תמונה שחורה ולבנה של פיל נשי נושא את גופתו של עוללה מת בגדה יבשה בנמיביה זכתה בפרס הצילום החי והטיול הטבעי לשנת 2026. הצלם האיטלקי פדריקו ורונזי זכה בתואר הגדול על התמונה "השלכות", הודיע במוזיאון להיסטוריה טבעית בלונדון ב-13 באוקטובר.
תהליך הזיהוי וההתרחשות שהובילו לפרס
ורונזי היה במעקב אחר פילים בעמק נהר הוהאב בנמיביה כאשר שמץ של סימני גרירה שלא רגילים נמשכו לעין שלו בחוף החול. הוא עקב אחריהם עד שלפתע הבחין בפיל נשי הנושא עולל שהרגל שלו הייתה נעוצה בין חוטמה ווני שנועה, לפי הצהרת המוזיאון.
התמונה כעת מובילה תחרות שהפכה לשיא של חדירות עם שיא של 65,403 משתתפים מ-121 מדינות ואזורים. לראשונה בהיסטוריה של התחרות, שני הזוכים בתואר הגדול, גם מבוגרים וגם צעירים, הוכרו בזכות תמונות בשחור-לבן.
תמונה שמעוררת שאלות קשות
התמונה הזוכה היא קשה לצפייה — והשופטים אמרו שזה חלק מיכולתה הכבדה. אמרה קתי מוראן, יו״ר הוועדה השיפוטית.
מוראן המשיכה ואמרה ל-Discover Wildlife כי התמונה הינה הוכחה אינטלקטואלית לכך שלבעלי חיים יש תודעה. זו פרשנות של שופט המסתמכת על רגע בודד, ולא ממצא מדעי. המוזיאון עצמו מציין שהתנהגות הפילים סביב מוות תועדה גם באפריקה וגם באסיה, אך החוקרים חלוקים בשאלה האם זה משקף הבנה של המוות או עצב.
התמונה מזכירה תצפיות אחרונות של בעלי חיים שנשארים עם צאצאיהם שנפטרו, כולל תאור של אם לווייתן הומבקה שנשארה ליד גורו שמת בלידתה. התנהגות זו מושכת תשומת לב מדעית שהולכת וגדלה, כי היא קשה לתצפית וקשה יותר לפירוש.
מנהל המוזיאון להיסטוריה טבעית, דאג גור, קישר את הזוכים להודעה רחבה יותר.
חיפושית הגולגולת הזוכה בתחרות הצעירים
קטגוריית הצילום הצעיר של השנה הוענקה לאוסקר ויטפילד, צעיר בריטי המתגורר בזימבבווה, על התמונה "עבודת האהבה". בתמונה בשחור-לבן מוצגת חיפושית הגולגולת דוחפת כדור של זבל בזמבסי הפארק הלאומי.
ויטפילד, שהגיע בקטגוריה בין 11 ל-14, שכב על הרצפה כדי לצלם בגובה העין של החיפושית, תוך שימוש במהירות צמצם גבוהה וISO גבוה, אמר המוזיאון. הבחירה הפכה את היצור הקטן לגיבור התמונה.
גם בקטגוריות הצעירות יותר הוענקו פרסים, כולל ל-אמלי דייוויס על היצירה "टीיסת הדבורה" שמתארת דבורה זאבה נפוצה בדרום אנגליה, בקטגוריית מתחת ל-10. קונרד גרטר זכה בקטגוריה של 15 עד 17 על "שירי הציפורים, מצוירים באור", שנלקח בצילום ברווז שחור בעיר הולדתו, שראיסהיים, שבגרמניה.
צלמים ומקומות אמריקאיים בקרב הזוכים
כמה הזוכים הם מקשרים אמריקאיים, בין אם דרך הצלם או דרך המקום המוצג. סת' פורסטסון, שמוזיאון מציין שהוא אמריקאי, זכה בפרס חיי העיר עם "הג'ונגל העירוני", שמציג תנינן מים נפוץ בבנגקוק, תאילנד.
אלכס ויסבל זכה בפרס "התהום: התמונה המורחבת" על "המחלוקת הגדולה", תמונה של מיקרובים המצברים את אגם המלח הגדול של יוטה, גוף מים שההתרחבות שלו הפכה לדאגת סביבה אזורית מרכזית. לורן אליוט זכתה בפרס כתבות צילום עיתונאי על פורטפוליו של זאבים ב San Francisco, זן שהפך לשכן עירוני מוכר ברבים מערי ארה״ב.
אנטון סורוקין זכה בקטגוריית התנהגות: אמפיביות ושרצים עם "כלב מים מגן", המציג צפרדע קליפורניה. המין נושא רעלן חזק, וההבעה ההגנתית שלו מזהירה טורפים מפניו.
זוכים בקטגוריות נוספות מגיעים מרחבי העולם. יצחק פרטריוס זכה ב"Behavior: Birds" עם ציפורי שועל המצויות בביצה במבמבאה באוגנדה. ג'יימס לווין זכה ב"חיות בסביבתן" עם תמונה של פיל וזברות בהרי צ'ולו בקניה. טוני וו זכה בתחת המים עם תוכי מוריי של אבוט. פרנסיסקו נגרוני זכה בפרס צילום העיתונות עם "אות אזהרה" – תמונת פומה מתה בפגאסי בארגנטינה.
ורונזי גם זכה בקטגוריית ה"מינים החברתיים", על פי המוזיאון. אהרון סאנדורס תפס בפוזה של בעל חי, עם "עין בָּחַרֶה", תקריב על תמנון, בעוד אלכס לינדבולם זכה ב"האוקיינוסים: התמונה המורחבת" עם "תפיסת הלילה", לווייתן כריש שצולם בפפואה. מיכאל מיכאלסקי זכה באמנות טבעית עם "אמנות ההימלטות", שתיעד דוחות זהובים וזבובים מפזרים מיילפה של עיט תפרחות.
יצורים חיים קטנים יותר הוצגו גם כן – מפטריות ועד עכבישים. אגורתוס פפאטסיניס זכה ב"צמחים ופטריות" עם פטריה מבריקה, סיטארם רואאל זכה ב"Behavior: Invertebrates" עם עכביש טרם ברג'סטאן, הודו, וקוטובודין קיבל את פרס תיק העבודות עם סדרה על עשרות של עושי חבורה.
חוויית התצוגה והזדמנות לצופים
התמונות הזוכות ותמונות נבחרות נוספות יוצגו במוזיאון להיסטוריה טבעית בלונדון החל מיום שישי, 16 באוקטובר 2026, ועד ליום ראשון, 11 ביולי 2027. המוזיאון מציין כי התערוכה תצא לסיור בממלכה המאוחדת ובעולם, עם פרטים שיפרסמו המוסדות המארחים.
כרטיס לוגס לגדול יתחיל מ-₪70, וכרטיסים בשעות שפחות עמוסות יעלו פחות – ₪60. כמו כן, המוזיאון מזהיר כי סופי שבוע מתמלאים במהירות. ספר נלווה, "פורטפוליו של צלם חיי הבר של השנה 36", פורסם ב-14 באוקטובר.
צלמים שמבקשים להשתתף בשנה הבאה מוזמנים להירשם לתחרות ה-63, החל מ-11:30 בבוקר בלונדון ב-19 באוקטובר ועד ל-11:30 בבוקר ב-3 בדצמבר, לפי ההודעה של המוזיאון. באפשרות הקוראים לצפות בכל אוסף התמונות הזוכות באתר של תחרות צילומי החי והטבע של המוזיאון.
התערוכה תשתמש גם ביחס למדד שימור המגוון הביולוגי, שהוא מדד לכמות המגוון הטבעי שנשאר באזורים השונים, כדי לספק הקשר למקומות שמופיעים בתמונות. בחיבור זה באה לידי ביטוי המגמה הגוברת של התחרות להתמקד בלחצים על המינים אותם היא חוגגת.
מה שמעניין את הקוראים
מי זכה בפרס הצילום החי והטבע לשנת 2026?
הצלם האיטלקי פדריקו ורונזי זכה על התמונה "השלכות", המציגה פיל הנושא את גורו המת בגבעות נמיביה.
מי הזוכה בתחרות הצלם הצעיר של השנה?
אוסקר ויטפילד, צלם בריטי צעיר המתגורר בזימבבואה, זכה על התמונה "עבודת אהבה", של חיפושית הגולגולת.
כמה נרשמו לתחרות?
שיא של 65,403 כניסות מ-121 מדינות ואזורים.
היו זוכים עם קישורים לישראל?
לא. חלק מהזוכים הם אמריקאים או מציגים מקומות כמו אגם המלח הגדול של יוטה, זאבים בסן פרנסיסקו, וצפרדע מקליפורניה.
ההתנהגות שמוצגת בתמונה מוכיחה שפילים עצובים?
לא. יו״ר הוועדה השיפוטית קבע שזה הוכחה לתודעת בעלי חיים, אך המוזיאון מציין שמדענים חלוקים בשאלה האם התנהגות הפילים סביב מוות משקפת עצב או הבנה של המוות.
מתי ואיפה אראה את התערוכה?
במוזיאון להיסטוריה טבעית בלונדון מ-16 באוקטובר 2026 עד 11 ביולי 2027, לפני שזו תסייר ברחבי הממלכה והעולם.
