תפריט תחזית פורום כניסה
הצטרפותחברים
רביעי, 16.10.2019
י"ז תשרי התש"פ
סיזונט - דף הבית אודות כתבות ומאמרים גלרית תמונות סיזונפדיה תנאים והגבלות הצטרפות צור קשר
חדשות ועדכונים:

שטפונות בנגב

הסיכום שלהלן מבוסס על מאמר ומחקר מאת ד"ר ברוך זיו מאוניברסיטת ת"א, ונכתב, תורגם ונערך ע"י ערן חדד
הנגב מהווה כמחצית משטחה של מדינת ישראל ויש בו שונות אקלימית רבה מצפון לדרום. בצפון הנגב האקלים ערבתי (צחיח למחצה) עם כמות משקעים שנעה בין 300-200 מ"מ, ואילו מרכז ודרום הנגב הם מדבריים עם כמות משקעים של פחות מ 100 מ"מ.
ברחבי הנגב ניתן לאתר שישה אגני ניקוז עיקריים - נחל בשור, נחל לבן, נחל ניצנה ונחל בקע מנקזים את הצד המערבי של הנגב ונשפכים אל הים התיכון. נחל נקרות ונחל צין זורמים לעבר ים המלח. דרום מזרח הנגב וחלקים מצפון מזרח סיני מנוקזים ע"י נחל פארן ונחל חיון.
התופעה של גשמים מקומיים קונבקטיביים שכיחה ביותר בנגב בהשוואה לכל אזור אחר בארץ. האלמנט הקונבקטיבי דומיננטי יותר בראשיתה ובסופה של עונת הגשמים.
להלן יוצג פירוט המצבים הסינופטיים השכיחים ביותר ליצרית אירועי שיטפון בנגב. ראוי להדגיש כי חלק מהצבים הסינופטיים שלהלן עשויים לגרום לשטפון בכל אגני הניקוז הגדולים והראשיים של הנגב או רק בחלקם. המצבים הסינופטיים שלהלן נבדלים זה מזה במאפיינים הדינמיים והתרמו-דינמיים שלהם וגם בתפרוסת המרחבית של השפעתם ובגודל ובעוצמת השיטפון הנגרם מהם.
1. אפיק ים סוף "פעיל" - זהו המצב השכיח ביותר ליצירת שטפונות בנגב (38% מהאירועים) - מומלץ לעיין במאמר קודם שלי שהרחיב בנושא של אפיקי ים סוף. בקרקע משתרע אפיק ממזרח אפריקה דרך ים סוף אל הלבנט וברום חודר אל מצרים אפיק רום. ישראל בקידמת אפיק הרום עם התבדרות ברום, שמעודדת קונבקציה בקרקע. קיימת אי יציבות רבה בשל ניגוד תרמלי בין אדווקציה חמה בקרקע לבין אוויר קר ברום הבינוני והגבוה. הזרימות הדרומיות ברום מסיעות לחות ברום הבינוני והגבוה מהאזור הטרופי. לחות בשכבות הנמוכות יכולה לחדור מים סוף ע"י רוח דרומית או מהים התיכון. אירועים של אפיק ים סוף פעיל יוצרי שטפון שכיחים יותר בחודשי הסתיו (אוקטובר-נובמבר), אך יכולים להתרחש גם בחודשי האביב (מרץ עד מאי) ונדירים יותר בחורף.
לפחות 3-4 ימים לפני אירוע הגשם והשטפון ניתן לאתר במפות הסינופטיות סימנים ראשונים למה שעתיד להתרחש. קיימת מעין "תקופת דגירה" של מספר ימים שבמהלכה אפיק הרום מדרים לעבר מצרים וסודן ומתחילה להתפתח ברום זרימה דרומית, שמסיעה ברום הבינוני והגבוה לחות טרופית מרחק של עד 1000 ק"מ צפונה אל שמי הנגב. כלומר המערכת נטענת ומוזנת בלחות טרופית במשך 3-4 ימים לפני ירידת הגשמים המשמעותיים ויצירת השטפון. לחות זו ברום היא הדלק שמעורר את אפיק ים סוף והופך אותו לפעיל. כלומר בעזרת מעקב אחר זרימות הרום והסעת הלחות ניתן לחזות אירועי שטפון 4-3 ימים לפני היווצרותם.

2. שקע שהיה קפריסאי ונע לעבר סוריה ומתמקם בסוריה ומלווה באפיק רום המשתרע מטורקיה לעבר ירדן(כלומר ציר אפיק הרום עבר את ישראל ונמצא ממזרח לה). בקרקע יש זרימות צפון מערביות שמגיעות אל צפון הנגב כזרימות ימיות ארוכות. למרות שציר אפיק הרום נמצא ממזרח לנגב, כלומר הנגב לא בקידמת אפיק הרום ואין התבדרות ברום, עדיין יש עננות מרובה ומשקעים בעיקר בצפון הנגב משלוש סיבות עיקריות:
א. חדירת לחות רבה מהים התיכון ע"י הזרימות הצפון מערביות.
ב. עדיין יש אוויר קר ברום ולכן אי יציבות שמעודדת קונבקציה. הטמפרטורות ברום 850 מ"ב יכולות להיות נמוכות וליצור עננות שכבתית מרובה ומורידת גשם (נימבוסטרטוס).
ג. הזרימה הצפון מערבית נתקלת בהרי הנגב שנמצאים במרכזו של הנגב וגובהם עד 1000 מ´. הרים אלו פרושים לרוחב ומהווים מכשול טופוגרפי לרוח שבאה מצפון מערב. יש אילוץ מכני - אורוגרפי לעליית האוויר - קונבקציה מאולצת שמעודדת היווצרות של ענני גשם בצד שפונה אל הרוח - כלומר צפון הנגב.
שטפונות בנגב ממערכת זו נפוצים בעיקר בחורף והיקפם קטן יותר בהשוואה לשטפונות מאפיק ים סוף פעיל. כמו כן, מצב סינופטי זה מתרחש ממש בסמוך לירידת הגשמים ויצירת השטפון ואין "תקופת דגירה" של לחות ברום בניגוד לאפיק ים סוף פעיל. במפות סינופטיות, שבהן ניתן לראות מסלול של שקעים קפריסאים וזרימות הרוח בקרקע, ניתן להעריך מתי, אם בכלל, יתפשט הגשם מצפון הארץ וממרכזה אל צפון הנגב או אל מרכזו.
מצב סינופטי זה עשוי לייצר 33% מכלל השטפונות ברחבי הנגב.
** הסיבות להבדלים בהשפעה המרחבית של אפיק ים סוף פעיל ושל "שקע סורי":
א. מקור הלחות - באפיק ים סוף פעיל הוא מדרום לנגב ואילו בשקע סורי מקור הלחות הוא בים התיכון שמצפון לנגב. לכן באפיק ים סוף עיקר ההשפעה בדרום הנגב והיא פוחתת לכיוון צפון ואילו בשקע סורי השפעה על צפון הנגב
ב. הגובה בו מוסעת הלחות - בשקע סורי הלחות מוסעת בקרקע ובשכבות התחתונות ע"י רוח צפון מערבית, ואילו באפיק ים סוף פעיל וגם בזרם סילון פעיל הלחות מוסעת ברום הבינוני והגבוה. ללחות שמגיעה בקרקע הרי הנגב מהווים מכשול ומחסום טופוגרפי שמאלץ עליית אוויר והתעבות - צפון הנגב בשקע סורי פונה אל הרוח ואילו דרום הנגב נמצא בצד החסוי / המוסתר עם פחות לחות ולכן פחות עננות והיעדר גשם. כשהלחות מוסעת ברום הבינוני והגבוה (3-8 ק"מ) הרי הנגב לא מהווים מכשול ומה שחשוב יותר זה המרחק ממקור הלחות.
3. זרם סילון פעיל - שכיחות של 8% ממקרי השטפון - מצב שמתאפיין ב"גליות" בזרם הסילון הסובטרופי - כך שממזרח לנגב יש רכסיות רום ואילו ממערב לישראל ולכיוון מצרים ולוב אפיקיות רום. במצב גלי זה יש מעל ישראל והנגב זרימות דרומיות, בדומה לאפיק ים סוף פעיל, ושוב הסעת לחות טרופית צפונה. ניתן לאתר מעין "פלומה טרופית" לחה שנעה מאות ואלפי ק"מ צפונה מהאזור הטרופי אל האזור הסטובטרופי. שטפונות ממצב כזה שכיחים בסתיו ובחורף וייתכנו גם באביב ועוצמתם בינונית עד חזקה. מקור הגשמים הוא לחות רבה ברום הבינוני והגבוה, בניגוד ללחות בשכבות התחתונות במערכת של "שקע סורי". אירועים קיצוניים של שטפונות מזרם סילון פעיל ארעו ב 26 בדצמבר 1986 וב 21 לפברואר 1975
4. שבירת שקע שרבי - אירועי שטפון ממערכת זו נדירים - פחות מ 2% של מקרי השטפון שנבדקו בשנים 1994 - 1965.נפוצים באביב. בדרך כלל החזית הקרה של שקע שרבי מאוד חלשה ולא גורמת למשקעים, אולם כאשר ממערב לשקע השרבי מתעמק אפיק רום עם אוויר קר הרי שהחזית הקרה של שקע זה עשויה להפוך לפעילה ואז גוברת אי היציבות בשל החום בקרקע והאוויר הקר ברום ומתפתחים ענני גשם. עוצמת השטפונות ממערכת זו היא קטנה וחלשה.
* שטפונות מאפיק ים סוף פעיל - יכולים לפקוד את כל נחלי הנגב אבל נפוצים יותר בדרום הנגב ושכיחים במיוחד בעונות המעבר עם דגש על הסתיו.
* שטפונות מ"שקע סורי" נפוצים רק בצפון הנגב ובחורף.
* שטפונות מזרם סילון פעיל יכולים לפקוד את כל הנחלי הנגב אבל דומיננטים יותר בדרום הנגב, ושכיחים בסתיו , בחורף ובאביב.
* שטפונות משבירת שקע שרבי בנוכחות אפיק קר ברום נפוצים באביב (בעיקר בראשית האביב, כשעדיין יכולים לחדור למזרח ים תיכון אפיקי רום עמוקים וקרים) ויכולים להשפיע בעוצמה חלשה על כל נחלי הנגב.
תירגם, ערן וכתב - ערן חדד - סיזנט - כל הזכויות שמורות!! אין להעתיק ללא רשות!
צילום השיטפון-אורי הילדסהיימר
נעשה באהבה ע"י © כל הזכויות שמורות 2019 
ההודעה נשלחה בהצלחה!
נציגנו ישובו אליכם בהקדם, תודה