תפריט תחזית פורום כניסה
הצטרפותחברים
שלישי, 26.03.2019
י"ט אדר ב' התשע"ט
סיזונט - דף הבית אודות כתבות ומאמרים גלרית תמונות סיזונפדיה תנאים והגבלות הצטרפות צור קשר
חדשות ועדכונים:

צונאמי

צונאמי-ד"ר עמוס סלומון עונה לשאלותכם / צוות האתר בשיתוף יצחק דגני. - 
. האם אירוע כל כך גדול יכול להשפיע על מזג האוויר העולמי?
לא למיטב ידיעתי, אלא אם כן הגורם לאירוע הוא התפרצות גדולה של הר געש כדוגמת הקאראקטאו במאה ה- 19 ואז ההשפעה לא מהצונאמי אלה מהגורם לצונאמי.
2. מחקרים בישראל בנושא חיזוי רעידות אדמה.
בשנים האחרונות מתנהל מחקר בנושא הקשר בין רעידות אדמה לשפיעת גז רדון באזור ים המלח. לפרטים אני מציע לפנות לדר´ גדעון שטייניץ במכון הגיאולוגי.
כדאי לציין שעד כה לא נמצא סמן או מבשר שאפשר לסמוך עליו בנושא חיזוי רעידות אדמה. קיימים מחקרים רבים שמראים שינויי מפלס מי תהום בבארות, שינוי בשפיעת מעיינות וכד´, לפני, בעת ואחרי רעידות אדמה. ראינו דוגמאות כאלה ברעידה שהתרחשה בפברואר השנה, מגניטודה 5.2 בסולם ריכטר. אולם עד כה לא ניתן היה לגייס באופן אמין תופעות אלה לשרות בתחום חיזוי רעידות אדמה.
3. ייתכן צונאמי בישראל בים התיכון, בים המלח, בכנרת ובמפרץ אילת.
רשימה של אירועים היסטוריים בים התיכון, בים המלח ובכנרת מופיעה בקטלוג של:
Amiran, Arieh, & Turcotte, 1994. Earthquakes in Israel and adjacent areas: Macroseismic observations  since 100 B.C.E., Israel Exploration Journal, 44 (3-4): 260-305.
בהחלט -  רעידת אדמה חזקה באיים היווניים, בים מדרום לתורכיה; התפרצות הר געש ימי באיי ייוון, גלישות בקרקעית הים לאורך חופי ישראל ובדלתה של הנילוס- כל אלה יכולים לגרום לצונאמי בחוף המזרחי של הים התיכון.
לגבי ההסתברות לצונאמי בישראל, עדיין אין לנו ניתוח של הסיכון כתלות בזמן, הנושא בעבודה.
4. האזורים המועדים לפורענות בישראל במקרה של רעידות אדמה?
א. מוקדי רעידות האדמה החזקות צפויים בעיקר לאורך בקע ים המלח והעתק הכרמל.
ב. תאוצות הקרקע החזויות מוצגות במפת התקן הישראלי ת"י 413. ניתן לראות אותה באתר האינטרנט של המכון הגיאופיסי:                  http://www.gii.co.il/
ג. העתקים שמסוגלים ליצור רעידות אדמה ניתן לראות במפת ההעתקים החשודים בפעילות צעירה, ניתן להשיג בספריית המכון הגיאולוגי או לראות חלק ממנה באתר האינטרנט של המכון הגיאולוגי:
http://www.gsi.gov.il/heb/_Uploads/ImagesGallery/29faults.jpg
ד. הגברה של התאוצות הסיסמיות: תלוי בסקר סייסמי ספציפי שצריך לבצע בכל אתר. ככלל, פוטנציאל להגברת התאוצות הסיסמיות קיים בכל מקום בו הקרקע בנויה סלעים רכים על גבי סלעים רכים ורכסים טופוגרפיים גבוהים.
ה. כשל אפשרי במדרונות: במכון הגיאולוגי נעשו כמה גליונות 1:50,000 לניתוח הסיכון. למשל, גיליון צפת, חיפה, טבריה, ארבל ועוד.
ו. התנזלות: כמעט כל מקום שיש בו חול פריך נקי מחרסיות ורווי במי תהום רדודים.
ז. צונאמי: הערכה ראשונית שגובה הצונאמי המירבי האפשרי בישראל כ- 5 מ´, או ירידת מפלס הים כ- 10 מ´ ונסיגה של הים למרחק של כחצי עד אחד וחצי ק"מ. לגבי מקרים קיצוניים – אין לנו עדיין הערכה. על כן אזורי הסיכון הם: גובה אזור חוף הים התיכון בהערכה ראשונית עד גובה 5 מ´ מעל פני הים. חוף הכנרת, ים המלח, מפרץ אילת עדיין לא ידוע לנו גודל הסיכון.
ח. יש טקטוניקת לוחות בים התיכון. בעיקרון אפריקה נעה צפונה ומתנגשת באירופה. אבל אזור המפגש בינים מסובך וכולל את הים התיכון, האלפים ועוד...
5. האם אפשר להיעזר בבע"ח לחיזוי רעידות אדמה?
הסיפורים והעדויות מוכרים לנו. עדיין התופעה לא מובנת באופן שאפשר יהיה לרתום אותה לטובת חיזוי.
6. האם קיים איזון תת קרקעי בין הווזוב, סטרומבולי והאתנה?
 
7. האם יש קשר למצב הירח, כח משיכה וכד´... להתגברות התפרצות הרי געש?
 
8. מה הסיכויים להתפרצות הרי געש בגולן ועד כמה הם מסוכנים על סמך נסיון העבר?
 
9. האם התפרצות הקרקטאו נחשבת לגדולה בהיסטוריה?
 
10 שבר יגור היכן בדיוק ממוקם?
שבר (העתק) יגור הוא קטע מהעתק הכרמל המצוי בין ג´למה לקצה הכרמל הפונה לים. העתק הכרמל מתחיל מג´נין בתת הקרקע עד למגידו, משם ליקנעם תוך כדי שהוא יוצא בהדרגה לפני השטח, משם לג´למה ומשם לאורך הכרמל ולתוך הים, עוד כ- 20 קמ´ ויותר.  ככלל ההעתק ממוקם למרגלות הכרמל, באזור המעבר מההר לעמק. במכון הגיאולוגי יש מפה מפורטת של מיקום ההעתק.
מה הסכנות מבחינת התעשיה?
אם יש מפעל תעשייתי ממש על ההעתק, וההעתק יפעל ברעידת אדמה, אז כל מה שבנוי מעל ההעתק יגזר.
לגבי מפעלים ליד ההעתק, הסיכון דומה דומה גם אם תקרה רעידת אדמה בבקע הירדן. נראה אבל שרעידה על העתק הכרמל תגרום לנזק חומר יותר.
 מתי ארעה רעידה הקשורה לשבר זה?
הרעידה האחרונה המשמעותי ארעה ב- 24/8/1984, באזור טבעון-רמת ישי- רמת דוד, בעוצמה 5.4, בעומק 15-20 ק"מ. יתכן שזה "השורש" של העתק הכרמל בתת הקרקע אבל אפשר שזה היה העתק אחר.
הוא קשור לשבר הסורי אפריקאי?
העתק הכרמל הוא חלק מרצועת שברים אשר מתפצלת מהשבר הסורי אפריקאי באזור הפריעה עד הגלבוע וממשיכה לצפון מערב וכוללת את העתק הכרמל והעמקים שמצפון לו.
11. ה- Big One?
זהו מונח פופולרי שמכנים בו את הרעידה המכסימלית הצפויה שעל פי הערכות מדעיות תתרחש בוודאות, בדרך כלל על גבי העתק מוכר המועד לפורענות, על בסיס מידע מבוסס קיים ולאו דווקא השערות מיתולוגיות.
לגבי סאן פרנציסקו מתכוונים בדיוק לרעידה עתידית כפי שהייתה ב- 1906, בערך ריכטר 8. להערכתי (לא בקי בפרטים) זה מה שצפוי גם בלוס אנג´לס וביפן.
12. עד איזה עוצמה מסוגלים להחזיק מעמד בתים שנבנו לפי התקן המיוחד לרעידות אדמה?
אם המהנדס תכנן כראוי, ואם הקבלן בנה כראוי, ואם לא צפויים אפקטים של סיכון סייסמי שהמהנדס לא מודע אליהם, בתים מתוכננים לעמוד בעומסים סיסמיים כפי שמנחה התקן הישראלי. זה תלוי בסוג הבניין לפי הנחיות התקן ובמרחק ממוקדי הרעידות הצפויות.
ככלל התקן (הישראלי) מנחה לבנות בחוזק מסויים על פי הסתברות שב- 50 שנה הקרובות יש סיכוי של 90% שלא יהיו רעידות אדמה יותר חזקות מהחוזק של הבניין (הבניין אולי יסדק אבל לא יתמוטט). על זה יש פקטור בטחון של המהנדס. כלומר יש סיכוי של 10% ב- 50 שנה שיתרחשו עומסים סיסמיים חזקים יותר מחוזק הבניין.
מצטער שהתשובה מסובכת, עברנו מגיאולוגיה לסטטיסטיקה ולהערכות סיכון ופקטור בטיחות.
13. רעידות אדמה על גבי כוכבים אחרים?
מציע לחפש באיטרנט. למיטב ידיעתי באמריקאים הציבו בזמנו סייסמוגרפים על הירח והרעידות היו ריסוק של חלליות על הירח ונפילות מטאורים. להלן כמה הפניות. שתי הכתובות האחרונות אני לא ממש מכיר.
http://www.seismo.ethz.ch/kradolfer/Angewandte_Erdbebenseismologie/earthquakes/moonquakes.htm
http://www.vibrationdata.com/earthquakes/Sunquakes.htm
http://www.asi.org/adb/m/03/07/seismic-activity.html
14. הרעידה החזקה ביותר העולם?
מסוף המאה ה- 19 שאז החל רישום מודרני - צילי ,1960, 9.5; רשימה מפורטת:
http://neic.usgs.gov/neis/eqlists/10maps_world.html
הרעידה החזקה ביותר הארץ?
לפי רישום מכשירי - נואיבה 1995, 7.2, ובאי שדואן במפרץ סואץ, 1969, 6.9
רשימה היסטורית באתר המכון הגיאופיסי.
15. עד כמה משמעותי גודל התווך הימי לצונאמי?
הגודל כן קובע...
חוזק הרעידה, העומק שלה מתחת לפני השטח, צפיפות המים, עומק קרקעית הים ופרופיל קרקעית הים לאורך הנתיב ומרחק החוף מהמוקד של הצונאמי כולם פקטור קובע. גובה הצונאמי בחוף נקבע על פי מבנה קרקעית הים ממש ליד החוף וזה קובע איך הגל ישבר ולאיזה גובה יגיע.
האם גם בים התיכון או אגמים הצונאמי יכול להגיע לאותם גבהים?
יתכן שכן, אם הגורם לצונאמי "יותר חזק". יתכן שהתפוצצות הסנטוריני ב- 1490 לפנה"ס יצרה צונאמי בסדר גודל למה שקרה בסומטרה?
גם באגמים יש נחשול ים ויש גם תופעה נוספת: Seiche – גלים עומדים – חפשו באינטרנט תחת המושג הזה.
16. העוצמה המינימלית להיווצרות צונאמי ברעידה תת ימית?
לא ממש יודע. אבל ברעידה בפברואר שנה שעברה בים המלח (5.2) ראינו עדויות לצונאמי קטן (צונאמון) - חצי מטר עד מטר בחלק הצפוני של הים.
17. האם ממשלת ישראל מתייחסת ברצינות לאזהרות בנושא רעידות אדמה?
אני עובד מדינה...
הוקמה על פי החלטת ממשלה ועדה בין משרדית לטיפול בהיערכות לרעידות אדמה. והיו גם החלטות ממשלה קודמות עניניות. מאידך חרב קיצוץ התקציבים מהלכת מעל ראשנו... ומקצצת...
אני מציע שלא להסתפק בתשובתי זו ולברר אצל גורמים נוספים.
האם תקן 413 לבנייה נאכף?
אני מציע (באמת) לקרוא את דוח השופט זיילר לאחר הפלקל בוורסאי. תשובה מקיפה, מלומדת ולעניין ועם הצעה לפתרון. אל תתפלאו אם יהיה לכם מצב רוח בסוף הקריאה.
 
 
 
 




 
 
 
 
 
 
צונאמי בישראל – הידע הקיים, המחקר וכללי התנהגות
 
תקציר
רבות מרעידות האדמה החזקות ממגניטודה 6 ומעלה שהתרחשו באלפיים השנים האחרונות בארץ ישראל לוו בצונאמי (נחשול ים) שפגע בחוף הים התיכון. העדויות ההיסטוריות מלמדות כי חלק מאירועי הצונאמי, כמו למשל ברעידה שהתרחשה ב- 18/3/1068, החל דווקא בנסיגת הים ורק אחר כך הגיע הנחשול העיקרי. תושבים סקרנים בעיר יפו אשר ירדו לחוף לחזות במתרחש נשטפו על ידי הגל החוזר של הצונאמי. תיאורים מרעידת האדמה שהתרחשה ב- 30/10/1759 מספרים כי רחובות העיר עכו הוצפו במים עד לגובה של כ- 2-2.5 מ´. נחשולי ים בגובה של כמטר תועדו גם במפרץ אילת לאחר הרעידה בנובמבר 1995 (מגניטודה 7.2), בים המלח לאחר הרעידה בשנת 1927 (מגניטודה 6.2). נחשול קל אירע גם ברעידת האדמה שארעה בפברואר 2004 (מגניטודה 5.2). יש לציין שגם בכנרת אירעו נחשולי מים אשר גרמו לנזק ואבדות בנפש, כמו למשל בעיר טבריה, ברעידה שהתרחשה ב-1/1/1837.
בארץ, אירועי צונאמי בחוף הים התיכון נגרמים כתוצאה מרעידות אדמה באגן הים התיכון ובתגובה לגלישות קרקע תת ימיות גדולות במדרון היבשה המרחשות כתוצאה מרעידות אדמה חזקות לאורך השבר הסורי אפריקאי (בקע ים המלח). מניתוח עדויות היסטוריות וגיאולוגיות עולה כי במצבים קיצוניים הצונאמי עלול להגיע לגובה של עד כ- 5 מ´ מעל פני הים, ו/או לירידה של כ- 10 מ´ בפני הים תוך חשיפת רצועה של קרקעית הים ברוחב של כקילומטר אחד. אירוע קיצוני מסוג זה ארע בשנת 365 לספירה כאשר רעש עז אשר פקד את אלכסנדריה ולווה בצונאמי שבעקבותיו נספו כ- 50,000 איש.
מהנתונים ההיסטוריים ומרעידות אדמה בהווה עולה שאזורי חוף הים התיכון בישראל המצויים בגובה טופוגרפי של עד כ- 5 מ´ מעל לפני הים יהיו חשופים להצפה על ידי צונאמי. במסגרת הסקרים ועבודות המחקר בנושא רעידות אדמה בישראל המתבצעים במכון הגיאולוגי נחקר גם נושא הצונאמי בהיבטים הבאים:
א. הערכת פרמטרים כמותיים של סיכוני הצונאמי במפרץ חיפה, במסגרת ועדת ההיגוי הממשלתית להיערכות לטיפול ברעידות אדמה. הערכה מתמקדת בהגדרת הגורמים לצונאמי בישראל, כגון רעידות אדמה בקפריסין, רעידות אדמה והתפרצויות געשיות באיי יוון וגלישות תת ימיות במדרון היבשת הישראלי ובאזור הדלתה של הנילוס. אפיון גורמי הצונאמי ביחד עם מפות בתימטריות של קרקעית הים יאפשרו להציב מודל ממוחשב להדמיית התפתחות גלי הצונאמי ועוצמתם בתרחישים אפשריים.
ב. סקר שטח לאיתור עדויות לצונאמי שהתרחשו לאורך חופי הארץ. במידה ותמצאנה עדויות כאלה ניתן יהיה לקבל נתונים על תדירות אירועי הצונאמי ועוצמתם ואולי אף לקשור זאת עם רעידות אדמה היסטוריות ופרהיסטוריות מוכרות שאירעו באזור.
 ג. ניתוח עדויות לצונאמי בים המלח כדי ללמוד על עוצמת רעידות האדמה החזקות ביותר שפקדו את האזור ואת תדירות הופעתן.
הממצאים הצפויים ממחקרים אלה יאפשרו לבנות מערכת להתרעה מהירה ואמינה בפני צונאמי אשר תתבסס על הרשת הסייסמולוגית הישראלית המופעלת ע"י המכון הגיאופיסי ועל קשר עם מרכזים סיסמולוגים בארצות הים התיכון. בהתבסס על כך שגלי הצונאמי מגיעים לחוף דקות ארוכות לאחר הרעידה וכאשר עדיין אין בידנו מערכת אתרעה מסודרת, ניתן עדיין לנקוט באמצעי זהירות פשוטים כנגד סיכוני צונאמי:
כאשר חשים ברעידת אדמה, נחשפים לקיומה מעל גלי האתר או מבחינים בהתנהגות מוזרה של הים בקרבת החוף, יש להתרחק מיד מקו החוף למקום גבוה ולהמתין שם עד לחלוף התופעה. חשוב לדעת כי הצונאמי יכול להגיע לחוף גם דקות ארוכות לאחר הרעידה, בפרט אם מקורו באירוע סיימי חריג בעוצמתו אי שם בים התיכון. אין לרדת לקטעי החוף העשויים להיחשף בשלב הראשון מאחר והצונאמי יחזור ויציף את החוף במהירות ולא ניתן יהיה להימלט ממנו. לאחר רעידה חזקה צפויים גלי צונאמי נוספים כתוצאה מרעידות המשנה (aftershocks).
 
 
1.      רקע
אירוע הצונאמי האחרון באוקיאנוס ההודי המחיש את פוטנציאל הנזק הטמון בגורם סיכון זה וחדד את הצורך בהערכת הסיכון לצונאמי בישראל ובניית מפות של האזורים החשופים לסיכון זה באזורנו.
המכון הגיאולוגי עוסק זה מכבר בנושא בהקשרים שונים ומתמקד בעת האחרונה בהערכת סיכון הצונאמי בחיפה כחלק מפרויקט הערכת הסיכונים הסיסמיים במפרץ חיפה במסגרת פעילות הועדה הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה בישראל.
במסמך הנוכחי תוצג תמצית המידע הקיים בנושא בארץ ותכניות העבודה של המכון הגיאולוגי בהיבטים השונים בתחום המבוצעות בימים אלה והמתוכננות לעתיד.
2.      מידע היסטורי ועכשווי
כ- 40% מרעידות האדמה המשמעותיות בלבנט ב- 1,500 השנים האחרונות לוו בצונאמי (Arieh, 1989), על אף שמרבית מוקד הרעידות הללו היה ככל הנראה ביבשה, לאורך בקע הירדן. נתון זה מעיד על מורכבות התופעה באזורינו ומחייב להרחיב את תחומי המחקר בנושא מעבר להנחה הבסיסית שרעידות אדמה שמוקדן בים הן הגורם העיקרי לצונאמי. מכאן גם חשיבותו של המידע ההיסטורי והצורך בבניית קטלוג אירועים היסטוריים.
ניתוח ראשוני של התופעה ורשימה של אירועים היסטוריים נעשו על ידי שלם (1956) ובהמשך על ידי Amiran et al. (1994) אשר בנו קטלוג היסטורי של אירועי צונאמי במזרח הים התיכון לחופי ארץ ישראל וסביבותיה, ורשימת נחשולי מים (Seiches) בים המלח והכנרת. 
מהעדויות ההיסטוריות עולה כי חלק מאירועי הצונאמי בים התיכון, כמו למשל ברעידות שהתרחשו בשנים 1034, 1068, 1546, החלו דווקא בנסיגת הים ורק לאחר מכן ארעה ההצפה של הנחשול העיקרי. הצונאמי שארע ב- 18/3/1068 סחף תושבים סקרנים בעיר יפו אשר ירדו לחוף לחזות במתרחש. ברעידות אחרות, כמו למשל באירוע שהתרחש ב- 30/10/1759 הוצפו רחובות העיר עכו במים עד לגובה של כ- 2-2.5 מ´. כדאי לציין עדויות גם לגבי נחשולי מים בים המלח ובכנרת (Amiran et al., 1994) ובניהם הנחשול שהציף את העיר טבריה ברעידה שהתרחשה ב-1/1/1837 וגרם לאבדות בנפש.
בעת החדשה נצפה נחשול ים בגובה של כמטר במפרץ אילת לאחר הרעידה בנובמבר 1995 שעוצמתה הייתה Mw=7.2. נחשול מים בגובה של כמטר בים המלח תואר לאחר הרעידה בשנת 1927, מגניטודה 6.2, שהמוקד שלה היה בצפון ים המלח. נחשול קל אירע גם ברעידת האדמה שארעה בפברואר 2004 שהייתה בדרגה נמוכה יותר - מגניטודה 5.2.
3.          אירועים בסביבת הים התיכון
בסביבת הים התיכון מוכרים אירועי צונאמי שגרמו לנזקים חמורים במיוחד. מוכר הדיווח משנת 365 לספירה כאשר רעש עז אשר פקד את אלכסנדריה ולווה בצונאמי שבעקבותיו נספו כ- 50,000 איש. מעניין לציין שגם אירוע זה החל בנסיגת הים. כמו כן, על פי הסיפורים המיתולוגיים, נפילת האימפריה המינואית נגרמה מנזקי צונאמי שלווה את ההתפוצצות וקריסת הר הגעש סנטוריני בשנת 1490 לפנה"ס.
לפיכך נראה כי יש חשיבות מרובה להכרת התופעה במזרח הים התיכון והבנת השלכותיה לגבי הסיכון האפשרי בחופי מדינת ישראל. בפרט חשוב להבין את המשמעות של אירועים קיצוניים שיכולים ליצור גל חריג בעוצמתו, גם אם תדירותם נמוכה יותר וסיבת היווצרותם אינה בהכרח רעידת אדמה.
אירועים ביוון:
 
4.      אפיון הגורמים לצונאמי במזרח הים התיכון
ניתוח ראשוני של האירועים ההיסטוריים והכרת הגיאולוגיה במזרח הים התיכון מעלה כמה גורמים אפשריים ליצירת צונאמי:
א.      רעידות אדמה במזרח הים התיכון. מהמפה הסיסמית עולה שמוקדים אפשריים הם הקשת הקפריסאית, האזור שמצפון ומצפון מערב לדלתה של הנילוס והרכס המזרח-ים-תיכוני. אין להוציא מכלל אפשרות כי אירועים חזקים בקשת ההלנית עלולים גם הם ליצור צונאמי שיגיע לחוף המזרחי של הים התיכון.
ב.      גלישות קרקע תת ימיות גדולות במדרון היבשת או במבנים תת ימיים סמוכים כדוגמת הארטוסטנס. המפה הבתימטרית של מזרח הים התיכון (Hall, 1994) מראה צלקות בולטות לאורך מדרון היבשת ואפשר להניח כי מקורן בגלישות תת ימיות כמו למשל ההפרעות באזור פלמחים (Garfunkel et al., 1979). חשוב לציין את חלקה התת ימי של הדלתה של הנילוס כמקור לגלישות עקב המבנה הבתימטרי שלה והיותה מורכבת ממשקעים רכים וצעירים. הגלישות התת ימיות עלולות להיווצר כתוצאה מאירוע סיסמי כמו למשל רעידת חזקה בטרנספורם ים המלח (השבר הסורי אפריקאי) ואולם יש להניח שהן עלולות להתפתח גם באופן ספונטני.
ג.        כדוגמת התפרצות הוולקנית של הר הגעש סנטוריני, יש להניח כי גם אירועים מסוג זה ביכולתם ליצור צונאמי, לעיתים אף חריג בעוצמתו.
5.          מחקרים בעת האחרונה
עד כה נעשו מודלים כמותיים לאפיון הצונאמי הצפוי בארץ משני היבטים:
א.      האפקט הצפוי של צונאמי כתוצאה משבירה  (Miloh & Striem, 1978)מול חוף אשדוד. במקרה זה יתכן צונאמי במשרעת של כ- 5 מ´ ובזמן מחזור אופייני של כ- 20 דקות. כתלות בכוון ההעתק ומנגנון המכני של הרעידה יתכן שהפאזה הראשונה של הגל תגרום לנסיגת המים דווקא.
ב.      צונאמי הצפוי כתוצאה מגלישה תת ימית לאורך חוף מדינת ישראל (Streim & Miloh, 1975). בהנחה שמסת הסלע הגולשת תהיה באורך 6 ק"מ, רוחב 2 ק"מ ועובי של כ- 50 מ´, יתפתח גל במשרעת של 10 מ´. הצונאמי יחל בנסיגת הים למרחק של 0.5 – 1.5 ק"מ למשך זמן של כ- 0.5 – 1.5 שעות. להערכת החוקרים תופעה זו עלולה לחזור כפעם עד פעמיים באלף שנה.
הערכת היציבות של הקרקעות במדף היבשת מההיבט הגיאוטכני נעשתה על ידי  (Frydman & Talesnik, 1988). לדעתם קרקעות אלה נכנעות ונגזרות כבר בתאוצות של g0.1 בתדירויות נמוכות. מכאן העריכו החוקרים כי "סביר להניח שרעידה בעלת עוצמה גבוהה, שמוקדה בבקעה, במרחק של 100 – 200 ק"מ תגרום להעברת גל בעל תדירות נמוכה לאזור הגלישות במדרון היבשתי."
6.          פעילות המכון הגיאולוגי
במסגרת הסקרים ועבודות המחקר בנושא רעידות אדמה בישראל המתבצעים במכון הגיאולוגי נחקר גם נושא הצונאמי בהיבטים הבאים:
א. הערכת פרמטרים כמותיים של סיכוני הצונאמי במפרץ חיפה. המחקר נעשה במסגרת ועדת ההיגוי הממשלתית להיערכות לטיפול ברעידות אדמה.
השלב הראשון במחקר יתמקד בבניית מודל צונאמי אשר ישפיע על מפרץ חיפה, כאשר מקור אפשרי של הצונאמי הוא גלישה במדרון היבשת כתוצאה מרעידת אדמה לאורך בקע ים המלח, רעידת אדמה על המקטע הימי של העתק הכרמל ורעידות מרוחקות בקשת הקפריסאית. אפיון גורמי הצונאמי במרחב הים התיכון המזרחי ביחד עם מפות בתימטריות של קרקעית הים יאפשרו להציב מודל ממוחשב להדמיית התפתחות גלי הצונאמי ועוצמתם לאורך חופי ישראל בתרחישים אפשריים. בהמשך המחקר יעסוק בהערכת אזור הסיכון להצפה כתוצאה מצונאמי זה ויורחב לכיסוי כל החוף הישראלי. עוד תידון האפשרות לאירועי צונאמי קיצוניים לאורך החוף הישראלי כתוצאה למשל מגלישות תת ימיות גדולות בדלתה של הנילוס ורעידות אדמה והתפרצויות געשיות באיי יוון.
ב. סקר שטח לאיתור עדויות לצונאמי שהתרחשו לאורך חופי הארץ. במידה ותמצאנה עדויות כאלה ניתן יהיה לקבל נתונים על תדירות אירועי הצונאמי ועוצמתם ואולי אף לקשור זאת עם רעידות אדמה היסטוריות ופרהיסטוריות מוכרות שאירעו באזור.
 ג. ניתוח עדויות לצונאמי בים המלח כדי ללמוד על עוצמת רעידות האדמה החזקות ביותר שפקדו את האזור ואת תדירות הופעתן (Ichinose & Begin, 2004).
ד. בניית מפות סיכון: רוזנזפט וחוב´ (2000) ערכו מפת עוצמות סיסמיות חזויות; גיליון נהריה 1:50,000 וסימנו קו גובה של 3 מ´ מעל פני הים במקביל לקו החוף כדי לציין גבול שממערבו קיימת סכנת הצפה על ידי גלי צונאמי. הבחירה בגובה 3 מ´ הייתה ראשונית ושמרנית לצורך בחינת הרגישות של התופעה.
7.      אזורי הצפה פוטנציאליים ומתקני תשתית בסיכון
מהמחקרים המעטים שנעשו עד כה בארץ עולה כי הצונאמי עלול להגיע לגובה של עד כ- 5 מ´ מעל פני הים, ו/או לירידה של כ- 10 מ´ בפני הים תוך חשיפת רצועה של קרקעית הים ברוחב של עד קילומטר וחצי. בתחום זה לאורך החוף במדינת ישראל קיימות ומתוכננות לעתיד תשתיות שונות, בחלקן חיוניות כמו למשל נמלי ים ומזחים לפריקת פחם, תחנות כוח, תחנות חופיות לקבלת גז וכדומה. אפשר שחלק ממתקנים אלה אף נעזרים במי ים לקירור. כמו כן לאורך חלק מקו החוף מצוי מצוק כורכר פריך, לעיתים מבונה בחלקו העליון, אשר בשנים האחרונות עובר תהליך גידוד.
על כן הצורך לבנות מפת סיכון עדכנית אשר תגדיר את האזורים בהם קיים פוטנציאל להצפה על ידי צונאמי. במקביל יש לבחון את הרגישות של מתקני החוף והבינוי שלאורכו, כמו גם את יציבות מצוק החוף, לסיכון זה. השלכת מפת הסיכון על גבי מפת התשתיות והמבנים לאורך החוף תאפשר לאתר את המתקנים בסיכון.
8.          מערכת התרעה לצונאמי
הממצאים הצפויים ממחקרים אלה יאפשרו לבחון את הסיכון הנובע מצונאמי בישראל, כולל בחינת ההסתברות לאירועי קיצון. הממצאים ישמשו לבדיקת ייתכנות להקמת מערכת להתרעה מהירה ואמינה בפני צונאמי. המערכת תתבסס על הרשת הסיסמולוגית הישראלית המופעלת ע"י המכון הגיאופיסי ועל קשר עם מרכזים סיסמולוגים בארצות הים התיכון. נכון יהיה לשלב מערכת זו עם מערכת לאתרעה מהירה לרעידות אדמה בישראל, במידה ותוקם. במקביל יידרש לבחון גם את האופן להתריע בפני אירועי צונאמי שיגרמו שלא כתוצאה מרעידות אדמה ואשר לא ניתן יהיה לזהות בזמן אמיתי את התפתחותם באמצעות מערכות סיסמיות.
9.          הוראות זהירות-התנהגות נכונה ואמצעי זהירות
בהתבסס על כך שגלי הצונאמי מגיעים לחוף דקות ארוכות לאחר הרעידה וכאשר עדיין אין בנמצא מערכת אתרעה מסודרת, ניתן עדיין לנקוט באמצעי זהירות פשוטים כנגד הצונאמי:
כאשר חשים ברעידת אדמה, נחשפים לקיומה מעל גלי האתר או מבחינים בהתנהגות מוזרה של הים בקרבת החוף, יש להתרחק מיד מקו החוף למקום גבוה ולהמתין שם עד לחלוף התופעה. חשוב לדעת כי הצונאמי יכול להגיע לחוף גם דקות ארוכות לאחר הרעידה, בפרט אם מקורו באירוע סיימי חריג בעוצמתו אי שם בים התיכון. אין לרדת לקטעי החוף העשויים להיחשף בשלב הראשון מאחר והצונאמי יחזור ויציף את החוף במהירות ולא ניתן יהיה להימלט ממנו. לאחר רעידה חזקה צפויים גלי צונאמי נוספים כתוצאה מרעידות המשנה (aftershocks).
יש לציין כי אירועי צונאמי עלולים להתרחש כתוצאה מרעידות אדמה רחוקות אשר יתכן ולא יורגשו. כמו כן יתכנו אירועי צונאמי לאו דווקא מרעידות אדמה. על כן יש להתייחס לנסיגת פני הים כסימן אתרעה לצונאמי גם אם לא הורגשה רעידת אדמה קודם לכן.
10.          מקורות
רוזנזפט, מ., סנה, ע., וקס, ד. והיימן א., 2000. מפת עוצמות סיסמיות חזויות; גיליון נהריה 1:50,000. המכון הגיאולוגי.
שלם, נ., תשט"ז, 1956. על נחשולי ים סיסמיים (צונאמים) במזרח ים התיכון. ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, שנה כ´, ג-ד, 159-170.
Amiran, D. H. K., Arieh, E. & Turcotte, T., 1994. Earthquakes in Israel and adjacent areas: Macroseismic observations  since 100 B.C.E., Israel Exploration Journal, 44 (3-4): 260-305.
AriehE., 1989. Unconventional generation of historical tsunamis in the Levant offshore, International Tsunami Meetings, Novosibirsk, Abstract, p. 69.
Frydman, S. & Talesnick, M., 1988. Analysis of seismically triggered slides off Israel, Environ. Geol. Water Sci., Vol. 11, No. 1, 21-26.
Garfunkel, Z., Arad, A. & Almagor, G., 1979The Palmahin disturbance and its regional setting, Bulletin No. 72, Geological Survey of Israel.
Hall, J. K., 1981. Bathymetry chart of the Eastern Mediterranean Sea. Geological Survey of Israel, Report MG/2/81.
Ichinose, G. A. & Begin, Z. B., 2004Simulation of tsunamis and lake seiches for the late Pleistocene Lake Lisan andthe Sead Sea. Geological Survey of Israel, report GSI/7/04.
Miloh, T. & Striem, H. L., 1978. Tsunamis effects at coastal sites due to offshore faulting. In: O.H. Oren (Editor),Structure and tectonics of the Eastern Mediterranean. Tectonophysics, 46: 347-356.
triem, H. L. & Miloh, T., 1975. Tsunamis induced by submarine slumpings off the coast of Israel, Report IA-LD-1-102,Israel Atomic Energy Commission
נעשה באהבה ע"י © כל הזכויות שמורות 2019 
ההודעה נשלחה בהצלחה!
נציגנו ישובו אליכם בהקדם, תודה