תפריט תחזית פורום כניסה
הצטרפותחברים
שלישי, 20.08.2019
י"ט אב התשע"ט
סיזונט - דף הבית אודות כתבות ומאמרים גלרית תמונות סיזונפדיה תנאים והגבלות הצטרפות צור קשר
חדשות ועדכונים:

אדם וטבע-יחסי גומילן

יחסי הגומלין אדם - טבע - "זעם הטבע מול נצחונו של האדם"


האדם פועל בטבע, פוגע בו ומשנה אותו לטוב ולרע בהתאם לצרכיו. מנגד, הטבע משפיע על האדם ופוגע בו. האדם מנסה בדרכים שונות להתמודד עם "זעם הטבע".

השפעות הטבע על האדם:
  1. הטבע מזיק לאדם ופוגע בו באמצעות אסונות טבע - טקטוניקת הלוחות שגורמת לרעידות אדמה, התפרצויות הרי געש, וצונאמי. כמו כן, סופות טרופיות (הוריקן, טייפון וציקלון), סופות טורנדו, שטפונות, בצורת, סופות חול.
  1. הטבע משפיע על תפרוסת אוכלוסייה - אזורים בהם קשה או לא ניתן להתיישב כמו רכסי הרים גבוהים, מדבריות, מול אזורים מעודדי התיישבות כמו עמקי נהרות, מישורים וחופי ים.
  1. הטבע מספק לאדם מגוון של אוצרות טבע (חומרי גלם / משאבים) - כמו נפט, גז, פחם, ברזל, זהב, נחושת, אלומיניום - לתעשיות שונות ולהפקת אנרגיה.
השפעות האדם על הטבע:

ההתפתחות הטכנולוגית – תעשייתית – תחבורתית המודרנית במהלך המאה ה 20 הזיקה לטבע ולסביבה - לאוויר, לקרקע, למים, לנוף, לחי ולצומח. דוגמאות לנזקים שגורם האדם לכדור הארץ, ושמהם הוא נפגע בעצמו:
  1. פיתוח תשתיות, פיתוח אזורי מכרות להפקת מחצבים כולל דרכי גישה אל המכרה ומגורי פועלים, פיתוח אזורי תעשייה וערים - פיתוח סביבתי - שיוצר בעיות של זיהום - כמו זיהום אוויר, זיהום קרקע וזיהום מקורות מים ע"י שפכים רעילים - זיהום הים, מי התהום ונחלים. סלילת כבישים גורמת לעיתים לכריתת חלקות יער.
  1. שינוי בריכוז של גזים חשובים באטמוספירה בעיקר של:
  • עליית ריכוז הפחמן הדו חמצני (CO2) והמתאן - בשל שריפת "דלקים פוסיליים" (נפט ופחם) בפעילות של תעשייה, תחבורה ותחנות כוח, בשל פעילות חקלאית (גידול בקר ואורז) ובשל כריתת "יערות הגשם". כתוצאה מכך כדור הארץ מתחמם - הגברת "אפקט החממה" - סכנת המסת קרחונים וחשש להצפת מקומות נמוכים כמו הולנד, בנגלדש וצפון מצרים עקב עליית מפלס המים באוקיאנוסים, וריבוי תופעות אקלימיות קיצוניות כולל יותר סופות טרופיות.
  • ירידה בריכוז האוזון "הטוב" (O3) בשכבת הסטרטוספירה - כתוצאה מפליטת גזי פראון (CFC) מתרסיסים שונים, מערכות קירור ומזגנים, מטפים וקצף כיבוי אש, מטוסי סילון על-קוליים וחומרי דישון והדברה מסוימים. כתוצאה מכך נוצר "החור באוזון" - חדירת קרינת UV מסוכנת, מסרטנת, שפוגעת בראיה, במערכת החיסונית, בצומח ובתהליך הפוטוסינתזה.
  1. פליטת תחמוצות חנקן (NOX) ותחמוצות גופרית / גופרית דו חמצנית (S02) מתחנות כוח, כלי רכב ומפעלי תעשייה גורמים להתהוות תופעות מסוכנות ומזיקות אחרות כמו "גשם חומצי" ו"ערפיח" - שפוגעות בצומח, מרעילות מים באגמים וממיתות דגים, מרעילות את מי התהום, פוגעות בגידולים חקלאיים ובפוריות של שטחים חקלאיים, ומפוררות מבני ופסלי שיש.
  1. צמצום של השטחים הפתוחים עקב התרחבות השטח העירוני הבנוי וסלילת כבישים - כתוצאה מכך פוחת חילחול מי גשמים אל מי התהום, גובר זיהום האוויר כולל הגברת "אפקט החממה" ותופעות של "גשם חומצי" ו"ערפיח", וחלה ירידה באיכות החיים.
  1. הקמת סכרים על נהרות - שינוי במערכת הטבעית של הנהר - הסכר עוצר גם את הסחף ועקב כך עלולה להיפגע בניית דלתאות של נהרות בשפך שלהם, וכן פגיעה בחקלאים במורד הנהר שלא מקבלים סחף כדשן טבעי לשדות, וצריכים להשתמש בדשנים כימיים מלאכותיים ורעילים, שהם יקרים ועלולים לזהם את מי התהום ובטווח הארוך ליצור בעיית המלחת קרקעות. כמו כן, סכר על נהר בינלאומי (שמשותף למספר מדינות) עלול ליצור סכסוך פוליטי ומלחמה משום שסכר, שמוקם במעלה הנהר, עלול למנוע מים ממדינה במורד הנהר.

"במלחמה" ההדדית והנצחית שבין האדם לטבע נראה שאין "מנצחים ומפסידים" באופן מוחלט. בעבר ובהווה, וככל הנראה גם בעתיד, יש דוגמאות ל"ניצחון" הטבע, ודוגמאות "לניצחון" האדם.

אסונות הטבע מזיקים לאדם במספר דרכים ("ניצחון הטבע"):
  • הרוגים ופצועים (יותר בעולם השלישי) - בשל הרס מבנים (במיוחד מבנים ישנים ובתי עץ, קש ובוץ בעולם השלישי). יצירת בעיית פליטים וחסרי קורת גג (שביתם נהרס).
  • פגיעה בתשתיות - בכבישים, גשרים, עמודי חשמל, תחנות כוח, בתי זיקוק, מתקני מי שתייה ומערכת הביוב, צינורות גז ונפט. סכנת שריפות עקב פיצוצים. פגיעה במתקני חוף ותיירות, פגיעה במרינות ובנמלי ים, פגיעה בקידוחי נפט בים (ולכן השבתת פעילות וירידה בתפוקת הנפט שתוביל לתחושת מחסור ולעליית מחירי חבית נפט).
  • קבירת כפרים על יושביהם בעת גלישת קרקעות במדרונות, או באפר געשי ובלבה רותחת שנפלטים מהר געש. כמו כן, באזורים הקרקע חולית ומתחתיה מי תהום קיימת סכנת "ניזול" של הקרקע בעת רעידת אדמה (עליית מי התהום והפיכת הקרקע לבוצית רכה דבר שיגרום לשקיעת מבנים או התמוטטותם).
  • הצפות ושיטפונות במיוחד במקומות נמוכים מגובה פני הים או בעמקים - עקב ריבוי גשמים בזמן קצר או התמוטטות סכרים. חלק מהשיטפונות וההצפות נגרמים באשמת האדם, שמרבה בשימוש בבטון ובאספלט בשטחים עירוניים ומצמצם את השטחים הפתוחים ואת יכולת החלחול והניקוז של מי גשמים.
  • הרס חוות חקלאיות ופגיעה בגידולים חקלאיים - כולל פגיעה ביבולי אורז בדרום מזרח אסיה בעת הצפות ושטפונות - סכנה להחמרת בעיית המחסור במזון (רעב).
  • עלות כספית רבה בשיקום ההריסות - כולל תלות של מדינות מתפתחות בסיוע כלכלי והומניטרי שמגיע אליהן ממדינות מפותחות.

הנזקים הללו מאסונות טבע יהיו רבים יותר במדינות מתפתחות (עולם שלישי) בשל שילוב של מספר גורמים:

  1. צפיפות אוכלוסייה רבה בחופים ובמקומות מישוריים נמוכים (לדוגמא במדינת בנגלדש), בעמקי נהרות ובאזורי סכנה (כמו כפרים חקלאיים למרגלות הרי געש).
  1. איכות הבנייה לקויה ומחומרי בנייה פשוטים, כולל בנייה רשלנית ללא פיקוח הנדסי - מבנים ישנים כולל מבני קש, בוץ ועץ.
  1. קושי להתמודד עם אסונות טבע ולהתגונן מפניהם - מחסור בצוותי חילוץ והצלה ובשירותי רפואה (מחסור ברופאים ותרופות), רמת התשתיות לקויה, רמת תקשורת לקויה, קשיי נגישות לכפרים, קושי להתמודד עם אסונות, מערכת התראה לקויה וקשיי התארגנות (קושי לפנות אוכלוסייה לפני הגעת סופה) מחסור בהון ובציוד טכנולוגי, ולכן קשיי התגוננות.


במדינות מפותחות, ומעט גם במדינות מתפתחות, יש מספר דרכי התגוננות והתמודדות עם אסונות טבע, ודרכים אלו מבטאות במידה מסוימת "השלמה" של האדם עם "זעם הטבע" אבל גם מידה של היעדר כניעה ו"ניצחון" על אתגרי הטבע.


דרכי ההתמודדות האדם עם אסונות טבע והתגוננות מפניהם:
  1. שיפור אמצעי החיזוי וההתראה - מעקב אחר מסלולי התקדמות של סופות בעזרת לוויינים, שימוש במודלים ממוחשבים לחיזוי מסלול הסופה, ניסיונות לחזות רעידת אדמה מתקרבת - לפי התנהגות מוזרה של בע"ח, מעקב אחר שינוי מפלס מים או נפט בבארות, מעקב בעזרת חיישנים אחר קצב תזוזות הקרקע ופליטת גז הראדון. בעת אתרעה על אסון טבע מפנים אוכלוסייה מאזור הסכנה (לדוגמא לפני הגעת הוריקן אל חופי דרום מזרח ארה"ב מפנים משם אוכלוסייה). לפני טורנדו מושמעת אזעקה ויורדים למרתפים / מקלטים להתגוננות.
  1. חיזוק של מבנים עם יסודות עמוקים וגמישים. חיזוק מתקנים רגישים או הרחקת תשתיות רגישות כמו בתי זיקוק, תחנות כוח וגשרים מקווי שבר.
  1. בניית חומות הגנה או סכרים וסוללות עפר לאורך חופי ים או במקומות מישוריים ונמוכים מפני הצפות או גלי ים גבוהים. כמו כן, ניתן להגביה מבנים. במדינות עולם שלישי עניות קיימת בעיה של חוסר בהון לצורך מיגון אזורי חוף שבהם יש סכנה לגלי צונאמי או הצפות מסופות.
  1. שיקום ההריסות בעזרת השקעת הון רב והקצאת משאבים כספיים מתוך תקציב המדינה, כולל פיצוי כספי לאלה שנפגעו. כמו כן, סיוע שמעניקות מדינות מפותחות למדינות מתפתחות - סיוע כלכלי – רפואי - המוניטרי ומדעי - משלחות חילוץ והצלה, רופאים, מזון, שמיכות, תרופות, אמצעי מיגון, ידע הנדסי וכו'. בעידן הגלובליזיציה אין חשיבות למרחק וניתן להעביר בקלות הון, ידע, צוותי כוח אדם ומשלחות מקצה אחד של העולם אל הקצה השני. סיוע זה מוכיח את הפער הקיים בין מדינות מפותחות למדינות מתפתחות ואת תלותן של מדינות העולם השלישי בסיוע של המדינות המפותחות.
  1. ניתן להוציא ולהרחיק לתמיד אוכלוסייה מאזורי סכנה, אבל קיימת לעיתים בעיה של חוסר שיתוף פעולה של התושבים עם ההמלצה לעזוב ולהתפנות. תושבים רבים, במיוחד בעולם השלישי, אבל לא רק שם, מאמינים ששום דבר רע לא יקרה להם וממשיכים להתגרות בגורל ולהתיישב באזורי סכנה כמו קווי שבר (אזורי מפגש לוחות), למרגלות הרי געש או בחופי ים נמוכים, החשופים לגלי ענק בעת צונאמי או סופה טרופית.
  1. הכשרת צוותי חילוץ והצלה וגופים לטיפול באסונות המוניים - במיוחד במדינות מפותחות - יש מיכשור טכנולוגי מתאים ויחידות מיומנות לאיתור ולחילוץ לכודים מתחת להריסות.
  1. ניסיונות ואפשרויות להחליש סופות טרופיות - ע"י קירור מי האוקיאנוס או ע"י זריעת ג'ל בעננים סביב "עין הסערה", משום שהג'ל סופג לחות וכך תפחת האנרגיה של הסופה. אלה פתרונות לא מעשיים בשל עלותם הכספית הרבה.
בביטוי "נצחונו של האדם על הטבע" הכוונה לכך שהאדם מתיישב, חי ומקיים פעילויות כלכליות מגוונות ומשגשגות באזורי סכנה. האדם חי באזורים שבהם היינו מצפים שהוא לא יחיה ולא יתיישב בהם. להלן מספר דוגמאות:

1. אזורים המסוכנים מבחינת ריבוי רעידות אדמה חזקות והרסניות או התפרצויות געשיות - ישנן מספר ערים גדולות שיושבות על קווי שבר ובאזורי מפגש לוחות טקטוניים בעיקר ב"טבעת האש" סביב האוקיאנוס השקט. דוגמאות לאזורי סכנה עם התיישבות רבה ופעילות כלכלית:


· לוס אנג'לס וסן פרנסיסקו שבמערב קליפורניה ארה"ב על שבר סן אנדריאס בין הלוח הפסיפי והלוח האמריקאי - אזור עם פעילות כלכלית משגשגת ומגוון תעשיות מהמובילות בעולם - תעשיית הסרטים בהווליווד (פרבר של לוס אנג'לס), "עמק הסיליקון" ליד סן פרנסיסקו שהוא אחד ממרכזי ההייטק העולמיים החשובים. לוס אנג'לס היא העיר השנייה בגודלה בארה"ב. בערים אלו ובכלל בחופי קליפורניה יש תיירות רבה למרות שהאזור מסוכן ובכל רגע עלולה להתרחש שם רעידת אדמה חזקה. הבנייה מודרנית עם יסודות חזקים, עמוקים וגמישים כדי להפחית את סכנת ההתמוטטות.

· טייפה בטיוואן וטוקיו ביפן באזור מפגש בין שלושה לוחות - הלוח הפסיפי, הלוח האירואסייתי והלוח הפיליפיני. יפן היא מעצמה כלכלית עם אוכלוסייה רבה וצפופה למרות שמבחינה גיאולוגית והגיונית האדם לא היה אמור להתיישב שם. המבנים ביפן בעלי יסודות עמוקים וגמישים, הבנייה חזקה ויציבה תוך שימוש בטכנולוגיות מיוחדות ובשיטות הנדסיות שונות שמפחיתות באופן משמעותי את סכנת התמוטטות המבנים ומצילות חיי אדם.

· מכסיקו סיטי - אחת הערים הצפופות בעולם. מפגש בין הלוח הפסיפי והלוח האמריקאי.

· איסטנבול - העיר הגדולה ביותר בטורקיה עם יותר מ 10 מיליון תושבים. עיר זו שוכנת במפגש לוחות ועל שבר צפון אנטוליה.

· העיר נאפולי בדרום איטליה שוכנת למרגלות הר הגעש וזוב, שנחשב הר געש מסוכן ופעיל. בהתפרצות האחרונה שלו בשנית 79 לספירה נקברה העיר פומפי תחת אפר געשי ולבה. למרות הסכנה נאפולי נחשבת כיום לעיר מודרנית והעיר הגדולה בדרום איטליה ותושבים מסרבים לעזוב ולהפנות למרות ניסיונות שכנוע מצד הרשויות.

· במדינות עולם שלישי ישנם כפרים רבים ששוכנים למרגלות הרי געש - התושבים העניים עוסקים בחקלאות ומנצלים את האדמות הפוריות שלמרגלות הרי הגעש (אדמה עשירה במינרלים ובדשנים טבעיים) למרות הסכנה לחייהם.

  1. "הפרחת השממה" ו"הדברת (חיסול) המדבר" - הכוונה לפיתוח המשמעותי שחל בחופי המפרץ הפרסי שנחשבים לאזור מדברי. אילמלא התגלה באזור נפט רב (כ 60% מכלל הנפט העולמי) הרי שהאדם לא היה מתיישב באזור המדברי הזה בשל תנאי המחייה הקשים (אקלים קשה, מחסור במים, אדמות מלוחות). בעקבות ההכנסות הרבות מייצוא נפט החל האזור להתפתח באופן משמעותי, ומנוף שומם של חולות, גמלים ואוהלי נוודים הפך האזור ל"נוף חי" ומשגשג:
הוקמו ערים מפותחות ומודרניות עם סגנון בניה מודרני - מבנים עם ציפוי שיש, מזרקות, צמחייה מלאכותית, מיזוג אוויר, מרכזי מסחר ובילוי, גורדי שחקים.
  • פותחו תשתיות, פותחה התחבורה היבשתית, הימית והאווירית - כבישים, מסילות ברזל, שדות תעופה ונמלי ים מודרניים.
  • פותחו תעשיות - בתי זיקוק ומפעלים פטרוכימיים, מפעלי מלט.
  • תושבים רבים מכל רחבי המזרח התיכון ומהעולם כולו החלו להגר אל כווית, בחריין ונסיכויות המפרץ לצורך עבודה וכתוצאה מכך חל גידול ניכר במספר התושבים באזור הזה. רמת החיים של תושבי האזור עלתה.
  • הקמת מתקני התפלת מים כדי להתגבר על בעיית המחסור במים.
  • פיתוח של חקלאות בהשקיה מלאכותית ושימוש בזנים מיוחדים -הכשרת שטחים לגידול חיטה בערב הסעודית המדברית כדי לספק מזון לאוכלוסייה המקומית.
ניתן להשתמש ב"מטאפורת צבעים" לפיתוח המדבר במזרח התיכון - הצבעים הם שחור (מסמל את הנפט), לבן (סמל למים), צהוב (מדבר חולות שומם ונוף "מת") וירוק (נוף "חי" ומשגשג, מיושב). בעזרת ההכנסות מייצוא נפט ניתן לייבא מים או להתפיל מים, ואז להקים יישובים ולחיות באזור המדברי. האדם יגיע אל אזורי מדבר ויפתח אותם במידה ויש באזור הזה אוצרות טבע - מקור תעסוקה וגורם משיכה.

  1. ניצול הידע, הטכנולוגיה וההון כדי להתגבר על בעיית המחסור במים מתוקים לשתייה ולחקלאות:
  • התפלת מי ים - תהליך שדורש הון וידע ונפוץ במדינות מפותחות, אבל מדינות מתפתחות שיש להן הכנסות ממכירת אוצרות טבע יכולות להביא אליהן צוותים מיומנים בהתפלת מים.
  • מיחזור (טיהור) מי קולחין (מי ביוב) - תהליך הדורש ידע וטכנולוגיה - מפעל השפד"ן במערב ראשל"צ - טיהור שפכי גוש דן. במים המטוהרים משקים שדות חקלאיים בצפון הנגב, וחלקם עוברים טיהור יסודי ומוחדרים אל שכבת מי התהום במישור החוף (אל אקוויפר החוף).
  • "זריעת עננים" בתמיסות מלח או בחומר שנקרא יודיד הכסף - תהליך שדורש הון וידע ומבוצע בישראל בצפון הארץ ובאזור אגן ההיקוות של הכינרת - הכוונה היא לגרום לטיפות הקטנות שבעננים לגדול וכך להגדיל את כמות הגשם שיורד. הטיפות הקטנות נצמדות אל הגבישים הללו וכך נעשות גדולות וכבדות יותר ויש סיכוי שיירדו לארץ כגשם.


  1. "חקלאות הייטק" - ניצול ידע, מחקר והון לצורך פיתוח חקלאות באזורים עם תנאי אקלים קשים כמו אזורי מדבר, אזורים קרים, אזורים עם אדמות מלוחות ואזורים עם בעיית מחסור במים מתוקים להשקייה. "חקלאות ההייטק" נפוצה במדינות מפותחות, כולל בישראל, וכוללת את הדברים הבאים:
  • פיתוח זנים מיוחדים שעמידים לתנאי יובש וחסכוניים במים.
  • שימוש במערכת השקיה חסכונית - טפטפות, כולל מערכת השקיה ממוחשבת, ובשנים האחרונות פיתוח יכולת להעביר דרך הטפטפות גם חומרי דישון והדברה.
  • שימוש במים מליחים להשקיה (הכוונה למים שדרגת מליחותם גבוהה ממים מתוקים אבל הם פחות מלוחים ממי ים) - פיתוח זנים מיוחדים שיתאימו להשקיה במים מליחים. הדבר מבוצע בנגב ובערבה שבישראל. שימוש במי קולחין (ביוב) מטוהרים לצורך השקיה של גידולים שצורכים מים רבים כמו כותנה.
  • שימוש בחממות להגנה על גידולים רגישים (בננות, אבוקדו, ירקות) מפני קור.
  1. התיישבות רבה וצפופה באזורים שבהם קיימת סכנת פגיעה של רוחות הרסניות או סופות טרופיות:
    • אזור ניו אורלינס בדרום ארה"ב לחופי מפרץ מכסיקו - העיר נמוכה מפני הים ב 2-3 מ'. קיימת סכנת הצפות. נבנו סכרים וחומות כדי להגן על העיר. באוגוסט 2005 פגעה בעיר סופת ההוריקן "קתרינה" שגרמה להצפת חלקים נרחבים מהעיר. מדובר על עיר עם יתרונות כלכליים רבים, שמשכו תושבים רבים - שפע של נפט, קירבה לשדות כותנה, חוף ים ומפרץ, אדמה פורייה בדלתא של נהר המיסיסיפי שחוצה את העיר. זו עיר תעשייתית - מתקני קידוח נפט, בתי זיקוק, מפעלים פטרוכימיים, תעשיית טקסטיל, עיר נמל. גם התיירות מפותחת בעיר - כל אלה מספקים שפע ש ל מקורות תעסוקה ופרנסה למרות הסכנה. היינו מצפים שלא יתיישבו אנשים באזור הנמוך והמסוכן הזה, אבל תושבי ניו אורלינס במשך עשרות שנים ניצלו מפגיעתן של סופות הוריקן, אולם בקיץ 2005 המזל נגמר, והעיר ניזוקה באופן קשה ואלפים נהרגו.
    • מדינת בנגלדש שממזרח להודו ולחוף מפרץ בנגל - מדינה זו מישורית ונמוכה וחלקים ממנה נמוכים מגובה פני הים. קיימת סכנה של פגיעת סופות ציקלון והצפות. מדובר על מדינת עולם שלישי ענייה. האוכלוסייה הצפופה מתרכזת ליד הנהרות על אדמת הסחף הפורייה ועוסקת בעיקר בחקלאות (גידול אורז) - הדלתא הגדולה שנוצרת בשפך נהר גנגס ונהר ברהמפוטרה שמתמזגים בדרום המדינה סמוך למפרץ בנגל. התשתיות והתקשורת לקויים. רוב המבנים בכפרים עשויים מחומרי בניה פשוטים.
  • במרכז ארה"ב יש חוות חקלאיות ענקיות ומפותחות שעוסקות בגידול חיטה, תירס ובקר - באזור עם סכנת סופות טורנדו (קנזס, טכסס, אוקלהומה, נברסקה - "מסדרון / פרוזדור הטורנדו"). למרות הסכנה של סופות הטורנדו, יש באזור חוות חקלאיות רבות עם חקלאות מפותחת ואזור זה נחשב ל"אסם התבואה" של ארה"ב ושל העולם כולו (כמויות עצומות של יבולי חיטה ותירס שחלקם מועברים למדינות רעבות באפריקה ואסיה).
  1. פיתוח אמצעי תחבורה ותקשורת מהירים ומשוכללים כדי להתגבר על בעיית המרחק הפיסי - בעידן הגלובליזציה העולם מתכווץ מבחינת זמן ומרחק - העולם כאילו בלי גבולות ובלי מחיצות (כפר גלובלי") - ניתן להעביר בקלות הון, ידע, אנשים, סיוע, מזון, סחורות, חומרי גלם ממקום למקום בקלות ובמהירות כאילו אין גבולות - שימוש בתקשורת לוויינים, פקס, אינטרנט להעברת מידע וכספים בין חשבונות בנק. שימוש במטוסים כולל להצנחת מזון אל מקומות נידחים שקשה להגיע אליהם בדרך יבשתית.
בשנים האחרונות גברה המודעות לשמירת ולהגנת הסביבה בישראל ובעולם כולו, ונעשות פעולות לצימצום הפגיעה בטבע ובכדור הארץ:
  1. דגש על "פיתוח בר קיימא" - המשך הפיתוח, הקידמה והחיים המודרניים, אבל תוך התחשבות בדורות הבאים ותוך שמירה על כדור הארץ ועל משאביו לדורות הבאים ולא להזיק לסביבה - "לעובדה ולשומרה" כדברי "הצו האלוהי" המוזכר בספר בראשית - לא להרוס, לא להשחית, לא לזהם, לא לפעול באופן אגואיסטי או מתנשא ולא לחשוב רק על הצרכים שלנו בהווה, אלא להגן ולשמור על העולם. יש לזכור שקיימת סתירה בין הרצון לשמור לבין הרצון לפתח, אולם יש לגייס את ההון והידע על מנת לשלב בין השניים (כלומר שהמשך הפיתוח לא יפגע ולא יזיק לסביבה ולא יזהם אותה).
  1. הגברת האכיפה והפיקוח על מפעלים ועל כלי רכב מזהמים - קנסות. כמו כן, פעולות הסברה וחינוך והגברת המודעות לשמירת הסובב.
  1. הגברת השימוש במקורות של "אנרגיה ירוקה" (מים, רוח, שמש), שימוש רב יותר בגז ושימוש במסננים בארובות של מפעלים ושל תחנות כוח - כדי לצמצם את זיהום האוויר.
  2. הגברת המיחזור של פסולת כדי לצמצם את כמות הפסולת.
  3. נטיעת יערות והגברת השימוש בצמחייה בערים כדי להגביר את קליטת הפחמן הדו חמצני מהאוויר ולהפחית זיהום והתחממות.
  1. העדפת בנייה לגובה במקום בתים צמודי קרקע כדי למנוע בזבוז של שטחים פתוחים.
  1. ועידות וכנסים בינלאומיים שדנים בדרכים לצמצום פליטת גזים המזיקים לשכבת האוזון ומחממים את כדור הארץ, לדוגמא "פרוטוקול קיוטו".
  1. פיתוחים טכנולוגים ליצירת תרסיסים ומזגנים שלא פולטים את גזי הפראון (CFC), או צמצום השימוש בתרסיסים ויצירת תחליפים.
  1. צמצום השימוש בכלי רכב פרטיים והעדפה לתחבורה ציבורית. כמו כן, פיתוח טכנולוגי ליצירת כלי רכב עם מנועי גז, והגברת השימוש בדלק נטול עופרת או דל גופרית.


אסונות הטבע מוכיחים עד כמה האדם, מודרני ומפותח ככל שיהיה, עלול להיות לעיתים ובמקומות מסוימים בכדור הארץ "חסר אונים" מול זעם הטבע. עם השנים למד האדם לקבל את אסונות הטבע כחלק בלתי נפרד של חייו ולהשלים עם קיומם. אולם האדם לומד להתמודד עם אסונות הטבע, מנסה להפחית את הפגיעות, משקם הריסות, מטפל בנפגעים וחסרי קורת גג, קובר את המתים ומתכונן לאסון הבא, שתמיד עלול להפתיע בעיתוי או בעוצמה.

אסונות הטבע הן הדרך בה מראה לנו כדור הארץ שהוא כוכב לכת "חי ונושם". האדמה והאטמוספירה לא נחים לרגע. אסונות טבע תמיד היו ותמיד יהיו. לעיתים מתקבל אצלנו הרושם שכדור הארץ נעשה אלים ומסוכן יותר למחייה. חוקרים מסוימים מרגיעים וטוענים שבכדור הארץ יש מחזוריות טבעית של התחממות והתקררות וכן מחזוריות של תקופות עם הרבה סופות ורעידות אדמה ותקופות "רגועות" יותר. לפי אותם חוקרים, ייתכן שבשנים האחרונות אנחנו "בצד הרע, האלים והפעיל" של מחזוריות טבעית זו, ולכן אין טעם להיכנס לפאניקה. אסונות טבע עלולים לפגוע בכל אדם בלי קשר למין, גזע, דת וגיל. אסונות טבע עלולים לגרום לנזקים ולנפגעים במדינות מפותחות ועשירות כמו יפן וארה"ב וגם במדינות עולם שלישי עניות באפריקה, בדרום מזרח אסיה ובאמריקה הדרומית.

האדם אינו חסר ישע מול הטבע. האדם עושה מספר פעולות (שפורטו קודם לכן) כדי להתמודד עם האתגר ועם הסכנה שהטבע מציב לו. חלק מהפעולות דורשות שימוש בידע, בטכנולוגיה ובהון רב, אבל חלק דורשות פשוט הפעלת שיקול דעת והגיון ולא להתגרות יתר על המידה בטבע ובגורל - בסופו של דבר, הבחירה נשארת בידיו של האדם - האם להישאר באזורי הסכנה או לעזוב.

נעשה באהבה ע"י © כל הזכויות שמורות 2019 
ההודעה נשלחה בהצלחה!
נציגנו ישובו אליכם בהקדם, תודה