שריפות יער ומזג אוויר
שריפות יער בישראל והקשרן למזג האוויר / ערן חדד -
את המאמר הבא ערך, שיכתב ותירגם מאנגלית - ערן חדד! אין לעשות בו שימוש ללא רשות!!עונת שריפות היער הגדולות בישראל מתרחשת ממאי עד נובמבר, כששיאה בחודשים מאי, יוני ויולי. משתי סיבות עיקריות:
1. שפע של צמחיה לאחר תום עונת הגשמים המסתיימת במאי - הצמחיה משמשת כ"דלק" (חומר בעירה) לשריפות.
2. תנאי מזג אוויר קיצוניים - מערכות שרב אדווקטיביות, שמסיעות אוויר חם ויבש אל ישראל (אפיק ים סוף בעל ציר מרכזי-מערבי ושקע שרבי), ושנפוצות בעונות המעבר.
התפתחות שריפת יער תלויה בשלושה גורמים מרכזיים:
1. מצב "הדלק" (חומר הבעירה) - מידת היובש שלו וכמותו. שכיחות השריפות גדולה יותר לאחר עונות חורף גשומות ושכיחות נמוכה יותר של שריפות לאחר חורפים שחונים. ככל שיורד יותר גשם בחורף כך יש יותר צמחיה של עשב וצמחיית יער אחרת. באביב כשמתחילים גלי החום והיובש (שרב) שפע הצמחיה מתייבשת והופכת ל"דלק" זמין לשריפה לקראת סוף האביב וחציו הראשון של הקיץ.
2. גורמים מסייעים להתפשטות - טופוגרפיה - שריפות יער מתפשטות מהר יותר במעלה מדרון, כשהרוח בגבן (כלומר כשהרוח גם נושבת לכיוון מעלה ההר). אולם חשוב לציין, ששריפות יכולות להתפשט גם במורד המדרון כאשר הן מאולצות ע"י כיוון ועוצמת רוח - לדוגמא שריפת הכרמל בספטמבר 1989 התפשטה מהפסגות לכיוון מערב בהשפעת רוח מזרחית ערה במצב סינופטי של אפיק ים סוף.
3. תנאי מזג אוויר - חום, יובש ורוח חזקה מכל כיוון, אבל בעיקר מכיוון יבשתי. רוח יבשתית (בארץ הכוונה לרוח צפונית, צפונית מזרחית, מזרחית, דרומית מזרחית ודרומית עד דרומית מערבית) מסוכנת יותר להתפתחות שריפות מאשר רוח ימית (דרומית מערבית עד צפונית מערבית), משום שרוח יבשתית יבשה (חוסר לחות שתורם להתייבשות מהירה יותר של "הדלק" לשריפה).
שריפות היער הגדולות בישראל מתרחשות בהשפעת אחת מהמערכות הסינופטיות הבאות:
1. אפיק פרסי - בחודשים יוני עד ספטמבר, כ 64% ממספר השריפות.
2. אפיק ים סוף - בעונות המעבר (סתיו ואביב), כ 22% ממספר השריפות.
3. שקעי צפון אפריקה (שקעים שרביים) - בעיקר באביב, כ 13% ממספר השריפות.
4. גיזרה חמה של שקע קפריסאי - בשלהי הסתיו (נובמבר) או בראשית האביב (מרץ), פחות מ 1% של השריפות.
למרות שמספר השקעים השרביים בחודשים מרץ ואפריל גדול יותר מאשר בחודש מאי, הרי ששריפות יער גדולות מתפתחות בעיקר מחודש מאי (ולא קודם לכן), משום שלוקח זמן לחומרי הבעירה ("הדלק") להתייבש ולהפוך מתאימים לשריפה. יתר על כן, במרץ ובאפריל יורדים יותר גשמים מאשר במאי ולכן חומרי הבעירה ביערות לא יבשים מספיק.
אחוז השטח הנשרף באביב בהשפעת שקעים שרביים גדול במידה ניכרת בהשוואה למספר השריפות ששקעים שרביים גורמים. לעומת זאת, בהשפעת אפיק פרסי בקיץ אחוז השטח הנשרף קטן יותר ביחס למספר השריפות הכולל שנגרמות בקיץ מאפיק פרסי. הסיבה לשוני זה בין שתי המערכות (שקע שרבי ואפיק פרסי) בנושא שריפות היא סוג האוויר החודר לאץ בהשפעת כל אחת מהמערכות - שקע שרבי מחדיר אדווקציה (הסעה אופקית) של אוויר חם ויבש, ואילו אפיק פרסי מחדיר אוויר ימי קריר ולח יותר, בשל השילוב של הרוחות האטזיות (הזרימה החוזרת של האפיק) עם הבריזה הימית.
אירועי השריפה הגדולים והקיצוניים ביותר עם שטח שרוף גדול ביותר התרחשו בארץ בהשפעת שקע שרבי - שילוב חום, יובש ורוח ערה בעת השרב ועם שבירתו, שמשתנה מדרום מזרח לדרום מערב עד צפון מערב.
רוב השטח הנשרף בישראל (כ 89%) מרוכז בארבעה אזורים - גבעות עדולם, מרכז הגליל והגולן, הרי ירושלים ומבואותיהם, אזור הכרמל-נצרת.
** באזור הכרמל-נצרת רוב שריפות היער מתרחשות בהשפעת אפיק ים סוף ואפיק פרסי.
** בגליל, בגולן ובגלבוע רוב השריפות מתרחשות בהשפעת אפיק פרסי בקיץ. ייתכן שהדבר קשור בהגעת הרוח האטזית והבריזה אל המדרונות המזרחיים לאחר שצנחה מהפסגות, התחממה והתיבשה ואף התחזקה במורד המדרון.
** תחת השפעה של אפיק ים סוף רוב השריפות מתרחשות דווקא בצפון הארץ - הדבר נובע מהאורינטציה של ציר האפיק ומבנהו המשתרע מצפון מערב לדרום מזרח - כך שצפון הארץ (הגליל, הגולן, הכרמל והגלבוע) חשוף יותר לרוח מגיזרה מזרחית שמסיעה אוויר יבשתי חם ויבש, בעוד שהחלקים המרכזיים והדרומיים יותר של הארץ מושפעים יותר מהזרימה החוזרת של האפיק עם רוח מערבית-צפונית מערבית קרירה ולחה יותר. מצב כזה שכיח במיוחד כשציר האפיק עובר מעל ישראל (מה שנקרא "ציר מרכזי), או כשאפיק ים סוף בעל ציר מזרחי.
** שריפת היער הגדולה של שער הגיא (ראשית יולי 1995) התפתחה הודות למספר גורמים שחברו יחד:
1. עונת הקיץ - חומרי הבעירה (ה"דלק") יבש מאוד.
2. שקע שרבי נדיר ביותר לתחילת יולי השפיע על ישראל והזרים אוויר חם ויבש.
3. רוח ערה שחגה מדרום מזרח / דרום בשעות הבוקר של יום השריפה למערבית עד צפונית מערבית בצהריים-אחה"צ בעת שבירת השרב. משבי הרוח אחה"צ הגיעו ל 40 קשר!!
4. השריפה התפשטה בשעות הצהריים במעלה המדרון כשהרוח (שחגה למערבית / צפונית מערבית עקב שבירת השרב) היתה בגבה.
5. עמקים אורכיים - עמק איילון ועמק נחשון - תיעלו את מהירות הרוח המערבית / צפון מערבית והאש התפשטה מהר מאוד במעלה המדרונות כשהרוח בגבה.
הטעות הטרגית של כוחות הכיבוי היתה שעם תחילת השריפה בשעות הבוקר מאמצי הכיבוי רוכזו במורדות המערביים לכיוון השפה, משום שהרוח היתה עם רכיב מזרחי. לא לקחו בחשבון את העובדה הפשוטה אבל המאוד חשובה - שקעים שרביים נעים מהר מאוד ומשך השרב מהם קצר מאוד!! לו היו לוקחים זאת בחשבון, היו מבינים שהשרב עתיד להסתיים מהר מאוד ושהרוח תחוג למערבית עד צפונית מערבית ערה ואז האש תתפשט מזרחה ולא מערבה!!
ערן חדד - סיזנט ערך, תירגם מאנגלית ושיכתב. אין לעשות שימוש ללא רשות !!
ותודה לד"ר הדס סערוני מאוניברסיטת ת"א.