תפריט תחזית פורום כניסה
הצטרפותחברים
ראשון, 20.01.2019
י"ד שבט התשע"ט
סיזונט - דף הבית אודות כתבות ומאמרים גלרית תמונות סיזונפדיה תנאים והגבלות הצטרפות צור קשר
חדשות ועדכונים:

אפיק ים סוף

אפיק ים סוף מכונה גם "האפיק הסודני" על שם מוצאו. זוהי מערכת תרמית - היווצרות לחץ אוויר נמוך בקרקע בשל התחממות רבה עקב קרינה חזקה. פני השטח מתחממים בשיעור ניכר וגורמים להפחתה תרמית של הלחץ בקרקע. מרכזה של מערכת זו נמצא ביבשה ולא בים סוף. בקיץ המוקד נמצא מעל ערב הסעודית (נבלע בתוך האפיק הפרסי, שגם הוא מערכת תרמית), ובחורף מרכזו מעל סודן.  

במונח אפיק ים סוף הכוונה לשלוחה של לחץ אוויר נמוך, המשתרעת צפונה מהשקע התרמי הנייח באזור סודן ודרום סעודיה אל עבר ארצות הלבנט (ישראל, ירדן, סוריה ולבנון).

ההשתרעות של אפיק מהשקע התרמי של דרום סודן לאורך חופי ים סוף נובעת מגורם טופוגרפי. לאורך החופים (בעיקר המזרחיים) של ים סוף משתרעות שרשרות הרים גבוהות (לדוגמא הרי עסיר והרי תימן) המתנשאות לגבהים של 3000 - 2000 מטר. הרים אלו מהווים מכשול טופוגרפי לרוחות המתכנסות אל השקע הסודני מכיוון מזרח. הרוח חוצה את ההרים ויורדת אל ים סוף ולרגלי רכסי ההרים נוצר אפקט ציקלוגנטי - תופעה היודעה בשם "אפקט רגלי ההר" (LEE  LOW  EFFECT). כתוצאה מכך גוברת העירבוליות של האוויר, הלחץ יורד ומתפתח אפיק לאורך ים סוף. נוצרת עירבוליות חיובית לאורך ים סוף, לרגלי ההרים, ומשמעותה של עירבוליות חיובית היא ציקלוניות.

אפיק ים סוף שכיח (נפוץ) ביותר בעונות המעבר, ובמיוחד בחודשי הסתיו (מסוף ספטמבר ועד נובמבר), אך יכול להגיח מדרום גם בעיצומו של החורף, בימים שאין באזורנו דומיננטיות של מערכת סינופטית אחרת. 

אפיק ים סוף נפוץ דווקא בעונות המעבר מהסיבות הבאות:

1. בקיץ אפיק ים סוף נבלע בתוך האפיק הפרסי הדומיננטי יותר.

2. בקיץ בדרום סודן התחממות הקרקע דווקא פחותה יותר בהשפעת גשמים קונבקטיביים זניתליים. 

3. בחורף זווית קרינה חדה (קטנה) יותר ועוצמת קרינה חלשה יותר ולכן עוצמת החימום והפחתת הלחץ התרמית בסודן קטנה יותר.

לכן דווקא בעונות המעבר (בדגש על הסתיו)  יש את השילוב של חימום פני הקרקע והפחתת לחץ תרמית יחד עם היעדר מערכות לחץ דומיננטיות אחרות והיעדר האפיק הפרסי - שילוב זה מהווה "אור ירוק" להתפשטות צפונה של האפיק הסודני ואף מקל על התפשטות זו.

כאשר אפיק ים סוף מתעמק לעבר מזרח ים התיכון הוא יכול להביא לסגירתו של שקע מול החופים הדרומיים של הארץ - "שקע עזה" - שיחדיר לחות מהים התיכון ואם יש תמיכה של אפיק ברום יכולים לרדת ממטרים בעיקר בחוף המרכזי-דרומי, השפלה וצפון מערב הנגב. שקע יכול להיסגר מול חופי הארץ, לוא דווקא בחלק הדרומי, ואז גשמים עם סופות רעמים יכולים לרדת בצפון ובמרכז עם דגש על רצועת החוף.

לאפיק ים סוף מספר תכונות שהופכות אותו למערכת ייחודית ומוזרה:

1. זו מערכת נייחת למחצה עם גרדיינט לחץ חלש וללא כיוון התקדמות ברור וקבוע - אפיק ים סוף יכול להגיח צפונה ובחזרה דרומה וכן יכול לנוע ממזרח למערב ולהיפך וכל זאת תוך כמה שעות ולהשפיע באופן מהותי על תנאי מז"א. אין מסלול קבוע בניגוד לשקעים שרביים או שקעים קפריסאיים (סובפולריים). מאפיין זה ביחד עם העובדה שבאזור מוצאו של האפיק מעטים הנתונים המטאורולוגיים הזמינים והאמינים - כל זה מקשה מאוד על חיזוי עיתוי הופעתו של אפיק ים סוף, קל וחומר של תנאי מז"א שהוא  יגרום.

2. זו מערכת שיכולה במצבים מסוימים לגרום למז"א בעל מאפיינים טרופיים - לגרום לטמפרטורות גבוהות ושרב עם גשמים וסופות רעמים ואפילו ברד באופן מקומי.

3. אפיק ים סוף יכול להיות מלווה ברום עם רכס או עם אפיק ולגרום למגוון תופעות של מז"א. מערכת הקרקע עשויה להשפיע על מערכת הרום, בניגוד לרוב המערכות האחרות שבהן הקרקע מושפעת מאוד מהרום.

4. לאפיק ים סוף תצורה רוחבית ואנכית משתנה - האפיק יכול להופיע בתצורה חלשה ורדודה שבה האיזוברים כמעט מקבילים לקווי הרוחב ואז ההשפעה שלו פוחתת באופן משמעותי מדרום לצפון. כאשר הפיק מקבל "בטן" צפונה אל הלבנט והאיזוברים בתצורה 
א-זונלית (כלומר תצורה שחוצה את קווי הרוחב באופן בולט ולא מקבילה להם) אז השפעתו של אפיק ים סוף מתפשטת צפונה ומשתרעת על כל הלבנט. מבחינה אופקית אפיק ים סוף יכול להיות רחב או צר ויש להתייחס לציר האפיק - להלן.

לכל אפיק, וכמובן שגם לאפיק ים סוף יש "ציר אפיק" - הקו העובר במרכז האפיק לאורכו ומפריד בין חלק מזרחי שבו זרימות דרום מזרחיות חמות ויבשות לבין חלק מערבי ובו זרימות חוזרות מכיוון צפון מערב שמחדירות אוויר ימי קריר ולח יותר. אפיק ים סוף יכול להופיע עם ציר "מזרחי" או "מערבי" ביחס לישראל כפי שיפורט להלן. לעיתים קורה שציר האפיק ממש חוצה את הארץ לאורכה.

להלן יפורטו ארבעה מצבים סינופטיים הקשורים באפיק ים סוף בעלי השפעה על ישראל ופירוט תופעות מז"א הצפויים בכל אחד מהם:

1. אפיק ים סוף עם ציר "מזרחי" או "מרכזי"  בשילוב עם רכס ברום  -  זהו המצב "הנורמלי"  שכן מערכות לחץ תרמיות נוטות להיחלש עם הגובה ויש היפוך בין קרקע לרום  (כלומר מעל אפיק יש רמה ולהיפך). יש התמוככות חזקה ברום שגורמת לאינברסיית רום שבסיסה נמוך (כמה מאות מטרים מעל הקרקע), ואשר בולמת את הקונבקציה התרמית. מצב יציב עם נטיה להיות נייח (להימשך מספר ימים).
בחלקים המזרחיים של הארץ (כולל הנגב הדרומי, העמקים הפנימיים ורצועת ההר) הזרימות צפון מזרחיות ולפרקים מזרחיות עד דרומיות מזרחיות חמות ויבשות וצפויים בהם תנאי שרב בינוני עד כבד. 
בחלק המערבי של הארץ - במיוחד רצועת החוף וצפון מערב הנגב יש השפעה של זרימות צפון מערביות חוזרות שמחדירות מהים התיכון אוויר קריר ולח יותר. בחוף יכולים להתהוות אחה"צ-ערב עננים נמוכים שטוחים ולא מפותחים מסוג סטרטוס, ועם ההתקררות הקרינתית בשעות הלילה ולפנות בוקר יכולים להתהוות בחוף, בשפלה הדרומית ובצפון מערב הנגב ערפילים מקומיים. בשעות היום השמיים בדרך כלל בהירים, ייתכן מעט אובך רום. בחוף יש לצפות לרמה גבוהה של זיהום אוויר (במיוחד אם לא מדובר על ימי שבת וחג) וסכנה לתופעת "ערפיח". בפנים הארץ סכנת שריפות. בחוף הרוח הצפונית מערבית יכולה להתלכד עם הבריזה בשעות אחה"צ ולגרום למשבים ערים ולגלים גבוהים בחוף הדרומי. 

2. אפיק ים סוף עם ציר "מזרחי" מלווה באפיק רום - זרימות צפון מערביות / מערביות ברוב הארץ, חדירת אוויר קריר ולח מהים התיכון, התפתחות של עננים ערמתיים נמוכים ברוב שעות היממה, שעשויים לגרום למעט גשם. בהרים עשויים להתהוות ערפילים מקומיים. לעיתים יכול להיסגר במזרח ים תיכון שקע רדוד במנותק מאפיק ים סוף שצירו מזרחי ואז הפוטנציאל לגשמים בצפון ובמרכז גובר. במזרח הארץ קיימת אפשרות להתפתחות מקומית של עננות בינונית - ערמתית שעשויה לגרום לגשם מקומי וסופות רעמים יחידות.

3. אפיק ים סוף עם ציר "מערבי" מלווה ברכס ברום - תנאי שרב ברוב הארץ שיכולים להימשך מספר ימים  (נטיית המערכת לנייחות / סטטיות). שילוב של אדווציה (הסעה אופקית של אוויר) קרקעית חמה ויבשה מכיוון דרום מזרח / מזרח עם התמוככות ברום. שרב כבד עלול להתפתח דווקא בחוף ובשפלה מסיבה טופוגרפית - ירידת האוויר מהרי יהודה ושומרון (ירידה של 700-800 מטר) שגורמת להתחממות אדיאבטית של האוויר היורד בשיעור של 1 מעלה לכל 100 מטר - תופעה הידועה בשם "אפקט פן"(מקורה של התופעה במישורי גרמניה המתחממים בעת ירידת אוויר מהרי האלפים). ברוב הארץ השמיים בהירים ויש לצפות לאובך רום. אחה"צ אפשר לראות לכיוון הרי ירדן מעט קומולוסים מקומיים.
דווקא בערבה הדרומית, כולל אילת, הפוטנציאל לשרב בכלל ולשרב כבד בפרט פוחת כאשר הרוח בקרקע תקבל רכיב דרומי מובהק, שיחדיר לחות ואוויר קריר יותר מים סוף. במישור החוף, במקרה של אדווקציה יבשתית חלשה (תלוי בעוצמת גרדיינט הלחץ) יכולה לחדור בריזה שתפחית זמנית את הטמפרטורה ותעלה את הלחות.
בעמקים הרוחביים בגליל התחתון ובעמק יזרעאל, הפתוח לכיוון מפרץ חיפה, הרכיב המזרחי של הרוח היבשתית בקרקע יכול לקבל "אפקט תיעול" ולהתחזק למשבים של עשרות קמ"ש.

4. אפיק ים סוף עם ציר "מערבי" בשילוב עם אפיק רום / קידמת אפיק רום - זרימות דרומיות מזרחיות בקרקע אבל ברום מאתרים אפיק רום מחודד שיורד מטורקיה אל מצרים וסודן וגורם לזרימות רום דרומיות. יכול להיות שייסגר מעל ישראל ומצרים או מעל כל הלבנט שקע רום שגם יגרום בקידמתו לזרימות דרומית ברום. מצב סינופטי-אטמוספירי מאוד בלתי יציב שיכול לגרום לתנאי שרב מלווים בהתפתחות מקומית של עננים ערמתיים שיגרמו לממטרים, סופות רעמים ואפילו ברד. ייתכנו באופן מקומי תופעות של פרץ רוח יבש (מיקרוברסט) - ראה להלן, ובנגב ייתכנו עלעולים - מערבולת רוח מקומית שייצרו סופת חול מקומית - תופעה הנוצרת בשל חימום לא אחיד של פני השטח.  מצב זה מכונה אפיק ים סוף "פעיל" שנובע מהגורמים הבאים:

      א. ניגוד תרמלי גדול בין קרקע חמה לבין רום קר יותר - מעודד קונבקציה תרמלית חזקה.

      ב. זרימות רום דרומיות מסיעות לחות ממקור טרופי ברום הבינוני והגבוה.

      ג. ישראל והלבנט בקידמת אפיק רום ולכן יש התבדרות ברום, שמעודדת ציקלוגנטיות בקרקע עם הפחתת לחץ והתעמקות המערכת בקרקע. ההתבדרות ברום מעודדת קונבקציה ומגבירה את הפוטנציאל ליצירת עננות ומשקעים.
 
      ד. רוח דרומית בקרקע יכולה להחדיר לחות ממפרץ אילת אל הנגב. לחות זו יכולה לממש את פוטנציאל אי היציבות הרבה של גוש האוויר ולהביא להתפתחות עננות ערמתית תוך שעות אחדות ולגרום לממטרים בנגב ובערבה עם סופות רעמים. חשוב לציין בהקשר זה שבמצבים של אפיק ים סוף פעיל קיימת אי יציבות על תנאי - כלומר התנאי למימוש אי היציבות הוא אספקה של לחות שיחד עם אי היציבות הרבה והקונבקציה תגרום ליצירת תאי עננות ערמתית מפותחת כולל ענני סערה מקומיים.

     ה. לחות יכולה לחדור גם מהים התיכון ע"י בריזה או כאשר נסגר שקע מול חופי הארץ והרוח בשכבות התחתונות הופכת לדרומית מערבית. במקרה כזה ענני גשם וסופות רעמים יכולים להתפתח במהירות בצפון הארץ ובמרכזה.

     ו. עננים בינוניים מסוג אלטו-קומולוס שנוצרים יכולים לגרום לתופעות של "וירגה" ("גשם תלוי" שלא מגיע לקרקע) אבל תורם לחות לרום הבינוני והגבוה ואז העננות יכולה לתפוח ולצמוח במהירות כלפי מטה ומעלה ולהפוך לאלטו-קומולונימבוס ותוך שעות אחדות להגיע באופן מקומי לממדים "מפלצתיים" שיגרמו לגשם וסופות רעמים וברד.

     ז. ריבוי חלקיקי אבק באוויר, בשל אובך הרום, יכולים לשמש כגרעיני התעבות.

מאפייני מז"א של אפיק ים סוף "פעיל":

1. הפעילות יכולה להיות בכל שעות היממה, אבל הדגש הוא על הצהריים עד הערב כאשר הקונבקציה התרמית בשיאה.

2. הפעילות יכולה להשפיע על כל אזורי הארץ, אבל נפוצה ושכיחה יותר בחלקים המזרחיים והדרומיים  של הארץ - עמקי המזרח ובמיוחד מדבר יהודה והערבה, רמת הגולן, הנגב - אזורים בהם האלמנט של חימום רב של פני הקרקע בולט יותר והקונבקציה התרמית משמעותית יותר.

3. אופי מאוד מקומי - תפרוסת מרחבית מצומצמת. הבדלים גדולים בכמות הגשם בין אזורים סמוכים / קרובים זה לזה.

4. גשמים קונבקטיבים מתאי עננות מקומיים ערמתיים מפותחים. עוצמת הגשמים חזקה, לרוב עם סופות רעמים, ולעיתים גם ברד, ומשך הפעילות קצר.

5. גשם "חם" עם טיפות גדולות.

6. התפתחות העננות והגשם מאוד פתאומיים.


תופעות המתלוות אל אפיק ים סוף פעיל:

1. עננות בינונית ערמתית בדגש על תאים מקומיים (התפתחות מקומית) - מסוג אלטוקומולונימבוס (ענן ערמתי שבסיסו ברום הבינוני ), ואלטוקומולוס קסטלנוס (ענן בגובה בינוני דמוי צריח או מגדל שעשוי לגרום לגשם והתפרקות ברקים).

2. ממטרי עוז מקומיים, סופות רעמים וברד. "שברי ענן".

3. תופעות של "וירגה". גשם (תלוי באוויר) מתאדה בדרכו לקרקע ותורם לתוספת לחות ברום ולגדילת הענן.

4. שטפונות פתע הרסניים בואדיות ובנחלים של הנגב, הערבה ומדבר יהודה. שטפונות אלה עלולים לגבות חיי אדם ובמקומות מסוימים במזרח התיכון לגרום להרס רב של ביקתות בכפרים הסמוכים לנחלים (לדוגמא לאורך עמק הנילוס במצרים). שטפונות הפתע עלולים לחסום צירי תנועה מרכזיים, לשתק ולנתק את דרום הנגב והערבה מיתר הארץ, ולגרום להתמוטטות של גשרים (לדוגמא קריסתו של גשר נחל ערוגות ליד ים המלח).

5. תופעה של פרץ רוח יבש (מיקרוברסט) - כאשר מתחת לענן קומולינמבוס או אלטוקומולונימבוס יש שכבת אוויר יבשה. טיפות הגשם מתאדות, ההתאדות גוזלת אנרגיה ושכבת האוויר מתקררת, נעשית כבדה וצפופה יותר והאוויר מואץ כלפי מטה. ניתן לקבל באופן מאוד נקודתי משב רוח חזק ומסוכן (עשרות קמ"ש) עם ירידה מקומית של הטמפרטורה ועליית הלחות היחסית. זה מסוכן במיוחד בהמראות ונחיתות של מטוסים, ובמיוחד מטוסים קלים. כמו כן אפשר לקבל בנגב מעל שטחי החולות תופעה של "עלעולים" (כפי שהוסבר קודם לכן).

6. קורבנות בנפש מפגיעות ברק ישירות. סכנת התלקחות שריפות עקב קצר הנגרם מפגיעוות ברק ישירות מענן לקרקע.


דוגמאות לאירועים חריגים במיוחד של אפיק ים סוף פעיל בישראל ובמזה"ת:

1. האירוע החריג והקיצוני של 1-2 בנובמבר 1994 - כ 400 הרוגים במצרים עקב שטפונות הרסניים שנגרמו מגשמי זעף. ביקתות בוץ וטיט בכפרים במחוז אסיוט, שמדרום לקהיר, התמוטטו כבנייני קלפים והפכו את הכפר לביצה טובענית. פגיעה ישירה של ברק במתקני דלק גרמה לשריפה ודלק בוער התפשט על מי השטפונות. הסופה התפשטה מדרום לצפון ושטפה את ישראל בשעות אחה"צ-ערב של  2 בנובמבר (לאחר מז"א חם מהרגיל ויבש מהבוקר עד הצהריים), תוך שהיא גורמת למסת עננים שחורה וכבדה מלווה באובך, סופות רעמים וגשם שוטף ואפילו ברד לנוע מדרום לצפון. היו דיווחים על משפך טורנדו שנצפה במקומות שונים בצפון מערב הנגב, ושגרם לנזקים. באילת היתה סערה דרומית עזה שגרמה לנזקים חמורים. נמל התעופה בן גוריון נסגר למשך כמה שעות. זו היתה סופה שהגיחה בפתאומיות מדרום לצפון, לא נצפתה ע"י השירות המטאורולוגי (והרכילות אומרת שבין היתר זה היה אחד הגורמים להעברת שירותי החזיוי של נתב"ג מהשמ"ט אל חברת מטאוטק כעבור שנה).

2. אירועים חריגים בישראל היו בעיקר בחודשי אוקטובר - 1987, 1997 (ברד כבד בבאר שבע), 2002 (ברד כבד בגוש דן). יש לציין כי לפי הסטטיסטיקה הדקדה השניה של אוקטובר ובמיוחד בין התאריכים 15-20 לאוקטובר, וחשוב לציין את ה 17-18 לאוקטובר, היא בעלת הסתברות גבוהה לפעילות של אפיק ים סוף, אך פעילות זו יכולה להופיע גם בימים אחרים של חודש אוקטובר, וגם בנובמבר, באפריל-מאי ואפילו בחורף. בהקשר זה של אפיק ים סוף פעיל בחורף, שאליו מתמזג זרם סילון פעיל - ניתן לציין את ראשית ינואר 1988 (עם גשמים מפתיעים בתפרוסת רחבה - אותו אירוע שזכה בעיתונות לכותרת של אורי בץ : "גם הכביסה של אשתי התרטבה"), והיה אירוע גם בסוף פברואר 2002.

3. בין 15-19 באוקטובר 1993 היה אירוע של אפיק ים סוף פעיל יחד עם תנאי שרב - הטמפרטורות במקומות שונים בחוף ובשפלה נסקו כלפי מעלה עד 38 מעלות ואחוזי הלחות היו נמוכים, אולם בשעות אחה"צ - ערב ירדו גשמים מקומיים בעלי אופי טרופי עם סופות רעמים ושמים קודרים. הכמויות באופו כללי העיו נמוכות ורק נקודתית הצטברה כמות משמעותית.


ראוי לציין שאין קשר בין מידת שכיחותו של אפיק ים סוף פעיל בסתיו לפי אופיו של החורף - חורף 94-93 היה שחון למרות פעילות אפיק ים סוף באוקטובר, חורפים 88-87 ו 2003-2002 היו גשומים ובאוקטובר היה אפיק ים סוף פעיל ויש דוגמאות רבות אחרות לכאן ולכאן.

באופן ממוצע יש 2-4 ימים בשנה של אפיק ים סוף פעיל אך שכיחות זו יכולה לנוע בין 0 ימים בשנה אחת ועד למעלה מ 10 ימים בשנה אחרת. אחת לכמה שנים ניתן לצפות לאירוע חריג של אפיק ים סוף פעיל.

ולפני סיום - מן הראוי לציין ששילוב סינופטי של אפיק ים סוף מדרום בעל תצורה אופקית רחבה עם רכס חזק מעל טורקיה והקווקז עשויים לגרום לרוחות מזרחיות / צפון מזרחיות חזקות בעיקר בצפון הארץ, עם תיעול בעמקים הרוחביים בגליל התחתון ובעמק יזרעאל לכיוון מפרץ חיפה - ותופעה זו ידועה בשם"שרקייה". במצב כזה נוצר גרדינט לחץ גדול מצפון לדרום, הרוח ברכס חגה עם כיוון מחוגי השעון (בחצי כדור צפוני) ובאפיק נגד כיוון מחוגי השעון (בחצי כדור צפוני) והשילוב הזה מתבטא מעל הלבנט וישראל ברוח מזרחית / צפונית מזרחית חזקה עד עזה. האירוע המפורסם ביותר היה הסערה המזרחית ב 11-12 למרץ 1992, שגרמה נזקים חמורים בטיילת של טבריה, מאחר שהכינרת היתה מלאה, בסיומו של חורף עתיר משקעים.
ועוד משהו קטן לסיום - במונח אפיק "פרסוף" - הכוונה למצב סינופטי שמופיע בדרך כלל במהלך חודש ספטמבר - במעבר מהקיץ אל הסתיו - האפיק הפרסי מתחיל בדעיכה הדרגתית, אך עדיין ניתן לזהות את שרידיו במפות, ומנגד אפיק ים סוף מתחיל להתעורר מדרום. שתי המערכות התרמיות הקרקעיות הללו עשויות להתמזג וליצור את השילוב המכונה אפיק "פרסוף" (פרסי+ים סוף).
תגובות ושאלות בנוגע לדברים שהוצגו במאמר ניתן להפנות אליי  בפורום סיזנט או במסרים אישיים בתפוז.
כל הזכויות שמורות לערן חדד, אוקטובר 2004
  ערן
נ.ב - במידה ויש נושאים נוספים עליהם אתם מעונינים לקבל פרטים והסברים אפשר שוב לבקש בפורום סיזנט
נעשה באהבה ע"י © כל הזכויות שמורות 2019 
ההודעה נשלחה בהצלחה!
נציגנו ישובו אליכם בהקדם, תודה