מדענים חוזרים ל אתר בדיקת כריית תהום ב-2021 באוקיינוס השקט לקראת התקדמות יישומי כריית קרקעית הימי בארה"ב

מדענים חוזרים ל אתר בדיקת כריית תהום ב-2021 באוקיינוס השקט לקראת התקדמות יישומי כריית קרקעית הימי בארה"ב

25 באוקטובר 2026

מסע חוקר חדש לעומק אוקיינוס הפסיפיק: האם קרקעות הים המעמקים מחלימות לאחר כרייה?

קבוצה של 39 מדענים מ-17 מוסדות אירופאיים יצאה לדרך מחוף סן דייגו למשימה משמעותית ביותר בתחום מדיניות הים: לבדוק האם קרקעות הים המעמקים מצליחים להתאושש לאחר עבודות כרייה. אוניית המחקר, SONNE, מתוכננת להישאר באיזור קלאריון-קליפרטון, שבפאסיפיק, בין ה-17 באוקטובר ל-9 בדצמבר. היא תבצע ביקורים חוזרים אחר סימני הכרייה שהותירה מכשיר ניסיוני לפני כחמש וחצי שנים, לפי מרכז המחקר GEOMAR בקל, שמוביל את המשימה המחקרית הזו.

הזמן קריטי גם עבור הקוראים בישראל ובעולם, במיוחד בעת שהדיון הציבורי והרגולטורי סביב כריית המתכות מן הקרקעית הימית מתחמם. רשות הימי האטמוספירית והחונכת האמריקאית (NOAA) בוחנת בקשות של חברות לגילוי או הכרייה באיזור זה, ואף סיימה את תקופת ההבעה של הדעות הציבוריות לגבי בקשת חברת Metals החברה, שהייתה אחרונה ב-19 באוקטובר. תוצאות המשימה הזו יוכלו לסייע לקבל החלטות בנוגע להחלת מדיניות סביב עניין הכרייה המסחרית של מתכות יקרות אף שאיזור זה בדרך כלל בלתי נראה לעין של רוב האמריקאים, אך המתכות המוצאות בו עשויות לשמש בסוללות, באלקטרוניקה ואף במוצרי תעשייה אחרים.

חזרה לבדיקה של מכשיר איסוף משנת 2021

באביב 2021, חברה בלגית בשם Global Sea Mineral Resources (GSR) ערכה ניסוי באיסוף גבישים (nodules) באיזור העמוק של יותר מ-4,000 מטרים מתחת לפני הים. במשך 74 שעות, הרכב הרוחב שיצרו, נסע כ-32 קילומטרים ואסף נודלים משטח של כ-54,000 מטרים רבועים — שטח השווה לשבע מגרשי כדורגל, קטן מאוד בהשוואה לתעשייה.

המשימה, שכונתה SO322, נכללת בפרויקט MiningImpact, שמחקריו לגבי השפעות כריית הים המעמקים נמשכים מאז 2015. המדענים ישקלו כיצד השתנתה המערכת האקולוגית של קרקעית הים, כמה זמן נשארותדלי הערפל שהותירו המכשירים במים, והשאלה האם משטחים מלאכותיים של משטח קשה יכולים לסייע לחידוש ומעבר של החי והצומח שהושפעו מפעולות הכרייה.

המסע ארוך מאוד, והספינה לא תגיע לנמל במשך 54 ימים — הזמן המקסימלי שנבנתה לחלוטין לשהות בים, לפי הידוע מ-GEOMAR.

חיים על גבישי הנודלים הגדלים באיטיות

אזור קלאריון-קליפרטון משתרע ברחבי הפאסיפיק, בין מקסיקו להוואי, ומכיל את מרבית המאגרות הידועות של גבישי מתכות מרובות. גבישי זה, בגודל של תפוח אדמה, הם גם בית גידול — המשטחים הקשים היחידים על מישור רובו אובך וחול.

״כשהגבישים מוסרים, אין שם עוד יצורים כמו אנמונים, אלמוגים רכים או ספוגים בגבעול עצום״, מסביר מטיאס הייקל, הביוכימאי הראשי מ-GEOMAR, שמכהן כמדען הראשי במשימה.

רוב חיי הים באיזור זה עדיין נחשבים לבלתי ידועים למחקר. על פי ניתוח של שנת 2023 שפורסם ב-Scientific American, זוהו באיזור יותר מ-5,000 מינים שטרם זכו לשם.

האתגר המרכזי הוא ההתאוששות. גבישי הנודלים משתלמים באיטיות — בערך 1 עד 2 מילימטרים בכל מיליון שנה — ולכן אזורים שנכרו לא יכולים פשוט לחדש את מערכת החיים שלהם במהירות. הייקל מציין ש״העבודה תימשך אלפי שנים, לא עשרות״.

גלי החלטות בדרום מזרח ארה"ב ומדיניות בארצות הברית

שני מסמכי חקיקה בוערים במתחם. הסמכות הבינלאומית לכריית אוקיינוסים, שבראשה עומדת בKingsston, ג'מייקה, מפקחת על כרייה במימי האוקיינוס הפתוח, אך לא השיגה הסכמה על קוד רגולציה ייחודי حتى היום. יותר מ-30 מדינות קראו להפסקה או למשהו נושאים להקפיא את הדיונים במטרה לפתח קוד מתאים לכרייה תעשייתית.

מצד שני, ארצות הברית אינה חברה באמנת הים העולמי, ומנפיקה רישיונות לפי חוקי היסט האתר של קרקעות הקרח הימיות. בנתונים מעודכנים מ-16 באוקטובר, ניתן לראות כי בקשות למחקר וכרייה של Metals Company, כמו גם Eco Minerals, נבדקות בוועדות מקוונות והכינוסים הקרובים נקבעו בין אוקטובר לדצמבר.

התעשייה טוענת שהמתכות דרושות, והנהלת Metal Company, ג’רארד בארון, ציין כי לאחר שההכשרה של NOAA לאשר את בקשתם במאי, החברה תקבל אפשרות לבדיקה בלבד — לא רישיון מלא.

המעקב אחר התוצאות והגבולות שלהן

זהו לא המחקר הראשון שנועד לבדוק את ההשלכות של כרייה בים המעמקים. מחקר שפורסם ב-Nature Ecology & Evolution, שנכתב בהובלת אווה סטוארט מהמרכז להיסטוריה של הטבע בלונדון ואוניברסיטת סאות’המפטון, מצא כי צפיפות היצורים הגדולים שנחקרו בצלילות קטנה ב-37%, ומגוון המינים ירד ב-32% בשני שנות מדידה. מחקר זה בוצע על ידי Nauru Ocean Resources, חברת בת של Metals, ועליו יש להביט בהמשך.

סטוארט מציינת שהנתונים של המשימה יוסיפו פרספקטיבה על זמן ההחלמה, אך מגבלות קיימות. מבחן 2021 תפס שטח קטן לעומת גודל הפעילות התעשייתית הצפויה באיזור — שאורכה עלול להימשך שנים ולפזר מאות אלפי קילומטרים רבועים. ממצאים מאיזור אחד לא בהכרח משקפים את כל המפה של הקרקעית, והניתוחים המלאים יידרו חודשים לאחר חזרת הספינה ב-9 בדצמבר.

הזדמנויות להביע דעה ופעולות עתידיות

רוב הציבור לא יגיע לקטב הים המעמקים, אך יש בידו להשפיע על ההחלטות. באתר NOAA מופעים כל הבקשות לכריית הים המעמקים, מועד ההבעה של הדעות הציבוריות ותאריכי הדיונים. ניתן להגיש הערות בנוגע לשיקולים סביבתיים שמועלים בתהליך — פעולה שהכי מועילה כאשר היא מפורטת וממוקדת בשאלות הרגולטריות המרכזיות.

הקבוצות שמאופיינות לסיכונים המרכזיים הן מדענים, ארגוני שמירת טבע, חוקרים שמחפשים לגלות מינים שלא תוארו עדיין, וחברות והמשקיעים שמבקשים להבטיח הזדמנויות לכריית מתכות חדשות. לצרכנים יש מעורבות עקיפה באמצעות שרשרת האספקה של סוללות ואלקטרוניקה.

מה מצפה לנו בהמשך? ה-sonne תגיע לסן דייגו ב-9 בדצמבר, ה-ISA תנהל דיונים באוקטובר, ו- NOAA תמשיך בבדיקת הבקשות האמריקאיות. המסע הזה מייצג מבחן אמיתי ליכולת ההתאוששויות של קרקעות הים, והמדען הראשי מצפה שהתשובה תגיע בזמן רב — אלפי שנים, לא עשרות.

מה חשוב לדעת?

מהו מסע SO322?

מסע מחקר של GEOMAR על סיפון ה-RV SONNE, שמתוכנן ל-17 באוקטובר עד 9 בדצמבר, לחקור אזור בים הפאסיפיק שבו נבדק ב-2021 מכשיר לאיסוף גבישים.

היכן נמצא אזור קלאריון-קליפרטון?

איזור רחב בים הפאסיפיק שבין מקסיקו להוואי שבו מאגרים גדולים של גבישי מתכות מרובי ערכים.

האם קרקעית הים המעמקים מתאוששת לאחר כרייה?

המדען הראשי, מטיאס הייקל, מעריך כי תהליך ההחלמה איטי מאוד, ומעט מאוד או שלא תהיה חזרה בזמן של האדם — מכיוון שהגבישים גדלים באיטיות של 1-2 מילימטרים למיליון שנים.

האם כריית מתכות מותרת כיום?

לא. כרייה מסחרית עוד לא מתבצעת באיזור, ו-ISA עדיין בפלאים של קוד רגולציה חדש, בעוד ש-NOAA עדיין בוחנת את הבקשות מהחברות השונות.

האם אפשר להגיש הערות על הבקשות האמריקאיות?

כן, אתר NOAA מציין תקופות פתוחות להצבעות והגשת הערות – ביניהן הרשימה של Eco Minerals שמסתיימת ב-14 בדצמבר.

מתי יפורסמו התוצאות?

הניתוחים יתחילו עם החזרת הספינה ב-9 בדצמבר, אך תוצאות שיפוט בפרסומים מדעיים ייקחו חודשים ואף יותר מזה, כנהוג בעולם המדע.

Itay Barak

Itay Barak

שמי איתי ברק, ואני כותב ב-www.seasonet.co.il על סביבה, בריאות וטכנולוגיות ירוקות. גדלתי בגליל המערבי, קרוב לים ולטבע, וזה מה שהצית אצלי את הסקרנות להבין איך הדברים באמת עובדים. אני מאמין שעיתונות טובה לא רק מדווחת — היא גם מעוררת מחשבה ומובילה לפעולה.