בערב של יום רביעי, 20 למאי 2026, טופלה באומץ סולמית רבה תורנית סערות חזקות שהתחוללו על פני אזור מטרופולין ניו יורק, וכיסו את העיר בכוח שכמעט ולא הותיר לאף אחד מקום לתפוס נשימה. התמוטטות זו הייתה לא רק מזג אוויר רע — זה מבחן לחוסן שהעיר ניו יורק לא הצליחה לעבור כפי שציפינו, כי היא חזרה על כישלונה בעבר, והסיבות המבניות לכישלון זה לא תוקנו עד היום.
על פי השירות המטאורולוגי הלאומי, חלקים מרבים בקווינס קיבלו יותר מ- 5.5 ס"מ של גשמים במהלך הסערה, בעוד שבברוקלין ירד כמעט שני סנטימטרים בלבד. הפרטים המכריעים: רוב הגשמים ירדו באורך קצר של בין 20 ל-40 דקות בלבד. קצב זה של הצטברות הפנה כל מנגנון שיש בעיר לנהל את מי הגשמים, והרחובות בהוליס וג'מייקה שבקווינס התמלאו עד לעומק הברכיים. רכבת F הופסקה, ואלפי משתמשי תחבורה נתקעו ברחבי ברוקלין וקווינס. כביש החוף של לונג איילנד חסם באופן חלקי, ומפגש של קבוצת בייסבול Yankees נדחה. באחת הסצינות שהפכו לוויראליות בכל רחבי הארץ, אישה הושטה על ידי מי שיטפון לאחר שיצאה באוטובוס ציבורי.
לפי דיווחי CBS ניו יורק, ראש העיר זוהרן ממרדני טיול בין נזקי ההצפה בהוליס ביום שאחרי והודה במה שידוע לתושבים – שמערכת הניקוז של העיר בנויה להחזיק עד שני אינץ' של גשם לשעה, והסערה סיפקה הרבה יותר מזה בתוך פרק זמן קצר. אלפי תושבים איבדו את החשמל. עצים נפלו בכל רחבי ברוקלין, קווינס וסטטן איילנד. תושבים עמלوا ביום חמישי בניקוי מרתפים מוצפים ובהוצאת רכבים שהותירו מים בולעניים ממרחבי הכבישים המוצפים.
עיר שתוכננה ליום אתמול, לא להיום
הביטוי "עיר שתוכננה ליום אתמול" הפך למנטרה שגוררת שיח ציבורי — והוא ראוי לבחינה מעמיקה, כי המשמעויות שלו הן טכניות ופוליטיות כאחד.
מערכת הביוב המשולבת של ניו יורק, שמטפלת הן במי השטפון והן במי השפכים באותן אותם צינורות, נבנתה בעיקר במאה ה-20 המאוחרת. התקן התכנון שנקבע לה — 4.5 ס"מ של גשם לשעה — היה מתאים לרמות הגשמים שהעיר חוותה בעבר. אך, כפי שבהרצאתו של ראש המשרד להגנת הסביבה של ניו יורק לשעבר, רוהיט אגארוואלה, לאחר אירוע הצפה קודם, צויין ש"תכנן מחדש את המערכת כדי שתוכל להתמודד עם הגשמים המודרניים זה לא רק שאלה של הנדסה." הוא הוסיף כי "כל כמות המים הזו בתוך זמן כה קצר." כדי להתמודד עם זה, אמר, "העיר צריכה להשקיע בהרחבת המערכת והוספת תשתיות, וזה תהליך שייקח עשרות שנים."
בינתיים, הפער בין מה שהמערכת יכולה לספוג ומה שהסערות מייצרות הולך וגדל. על פי Yahoo News, אוויר חם מכיל יותר לחות, מה שאומר שסערות המתפתחות באטמוספירה חמה מציעות יכולת ליצירת גשמים כבדים במשך זמן קצר יותר. תחזית קיץ 2026 של AccuWeather מזהירה במיוחד שהאירועים הסוערים יהיו הכי פעילים מנובמבר עד יוני, ובמרכז מזה ישנו אל ניניו שממשיך לתת דחיפה לגשמים עזים ואירועי לחות גבוהה. עבור ניו יורק, זה אינו חזון עתידי רחוק אלא תחזית מיידית לחודשים הקרובים.
אירועי שיטפון ואינדיקטורים להשקעה בתשתיות
| אירוע סערה | גשם / משך הזמן | השפעות עיקריות |
| 20 במאי 2026 (קווינס/ברוקלין) | כ-5.5 ס"מ / עד 40 דקות | רכבים הוצפו; הפסקת רכבת F; אישה הושטה מהאוטובוס |
| ספטמבר 2023 (שארית הוריקן אידה) | 25 ס"מ / פארק סולף | נזק של 370 מיליון ש"ח; עצירת הרכבת התחתית; שני מקרי מוות |
| גבול תכנון מערכת הביוב של ניו יורק | 4.5 ס"מ / שעה | יציאה מכלל שליטה של המערכת במעבר על הגבול |
| תכנון תוכנית Cloudburst | עשר שנים לתכנון והקמה | פרויקטים לאגירת מי שיטפון; שלב ראשון בתהליך |
תוכנית Cloudburst: הצורך הגדול, אך לא מספיק
לעיר ניו יורק יש הכרה בממד הבעיה. ראש העיר ממרדני אישר שמעמד המים בעיר הוא כה חומרי עד שפרויקטים ייחודיים – שמטרתם לספוג ולאגור במקומות מיוחדים את עודפי מי הגשמים הזמניים, ולשחררם לאט לאחר שהשיא עבר – יוצאים לדרך. מתקנים ירוקים ואפורים של תשתיות אלו כוללים bioswales, מיכלי אחסון תת-קרקעיים, וכבישים מחזי חומרים חדיריים, והן מהווים את האסטרטגיה הארוכת-הטווח המבטיחה ביותר לעיר.
הבעיה היא לוח הזמנים. תוכנית Cloudburst נמשכת עשר שנים. נשיא הוועידה המקומית של קווינס, דונובן ריצ'ארדס, היה פסקני בנושא ההיקף של אתגר ההנדסה: להגביה כבישים לשפר את ניקוז המים ידרוש גם להגביה את הבניינים שעליהם. ריצ'ארדס אמר, לפי CBS ניו יורק, שזה התשובה הכנה — והכוונה שפתרון הארוך טווח של העיר מתנהל על קצב דורי, בעוד שהסערות מתרחשות בעונה קצרה.
גם יש להדגיש שלפי תיעוד של ה- NYC DEP, כ-60 אחוזים מהעיר משולבת במערכת ביוב משולבת — כלומר, שפכים ומי גשמים זורמים באותם הצינורות. כאשר הצינורות עולה על גדותיהם, התוצאה היא לא רק הצפות ברחובות, אלא חזרה של שחיינות מזוהמת אל בארות הקשירה, פתחים ומתלים תת-קרקעיים, שמסכנים את בריאות הציבור. לאחר הסערה ב-20 במאי, תושבי הוליס ביקרו איתנות בחדרי המרתף המוצפים — חוויה שאינה פעם ראשונה עבור רבים מהם.
מי מתמלא ומי מוגן — המפה החברתית של ההצפות
הדפוס הגיאוגרפי של משברי ההצפה בעיר ניו יורק אינו מקרי. השכונות שהכי מוגבות ומתקשות להתאושש — הוליס, ג'מייקה, קאנארסי, סאוט' ג'מייקה, חלקים מברונקס הדרומי — הן בעיקר קהילות עובדות של צבע ששארו עם פחות השקעות בתשתיות ניקוז לאורך השנים. זה לא מקרי. זה הפוסט-פוליטיקה של ההחלטות מי, איפה ואיך להשקיע תקציב מוגבל לתשתיות.
כפי שדווח ב-Rolling Out לאחר הסערה, הפסקת שירות F לא הייתה רק אי נוחות — היא שיבשה משמרות עבודה, גזל שכר וניתקה חלקים מהעיר משרות תחבורה שנדירים להם. תושב הוליס סיפר לראש העיר ממרדני כי חווה את אותה ההצפה כל שנה במשך 34 שנים. משפחה שחבריה נפטרו בהצפה ב-2021, אמרה ל-CBS כי חוו אירוע כמעט זהה באותו מאי — אחת מהן אמרה.
אלו לא תקלות מקריות, אלא תוצאות צפויות של תשתיות שתכננו מראש לא להגן על שכונות הפגיעות ביותר בעיר, במסגרת תקציב שמקדיש הון כדי להתמודד עם הבעיה, אך אין בו די כדי לפתור את כולו.
הדרישה מהנתונים והעבודה העומדת לפני
בעיית ההצפות של ניו יורק היא בשלוש שכבות – ואף אחת מאלה לא נפתרה במהירות מספקת. השכבה הראשונה היא ההנדסה: הגבול התכנוני של 4.5 ס"מ לשעה אינו מספיק להתמודד עם רמות הגשמים שהסערות מייצרות שוטף, ותוכנית Cloudburst לעשר שנים, בעוד שהיא הכרחית, לא תגן על השכונות בסביבה מפני הסערה הבאה בחודש יוני.
השכבה השנייה היא הזהירות המוקדמת: המטאורולוג נלסון ואז מאשר שגשומים של פחות משעה יכולים להוציא אזהרות שיטפון פתאומי באופן מיידי לפני שהא […]
2 / 2
