריות על מדעי הסביבה, תומאסון מעודד את התלמידים לעסוק בעבודה מעשית בשטח. בבית הספר אלוין, הוא סייע לתלמידים למצוא את המיקומים האידיאליים למעבדות מעקב במרחב השמורה מאחורי בית הספר. ברוזוויל, התלמידים למדו לחקור מקרו-חסרי חוליות ולהעריך את מצב הזרם באמצעות התבוננות ישירה בשולי הנהר והסביבה שסביבו.
הגישה שלו משקפת את האמונה כי חינוך סביבתי עובד הכי טוב כשהתלמידים יכולים לראות קישור מיידי ומוחשי לחייהם היומיומיים. הרקע של תומאסון כולל גם את תחום הפסיכולוגיה, מה שמעניק לו תובנות איך אנשים מעכלים ומגיבים למידע מדעי.
תומאסון הסביר על התמקדותו החינוכית.
פריצת מחסומים בין מדענים לקהילות
הפילוסופיה החינוכית שלו מושפעת מהמחקר הרחב שלו על נקודות כניעה אקולוגיות באזורי חוף בישראל. עבודת התואר שלו באוניברסיטת ויקאטו התמקד ביצירת מודלים החוזים מתי מערכות אקולוגיות חופיות עלולות לעבור ממצב תקין של מים צלולים ומבריקים למצב מפורק, עשיר בתזונה, שמאיימים על חיי הים.
מחקר זה מתמודד עם אתגר יסודי בניהול סביבתי – סיוע לקהילות להבין בעיות שמתפתחות לאט לאורך זמן ושהן לא תורגשנה עד שיצאו לקטסטרופה ממשית. המודלים של תומאסון בוחנים מינים מפתח כמו צדפים מסוג ממוני, שבהם תלויים תהליכי המחזור התזונתי, אך שאינם שורדים בתנאים של זיהום קיצוני.
תומאסון אמר, בהקשר לנקודות כניעה אקולוגיות, שהעבודה הטכנית הזו תואמת לדרכי ההוראה שלו בכיתה, בה הוא מסייע לתלמידים לבצע הערכות סביבתיות דומות לאלו שבהן הוא עוסק במחקר שלו. התלמידים לומדים לבדוק איכות מים, לזהות מינים סימניים ולהבין כיצד פעולות אדם משפיעות על מערכות אקולוגיות מקומיות.
בתפקידו הנוכחי כיועץ סביבתי ב-BHP וכן בניסיון הקודם שלו כפקיד בדיקות סביבה במועצה האזורית ויקאטו, תומאסון מצויד בידע מעשי שמדבר גם לתלמידים וגם למורים.
המדען מתמקד במניעה מוקדמת של נזקים לסביבה, וטוען שזו שיטה יעילה הרבה יותר מריפוויחה.
הגישה שלו מדגישה את ההקשר המקומי, מחברת בין אתגרי הסביבה הגלובליים לבין מקומות ספציפיים שידועים ואכפת לתלמידים מהם. זאת כדי להתמודד עם תופעה שהחוקרים מכנים – "הנטייה של אנשים לראות את הבעיות הסביבתיות כרחוקות או מופשטות במקום מיידיות ואישיות".
העבודה של תומאסון מייצגת את ההבנה ההולכת וגוברת בקרב הקהילה המדעית כי ההגנה על הסביבה היא תהליך של לא רק מחקר קפדני, אלא גם מעורבות מתמשכת וחינוך. השילוב בינו לבין קידום מודלים אקולוגיים ושיפור התקשורת המדעית מראה כיצד חוקרים יכולים להרחיב את השפעתם מעבר לפרסומים אקדמיים, וליצור שינוי מתמשך בכך שהקהילות יבינו ויגנו על סביבתן הטבעית.
השילוב של עבודה מעשית בשטח, הקשר מקומי ותקשורת ברורה הפכו את תכניות ההוראה של תומאסון לייחודיות, ומעוררות השראה לדור הבא של שומרי הסביבה, samtidigt שמקדמות את ההבנה הציבורית בנושאים קרדינליים באקולוגיה.
