תפריט תחזית פורום כניסה
הצטרפותחברים
ראשון, 20.01.2019
י"ד שבט התשע"ט
סיזונט - דף הבית אודות כתבות ומאמרים גלרית תמונות סיזונפדיה תנאים והגבלות הצטרפות צור קשר
חדשות ועדכונים:

סוגי עננים

המאמר נכתב וניתן לאתר באדיבות טל ברנע.
 
ודאי כולכם שמתם לב לעננים המשייטים בשמיים, ותהיתם לעצמכם - מהם בעצם אותם סוגי עננים? איך הם נוצרים? ובאילו גבהים באטמוספירה הם מרחפים?
את התשובות לשאלות הללו תוכלו למצוא בסקירה להלן המסכמת את כל מה שרציתם לדעת על עננים:
 
פעמים רבות אנו נתקלים בכל מיני סוגי עננות בשמיים, שצורתם לפעמים די מוזרה לנו, אך חשוב לזכור שהעננות לא נוצרת רק לקישוט והיא בעלת תכונות שונות ומגוונות, נוצרת במצבים סינופטיים שונים וכו`.
את סוגי העננים ניתן למיין ע"פ גובהם או צורתם (מורפולוגית).

 
*הערה – הטבלה שלפניכם לקוחה מהספר "מבוא למטאורולוגיה" בהוצאת ברוך זיו ויואב יאיר.
 
עננים גבוהים – גובהם 5-13 ק"מעננים בינוניים – גובהם 2-7 ק"מעננים נמוכים – גובהם 0-2 ק"מעננים המורידים גשם
צירוס - Ciאלטוסטרטוס - Asסטרטוס - Stקומולונימבוס- Cb
צירוסטרטוס - Csאלטוקומולוס - Acסטרטוקומולוס- Scנימבוסטרטוס - Ni
צירוקומולוס - Cc קומולוס - Cu 
 
 
 
כאשר בתוך המיון הנ"ל ניתן למצוא 4 סוגי עננים, ללא קשר בהכרח לגובה (למעט צירוס):
א. קומולוס – ענן ערמתי.
ב. נימבוס – ענן המוריד גשם.
ג. צירוס – ענן גבוה דמוי נוצה.
ד. סטרטוס – ענן שכבתי.
 
לכל אחד מן השמות לעיל מגיעה קידומת כלשהי הנותנת לנו מושג על סוג הענן (צירו, אלטו, סטרטו וכו').
 למשל – מקובל לכנות ענן שכבתי בגובה בינוני (2 ק"מ ומעלה) כ"אלטוסטרטוס", ענן ערמתי נמוך ייקרא קומולוס, ענן ערמתי ממטיר גשם ייקרא קומולונימבוס, ענן שכבתי גבוה ייקרא צירוסטרטוס וכו'.
יש לציין כי גבהי בסיסי העננות אינם זהים בכל מקום על פני כדור הארץ – במקרה הנ"ל אנו מתייחסים לקווי הרוחב הממוזגים אשר בו ישראל ממוקמת.
 
את מבנה הענן יש לחלק ל-2 סוגים:
 
1. ענן ערמתי – ענן זה נוצר עקב התרוממות אנכית של חבילות אוויר חמות מסביבתן בשל היותן קלות ממנה. האוויר הלח עולה כלפי מעלה, מתקרר ומתעבה יחד עם הלחות בשכבות המדוברות – טיפות המים מתלכדות יחדיו והופכות לענן ערמתי בעל זרימות אנכיות. עננות זו מאופיינת לפעילות קרה, בעיקר של שקע חזיתי ואף במקרה של אפיק ים-סוף פעיל – כאשר העננות העיקרית היא מסוג קומולוס וקומולונימבוס.
 
2. ענן שכבתי – ענן כזה נוצר כאשר מתרחשת עלייה איטית של אוויר כלפי מעלה. האוויר הלח מטפס ומתפשט אופקית. עקב ההתרוממות האיטית של האוויר העננות היא למעשה שכבתית. עננות זו מאופיינת למעבר חזיתות/פעילויות חמות משקעים חזיתיים ומאופיינת גם לאירועי אפיק ים-סוף (לא פעיל). 
כעת, לאחר שהכרנו את המבנה העיקרי של סוגי העננות וקצת הרחבנו את ידיעותינו, להלן פירוט בהרחבה של רוב סוגי העננות הידועים לנו –
 
עננים גבוהים
 
ענני הצירוס -  ענני הצירוס הם עננים גבוהים המשתרעים החל מגבהים של 5-6 ק"מ לפחות. עננים אלו מורכבים מגבישי קרח בלבד עקב הטמפ' הנמוכה בה הם מתקיימים. עננים אלו נראים כמעין פסים לבנים וארוכים על פני השמיים והם מאפיינים בעיקר מצבים של זרמי סילון. גם בימים ללא קיום מערכת משמעותית באזורינו נוצרים מידי פעם צירוסים – זאת ע"פ מידת הלחויות בשכבות הגבוהות ומידת הטמפ', האם נמוכה מספיק לכדי התעבות.
בעת שקיעות ניתן לזהות בקלות את הצירוסים – עקב פיזור אור השמש ע"י גבישי הקרח ויצירת גוונים מדהימים בצבעי אדום-וורוד.
תופעת הווירגה גם כן אופיינית לעננים מסוג אלה.
 
צירוסטרטוס – עננים אלו מורכבים גם כן מגבישי קרח עקב גובהם הרב באטמוספירה. עננות זו היא שכבתית (מהמילה "סטרטוס" שפירושו שכבתי) ונראית מן הקרקע ככיסוי אחיד, לבן ודק של עננות על פני רוב השמיים. התופעה היפהפה שמתרחשת בסוג הענן הנ"ל היא ההילות אשר נוצרות סביב השמש – והדבר מתרחש עקב שבירת קרני אור השמש בגבישי הקרח – מה שגורם להתפצלות צבעים שונים וליצירת מעין עיגול של קשת סביב השמש.
עננות מסוג זו מאופיינת לחזיתות חמות של שקעים ברומטריים (לדוגמא, בחזיתו החמה של שקע קפריסאי ממוצע מופיעה עננות מהסוג הזה).
 
עננים בינוניים
 
גובהם של העננים הבינוניים מגיע בד"כ עד ל-7 ק"מ בערך, והם מורכבים לרוב מגבישי קרח וטיפות מים בקירור יתר.
עננות זו מאפיינת פעילות חמה המאופיינת במערכות סינופטיות שונות כגון חזית חמה של שקע ברומטרי (חזיתי), אפיק ים-סוף ולפעמים גם שקע שרבי.
נסקור להלן את עיקרי סוגי העננות הבינונית –
 
אלטוסטרטוס -  עננות זו תיראה לנו בגוונים אפורים-לבנים, כאשר כל השמיים מכוסים בכמויות גדולות של אלטוסטרטוס. עננות זו מאופיינת בבסיס גבוה מעל הקרקע והיא אינה ממטירה משקעים (למעט טפטופים במקרים מסויימים). לרוב כאשר כיסוי העננות אחיד, תיראה השמש כמעין אור זוהר קטן וחיוור.
האלטוסטרטוס גם כן מאפיין חזית חמה של שקע כלשהו ומסמל את בואה של החזית הקרה כמה שעות מאוחר יותר (בד"כ).
האלטוסטרטוס נוצר היכן שהאוויר החם והרווי בלחות מטפס באיטיות מעל האוויר הקר יותר בצורה כמעט אופקית – ולכן המבנה השכבתי.
 
אלטוקומולוס – זהו ענן ערמתי שבסיסו מעל 2 ק"מ. תכונותיו דומות לאלה של קומולוס ערמתי בעל בסיס נמוך. הענן מתפתח בעיקר בעקבות יובש בשכבות שמתחת לבסיס הענן. כאשר בשכבות הבינוניות ישנה אי-יציבות על תנאי, יתפתחו אלטוקומולוסים ערמתיים הנקראים אלטוקומולוס קסטלנוס. ענן זה הוא ענן ערמה מפותח בגובה בינוני בעל זרימות אנכיות חזקות. עננות זו יכולה להוריד גשם ואף לייצר סופות רעמים (במקרים לא שכיחים).
במקרים מסויימים, מופיע ענן אלטוקומולוס בצורת עדשה הנקרא אלטוקומולוס  לנטיקולריס. ענן זה אינו ממטיר משקעים, ונוצר עקב רוחות חזקות ברום וגזירת רוח
 (הן בעצם "מעצבות" את צורת הענן).
 
עננים נמוכים
 
עננים נמוכים, הינם העננים השכיחים ביותר באזורינו. הם מופיעים באופן השכיח ביותר בחורף. גם בקיץ ישנה עננות נמוכה לא מפותחת כמעט מידי יום בבקרים ובערבים.
בישראל בעונת החורף הסוג השכיח של העננות הנמוכה הוא הקומולוס, ובמערכות גשם גם הקומולונימבוס (Cb).
כעת נסקור להלן את עיקר העננות הנמוכה השכיחה באזורינו –
 
קומולוס –  ענן ערמה בעל בסיס נמוך, בשונה מהאלטוקומולוס שבסיסו ברום הבינוני. ישנם שני סוגי ענני קומולוס:
א. קומולוס לא מפותח – זהו קומולוס המאופיין למזג אוויר נאה בדרך-כלל. הענן מורכב בעיקר מטיפונות מים זעירות וגם טיפונות בקירור יתר. הענן בדרך-כלל בעל תכולת מים נמוכה מאוד וכך גם הפעילות שבתוכו, ולכן אינו ממטיר משקעים. הענן עצמו נוצר כאשר הקרקע מספיק חמה ע"י קרינת השמש לכדי עליית חבילות אוויר חמות וקלות מסביבתן כלפי מעלה. האוויר שעלה מתקרר, וכאשר מגיע לרום העיבוי, מתכווצות טיפונות המים יחד עם גרעיני ההתעבות וכך נוצר הענן. כמובן שהיווצרות הענן דורשת לחות מספקת.
ב. קומולוס קונג'סטוס – זהו הענן בשלב המתקדם של הקומולוס – קומולוס הקונג'סטוס. ענן זה בעל זרימות אנכיות חזקות ותכולת מים ופעילות חשמלית גבוהה. הוא עשוי בעיקר מטיפות מים בקירור יתר, מים נוזליים וגבישי קרח – ועקב הפעילות החזקה שבתוכו, הענן ממטיר גשמים שיכולים להיות חזקים ואף מלווים בברד.
הקומולוס הנ"ל אופייני בישראל בעיקר במערכות גשם ושכיח מאוד בעת החזית הקרה של השקעים הניידים המגיעים לאזורינו מידי פעם בחורף.
הענן נוצר כאשר האוויר בלתי יציב בפועל, כלומר גושי אוויר נעים במהירות כלפי מעלה כאשר המהירות האנכית גבוהה, מתעבים יחד עם הלחות ויוצרים ענן מפותח.
קל לזהות את הענן בשל צורתו הדומה לכרובית (בהתאם להארת זווית השמש עליו).
 
סטרטוס – ענני הסטרטוס הם עננים שכבתיים המוגבלים בהתפתחותם לאינברסיה שנמצאת מעליהם. עננים אלו אינם מורידים משקעים כמעט בכלל, והם למעשה נוצרים כשהאוויר הרווי בלחות מטפס באיטיות כלפי מעלה ומתפשט אופקית עקב האינברסיה הבולמת אותו ועקב הרוח ש"עוזרת" לו להשתטח.
בד"כ ענן הסטרטוס גורם לערפילים כאשר נמצא בגובה הנמוך מ-1 ק"מ לפחות.
הסטרטוס אופייני בישראל בעיקר בעונת הקיץ בעת התחממות קרינתית של הקרקע ועליית אוויר שמתקרר ומתעבה בגובה נמוך.
 
 
עננים מורידי גשם
 
העננים השכיחים ביותר בעונת החורף בישראל הם כמובן ענני הגשם מסוג הקומולונימבוס והנימבוסטרטוס.
נפרט להלן בהרחבה על כל אחד מסוגי העננים הללו –
 
הקומולונימבוס – הענן המפותח ביותר והשלב המתקדם ביותר של ענן הקומולוס. ענן הקומולונימבוס – כשם שהוא, הוא ענן ערמה מפותח במיוחד הממטיר גשמי זלעפות, ברד ומייצר סופות רעמים.
הענן נוצר עקב אי-יציבות חריפה בשכבות הנמוכות והבינוניות של האטמוספירה, כאשר האוויר עולה במהירות עצומה ומתעבה לכדי יצירת ענן סערה.
לענן תכולת מים ופעילות חשמלית גבוהה במיוחד, שכן בכל רגע נתון בענן מיליוני חלקיקי מים וגבישי קרח מתנגשים זה בזה ויוצרים מטען חשמלי לאורך רוב הענן – מה שיוצר לנו את הברקים.
לענן ריכוזי מים וקרח גבוהים במיוחד, והזרימות האנכיות בו כל-כך חזקות שהן יוצרות חיתחות חמור בתוך הענן עצמו.
יש לציין כי מטוס העובר בתוך ענן כזה עלול לספוג זעזועים מתמשכים, וכל הפעילות האדירה בענן יכולה לגרום נזק למטוס.
הענן שכיח במיוחד בחורף בישראל בעת פעילות קרה של שקע, אפיק ים-סוף פעיל בעונות המעבר ואף בשקעים שרביים בעלי תמיכה משמעותית ברום – הפרשים תרמליים גבוהים מאוד בין הרום הנמוך (850 מ"ב) לבין הרום הגבוה (500 מ"ב), מה שיוצר ענני סערה בעלי בסיס ברום הבינוני הנקראים אלטוקומולונימבוס (או אלטו-סיבי).
 
נעשה באהבה ע"י © כל הזכויות שמורות 2019 
ההודעה נשלחה בהצלחה!
נציגנו ישובו אליכם בהקדם, תודה