אל – ניניו והתנודה הדרומית (ENSO) - מאמר מסכם מאת ערן חדד

EL NINO - SOUTHERN OSCILLATION

המין האנושי למד להסתגל לחילופי העונות ולהתאים את פעילויותיו החקלאיות, הכלכליות והתרבותיות בהתאם ללוח השנה (זריעה, קצירה, דייג, מסעות ציד, פעולות צבאיות, תיכנון פרויקטים, חופשות, מכירות של מטריות ובגדי ים, נופש בבת מלון ומחירי עונה וסוף עונה). אולם אחת לכמה שנים חש שיבוש / הקצנה במחזוריות העונתית עד כדי שיבוש דפוסי החיים הרגילים של בני אדם, דגים ובע"ח.

השם "אל - ניניו"

"אל ניניו" היא מילה בספרדית שפירושה "הילד", ישו התינוק. מונח זה בא לציין תופעה אקלימית שנתגלתה לראשונה ע"י דייגים בחופי פרו ואקוודור שבמערב יבשת אמריקה הדרומית. לקראת חג המולד חשים תושבי פרו ואקוודור את הניצנים הראשונים של גוש המים החמים שישתלט על חופיהם, שבימים כתיקונם נוטים להיות קרים. תקופת המים החמים נמשכת, במקרים חריגים, בין 18-12 חודשים משבשת את חייהם של הדייגים, פוגעת בשרשרת המזון המקומית, גורמת לתופעות אוקיאניות חריגות וגם לתופעות אקלימיות גלובליות חריגות. תדירות ההופעה של "אל-ניניו" היא אחת ל 4-3 שנים בממוצע, כאשר תדירות ההופעה יכולה לנוע בין אחת לשנתיים ועד אחת ל 10 שנים. במהלך 50 השנים האחרונות נרשמו כ 11 מקרים בולטים של שנות "אל-ניניו".

הצירקולציה של ווקר

סר גילברט ווקר, מטאורולוג בריטי שהיה ראש השירות המטאורולוגי ההודי בשנות ה-20 של המאה ה-20, תיאר את הצירקולציה (מחזוריות, "מעגל זרימה" אוקיאני-אטמוספירי) ואת האינטראקציה בין האוקיאנוס השקט לבין האטמוספירה מעליו באופן הבא:

בסביבות קו המשווה (באוקיאנוס השקט באזור הטרופי) מנשבות רוחות הסחר / הפסט ממערב למזרח. רוחות אלו גורמות לזרם אוקיאני עילי של מים מחופי פרו ואקוודור לכיוון מערב האוקיאנוס השקט (אל אזור איי אינדונזיה, הפיליפינים וצפון מזרח אוסטרליה), זרם שמכונה הזרם המשווני הדרומי. הרוח המזרחית גורפת מים עיליים רבים לכיוון מערב. כתוצאה מכך מפלס פני המים העיליים באזור אינדונזיה עולה והוא גובה עד כדי 40 ס"מ מאשר גובה פני המים בחופי פרו. כוח קוריוליס (כוח הטיה שנובע מסיבוביות כדור הארץ סביב צירו) גורם להטיית הזרם המשווני העילי לכיוון ימין (כלומר צפונה) בחצי כדור צפוני ושמאלה (כלומר דרומה) בחצי כדור דרומי. ככל שיורדים לעומק נחלש הזרם העילי ומופעל עליו חיכוך רב יותר והטייתו רבה יותר עד כדי כך שבעומק נוצר כיוון הפוך של זרם ביחס לכיוון העילי. תנועת זרם המים משתנה בצורה ספירלית ככל שיורדים לעומק - ספירלת אקמן על שם ולפריד אקמן.

כדי "לאזן ולהשלים" את גריפת המים מחופי פרו יש בעומק זרם משווני בעומק 100 מ' שכיוון זרימתו הפוך - כלומר ממערב למזרח. הזרם האוקיאני המשווני התחתי ממערב למזרח מכיל מים קרים. זרם זה בתנועתן מזרחה לעבר חופי פרו נתקל במדף היבשת ומתחיל לעלות (ככל שמתקרבים ליבשה אז קרקעית הים מתחילה לעלות). הזרם של מים קרים שעשיר מאוד ב NUTRIENTS (נוטרינטים = חומרים מזינים) נובע ומבצבץ בקירבת חופי פרו ואקוודור - תופעה שמכונה UPWELLING. ביצבוץ (נביעת) זה של מים קרים מהעומק נועד כדי "למלא את החלל" והמחסור במים שנוצר בקירבת חופי פרו עקב גריפת וסחיפת מים רבים מערבה על ידי רוחות הפסט המזרחיות. המים הקרים הללו תורמים לשגשוג ענף הדייג (במיוחד סרדינים ודגי אנשובי) בחופי פרו ואקוודור ותורמים לפרנסתם של הדייגים. מול חופי פרו המים קרים גם בשל תופעת הבצבוץ (עליית מים קרים מהעומק) וגם לזרם ים קר שזורם מול החוף – זרם פרו / הומבולט.

המים הקרים מול חופי פרו, בשנה נורמלית ללא אל-ניניו, תורמים לריכוז גבוה של פיטופלנקטון (פיסות צמחיה זעירות, אצות חד-תאיים). בנוכחות של אור יום ויחד עם החומרים העולים מהעומק נוצר כלורופיל - תמצית צמחיה ירקרקה - שפע מזון ללהקות הדגים, ולכן זהו אחד מאזורי הדיג העשירים ביותר בעולם.

בחלק המערבי של האוקיאנוס השקט המים כאמור חמים יותר. המים החמים בקירבת אינדונזיה וצפון אוסטרליה תורמים להתאדות רבה ותרומת לחות ואנרגיית חום רבה לאטמוספירה שמעל. באזור של אינדונזיה יש קונבקציה (עליית אוויר) והתפתחות של לחץ אוויר נמוך ושקע ברומטרי שמתבטא בעננות קונבקטיבית - תאי CB מפותחים שגורמים שם לריבוי של גשמים כבדים וסופות רעמים. שפע הגשמים תורם לשגשוגם של יערות גשם טרופיים באזור של אינדונזיה-מלזיה-פיליפינים.

האוויר שעולה באזור אינדונזיה חוזר ברום לכיוון מזרח, לעבר פרו, בזרימות רום מערביות בגובה של 10 קילומטר (בסביבות מפלס 200 מילבר). בחופי פרו האוויר מתמוכך (שוקע) מהרום כלפי מטה ומונע היווצרות של עננים ומשקעים - היווצרות לחץ אוויר גבוה (רמה ברומטרית דינמית) - כלומר יובש ואזור צחיח בחופי פרו ואקוודור. כך הושלמה הצירקולציה (מעגל הזרימה) שמתקיימת כאמור בשנים רגילות ללא אל-ניניו.
חשוב לזכור שעליית אוויר מפחיתה לחץ בקרקע ותורמת להיווצרות לחץ אוויר נמוך (שקע) ואילו שקיעת אוויר מעלה את הלחץ בקרקע ויוצרת רמה ברומטרית.

THERMOCLINE ׁ(תרמוקלינה) - הכוונה לקן" / שכבת מעבר דקה באוקיאנוס השקט אשר חוצצת ומפרידה בין שכבת המים החמים העיליים לבין שכבת המים הקרים העמוקים. קו התרמוקלינה נמצא באופן נורמלי באוקיאנוס השקט בשיפוע לכיוון מערב האוקיאנוס השקט. בעוד שבקירבת חופי פרו ואקוודור ניתן למצוא אותו בעומק של 40-20 מטר בלבד, הרי שבחלק המערבי של האוקיאנוס השקט, סמוך לאינדונזיה, התרמוקלינה נמצאת בעומק של 200 מטר. הסיבה לכך היא הסעת המים החמים לכיוון מערב על ידי רוחות הסחר המזרחיות. הצטברות של מים חמים במערב האוקיאנוס השקט "דוחפת" את התרמוקלינה כלפי מטה ומנמיכה אותה, בעוד שתופעת נבעית המים הקרים (UPWELLING) בחופי פרו מעלה את התרמוקלינה כלפי מעלה ולכן נוצר השיפוע והטיה מטה לכיוון מערב.

ווקר ניסה למצוא דרך לחזות את גשמי המונסון בדרום מזרח אסיה. הוא מצא קשר בין מפל (גרדיינט) הלחץ שבין טהיטי לעיר דארווין שבצפון אוסטרליה. ווקר גילה שיש מעין נדנדת לחץ - כאשר הלחץ עולה בחלק המזרחי של האוקיאנוס השקט אז הוא יורד בחלק המערבי של האוקיאנוס השקט ולהיפך. את העליות והירידות בלחץ הברומטרי שבין טהיטי לדארווין ווקר כינה בשם התנודה הדרומית - נדנדת הלחץ היא באוקיאנוס השקט מדרום לקו המשווה ומכאן מקור השם תנודה דרומית. בשנה ללא אל-ניניו הלחץ במערב האוקיאנוס השקט (באזור דארווין) נמוך ואילו באזור טהיטי (בחלק המרכזי, לכיוון מזרח, של האוקיאנוס השקט) הלחץ גבוה.
יש להבחין בשני מצבים שונים של אינדקס התנודה הדרומית:

באינדקס התנודה הדרומית הכוונה להפרש הלחץ בין טהיטי (קו אורך 150 מערב) לבין דארווין שבצפון אוסטרליה (בקו אורך 131 מזרח). כלומר מחשבים לחץ בטהיטי פחות לחץ בדארווין.

1. אינדקס גבוה / חיובי - זה המצב הנורמלי ללא אל ניניו. נקבל מנה חיובית כאשר נחשב לחץ ברומטרי בטהיטי (שהוא כאמור גבוה) פחות לחץ ברומטרי בדארווין (שהוא כאמור נמוך). במצב כזה הלחץ הנמוך ההודי-אוסטרלי-אינדונזי פעיל במיוחד עם התכנסות רבה וקונבקציה חזקה, שפע של ענני קומולונימבוס וגשמים חזקים עם סופות רעמים. התרמוקלינה נמצאת בנטיה חזקה כלפי מטה לכיוון מערב, יש גריפת מים עיליים רבה על ידי רוחות הפסט המזרחיות שהן חזקות. בחופי פרו יש בצבוץ (עליה) של מים קרים מהעומק, וניתן לאתר מעין "לשון קרה" (של מים קרים) שמתפשטת מחופי פרו לכיוון מערב. במערב האוקיאנוס השקט מצטברים כמויות עצומות של מים חמים שמעלים שם את מפלס פני המים העליונים עד כדי 40 סנטימטר יותר מאשר המפלס בקירבת פרו. הדייג שופע בחופי פרו ואקוודור ועופות ים רבים מקוננים על חופי פרו. יש מפל לחץ חיובי של 5 עד 10 מיליבר ממזרח למערב באוקיאנוס השקט.
מפל הלחץ החיובי ממזרח למערב באוקיאנוס השקט הוא שגורם לרוחות הסחר המזרחיות על פני המים העיליים (זרימת אוויר מלחץ גבוה, מרמה, אל לחץ נמוך, לשקע). לסיכום, כאשר האינדקס חיובי אז כל הצירקולציה האוקיאנית-אטמוספירית שתוארה קודם לכן מתקיימת כסידרה.

2. אינדקס נמוך / שלילי - זהו המצב בשנות אל ניניו. הלחץ הברומטרי במערב האוקיאנוס השקט עולה ואילו במרכז ובמזרח האוקיאנוס השקט הלחץ מתחיל לרדת. כלומר יש היפוך מגמה. מפל הלחץ נחלש, נעלם ואפילו מתהפך. אם הלחץ בטהיטי יורד ואילו בדארווין עולה אז כשנחסר טהיטי פחות דארווין אנו יכולים לקבל מנה שלילית ומכאן מקור הכינוי "אינדקס שלילי". במצב כזה נחלשות מאוד הרוחות המזרחיות ובחלקים מסוימים של האוקיאנוס השקט הטרופי ניתן לאתר על פני המים זרימת אוויר הפוכה - כלומר ראשיתן של רוחות מערביות במקום מזרחיות. ממזרח לקו התאריך הבינלאומי (קו אורך 180) הרוח המזרחית נחלשת מאוד ואילו ממערב לקו התאריך הבינלאומי הרוח המזרחית יכולה להפוך למערבית (החלק שקרוב יותר לאינדונזיה נחשב לחלק שממערב לקו התאריך הבינלאומי).

כתוצאה מכך נחלש מאוד אזור ההתכנסות ההודי-אוסטרלי-אינדונזי ואף מתחיל לסגת ולנוע לעבר מרכז ומזרח האוקיאנוס השקט. השיפוע של התרמוקלינה מתמתן מאוד ובמקרים חריגים נעלם כליל או שמקבלים שיפוע הפוך למצב הרגיל - כלומר בשנות אל ניניו אין גריפת מים עיליים לכיוון מערב כי הרוח המזרחית חלשה ולכן אין הצטברות של מים חמים במערב האוקיאנוס השקט ואין שם הנמכה של התרמוקלינה. אל ניניו חזק יכול להתבטא דווקא ברוחות מערביות במקום מזרחיות ואז מפלס המים יעלה דווקא בחלק שקרוב לפרו ואז התרמוקלינה תרד במזרח האוקיאנוס השקט ותעלה בחלק המערבי (כלומר מעין גריפת מים בכיוון הפוך למצב הנורמלי). באינדקס שלילי (שנת אל ניניו) נחלש ואף נפסק הUPWELLUNG ואין עליית מים קרים בחופי פרו. לכן טמפרטורת המים בקירבת פרו עולה עד כדי 7 מעלות צלזיוס מעל לטמפרטורת המים הממוצעת. אספקת חומרי מזון לדגים נפגעת ולכן גם כל הדגה נפגעת. מים חמים בקירבת פרו תורמים לחות, התאדות ואנרגיה לאטמוספירה שמעל ולכן תאי עננים מפותחים עם גשמים משמעותיים נוצרים בקירבת חופי פרו ואקוודור ורוח מערבית מכניסה אותם אל החוף, שבימים כתיקונם נחשב לאזור מדברי.

פרופסור יעקב בג'רקנס (BJERKNES) שם לב לקשר שבין טמפרטורות חמות באופן חריג של פני המים באוקיאנוס השקט לבין רוחות מזרחיות חלשות, שמתבטאים בגשמים כבדים במזרח האוקינוס השקט. פרופסור בג'רקנס תרם להכרה שהמים החמים בעת אירוע אל-ניניו ונדנדת הלחץ של ווקר מבטאים את האינטראקציה שבין האוקיאנוס לבין האטמוספירה והם למעשה 2 פנים לאותה תופעה שמכונה כיום "אל ניניו תנודה דרומית" ENSO)). ישנם חריגות והשפעות אקלימיות בעולם כולו (קשרי רחק אטמוספיריים) שנובעים מהמים החמים יותר במרכז ובמזרח האוקיאנוס השקט, כלומר מדובר על EL NINO TELECONNECTIONS - השפעות של אל ניניו על מרחבים אטמוספיריים וגיאוגרפיים רחוקים מחופי פרו וממזרח האוקיאנוס השקט. פירוט בהמשך.

מספר הבהרות / חידודים על דברים שנכתבו עד כה:

1. מתחת לעומק של 100 מטר באוקיאנוס הטמפרטורה נשארת קבועה וקרה ואין השפעה של עונות שנה על טמפרטורת המים.
2. במצב הרגיל יש כפי שהוסבר הצטברות של מים חמים במערב האוקיאנוס השקט. מים חמים הם בעלי נפח גדול יותר ובצפיפות נמוכה יותר, ולכן ההצטברות שלהם במערב האוקיאנוס השקט מעלה שם את מפלס המים. במערב האוקיאנוס השקט יש מעין "בריכה" של מים חמים.
3. בחצי כדור צפוני כוח קוריוליס (כוח ההטיה) מטה את רוחות הפסט לכיוון ימין ומקבלים רוח צפון מזרחית. בחצי כדור דרומי הטיה שמאלה ומקבלים רוח דרום מזרחי. על קו המשווה מתכנסות רוחות הפסט ומקבלים זרימה מזרחית. על קו המשווה אין כוח קוריוליס (כוח קוריוליס נע בין 0 על קו המשווה ועד 1 בקטבים).
4. רוחות הפסט (מכונות גם רוחות הסחר משום שסוחרים בערב ניצלו אותן לשיט של אוניות מפרש) מנשבות מקו רוחב 30 (אזור של רמה ברומטרית) אל קו המשווה (שקע משווני, לחץ נמוך תרמי עקב קרינה חזקה ועליית אוויר). במקור היו צריכות להיות רוחות צפוניות בחצי כדור צפוני ודרומיות בחצי כדור דרומי, אבל בשל כוח קוריוליס יש הטיה ומקבלים רוחו צפון מזרחית בחצי כדור צפוני ורוח דרום מזרחית בחצי כדור דרומי.
5. התחממות המים באוקיאנוס השקט בשנות אל ניניו מוגבלת רק לשכבת המים העליונה עד לעומק של 150-100 מטר, כאשר ההתחממות המכסימלית מורגשת דווקא סמוך לשכבת התרמוקלינה בעומק של 100 מטר בממוצע.
6. המים הקרים שנמצאים בדרך כלל בקירבת חופי פרו לא מעודדים התאדות ולכן תרומת הלחות לאוויר נמוכה ולא נוצרים שם עננים. מים קרים כבדים וצפופים מדיי ולכן לא מעודדים קונבקציה (לכן בכל ברוב חופי האוקיאנוס שבהם זרם ים קר יש מיעוט של גשמים או מדבר על קו החוף.

מה קורה בשנת אל ניניו - סיכום של תופעות והשפעות:

1. הרוחות המזרחיות נחלשות מאוד לקראת נובמבר-דצמבר.

2. פחות גריפת מים עיליים לכיוון מערב. פחות הצטברות מים חמים במערב.

3. התרמוקלינה נעשית שטוחה והשיפוע שלה לכיוון מערב נעלם. בחלק המזרחי של האוקיאנוס השקט, בקירבת פרו, חלה ירידה של התרמוקלינה ועקב כך נחלש מאוד ואף נעלם ה UPWELLING (בצבוץ מים קרים). הדבר נובע מכך שמפלס המים בשנות אל ניניו עולה דווקא בסמוך לחופי פרו ואקוודור.

4. פגיעה באספקת חומרי מזון לדגים בחופי פרו. ענף הדייג נפגע מאוד. יש גם פגיעה בעופות וביונקי ים. כל שרשרת המזון נקטעת ונפגעת.

5. עליית טמפרטורה של פני המים בחופי פרו ונעלמת "הלשון הקרה" האופיינית שבשנים רגילות משתרעת מפרו מערבה.

6. נחלש מאוד ואף מתהפך מפל הלחץ הטרנס אוקיאני - דבר שתורם לעוד החלשה של הרוחות המזרחיות (מעין משוב חיובי).

7. אזור ההתכנסות והקונבקציה בין הודו-אוסטרליה-אינדונזיה נחלש מאוד והלחץ שם עולה. אזור ההתכנסות והקונבקציה נעים לכיוון מזרח ומתקרבים לחופי פרו, בהתאמה עם תנועת המים החמים מזרחה (קונבקציה קשורה למים החמים האנרגטיים יותר).

8. היחלשות הרוח המזרחית מחלישה מאוד את עירבול ועירבוב המים בחופי פרו - פחות מהילה עם מים קרים - ולכן עוד התחממות של פני המים העיליים ועוד תרומת אנרגייה לאטמוספירה - עוד עננים וגשם לחופי פרו.

9. ההתמוככות בחופי פרו ואקוודור נחלשת ונעלמת ומפנה מקומה לענני גשם מפותחים ולגשמים כבדים לא שגרתיים. בשנת אל ניניו 1983-1982 ירדו בחופי פרו במשך 6 חודשים מעל 2000 מ"מ באזור שבדרך כלל הוא מדברי. גשמים אלו הפכו את האזור המדברי לאזור ירוק עם אגמים רבים וצמחיה סבוכה. האגמים הללו והצמחיה משכו אל האזור להקות של חגבים, שימשו בית גידול לחרקים ולסוגים שונים של דגים, לסרטנים וגם עודדו תופעות של מלאריה.

10. שינוי מוחלט של הצירקולציה של ווקר. הזרם המשווני העילי נחלש מאוד או נעלם ובמקומו אף בולט זרם בכייון מנוגד - כלמור ממערב למזרח של הסעת מים חמים לעבר פרו. גם הזרם המשווני התחתי בעומק נחלש, ואף יכול לשנות כיוון בעומק - במקום ממערב למזרח אפשר לאתר זרם משווני תחתי דווקא ממזרח למערב. אם אין בצבוץ של מים קרים בחופי פרו אז אין "צורך" בזרם תחתי לכיוון פרו שיבצבץ.

11. פגיעה קשה בדגה בחופי פרו ואקוודור. זנים רבים של דגי אנשובי עוזבים את חופי פרו בשל המים החמים ונודדים צפונה או דרומה אל אזורים עם מים קרים יותר, משום שדגי אנשובי זקוקים למים קרים. נמצא שבשנות אל ניניו יש זני דגים טרופיים בקירבת חופי אלסקה ובחופי מדינת וושינגטון שבצפון מערב ארה"ב. המים החמים שמגיעים לחופי פרו מקבלים פניה צפונה ודרומה ולוקחים איתם דגים טרופיים לעבר הקטבים.
כלומר לאל ניניו יש השפעה כלכלית מרחיקת לכת.

12. בשנות אל ניניו יש טבעות גידול שנתיות רחבות יותר של עצים. לכן על פי מדידות של טבעות גידול של עצים מהעבר הרחוק ניתן ללמוד על אירועי אל ניניו בעבר.

13. בעקבות התחממות המים באוקיאנוס השקט יש פגיעה בשוניות אלמוגים. תהליך ההתחממות גורם להלבנת אלמוגים. אלמוגים רבים תלויים בקשר סימביוזי שלהם עם חתיכות דמויי אצות כהות שעל האלמוגים, שמעלות את זמינות המזון ומסתירות את הצבע הלבן של האלמוג. במים חמים נעלמות אותן חתיכות דמויי אצות. ככל שתהליך ההלבנה ממושך יותר נגיע למצב של שבירה ומוות לאלמוג.

מקבץ השפעות של אל ניניו על האקלים ומזג האוויר בעולם

1. בצורת ושריפות יער באינדונזיה, אוסטרליה ודרום מזרח אסיה. פגיעה בגשמי המונסון שבוששים לבוא או שכמותם קטנה מהרגיל. באזור של דרום מזרח אסיה (מדינות עולם שלישי) נפוצה חקלאות נדודים - שבה כורתים חלקות יער כדי להכשיר שטח לחקלאות ולמגורים של שבטים פרימיטיביים נודדים. אחת הדרכים היא להעלות באש בכוונה את חלקות היער בתקווה שהאפר יעשיר את הקרקע במינרלים חיוניים לפוריות ושגשמי המונסון יכבו את השריפות באופן טבעי. בשנות אל ניניו גשמי המונסון מתאחרים או מעטים ושריפות היער יוצאות מכלל שליטה. בקיץ 1997 עשן כבד רבץ מעל כל דרום מזרח אסיה ובמיוחד באינדונזיה-מלזיה-תאילנד (זו היתה שנת אל ניניו. התופעה חזרה על עצמה גם בקיץ 2002, שוב שנת אל ניניו).
2. מיעוט של סופות הוריקן באוקיאנוס האטלנטי אך ריבוי של סופות טרופיות (טייפונים והוריקנים) באוקיאנוס השקט שחם יותר. מים חמים מספקים אנרגיה לסופות. סופות טרופיות פוגעות בטהיטי ובהוואי - אזורים
שבשנה רגילה יחסית "חסינים" מסערות הרסניות.
3. גשמים כבדים ושטפונות בחופי פרו ואקוודור.
4. חורף קשה בדרום ארה"ב - בקליפורניה ושטפונות בפלורידה. אל ניניו משפיע על מיקומו של זרם הסילון (אשר מקיף את כדור הארץ בתנועה גלית ממערב למזרח). זרם סילון ההיקפי הוא שנושא את ההפרעה הנקודתית שבאוקיאנוס השקט אל אזורים רחוקים בעולם. בשנת אל ניניו יש סטיה דרומה של מערכות הגשם החזיתיות של חצי כדור צפוני ןלכן קליפורניה חווה סופות חורף רבות וחזקות. קליפורניה וישראל פחות או יותר באותם קווי רוחב ולכן יש להניח, אם כי לא באופן מוחלט וודאי, שמה שמתרחש בקליפורניה עשוי להתרחש גם באזור שלנו. ישנם מחקרים שמצביעים על דמיון בדפוסי מזג האוויר בין קליפורניה וישראל, דפוסים שמופיעים באזור שלנו כשבועיים בערך לאחר הופעתם והשפעתם על קליפורניה, אך תיאוריה זו מצריכה בדיקה נוספת ומעקב ממושך יותר.
5. מתוך האמור בסעיף 4, ייתכן שאל ניניו עשוי לגרום לחורף גשום וסוער מעל הממוצע בישראל עקב הדרמת זרם הסילון - דבר שייאלץ את מערכות הגשם (השקעים הסובפולריים החזיתיים) לשמור על מסלול דרומי ולא לברוח צפונה לפני הגעתן לחופי הארץ. במצב כזה הכינרת עשויה להתמלא ואולי עם קצת מזל נשמע בחדשות שנאלצו לפתוח את סכר דגניה (החלום הרטוב שלנו, חובבי מזג האוויר).
6. עידן סופר, חברנו לפורום, מצא שבשנות אל ניניו גדול יותר אינדקס סופות הרעמים בחודש אוקטובר - הרום הגבוה (500 מיליבר) קר יותר ואילו הרום הנמוך (850 מיליבר) חם יותר. התוצאה מפל תרמלי גדול יותר ופוטנציאל גבוה יותר לסופות רעמים, בתנאי שיש מספיק לחות. אולי זו הסיבה לאירועים חריגים של אפיק ים סוף שפקדו את ישראל בחודשי אוקטובר של שנות אל ניניו - אוקטובר 1987 ואוקטובר 1997.
7. למרות כל האמור לעיל, חשוב לזכור שבקווי הרוחב הבינוניים (קווי הרוחב שלנו) אל ניניו הוא רק אחד מהגורמים שיכולים להשפיע על מזג האוויר בחורף והקשר בין אל ניניו למזג אוויר בחורף של קווי רוחב בינוניים של אירופה והמזרח התיכון עדיין לא ודאי.
8. בצפון מערב ארצות הברית ובמערב קנדה חורפים של שנות אל ניניו נוטים להיות מתונים יותר - פחות קרים ופחות מושלגים/גשומים בניגוד לחלק הדרומי של ארצות הברית מטקסס עד פלורידה שגשום יותר.
9. ייתכן ששנות אל ניניו קשורות לבצורת קשה באזור הסאהל באפריקה.
10. שטפונות במרכז ובמזרח אירופה (ובגרמניה בקיץ 1997, בצ'כיה בקיץ 2002).
11. מזג האוויר האלים בעולם גורם לתאונות מטוסים רבות וקטלניות.
12. בצפון מזרח ברזיל חלה הפחתה בכמות הגשם ויש סכנת בצורת בשל העובדה שהצירקולציה של ווקר נעה מזרח ואז באזור ברזיל יש התמוככות - עליית לחץ בקרקע והגברת יובש ויצירת מחסור בגשם.

הערות חשובות להבהרה

1. בשנות אל ניניו אזור קו המשווה מתחם ואילו אזור הקוטב נשאר קר. כתוצאה מכך יש הגדלה יש הגרדיינט (מפל) התרמלי בין הקוטב לקו המשווה (בין קווי רוחב גבוהים לנמוכים). כתוצאה מכך זרם הסילון מתעצם, מתחזק ונעשה "אלים" יותר והוא ידרים יותר בעונת החורף. מצב כזה גורר דרומה את "חגורת" השקעים הברומטריים, וזה כמובן טוב מאוד לעם היושב בציון....
2. בשנות אל ניניו נוצרות בחלק הטרופי של האוקיאנוס האטלנטי (באזור שבו אמורות להיווצר סופות הוריקן) גזירות רוח אנכיות (שינויים במהירות הרוח בגבהים שונים). זה מונע היווצרות של סופות הוריקן, משום שהוריקן דורש אחידות במהירות הרוח בכל המפלסים.
3. בישראל יש לקחת בחשבון השפעה "ומשחק" בין 2 כוחות - הכוח הקרוב הוא התיאוריה שנוכחות אפיק רום ממושך בחודש אוקטובר במזרח ים תיכון מרמזת על עונת חורף שחונה, לבין הכוח הרחוק של השפעת אל ניניו לכיוון של אנומליה חיובית בכמות הגשמים (חורף גשום מהממוצע). נשאלת השאלה, שעדיין אין לה מענה ברור, איזה "כוח" חזק יותר בהשפעתו על החורף הישראלי. רק משנות ה - 70 מצאו קשר ברור וחזק בין שנות אל ניניו לבין חורפים גשומים וסוערים ומושלגים בישראל (חורפים 1972-1973,
1975-1976, חורף 1982-1983, חורף 1986 /1987 – 1988, חורף 1991-1992, חורף 1997-1998).


ישנן שתי תיאוריות להיחלשות הרוחות המזרחיות:

1. חוקר בשם LUTHER הציע בשנת 1983 תיאוריה לפיה הפחתה של מספר הציקלונים הטרופיים משני צידי קו המשווה היא שמעודדת היחלשות של הרוח המזרחית.
2. שני חוקרים ששמם ZEBIAK ו CANE הציעו בשנת 1985 את התיאוריה שלפיה האוקיאנוס השקט אוגר במשך מספר שנים אנרגיית חום עד שכמותה מספיקה כדי להתחיל אפיזודה של אל ניניו.

מבחינים בין גלי קלווין לבין גלי קלווין – משוב שלילי שמבטל אל ניניו:

גלי קלווין נעים ממערב למזרח באזור קו המשווה ואילו גלי רוסבי נעים ממזרח למערב בקווי רוחב גבוהים יותר (שרחוקים מקו המשווה). גל קלווין חוצה את האוקיאנוס השקט מהר יותר ואילו לגל רוסבי לוקח יותר זמן לחצות את ה אוקיאנוס השקט. בתחילת האפיזודה של אל ניניו גלי קלווין מסיעים מים חמים ממערב האוקיאנוס השקט אל מזרחו – דבר שמוריד את
התרמוקלינה במזרח, מפסיק את ה UPWELLING ומחמם את המים בחופי פרו. הגל הזה מתפשט סמוך לחופי מערב אמריקה הדרומית והצפונית לכיוון צפון ולכיוון דרום. גל זה חוזר לכיוון מערב בקווי הרוחב הגבוהים יותר כגל רוסבי.
כשגל רוסבי מגיע למערב האוקיאנוס השקט הוא הופך שוב לגל קלווין שהפעם מזרים מים קרים לכיוון חופי פרו וזה לאט לאט מסיים את התקופה של אירוע אל ניניו - פני המים בקירבת חופי פרו מתחילים להתקרר. בשל גודלו הרב של האוקיאנוס השקט כל התהליך הזה של מעבר מפאזה של אל ניניו (מים חמים בחופי פרו) לפאזה הפוכה שמכונה "לה ניניה" (מים קרים בחופי פרו נמשך בין 3 ל 7 שנים בממוצע. לכן תדירות הופעתו של אל ניניו היא אחת לכמה שנים. ייתכן שאם האוקיאנוס השקט היה קטן יותר לא היינו מקבלים כלל אירועי אל ניניו כי המים לא היו מספיקים להתחמם בקירבת חופי פרו.

תופעת "לה-ניניה"

הכוונה לתהליך הפוך לזה שתואר בעת אל ניניו, כלומר במקום התחממות של המים בקירבת חופי פרו ואקוודור, יש דווקא התקררות ניכרת של פני המים. תופעת "לה ניניה" מופיעה בדרך כלל לאחר אירועי אל ניניו חזקים.

נסיונות לחזות אירועי אל ניניו וחשיבות החיזוי

הבאת "הילד" לבית הדין הבינלאומי (או לבית דין "לפשעים" חמורים) והאשמתו בכאוס האקלימי של כדור הארץ התאפשרו בזכות איסוף מייגע של נתונים מטאורולוגיים, המצביעים על כך שאקלים כדור הארץ מתפקד כמערכת סגורה, ושיש אינטראקציה חזקה בין האוקיאנוס לבין האטמוספירה שמעל - מה שקורה במי האוקיאנוס משפיע על האטמוספירה ולהיפך. נשאלת שאלה מי מתחיל להשפיע ומי נגרר - האוקיאנוס אחרי האטמוספירה או להיפך. בכל מקרה הוכח שלכל שינוי משמעותי במקום אחד ישנן השלכות על אזורים מרוחקים, אפילו מרוחקים מאוד.


ישנם מודלים נומריים שמנסים לחזות אירועים של התחממות פני המים באזור המשווני של האוקיאנוס השקט וגם לחזות את ההשלכות של התחממות פני הים במרכז ובמזרח האוקיאנוס השקט על מזג האוויר במקומות שונים בעולם.

התחזיות נותנות אפשרות לתיכנון ברמה הלאומית בתחומי חקלאות, ניהול משאבי המים וכו', במיוחד במדינות הטרופיות שלגביהן הוכח קשר ישיר בין בין מזג האוויר לבין אירועי אל ניניו, אבל גם למדינות חוץ טרופיות. אם יודעים שבצורת מתקרבת (בהשפעת אל ניניו) אז אפשר לזרוע זנים אחרים מהרגיל של חיטה או להעדיף גידול חקלאי מסוים על פני גידול אחר בהתאם לכמות המשקעים החזויה. לדוגמא בברזיל בשנת 1986-1987 לא היתה תחזית מראש על אל ניניו ויבולי החיטה בברזיל נפגעו קשות עקב בצורת. לעומת זאת בשנת 1991-1992 כמות היבולים לא נגעה משום שהיתה תחזית מראש לגבי אירוע של אל ניניו והממשלה בשיתוף עם החקלאים נערכו בהתאם - כך שיבולי החיטה היו גדולים למרות שכמות הגשם היתה נמוכה ב 30% מהרגיל.

מדינת פרו

פרו היא דוגמא למדינה שסבלה כפול - גם בעת אירועי אל ניניו חזקים וגם בעת הפאזה ההפוכה של שנות "לה ניניה" חזקות. בשנות אל ניניו, שבהן המים בים חמים מהרגיל יש פגיעה בענף הדייג ובפרנסה של דייגים. כמו כן הגשמים העזים והשטפונות הלא אופייניים לאזור פוגעים קשות בחקלאות. שנים קרות מהרגיל, כלומר שנות "לה ניניה" חזקות, שבאות בעקבותיהן של שנות אל ניניו חזקות, מתקבלות בברכה ע"י דייגי פרו בשל שפע הדגים ומקורות המזון לדגים, אבל אינן מקבלות בברכה על ידי בעלי החוות החקלאיות משום ששנות לה ניניה הן שנות בצורת קשות עם התמוככות חזקה מעל פרו. כלומר לתושבי ולממשלת פרו יש דאגה כפולה – גם מאירועי אל ניניו וגם מאירועי לה ניניה ועל כן יש חשיבות רבה לחיזוי על מנת להיערך בהתאם.
תחזיות החלו להינתן בשנת 1983 לאחר האירוע הקשה והחזק של אל ניניו 1983-1982. שנת 1984-1983 היתה שנת לה ניניה חזקה, אבל הודות לתחזית מוצלחת והתארגנות מראש הפגיעה בחקלאות היתה מזערית.
התחזיות בפרו כוללות ארבע אפשרויות:

1. שנה ממוצעת רגילה.
2. שנת אל ניניו חלש שבה כמות המשקעים בפרו גבוהה מעט מהרגיל ועונת הגידול "רטובה" מהרגיל.
3. שנת אל ניניו חזק - חשש חמור מהצפות ושטפונות.
4. שנת לה ניניה שבה מי הים קרים מהרגיל והגברת ההתמוככות וסיכוי גדול לבצורת קשה.

פרו היא אחת מכמה מדינות אשר משתמשות בהצלחה בתחזיות אל ניניו בכל הקשור לתיכנון חקלאי. בשנים שבהן צפוי אל ניניו תיתכן העדפה לגדל יותר אורז שזקוק למים רבים בשלב הזריעה וליובש בתקופת ההבשלה המאוחרת יותר.


זהו, זה היה ארוך אבל ממצה. להנאתכם חברי פורום מזג אוויר.


הערה חשובה: אין לעשות בחומר שהובא במאמר כל שימוש ללא היתר ואין להעתיק, לשכפל או לפרסמו בפורום אחר ללא רשות מערן!!!!



מספר שאלות חזרה וסיכום

1. הסבר את מקור השם "אל ניניו".
2. מהי התנודה הדרומית ומהי צירקולציית ווקר?
3. תאר את ההשפעות המרחביות (TELECONECTIONS) של אל ניניו.
4. מהי תרמוקלינה וכיצד היא משתנה באוקיאנוס השקט ממזרח למערב בשנה רגילה ובשנת אל ניניו?
5. מהו UPWELLING? מה תרומתו? מה קורה לו בשנת אל ניניו?
6. תאר את הקשרים הלוגיים ואת המשוב החיובי בעת אל ניניוץ
7. האם האוקיאנוס השקט שטוח? מה הקשר לטמפרטורת פני הים?
8. הסבר את ההבדל בין גלי קלווין לגלי רוסבי ואת חלקם בכל הפאזה של אל ניניו ולה ניניה.
9. מדוע זמן המחזור הממוצע של אל ניניו הוא בין 3 ל 7 שנים?
10.הסבר את האינטראקציה שבין האוקיאנוס לבין האטמוספירה במצב רגיל ובמצב של אל ניניו.
11. מהו כוח קוריוליס? כיצד הוא משפיע על כיוון רוחות הפסט?
12. מה היתה תרומתו של יעקב ברג'נקס להבנת תופעת אל ניניו?
13. כיצד משפיע אל ניניו על שכיחות סופות הוריקן באוקיאנוס האטלנטי?
14. כיצד מגיבים אלמוגים להתחממות המים באוקינוס השקט?
15. כיצד ניתן ללמוד על אירועי אל ניניו בעבר הרחוק?
16. כיצד משפיע אל ניניו על כמות המשקעים ועל החקלאות בצפון מזרח ברזיל?
17. מה קורה לזרם הסילון בשנות אל ניניו ובשנות לה ניניה?
18. כיצד משפיע אל ניניו על בעלי החיים הימיים כולל הדגה ברחבים הטרופיים של האוקיאנוס השקט? הדגם.
19. כיצד משתמשים בתחזיות לאירועי אל ניניו כדי לצמצם את ההשפעות השליליות? הדגם מברזיל ומפרו.
20. חווה דעתך על הקשר שבין אירועי אל ניניו לבין מזג האוויר בחורף בישראל? האם הקשר מובהק? האם יש הסתייגויות?