תפריט תחזית פורום כניסה
הצטרפותחברים
רביעי, 22.05.2019
י"ז אייר התשע"ט
סיזונט - דף הבית אודות כתבות ומאמרים גלרית תמונות סיזונפדיה תנאים והגבלות הצטרפות צור קשר
חדשות ועדכונים:

זרמי סילון

זרמי סילון - סובטרופי ופולרי / ערן חדד -

זרם סילון הוא רצועה של רוחות שעוצמתן עולה באופן בולט על זו שבאזורים סמוכים, בדרך כלל עוצמת רוח מעל 75 קשר (מעל 130 קמ"ש). הוא התגלה לראשונה במלחמת העולם השניה, כאשר טייסים שטסו מזרחה גילו שמהירות טיסתם גברה וזמן טיסתם התקצר באופן משמעותי.

בתמונה המצורפת לכתבה זו - ניתן לאתר שני זרמי סילון - האזורים הצבועים בצבע כחול כהה וסגול - אזורים עם רוחות חזקות מעל 75 קשר ברום של 200 מ"ב - גובה של בערך 10 ק"מ. הסילון שמופיע בצד ימין למטה הוא הסילוןם הסובטרופי שנושק לאזור שלנו (לישראל), ואילו מצד שמאל למעלה מעל מערב אירופה ניתן לאתר את הסילון הפולרי.

לזרם הסילון ארבעה מאפיינים בולטים:

א. ציר הסילון - קו שלאורכו עוצמת הרוח היא מכסימלית. ציר הסילון הסובטרופי מופיע בגובה של 10 ק"מ (מפלס 200 מ"ב)- בחלק העליון של הטרופוספירה. ציר הסילון הפולרי מופיע בגובה נמוך הרבה יותר.

ב. אורך הסילון - אורך ציר הסילון שנע בין מאות לאלפי ק"מ.

ג. רוחב הסילון - מרחק אופקי של האזור בו נושבת רוח בעוצמה חזקה מעל 75 קשר.

ד. עובי הסילון - מרחק אנכי בין הנקודה הנמוכה ביותר שבה רוח של 75 קשר ומעלה, ועד לנקודת הגובה העליונה ביותר שבה רוח של 75 קשר או יותר. עובי הסילון הסובטרופי בסביבות 5 ק"מ - עד לגבול העליון של הטרופוספירה.

ההבדלים בין הסילון הסובטרופי לבין הסילון הפולרי:

1. הבדל גובה - הסילון הסובטרופי נמצא גבוה יותר. את הסילון הפולרי ניתן לאתר היטב גם בגובה של 5-6 ק"מ ובמפות רום 500 מ"ב.

2. הבדל באורך - סילון סובטרופי ארוך יותר ומגיע לאורך ממוצע של 5000 ק"מ ויותר (אורך הציר), בעוד שהאורך האופייני של זרם סילון פולרי קטן הרבה יותר ומגעי רק ל 2000-1000 ק"מ.

3. הבדל בכיוון - זרם סילון סובטרופי הוא באורינטציה גלית ממערב למזרח ואילו זרם סילון פולרי הוא באורינטציה גלית מכיוון צפון לדרום. זרם סילון פולרי קשור לגיזרה קרה וחזית קרה של שקעים סובפולריים חזיתיים של קווי הרוחב הבינוניים. בשקע חזיתי כזה יש התכנסות של אוויר פולרי קר מכיוון הקוטב הצפוני ושל אוויר סובטרופי חם מקווי רוחב דרומיים (מאזור קו המשווה ורצועת המדבריות העולמית של קווי רוחב 30-20). נוצר ניגוד תרמלי חריף שיוצר את זרם הסילון הפולרי.

ישנם מצבים סינופטיים בחורף, במיוחד במערכות שקעים חזקים ועמוקים במיוחד, שאז ניתן לאתר במפה הסינופטית את שני זרמי הסילון - גם את הסילון הסובטרופי וגם את הסילון הפולרי. ניתן להבחין בינהם לפי הנאמר לעיל.

4. הבדל ברוחב הסילון - זרם סילון סובטרופי רחב יותר כמעט פי 2 מזרם סילון פולרי. בעוד שהרוחב של סילון סובטרופי יכול להגיע עד 1000 ק"מ, הרי שהרוחב של הסילון הפולרי מצומצם הרבה יותר ונע בין 500 - 100 ק"מ בלבד.

5. מיקום - זרם סילון סובטרופי ממוקם דרומה יותר עם תנועה צפונה בקיץ עד בערך לקו רוחב 45, ותנועה דרומה בחורף לקו רוחב 20-30. תנועה דרומה של זרם הסילון הסובטרופי מבשרת על קיצו של הקיץ ועל ראשית הסתיו ובואו של החורף.

ככל שזרם הסילון הסובטרופי ידרים יותר הרי שיש יותר פוטנציאל לחורף גשום יותר ומרובה בשקעים ברומטריים. מצב שבו זרם הסילון "נתקע" מעל ישראל אינו טוב ועלול לגרום לשנה שחונה / בצורת.

6. תדירות הופעה - בעוד שזרם הסילון הסובטרופי מופיע כל השנה וגם במפות השנתיות הממוצעות, הרי שהסילון הפולרי "נייד" יותר ומופיע רק במפות יומיות של קווי הרוחב הבינוניים, במיוחד בחורף בהקשר של שקעים ברומטריים עמוקים במיוחד. הסילון הפולרי משתנה יותר במיקומו, בכיוונו ובעוצמתו והכל בהתאם למיקום ולתנועת השקע. זרם סילון סובטרופי לא מלווה בהכרח בשקע חזיתי בקרקע.

ההבדלים בין צירוסים (עננות גבוהה) של חזית חמה לבין צירוסים (עננות גבוהה) של זרם הסילון הסובטרופי:

1. הבדל במהירות תנועה - צירוסים של זרם סילון נעים בשמיים הרבה יותר מהר בשל רוחות הסילון החזקות, ואילו קצב ההתקדמות של צירוסים בחזית חמה איטי הרבה יותר.

2. הבדל בכיוון התנועה - בדרך כלל צירוסים של זרמי סילון הם באורינטציה ממערב/דרום מערב למזרח/צפון מזרח. בחזית חמה, בהתאם למיקום השקע, ענני הצירוס יכולים לקבל אורינטציה ממש מדרום לצפון או מדרום מזרח לצפון מערב - כלומר בחזית חמה הצירוסים לא חייבים להיות באופן מובהק בכיוון מערב-מזרח.

3. לגבי כיסוי העננות - גם בסילון וגם בחזית חמה יכול להיות כיסוי נרחב של ענני צירוס, אבל בחזית חמה נלווים אל ענני הצירוס גם ענני צירוסטרטוס שיוצרים הילה, וגם ובעיקר אלטוסטרטוס - כאשר בסילון אלטוסטרטוס נדיר יותר

זרם סילון סובטרופי "פעיל":

הכוונה לכך שאל זרם הסילון הסובטרופי מתלווה עננות גבוהה-בינונית רבה עם הסעה רבה של לחות ברום הבינוני והגבוה מהאזור הטרופי. כתוצאה מכך יכולים לרדת גשמים קלים והיו כבר מצבים שהתפתחו אפילו סופות רעמים.

כאשר יש אספקת לחות ברום הגבוה אז יש לצפות למשקעים בחלקו השמאלי של קידמת הסילון, ששם יש התבדרות ברום, ובחלקו הימני של סוף (החלק האחורי) של זרם הסילון. התבדרות ברום כרוכה בציקלוגנטיות בשכבות התחתונות.

כל הזכויות שמורות לערן חדד.

חומר עזר להכנת הכתבה - "מבוא למטאורולוגיה" של ד"ר ברוך זיו ויואב יאיר מהאוניברסיטה הפתוחה.
נעשה באהבה ע"י © כל הזכויות שמורות 2019 
ההודעה נשלחה בהצלחה!
נציגנו ישובו אליכם בהקדם, תודה