המחקר והבנת אזורי רעידת אדמה וסקאלת ריכטר
אזורי רעידות אדמה מגדירים את המקומות שמוגדרים כבעייתיים במיוחד, בהן לוחות טקטוניים דוחפים ומתחברים בין זה לזה, וכתוצאה מכך נוצרים כוחות עצומים שמתפרצים כרעידות עזות. האזור שהכי מיתג את ההשפעה הזאת הוא טבעת האש של האוקיינוס השקט, שמקיפה את יפן, אינדונזיה וחופי מערב ארה"ב. בתוך אזורים אלה מתרחשות אלפי רעידות בכל שנה, החל מרעידות קטנות ועד לזעזועים שיכולים להרוס מבנים שלמים.
סקלת ריכטר מודדת את עוצמת הרעידה באופן לוגריתמי – רעידת אדמה בעוצמה 6.0 משחררת פי 31 יותר אנרגיה מרעידה בעוצמה 5.0, ורעידה 7.0 משווה לכאלף רעידות בעוצמה 6.0. עוצמת הכוחות שמופעלים על הקרקע מגיעה לערכים שמעל לגובה של 8.0: אירועים כאלה, כמו רעידת הטוהוקו בשנת 2011 שהגיעה ל-9.0, מייצרים כוחות שמעלים על 1 גיגה-גראם, והם עשויים להפיל מכוניות, להניע תהליכי היתוך קרקע ולשבר מבנים. גם משך רעידה חשוב – רעידה של 10 שניות בעוצמה של 7.0 משפיעה בדיוק כל כך כמו רעידה קצרת טווח בעוצמה של 8.5, מבחינת התחושה והנזק שיכול להיגרם.
מפות סיכון מקומיות שהוציא השירות הפיזי הלאומי של ארה"ב (USGS) מחלקות את האזורים לדרגות סיכון משתנות: נמוך (תדירות מתחת ל-4.0), בינוני, גבוה, וחריג. היסטורית אירועים כמו רעידת סן פרנסיסקו של 1906 שהייתה בעוצמה 7.9 שינו את אופי תכנון ובנייה, וההמודעות של התושבים לנקודות הבעיה בסביבתם, לסוגי הקרקעות ולסיכונים, משנות את הגישה – מלהתפלל לידע, ומלבחור את בתיהם על פי המפה. האפליקציות שמסייעות לעוקב אחרי השכיחות והעוצמה של רעידות, יחד עם מודעות מראש, משפרות את ההיערכות. לאחר הרעידות הראשיות מופיעות רעידות משנה, של בדרך כלל בין עשירית לשליש מעוצמת הרעידה הראשית, שנוחתות אך ורק בימי השבוע הראשון ומשפיעות על טבלאות של סחורות, על הסיכויים לפריצת אש, ולהיזרקולות שפארקים ודרכי נוף נלמדות לנהל נכון.
תקני בנייה שמחזיקים בתנאי רעידות
מהנדסי רעידות אדמה מצאו שיטות להפוך מבנים קשיחים למתפקדים ולגמישים שמסוגלים לשרוד רעידות חזקות. התקנות מחייבות תכנון ובניית מבנים שמסוגלים לספוג את כוחות סקאלת ריכטר מבלי ליפול או להינזק באופן חמור.
- מערכות בידוד בסיס: גלגלי גומי או משטחי הידוק מחברים את המבנה לקרקע, וכתוצאה מכך מפחיתים את תנועת המבנה ב-80%.
- קירות יישור ולבכנים: קירות בטון מחוזקים מונעים את קריסת המבנים בסגנון "פנקייק" שמאפיינת מבני לבנים ישנים.
- שלדים בעלי עוצמת מעצור: עמודי ומערכות פיתול ממתכת עם קונסטרוקציה גמישה שמפזרות את האנרגיה של רעידת אדמה עם כיפוף.
- חיזוק באמצעות קורות קווניות: קורות פחמן ומסגרת קושרת המונעות נטיית מבנים ומאוששות את עמידותם contrari לרוחות ולטלטלות.
- מנשקי סחף ומחטפים מאולפים: מערכות ספוג נוזלי או מונעי טלטול מתוחכמים שמאזנים את התנועות בזמן אמת, כדוגמת המודלים המובילים במגדלי טייפה 101.
- רשתות בטון מזוינות: רשתות ברזל צפופות המגנות על קירות בטון מפני שברים ומאפשרות גמישות מרבית של המבנה בזמן רעידה.
קוד הבנייה של קליפורניה, שנשקל שוב לאחר רעידת נורת'רידג' של 1994 שהגיעה ל-6.7, מחייב העמדת המבנים בתקן זה לכל בנייה חדשה. שיפוצים של בתים מפנימים חיזוקים קלים כמו חיבור היסודות לרצפות, איגום קירות הפירוק ובעיקר שיפור תרכובות תאורה ההופכות את המבנה ליציב בזמן אירוע. המערכת הבינלאומית לקוד בנייה מחלקת את כל המבנים לארבעה רמות סיכון – E המוחמרות מאוד, וכך גם באזורים כמו יפן שלא מפסיקה לממן חידושים, שנהוג להוסיפם גם לאחר רעידת הקובה בשנת 1995, שבה נהרגו אלפי אנשים בעיקר עקב מבנים ישנים שלא היו מבוססים על תקני בטיחות חדשים.
גם בבתי מגורים ניתן לבצע חיזוקים פשוטים במיוחד, כמו ללבוש ברגים ליסודות, לעגן קירות שעליהם עומדים רהיטים כבדים, ולחבר מים חמים לשרשראות שמונעות נפילות. באזורים רגישים, כמו מתכות או לבנים מיוחדות, משפרים את עמידות המבנה באמצעות בלוקים מבודדים מפלסטיק סילווקס, שמעצימים את ההגנה מפני רעשים ורעידות.
הבדיקות השנתיות ותחזוקת המערכות מבטיחות כי המבנה יישאר בטוח גם לאחר שנים של שימוש. הרשויות המקומיות מציעות סקרי בטיחות חינמיים, שתפקידם להבטיח שכל תושב יוכל להיערך ליום שחושך, והארגונים הלאומיים כמו "הברית למדינה רעידתית" מפרטים את הצעדים שיש לנקוט כדי להפוך את הבית וחיי היומיום להיות עמידים יותר.
הרכבת ערכת חירום יסודית
ערכת חירום ממוקדת ומאורגנת היטב תספק את הצורך הכללי להפשטה אורך ימים של אירועי רעידת אדמה, שם החילוץ וההצלה עלולים לארוך לפחות 72 שעות עד שנטישת האזור תתאפשר. מומלץ לשאת ערכה ניידת שמתאימה לשני שבועות, עם ציוד בחגורת גב כנוספת.
- מים: כל אדם זקוק לפחות לגלון ליום, ולהכניס למיכל אטום שאינו מכיל ביפן, להוסיף טבליות טיהור או פילטרים כגיבוי.
- מזונות שאינם מתקלקלים: חטיפים, שימורי בשר וירקות עם פותח קל, חמאת בוטנים, פירות מיובשים, אגוזים – מוצרים עשירים בקלוריות שאינם דורשים חימום.
- ערכת עזרה ראשונה: חבילת ציוד מקיפה הכוללת תחבושות, גזה, מרפאות, פינצטה, מספריים, תרופות ללא מרשם, כפפות לטקס, קרמים לכוויות.
- תאורה ותקשורת: פנס LED, סוללות במלאי, רדיו סולארי עם מנגנון יד, מחבט קול, מטען סולארי לטלפונים ניידים.
- כלי עבודה רב-תכליתיים: מפתח ברגים, פליירים, פותחן קופסאות ידני, סרט דבק, כפפות עבודה, סכין כיס.
- ציוד היגיינה: מסכות אבק N95, מגבונים לחים, שקיות אשפה עבה, יריעות פלסטיק, שירותים ניידים, אלכוג'ל לניקיון ידיים.
- מסמכים אישיים: תיק עמיד למים עם תעודות זהות, דרכונים, פוליסות ביטוח, רשומות רפואיות, כסף קטן, תמונות משפחה לזיהוי.
- נוחות ותוספות: משקפיים נוספים, מוצרי סקס, תחליפי חלב לתינוקות, אוכל לחיות מחמד, רצועות לכלב, שקי שינה, יריעות, מטף אש.
המלצה היא לערוך את הערכות כל שישה חודשים, לבדוק את תקינות הציוד מדי שנה, ולהתאים את הערכה לצרכים הבריאותיים של כל אחד. העלות הראשונית נע בין 150 ל-50 שקלים, עם עלות תחזוקה יומית של כמה אגורות עד לשקלים בודדים.
התנהגות נכונה בזמן הרעש והרעידה
זמן הקריטיות הכי גדול הוא ב-Seconds: עליך לנטוש את המקום בהקדם האפשרי כשהרעידה מתחילה. תתרכן על הרגליים והידיים כדי להימנע מנפילות, תחתם את הראש והצוואר מתחת לשולחן חזק, והחזק את המקום בידיים תוך כדי שאתה מתקרב מבעד למקומות שמספקים מחסה וגם יציבים. בבית, הימנע מדלתות, כי הקורות שעליהן תלויות לעתים קרסות נמוכות עלולות לגלוש ולקרוס, והן אינם אמינות כמקלט בזמן רעידה.
חשוב להרחיק את עצמך מחלונות, מראות, אח ואוביקטים תלויים שמסתכנים ליפול או להתחמם במקרה של ליקוי או פיצוץ. במטבח, תישאר רחוק משידות וכיורים, המהווים סכנה רבה למרות שהם תמיד שקטים. מעלית עצירה בין קומות עלולה להיות מפגע, בעוד שמדרגות מתקפלות ומוטות עשויות להיפתח לסכנות. אם אין שולחן, תשתמש בחלק הפנימי של הקירות ותרחק משולחנות, כך שגם תוכל למצוא מחסה מתחת לארונות נמוכים פחות מופעלים. במקומות פתוחים, תרוץ למקום שטוח ופתוח, לפחות ב-30 מטרים מרחק מהקירות, עצים, עמודים, וגשרים המהווים מוקדים לסכנות. בזמן נהיגה, עצור במקום בטוח, אחוז בהגה, וסגור את הרכב כדי למנוע תזוזות חזקות. בחופים, הרץ מעלה ההר כדי להתרחק מהגלים המגיעים בעקבות רעידות באגן הים – התחזיות מצביעות על סיכוי לגלי צונמי חזקות בעקבות תזוזות קרקע מתחת לפני הים.
ברכב, התרחק משדות בנייה ומקומות מזוהמים, וכשהרעידה פוקדת אותך, חפש מחסה מתחת לשולחנות יציבים ומאובטחים, במקום שומם ככל האפשר. בלילות, הכן כריות המגן על הראש, ונסה להתגלגל לכיוון הצדדים כדי להקטין את הסיכוי לפגיעה. תרגול אישי של הנחיות אלה עושה את ההבדל בין חיים למות, וממלא את ההכרה והתגובות שלך באופן אוטומטי בעת האמת.
הכנה לרעידות המשנה ואסטרטגיות לשרוד אותן
לאחר הרעידה הראשית מגיעות רעידות משנה, שלעיתים קרובות מתרחשות בתוך 24 שעות ולאחריהן, והן עלולות להמשך במשך שבועות. לפני הרעדה, יש לחזק את כל המקומות שיכולים להיווצר בהם נפילות, כולל מדפי ספרים, ארונות, טלוויזיות ומדיחים. לאחר שהרעידה מתחילה, יש לעצור מייד את כל השימוש בגז, במים ובחשמל, ולבדוק האם יש דליפות או סיכונים אחרים. פתיחת ברזי גז ופינוי מיידי, וגם סגירת המתגים והברזים המרכזיים מחוץ לבית, חיוניים להבטחת בטיחות.
תקלות בשוגג יכולות לגרום לשריפות; לכן חשוב להצטייד במטפי כיבוי מסוג אבס (ABC), ולפעול רק לאחר קבלת אישור מהמשטרה או מכוחות ההצלה. לאחר מכן, יש לבדוק את המבנה – האם יש שברים, תזוזות או סדקים שמסמנים על חוסר יציבות של החלק התחתון של הבית. חשוב להיערך לפינוי, וכן לתכנן מוקדי איסוף מחוץ לבית, במקומות לא חשופים לסכנה נוספת כמו פתחי סוללות או אזורי בנייה. במידת הצורך, יש לשקול הפעלת תוכנית חירום הכוללת הודעות טקסט, שיחות קבוצתיות ותחלופת תכניות לשעת חירום, תוך שמירה על קור רוח ומידע עדכני.
בין השאר, מומלץ להיטען מראש את ערכות המזון והמשקאות, לשמור על חומרים מתכלים מעודכנים ולהתאמן על תהליכי הצלה בכל חודש. הוכח שתרגול של פעולות פשוטות כמו הכרה של מקומות בטוחים וביצוע תרגילי מגן א עושה הבדל במהלך חירום אמיתי.
הכנת הבית ותרגול קבוע של תרגילי בטיחות
בעיה של חיזוק ביתי מראש ואורגני בשיטות DIY (עשה זאת בעצמך), מעלה את רמת ההגנה על הבית פי התקנים המחמירים ביותר. למשל, קיטורי בלימה לפתח הגג, עיבוי תקרות רכות בחלקים הקריטיים, ובחירת מערכות סולאריות כגיבוי לבעיות חשמל. תרגילי סימולציה מרובים המוניים מתבצעים מדי שנה, שופכים אור על המוכנות ועל ההיכרות עם ההנחיות החשובות, ומותאמים בדיוק לזרם האירועים והתרחישים השונים.
היישומים של טכנולוגיות מתקדמות, כמו התראות מוקדמות בזמן קצר, מסייעות לתושבים לגלות את הרעדה במועד ולכבות אש, ולהתכונן באופן מדויק ליום שבו הרעידה תגיע. כלי המידע של הסוכנויות הלאומיות והקהילות המקומיות מאפשרות לנהל את ההתמודדות בצורה שיטתית ואחראית.
התחזקות מיידית ובעיקר – איך לעבוד על היכולת להיערך טוב יותר?
המשפט המפתח הוא: התכונן מבעוד מועד. התקשרות עם מקלטים מקומיים, למידת טכניקות ההיצמדות למקרה חירום, והקניית הרגלי התנהגות נכונה מיום ליום, תגדיל את הסיכוי לשרוד. בגדים חמים, הערכה עם ציוד חירום, ותכנות תרגילי תנועה בכל חודש, גורמות לכך שהתגובה הטבעית תהיה פעולה במקום אחר לגמרי ממה שחשבת.
נוסף על כך, חיוני לערוך סבבי תרגול של תכניות חירום, לעדכן את נקודות המפגש והתקשורת, ולוודא שהדגשים – כמו זיהוי מוקדי עזרה, מסלול חוצה, וגיבוש צוות חירום – מתואמים עם כלל בני הבית. סדרת תרגילים פשוטים וממוקדים עודכנה שוב ושוב, וכך גם החשיפה לשיטות התמודדות משתפרת ומתמחה.
הבנה נכונה של הסיכונים, יחד עם תכנון מראש, מבטיחה כי גם אם תגיע רעידה קשה, תהיה מוכן מבחינה מנטלית ופיזית להקטין את הנזקים, להציל חיים ולהתנהל בשיקול דעת. בכל רגע, ההכנה היא כלי המרכז את הידע והיכולות להפוך את האירוע לאתגר שניתן לעבור אותו בבטחה.
שאלות נפוצות על רעידות אדמה בישראל והכנות
1. מה עלי לעשות בזמן רעידת אדמה?
תנוח על ברכיים, הט קדימה, ותסתר את הראש והצוואר תחת שולחן חזק. החזק את המקום בזמן שהרעידה נמשכת. אל תנסה לברוח מחוץ לבית – קודם כל תפס את המקום הזה, כי תנועה מהירה עלולה לסכן אותך יותר מפגיעה ישירה.
2. איך לבנות ערכת חירום?
שלא תחרוג מ-72 שעות ועד לשבועיים, בשקית ניידת. תכניס בה מים (לפחות גלון ליום לאדם), מזון שאינו מתקלקל המיועד לצריכה מיידית, ציוד עזרה ראשונה, פנס, רדיו, מסכות אבק, כלים, כסף מזומן ותעודות חיוניות.
3. מהן רעידות משנה ואיך מוכן אליהן?
רעש קטן שמתרחש מיד אחר הרעידה המרכזית, לעיתים קרובות תוך 24 שעות, שנמשכות גם שבועות. מומלץ להדק רהיטים, לסגור ברזי גז, מים, ולהיות מוכן לשרירות של חזרה לגן או לבית חירום, תוך חזרה לתנועות המוכרות של קפיצה, קיפול והגנבה מתחת לשולחנות ומיטות.
4. האם קודי הבנייה מעלימים את הסיכון?
לא מבנה יכול להיות בטוח ב-100%, אך חוקים ותקנים כמו בידוד בסיס ומערכות עמידות במיוחד, מפחיתים את הסיכון קרוב ל-80%. חיזוק מבנים קיימים באמצעות ברגים, תומכים ומערכות גמישות הוא חיסון חזק יותר מפני קריסת המבנה הרסנית במקרה של רעידת אדמה קשה.
