שני לווייתנים עם סנפירים כפולים שברו את כל שיאי ההגירה – שחייה באוקיינוסים שלמים

שני לווייתנים עם סנפירים כפולים שברו את כל שיאי ההגירה – שחייה באוקיינוסים שלמים

22 ביוני 2026

בין ההישגים המדהימים בזיהוי בעלי חיים ב-2026, חוקרים מאשרים כי שתי לווייתני שובה הימיה ביצעו מסעות שיא בין אזורי הזדווגות במזרח אוסטרליה ובברזיל — חוצים יותר מ-14,000 קילומטרים של אוקיינוס פתוח. אפילו יותר מרגש, לווייתן אחד טס לפחות 15,100 קילומטרים בין מקומות הצפייה – מרחק שהוכרז כארוך ביותר שנמדד אי פעם בין תצפיות על אותו לווייתן שובה הימיה בכל כדור הארץ.

המחקר, שפורסם במגזין Royal Society Open Science במאי 2026, מייצג את ההוכחה התיעודית הראשונה לכך שלווייתני שובה הימיה נודדים בין שני אוקיינוסים מרוחקים – בשני הכיוונים. החוקרים שהובילו את המחקר הם צוות מהאוניברסיטה Griffth שבאוסטרליה, בשותפות עם חוקרים בינלאומיים מברזיל ומארה"ב.

כיצד פספסו החוקרים את ההזדמנות: עשרות שנים של צילום זנבות לווייתן

השיטה שעמדה בבסיס תגלית זו פשוטה ומדהימה באותה מידה. לווייתני שובה הימיה מזהים את עצמם באמצעות תבניות ייחודיות בכנפי הזנב שלהם, הנקראות "פלוקים", בדומה לתביעות אצבע של אדם. על ידי השוואת תמונות של הזנבות שבוצעו במשך ארבעה עשורים, המדענים הצליחו להתאים בין לווייתנים שהופיעו במקומות שונים ברחבי העולם.

החוקרים זיהו שני לווייתנים שנצפו בשתי קצוות היבשות, באוסטרליה ובברזיל, באמצעות תיאום תמונות של הפלוקים שנאספו לאורך השנים. הצוות ניתח יותר מ-19,000 תמונות של פלוקים באמצעות תוכנה אוטומטית לזיהוי תמונות, כאשר כל התאמה אושרה באופן ידני.

לווייתן אחד זוהה לראשונה בהרים של קווינסלנד בשנת 2007, ונראה שוב באותו אזור ב-2013, לפני שהופיע בשדה החופים של סאו פאולו בברזיל בשנת 2019. נקודות ההזדווגות האלו מופרדות ביבשה במרחק מקסימלי של כ-14,200 קילומטרים — בערך המרחק בין תל אביב ללונדון.

הלוייתן השני נסע אפילו יותר רחוק. תועד לראשונה בברזיל ב-2003, ובשנת 2025 נסע באוסטרליה לאחר שחלף מרחק של כ-15,100 קילומטרים, המרחק הארוך ביותר שנמדד אי פעם בין תצפיות על אותו לווייתן.

מכיוון שרק נקודות התצפית ההתחלתית והסופית של כל נסיעה תועדו, המרחקים האמיתיים שהלווייתנים שחו במהלך המסע עדיין עלולים להיות גדולים בהרבה. ייתכן שהם בחרו במסלולים ארוכים ומפותלים שהוסיפו אלפי קילומטרים למסעה.

מדוע זה חשוב: גנים, שירים ובריאות האוקיינוסים

בעוד שמסעות אלו מרהיבים בפני עצמם, המשמעות ההיבט הביולוגי עשויה להיות אפילו חשובה יותר. לווייתני שובה הימיה באוסטרליה וברזיל תמיד נחשבו לקבוצות נפרדות. לעיתים קרובות, הפרטים החוצים ביניהן יכולים להשפיע על בריאות שתי הקבוצות באופן ממשי.

תנועות מקריות של לווייתנים המגיעים לחלוק הזדווגות במקומות מרוחקים תורמות לשימור הגיוון הגנטי באוכלוסיות, ואולי גם מעבירות סגנונות שירה חדשים מאזורים שונים. שירי לווייתני שובה הימיה נודעים בהיותם תופעה תרבותית שגדלה ומתפשטת באוקיינוסים, בדומה לטרנדים במוזיקה ובתרבות אנושית.

במילים אחרות, הלווייתנים המסתובבים בין האוקיינוסים אינם סתם שוברי שיא. הם עשויים לשמש כקשרים חיים בין קהילות לווייתנים מבודדות, שמעבירים גם גנים וגם מסורות תרבותיות משני עברי האוקיינוס.

החוקרים מציינים גם כי תנועות קיצוניות ונדירות כאלה עלולות להפוך לוויראליות יותר עם הזמן. שינויי אקלים עשויים לתרום לעלייה במקרים של תעבורות מרחקים עצומים, כולל תזוזות בקרח והפצת חסילוני אנטארקטיקה – הטריפה המרכזית של הלווייתן.

זה לא אומר שמסעות כאלה יהפכו למנהיגות סדירה. זמני הצפייה מחדש של 6 ו-22 שנים רומזים שמדובר בתופעות נדירות, שאולי אירועים חד-חיים, ולא בשגרה מיסיונרית של ההגירה.

מה שמחקר זה לא מוכיח

חשוב להבהיר את המגבלות של מחקר זה. מכיוון שהמדענים תיעדו כל לווייתן רק בנקודות ההתחלה והסיום, הם אינם מודעים למסלול המדויק שהלך כל חיה. המספרים של 14,200 ק"מ ו-15,100 ק"מ מייצגים את המינימום האפשרי של מרחק קו ישר – במציאות, המרחק ששטו בפועל עשוי להיות גדול יותר משמעותית.

המחקר גם אינו מבהיר למה דווקא בעלי החיים הללו החליטו לבצע מסעות קיצוניים כאלו. החוקרים יכולים רק לתעד שהם עשו זאת. האם סיבות כמו זמינות מזון, תחרויות להזדווגות, או סיבות אחרות תידחף אותם לכיוון זה, נותר שאלה פתוחה.

בנוסף, המחקר מבוסס על שני לווייתני שובה הימיה מאומדים בלבד, לאורך ארבעה עשורים. זה מחזק את ההשערה שמקרים כאלה הם נדירים מאוד. המדענים מדייקים ואומרים שזוהי לא הוכחה לטרנד חדש בהגירה של המין כולו.

הישג של מדע ארוך טווח ושיתופי פעולה עולמיים

אולי החלק המעודד ביותר בסיפור הזה הוא שהגילוי קורה הודות לשיתוף פעולה מדעי ארוך טווח. אמרה סטפני סטאק, מועמדת לתואר דוקטור באוניברסיטת גריפית' ולכותבת שותפה במחקר.

מאגרי תמונות הזיהוי שפתחו גופי חוקר ומדעני אזרחים במשך עשרות שנים במקומות שונים אפשרו את הזיהוי של לווייתן מברקווילנד שנראה גם בפסאו בולו, לאחר שנים. בלי אותם מאמצי איסוף נתונים ארוכי טווח, סיפורם של שני בעלי החיים המיוחדים האלה לא היה מתגלה לעולם.

לאוהבי הים הפשוטים שבינינו, המסר חשוב: הימים בעולם פחות מפוצלים ממה שנראה על פני המפה. שני אוקיינוסים, שנפרדים על ידי יבשה, מחוברים על ידי יצורים שמנווטים באינסטינקט, בזיכרון, ואולי גם באמצעות הכוכבים – במסעות שמעלים על דמיון כמעט כל דבר אחר בחי המלכותי.

Itay Barak

Itay Barak

שמי איתי ברק, ואני כותב ב-www.seasonet.co.il על סביבה, בריאות וטכנולוגיות ירוקות. גדלתי בגליל המערבי, קרוב לים ולטבע, וזה מה שהצית אצלי את הסקרנות להבין איך הדברים באמת עובדים. אני מאמין שעיתונות טובה לא רק מדווחת — היא גם מעוררת מחשבה ומובילה לפעולה.