התחממות הימים והגידול בדיווחים: תופעת חופי סיבי לווייתנים ושוניות הלווייתנים באינדונזיה
במהלך שלושה שבועות בלבד, מברלין ועד מחוז אצ'ה באינדונזיה, נשנקו למוות חמישה לווייתנים ושוניות לווייתן לאחר שהגיעו לחופי הארץ ונלדמו על החוף. מקרי ההתפוררות ההמוניים, שהחלו לדווח בין ה-12 ל-25 בספטמבר, עוררו בקרב מדענים ובעלי מקצועות בתחום שאלה מרכזית – האם תופעת המקריים ההן מראה סימני עלייה, ומה הגורמים להם.
עד כה, לא נמצא גורם אחיד שמסביר את מקרה ההתפוררות של כל אחד מחמישה היונקים הימיים, וכמה מהמקרים אף לא נבחנו לעומק. חוקרים מצביעים על שילוב של מספר סיבות פוטנציאליות, ביניהן תנאי אוקיינוס עונתיים משתנים, השפעות אדם ותגובת החברה לכך שיותר גופות נחשפות ומופיעות בתמונות המועלות ברשתות החברתיות.
חשוב להביא לידיעת הציבור כי מקרי מוות אלו חורגים מעבר לגבולות אינדונזיה. שוניות הלווייתן הם הדגים הגדולים ביותר על פני כדור הארץ והם בסכנת הכחדה. רוב היונקים שמגיעים לחופים באינדונזיה שייכים לקבוצות שנודדות בהיקפים גדולים באוקיינוס ההודי ובאזור דרום-מזרח אסיה.
חמש חיות, חמש נקודות חוף
האירועים החלו בהארכה שברומא. לווייתן שישה-עשר מטרים נצפה ב-12 בספטמבר על חוף פינגרגאוון במחוז ג'מברנה, שנסרק ונקבר על ידי הרשויות המקומיות, כך דיווח The Bali Times, כשהוא מציין כי המשטרה המקומית הייתה הראשונה לתעד את המקרה.
בשלהי ספטמבר, ב-19 בספטמבר, נמצא לווייתן נוסף באי סולאווסי. סוכנות הידיעות South China Morning Post מייחסת את המקרה לסולאווסי הדרומית, בעוד אתרי אינדונזיה מדווחים על אירוע התגוללות באותו היום במחוז וקדוטבי שבדרום-מזרח סולאווסי, בו הוערך שהחיה שוקלת בין ארבעה לחמישה טונות ומקומיים נאלצו להיאבק בכדי להחזירו לים, מאחר והחיה לא יכלה לחזור לבד.
ב-21 בספטמבר, לווייתן הגיע לחוף באגראבינטה במחוז צ'יאנג'ור. כשמרכז המים והחיים ימיים המקומי שמע על כך יומיים מאוחר יותר, רוב חלקי הגופה כבר נחתכו והוסעו, לפי דיווחים מ-Antara. ראש הסוכנות, איוואן סאטיהואן, הזהיר את התושבים שלא לטרוף לווייתנים שנעשו חסרי חיים לפני שהחוקרים מגיעים, כיוון שאין ידיעה ודאית אם הבשר בטוח למאכל. סוג הלווייתן עוד לא אושר.
ב-23 בספטמבר, חיפושי דייגים הובילו לגילוי לווייתן שהרקבוּת במצב של אכילה. אורך הלווייתן כ-8 מטרים, ומשקלו כ-4 טונות, נמצא ביער מנגורוב של מחוז אינדראגירי-היליר, באי ריאו, אזור שאינו נחשב למוטת שוניות הלווייתנים. פגמי ריקבון קשו את הזיהוי הוודאי, והמשרד למחזור הימי ומדעי הים של אינדונזיה שלח דגימות דם למכון הלאומי למחקר וחדשנות (BRIN) כדי לקבוע את סוג המין, כפי שדווח ב-Kompas.
המקרה האחרון התרחש ב-25 בספטמבר בחוף למה טוה במחוז אצ'ה בדרום-מערב, בו מת לווייתן ששרדו, באורך של חמש מטרים בערך. הרשויות טוענות כי מצב הלווייתן מעיד שאולי אחר הוא שצפה בתולעים הקטנות שהחליקו לתוך מים רדודים, לפי דיווח The Jakarta Post. כ-30 דייגים ותושבים ניסו לדחוף אותו חזרה לים, ועמדו על הגישה כי חשוב להיזהר מפני דגים שנפגעו, במיוחד אם מקור הפגיעה אינו ברור.
הסברים מתחרים — אך לא מוכחים
מחקר מוערך ומבוקר שהתפרסם בכתב העת Scientific Reports בחן מקרי הימלטות של שוניות לווייתן בין השנים 2011 ל-2023. המחקר תיעד 115 מקרים שבהם נפלו חיות לחוף תוך כדי תנועה, והן נוגעות ל-127 חיות ב-23 מחוזות באינדונזיה, תוך שהמספר הכולל של מקרי ההתפוררות עולה על 114 שהועלו בעבר בכל העולם כולו.
המחקר מצביע כי מרבית מקרי ההתרסקות קשורים כברמות של זרמים קרים ומזינים וקרבו לחוף במיוחד בעונה החמה של חופשת הקיץ באוסטרליה, אז יש תופעה של זרמים חדים שמביאים מים קרים והזנה עשירה למשטחי המים העמוקים. על חופי ג'אווה הדרומיים, זרמים חדים במיוחד משכילים לחזור בין יולי לאוקטובר, ומדובר בתופעה שמעלה חשש בתוך מדינות המין הנדיר, שכן רובם של הצעירים מבין היצורים המגיעים לחופים הם בגיל צעיר, מה שמסכן את תהליך השיקום האקולוגי ארוך-הטווח של המין.
אמנם, חלק גדול מהעלייה מדווחת במספר מקרים עשויה בעיקר להיגזר מיכולת הדיווח הגבוהה יותר בזכות טלפונים חכמים, הרשתות החברתיות ומערכות דיווח יעילות יותר, ופחות מזוהה עם עליה ממשית בהתרחשות האירועים עצמם. חוקרים נותנים דעתם על השפעות אדם כמו הציוד לדיג, תנועת כלי שיט וזיהום הסביבתי שנמצאים גם הם תחת תצפית.
המדענים ממליצים לזהירות ביחס למוקד ההתפרצויות האחרונה. אקבאל הרווטה מ-Konservasi Indonesia ציין בפני ה-SCMP שמקרי ההתפוררות התרחשו באזורים שהייתה להם היסטוריה של מקרי תפרקות, אך תזמונם שונה מההרגלים הידועים עד כה. מארק מיקאן מאוניברסיטת אוסטרליה המערבית מציין כי מקרי תפרקות נקבעו במשך מאות שנים והן הסברו על ידי תיאוריות מגוונות, ואילו חוקר שוניות הלווייתן בראד נורמן מMurdoch University מציין כי הראיות הקיימות הן תצפית בלבד, והמחקר המתואר בשנת 2025 ינסה לקשור בין התפרצויות לתנאי הים, מבלי להוכיח מעבר לזה.
אותות אוקיינוס רחב יותר שיש לשים אליהם לב
שוניות הלווייתן נעות בין אוסטרליה, האי כריסטמס (אלמה) ואינדונזיה דרכן עוברות אזורים בעלי סיכון גבוה למקרי תפרקות. חוסר בשיתוף מידע בין מדינות מונע הבנת היקפי ההשפעה על האוכלוסיות המחוברות הללו, ומחקרי מומחים קראו לשיתוף פעולה אזורי תקיף יותר.
בשטח אינדונזיה, התגובה לשעות הבעייתיות משתפרת אך לא באופן אחיד. ארגוני שמירת הטבע, כולל Konservasi Indonesia בשיתוף ארגוני שימור הימי, משתדלים לחזק את היכולות להתמודד עם מקרי התפרקות לאורך החופים הדרומיים של ג'אווה, שנחשב לאזור בעייתי של שוניות הלווייתן. נציגי הממשל המקומי בצ'יאנג'ור הודיעו שהם למדו על האירועים באופן חלקי בלבד, לאחר שהחיה כבר עזבה את החוף, והדבר חושף חוסרים במערכות הדיווח המוקדמות, שלקראת מקרים כאלה יש לשפר.
המקרי תפרקות משמשים גם ככלי ללמידה על חשיבות ההיגיינה הציבורית. אכילת בשר מראש חיה שנפגעה בנסיבות בלתי ברורות הוא סיכון בטחוני, ומשרדי הבריאות באינדונזיה המליצו לתושבים להמתין לבדיקות של ה"תגובות המיומנות" לפני שמגיעים למעשי קוטאז' של חיות שפורקו.
למבקרים בישראל, על אותם קווים מנחים. במקרה שמצאת חיה ימית שהגיעה לחרבה, חשוב לשמור על מרחק בטוח, להימנע מלגעת, לדחוף או להטריד את היצורים, לשמור על חיות המחמד שלכם רחוקות ולא להניח להן להתקרב, ולדווח לגופים המקומיים או למערכת הלאומית לסיוע במקרי תפרקות באמצעות רשות העתיקות והים של משרד החקלאות והמחקר.
המשך המעקב אחר המקרי יגיע בעת שיבוצעו בדיקות ריכוז הדגימות מריאו ומנסיונות הניקור מבדיקה לעומק של גלויה באינדונזיה. עד אז, תופעת ההתפוררות של חופי אינדונזיה מבשרת על צורך מחקרי, אך אינה מעידה על מגמה ברורה ומובנת.
