סיזונט - דף הבית
אודות
כתבות ומאמרים
גלרית תמונות
סיזונפדיה
תנאים והגבלות
הצטרפות
צור קשרארוע גשם חריג
המאמר הבא נערך, שוכתב ותורגם מאנגלית ע"י ערן חדד.
במלאות 18 שנה לאירוע הגשם החריג של ראשית אוקטובר 1986 מובא לפניכם מאמר המנתח את מהלך האירוע וסיבותיו. זה היה אירוע שלא מתרחש לעיתים קרובות בראשית אוקטובר, והמיוחד שבו הוא הפיכתה של מערכת קייצית של אפיק פרסי למערכת חורפית לכל דבר - שקע קפריסאי.
אירוע הגשם החל כבר בלילה שבין 30 לספטמבר לבין 1 לאוקטובר, יומיים לפני ערב ראש השנה שחל באותה שנה ביום שישי ה 3 באוקטובר. שלוש יממות של ממטרים מקומיים / פזורים בצפון ובמרכז עם שונות רבה בכמויות הגשם בין תחנות סמוכות ובין תחנות הנמצאות באותו אזור גיאוגרפי. הגשמים האחרונים של אותו אירוע ירדו ממש עם כניסת החג (בערב של 3 באוקטובר).
כמויות הגשם שנמדדו באירוע זה היו גבוהות בעשרות ובמאות אחוזים מהממוצע הרב שנתי לדקדה (העשרת) הראשונה של אוקטובר. אירוע זה גם תרם למשק המים של ישראל, בכך שהעלה את מפלס הכינרת ב 2 ס"מ, ובכך נוספו כ 3.4 מליון מ"ק של מים לאגם הכינרת - עליית מפלס הכינרת בראשית אוקטובר אינה דבר שבשיגרה.
טמפרטורת מי הים התיכון ירדה במהלך האירוע ובעקבותיו ב 4 מעלות - ירידה מ 27 מעלות לפני האירוע ל 23 מעלות בסופו.
המפות הסינופטיות הראו את הסימנים הראשונים לבנייתה של מערכת גשם משמעותית כבר ב 27 בספטמבר - אפיק רום קר ועמוק (טמפ´ של 39 - מ"צ וגובה 5250 מ´ במפלס 500 מ"ב) אותר בצפון אירופה. מזרח הים התיכון ואזורנו היו נתונים להשפעת רכס רום (גובה 5908 מ´ וטמפ´ 8 - מעלות במפלס 500 מ"ב). בקרקע וברום 850 מ"ב ניתן היה לזהות את "שרידיו" של האפיק הפרסי.
ב 29 - 28 בספטמבר אפיק הרום העמוק החל להדרים עם שלוחה לעבר הים השחור, צפון טורקיה ויוון. מעל ישראל הטמפ´ ברום 500 מ"ב ירדה ל 9 - מעלות והגובה ירד ל 5891 מ´, והרוח ברום קיבלה רכיב דרום מערבי. רכס הרום החל להיחלש, שרידיו של האפיק הפרסי בקרקע החלו לקבל "בטן" לכיוון הים האגאי, כלומר החלה התעמקות של האפיק הפרסי, שהתבטאה בירידת הלחץ הברומטרי מעל ישראל.
ב 30 לספטמבר רכס הרום באזורנו החל להתמוטט ובקרקע הוסיף להתעמק האפיק הפרסי, עד שהפך לתצורה המכונה אפיק "אנטי פרסי" - אפיק פרסי עמוק עם "בטן" שמגיעה לאזור יוון וזרימות ימיות ארוכות בארצות הלבנט (כולל ישראל). הלחץ בקרקע מעל ישראל ירד בשעה 00Z ב 4 מ"ב בהשוואה ליום הקודם (ירידה מ 1015 מ"ב ל 1011 מ"ב בבית דגן), הטמפרטורות ירדו והרוח התחזקה. ברום 500 מ"ב באזורנו ירדה הטמפ´ ל 11 - מ"צ והגובה ירד ל 5819 מ´. ארצות הלבנט, ובהן ישראל, נמצאו בקידמתו של אפיק רום שמתעמק מטורקיה לצפון מצרים. קידמת אפיק רום מעודדת קונבקציה בקרקע, ירידת לחץ בקרקע והתעמקות שקע בקרקע. עננות התפתחה, התרבתה וכבר בשעות הלילה החלה להוריד גשמים מקומיים, שהתחזקו לעת בוקר ה 1 לאוקטובר.
ב 1 לאוקטובר התעמק אפיק הרום מטורקיה למזרח ים התיכון ואותרה אדווקציה (זרימה אופקית) קרה מטורקיה למצרים ברום הנמוך. מעל טורקיה נמדדה טמפ´ של 21- מ"צ ברום 500 מ"ב ומעל בית דגן (בישראל) 12- מ"צ. הרוח ברום 500 מ"ב היתה דרומית מערבית והתחזקה. ישראל היתה בקידמת אפיק רום (בדומה למה שתואר קודם לכן). הלחץ בקרקע הוסיף לרדת ב 5 מ"ב נוספים בהשוואה ליום הקודם והגיע בשעה 00Z לערך של כמעט 1006 מ"ב. באזור קפריסין ירד הלחץ ל 1003 מ"ב ושקע קפריסאי "נולד" והתעמק במהרה. בשעה 12Z נמדדו ערכי לחץ נמוכים בכל ארצות הלבנט - 1002.6 מ"ב בבירות, 1000.5 מ"ב בניקוסיה שבקפריסין, 999 מ"ב ברמת דוד בצפון ישראל ו 1002 מ"ב בבית דגן. גם הרוח בקרקע התחזקה ל 11 מ/ שניה (כ 40 קמ"ש). בוקר ה 1 לאוקטובר היה בוקר מעונן עם ממטרים מקומיים כבדים בצפון ובמרכז ובמיוחד בחוף המרכזי והדרומי שלוו בסופות רעמים מרובות. בין ה 1 ל 2 לאוקטובר החל הלחץ באזור קפריסין ובאזורנו לעלות (דבר שהעיד שהשיא כבר חלף).
לקראת ה 2 לאוקטובר החלו להיראות במפות סימני היחלשות המערכת - שקע רום נסגר מעל קפריסין , תוך ניתוק ממקורות האוויר הקר של אפיק הרום העיקרי ברוסיה. מעל ישראל אותר כיס אוויר קר עם ירידת הטמפ´ ל 14- עד 17 - מעלות ברום 500 מ"ב. הלחץ בקרקע החל אמנם לעלות, אבל גשמים מקומיים / פזורים המשיכו לרדת ונמשכו סופות הרעמים.
ב 3 לאוקטובר, ערב ראש השנה - נמשכה היחלשות המערכת, אולם עדיין עננות מוגברת באזורנו ואוויר קר ברום גרמו לגשמים מקומיים שנחלשו והתמעטו, עד שפסקו כליל בלילה שבין 3 ל 4 לאוקטובר. הלחץ בקרקע הוסיף לעלות, השקע מעל קפריסין התרדד והחל להתמלא. הרוח נחלשה. הטמפ´ ברום 500 מ"ב עלתה ל 12- מ"צ.
הפעילות הסתיימה כליל בבוקר שבת, 4 באוקטובר, א´ של ראש השנה.
מן האמור לעיל ניתן לומר שבאירוע החריג הזה נסגר שקע קפריסאי בתוך האפיק הפרסי. שקע זה התעמק בעקבות חדירה דרומה של אפיק קר ברום והתעמקותו של אפיק הרום. האוויר הקר ברום ואפיקיות הרום תרמו להורדת הלחץ בקרקע ולסגירת שקע והתעמקותו.
לחץ וטמפרטורה בקרקע:
במהלך האירוע ערכי הלחץ במזרח הים התיכון היו נמוכים אפילו יותר מהערכים הממוצעים של האפיק הפרסי בקיץ באזורנו. להלן ערכי לחץ היומיים הממוצעים שנמדדו בכל אחד מימי האירוע בכמה תחנות בארץ:
ב 30/9 - בבית דגן 1007 מ"ב, באילת 1009 מ"ב, ברמת דוד 1004 מ"ב
ב 1/10 - בבית דגן 1002 מ"ב, באילת 1007 מ"ב, ברמת דוד 999 מ"ב
ב 2/10 - בבית דגן 1005 מ"ב, באילת 1009 מ"ב, ברמת דוד 1003 מ"ב
ב 3/10 - בבית דגן 1010 מ"ב, באילת 1012 מ"ב, ברמת דוד 1008 מ"ב
לצורך השוואה - ממוצע הלחץ בבית דגן לאוקטובר הוא 1010 מ"ב ובאילת 1011 מ"ב וברמת דוד 1008 מ"ב.
ערך הלחץ הממוצע עבור כל ימי האירוע היה - 1003.6 מ"ב ברמת דוד (תחנה בצפון ישראל שקרובה יותר למוקד השקע הקפריסאי), 1006 מ"ב בבית דגן, 1009.4 מ"ב באילת.
יש לזכור שבחודש ספטמבר עדיין ניכרת ההשפעה של האפיק הפרסי באזורנו והלחץ היומי הממוצע נמוך יחסית. לקראת אוקטובר נעלם האפיק הפרסי וכתוצאה מכך הלחץ בקרקע באזורנו מתחיל לעלות (כלומר הלחץ הממוצע באוקטובר גבוה יותר מאשר בספטמבר וביולי-אוגוסט). עם זאת, במהלך אירוע הגשם החריג הנ"ל ערכי הלחץ הברומטרי במזרח הים התיכון היו נמוכים יותר מהערכים הממוצעים במהלך השפעת אפיק פרסי בקיץ ובספטמבר.
במהלך האירוע חלה ירידה משמעותית של הטמפרטורה ברחבי הארץ. ב 30/9 עדיין נמדדו טמפרטורות גבוהות מהממוצע - לדוגמא 30.6 מ"צ ברמת דוד. ב 1 לאוקטובר הורגשה ירידה ניכרת בטמפרטורות שנמשכה גם ב 2 לאוקטובר - הטמפ´ ברמת דוד ב 2 לאוקטובר היתה רק 18 מעלות - ירידה של 12.6 מ"צ בתוך 48 שעות. הטמפרטורות שנמדדו ב 2 באוקטובר ברחבי הארץ היו נמוכות ב 10 - 5 מעלות מהממוצע לעשרת הראשונה של אוקטובר.
ברום 500 מ"ב אירוע זה היה חריג בשלושה פרמטרים:
1. מבחינת ערכי הגובה - ממוצע גובה מפלס 500 מ"ב במהלך אירוע גשם באוקטובר הוא 5769 מ´ ואילו בעיצומו של אירוע הגשם המדובר הגובה הממוצע היה 5727 מ´. - ערך נמוך מהממוצע המקובל.
2. מבחינת טמפרטורה במפלס 500 מ"ב - הטמפ´ הממוצעת ברום 500 מ"ב משתנה מ 10 - מ"צ בתחילת אוקטובר ל 13.5 - מ"צ בסוף החודש. בימי גשם באוקטובר הטמפ´ הממוצעת של רום 500 מ"ב משתנה מ 12 - מ"צ בתחילת החודש ל 15.8 - מ"צ בסופו. בעיצומו של אירוע הגשם של 3 -1 לאוקטובר 1986 נרשמה טמפרטורה נמוכה למדיי של 17 - מ"צ (טמפרטורה הנמוכה ב 5 מ"צ מהמקובל לאירועי גשם בראשית אוקטובר). העובדה שברום היה אוויר קר במיוחד, ביחס לעונה, תרמה להגברת אי היציבות ולהגברת הקונבקציה (עליית האוויר), העמקת השקע בקרקע, וגשם רב יותר עם סופות רעמים. חשוב לציין שהים החם יחסית תרם גם הוא להגברת אי היציבות - ניגוד גדול בין שכבה תחתונה חמה לשכבה גבוהה קרה.
3. מבחינת רוח - מהירות הרוח הממוצעת ברום 500 מ"ב באוקטובר היא 26 קשר, ובימי גשם באוקטבר כ 34 קשר. ב 1 באוקטובר (היום בו ירדו גשמים כבדים) מהירות הרוח ברום 50 מ"ב הגיעה ל 45 קשר.
** מספר דוגמאות לכמויות גשם במהלך ימי האירוע - חיפה 14.4 מ"מ, נתניה 104 מ"מ, מדרשת רופין 110 מ"מ, ת"א 41.6 מ"מ, קריית עקרון 99.5 מ"מ, חפץ חיים 150.8 מ"מ, חצור (מזרחית לאשדוד) 159 מ"מ, נגבה 143 מ"מ, הר כנען 65 מ"מ, רמת דוד 54 מ"מ, ירושלים 46 מ"מ, חברון 31 מ"מ, כפר בלום 59.2 מ"מ, דגניה 38.6 מ"מ, יריחו 3 מ"מ, באר שבע 1 מ"מ.
הסיבות העיקריות לאירוע הגשם החריג הזה:
1. תנאים סינופטיים - שקע קפריסאי נסגר והתעמק בתוך אפיק "אנטי פרסי" בגיבוי של אפיק קר ועמוק ברום. מצב סינופטי כזה אינו חריג בעיצומה של עונת הגשמים, אולם כאשר מצב סינופטי כזה מתרחש בסוף ספטמבר וראשית אוקטובר זה חריג.
2. הים התיכון החם - בראשית אוקטובר טמפרטורת מי הים סביב 27 מ"צ. הים החם מגביר את אי היציבות של האוויר הקר ש"גלש" למזרח ים תיכון מטורקיה. האוויר הקר סופח אליו לחות ומתפתחים ענני גשם.
3. אפקט רגלי ההר (LEE LOW SIDE) - האפקט הטופוגרפי של הרי הטאורוס בדרום טורקיה. צניחת רוחות מההרים אל הים התיכון מגבירה את העירבוליות של האוויר לרגלי ההרים והאזור הופך ציקלוגנטי (התפתחות שקע בקרקע) כאשר האזור בהשפעת אפיק רום).
4. אי יציבות רבה יותר בחוף בראשית עונת הגשמים - בתחילת עונת הגשמים יורד יותר גשם בחוף מאשר בהר. מספיקה התקלות בקו החוף, כאשר הים חם, כדי להגביר את אי היציבות של האוויר ולהגביר את הקונבקציה ומכאן גשם חזק יותר וסופות רעמים רבות יותר בקירבת החוף. (בעיצומו של החורף כאשר הים כבר קר וגושי האוויר יותר יציבים, לא מספיקה ההתקלות בקו החוף כדי להגביר את אי היציבות של האוויר, ולכן דווקא ההיתקלות ברכסי ההרים והעליה האורוגרפית היא אילוץ מכני להגברת הקונבקציה ואי היציבות ולכן בעיצומו וסופו של החורף יורד יותר גשם בהרים מאשר בחוף).
5. למרות שמדובר בשקע קפריסאי שמיקומו צפוני, דווקא החוף הדרומי והשפלה זכו לכמויות גשם גדולות ביותר - בניגוד למגמה הנפוצה בישראל של הפחתת כמות הגשם מצפון לדרום. כמויות הגשם באירוע זה לא התפלגו באופן שווה אפילו לא במישור החוף עצמו - לדוגמא ההשוואה בין חיפה (14 מ"מ לבין נגבה 143 מ"מ).
גם חודש נובמבר באותה שנה היה גשום באופן חריג מעל הממוצע. עונת הגשמים 1987-1986 היתה ברוב התחנות גשומה מעל הממוצע, בניגוד מוחלט לתחזית העונתית של השמ"ט שניתנה בסוף אוקטובר וחזתה חורף שחון יחסית עם כמות גשם נמוכה עד 10% מהממוצע.
ערן חדד סיזנט - תירגם, ערך ושיכתב את המאמר של ד"ר הדס סערוני מאוניברסיטת ת"א.
במלאות 18 שנה לאירוע הגשם החריג של ראשית אוקטובר 1986 מובא לפניכם מאמר המנתח את מהלך האירוע וסיבותיו. זה היה אירוע שלא מתרחש לעיתים קרובות בראשית אוקטובר, והמיוחד שבו הוא הפיכתה של מערכת קייצית של אפיק פרסי למערכת חורפית לכל דבר - שקע קפריסאי.
אירוע הגשם החל כבר בלילה שבין 30 לספטמבר לבין 1 לאוקטובר, יומיים לפני ערב ראש השנה שחל באותה שנה ביום שישי ה 3 באוקטובר. שלוש יממות של ממטרים מקומיים / פזורים בצפון ובמרכז עם שונות רבה בכמויות הגשם בין תחנות סמוכות ובין תחנות הנמצאות באותו אזור גיאוגרפי. הגשמים האחרונים של אותו אירוע ירדו ממש עם כניסת החג (בערב של 3 באוקטובר).
כמויות הגשם שנמדדו באירוע זה היו גבוהות בעשרות ובמאות אחוזים מהממוצע הרב שנתי לדקדה (העשרת) הראשונה של אוקטובר. אירוע זה גם תרם למשק המים של ישראל, בכך שהעלה את מפלס הכינרת ב 2 ס"מ, ובכך נוספו כ 3.4 מליון מ"ק של מים לאגם הכינרת - עליית מפלס הכינרת בראשית אוקטובר אינה דבר שבשיגרה.
טמפרטורת מי הים התיכון ירדה במהלך האירוע ובעקבותיו ב 4 מעלות - ירידה מ 27 מעלות לפני האירוע ל 23 מעלות בסופו.
המפות הסינופטיות הראו את הסימנים הראשונים לבנייתה של מערכת גשם משמעותית כבר ב 27 בספטמבר - אפיק רום קר ועמוק (טמפ´ של 39 - מ"צ וגובה 5250 מ´ במפלס 500 מ"ב) אותר בצפון אירופה. מזרח הים התיכון ואזורנו היו נתונים להשפעת רכס רום (גובה 5908 מ´ וטמפ´ 8 - מעלות במפלס 500 מ"ב). בקרקע וברום 850 מ"ב ניתן היה לזהות את "שרידיו" של האפיק הפרסי.
ב 29 - 28 בספטמבר אפיק הרום העמוק החל להדרים עם שלוחה לעבר הים השחור, צפון טורקיה ויוון. מעל ישראל הטמפ´ ברום 500 מ"ב ירדה ל 9 - מעלות והגובה ירד ל 5891 מ´, והרוח ברום קיבלה רכיב דרום מערבי. רכס הרום החל להיחלש, שרידיו של האפיק הפרסי בקרקע החלו לקבל "בטן" לכיוון הים האגאי, כלומר החלה התעמקות של האפיק הפרסי, שהתבטאה בירידת הלחץ הברומטרי מעל ישראל.
ב 30 לספטמבר רכס הרום באזורנו החל להתמוטט ובקרקע הוסיף להתעמק האפיק הפרסי, עד שהפך לתצורה המכונה אפיק "אנטי פרסי" - אפיק פרסי עמוק עם "בטן" שמגיעה לאזור יוון וזרימות ימיות ארוכות בארצות הלבנט (כולל ישראל). הלחץ בקרקע מעל ישראל ירד בשעה 00Z ב 4 מ"ב בהשוואה ליום הקודם (ירידה מ 1015 מ"ב ל 1011 מ"ב בבית דגן), הטמפרטורות ירדו והרוח התחזקה. ברום 500 מ"ב באזורנו ירדה הטמפ´ ל 11 - מ"צ והגובה ירד ל 5819 מ´. ארצות הלבנט, ובהן ישראל, נמצאו בקידמתו של אפיק רום שמתעמק מטורקיה לצפון מצרים. קידמת אפיק רום מעודדת קונבקציה בקרקע, ירידת לחץ בקרקע והתעמקות שקע בקרקע. עננות התפתחה, התרבתה וכבר בשעות הלילה החלה להוריד גשמים מקומיים, שהתחזקו לעת בוקר ה 1 לאוקטובר.
ב 1 לאוקטובר התעמק אפיק הרום מטורקיה למזרח ים התיכון ואותרה אדווקציה (זרימה אופקית) קרה מטורקיה למצרים ברום הנמוך. מעל טורקיה נמדדה טמפ´ של 21- מ"צ ברום 500 מ"ב ומעל בית דגן (בישראל) 12- מ"צ. הרוח ברום 500 מ"ב היתה דרומית מערבית והתחזקה. ישראל היתה בקידמת אפיק רום (בדומה למה שתואר קודם לכן). הלחץ בקרקע הוסיף לרדת ב 5 מ"ב נוספים בהשוואה ליום הקודם והגיע בשעה 00Z לערך של כמעט 1006 מ"ב. באזור קפריסין ירד הלחץ ל 1003 מ"ב ושקע קפריסאי "נולד" והתעמק במהרה. בשעה 12Z נמדדו ערכי לחץ נמוכים בכל ארצות הלבנט - 1002.6 מ"ב בבירות, 1000.5 מ"ב בניקוסיה שבקפריסין, 999 מ"ב ברמת דוד בצפון ישראל ו 1002 מ"ב בבית דגן. גם הרוח בקרקע התחזקה ל 11 מ/ שניה (כ 40 קמ"ש). בוקר ה 1 לאוקטובר היה בוקר מעונן עם ממטרים מקומיים כבדים בצפון ובמרכז ובמיוחד בחוף המרכזי והדרומי שלוו בסופות רעמים מרובות. בין ה 1 ל 2 לאוקטובר החל הלחץ באזור קפריסין ובאזורנו לעלות (דבר שהעיד שהשיא כבר חלף).
לקראת ה 2 לאוקטובר החלו להיראות במפות סימני היחלשות המערכת - שקע רום נסגר מעל קפריסין , תוך ניתוק ממקורות האוויר הקר של אפיק הרום העיקרי ברוסיה. מעל ישראל אותר כיס אוויר קר עם ירידת הטמפ´ ל 14- עד 17 - מעלות ברום 500 מ"ב. הלחץ בקרקע החל אמנם לעלות, אבל גשמים מקומיים / פזורים המשיכו לרדת ונמשכו סופות הרעמים.
ב 3 לאוקטובר, ערב ראש השנה - נמשכה היחלשות המערכת, אולם עדיין עננות מוגברת באזורנו ואוויר קר ברום גרמו לגשמים מקומיים שנחלשו והתמעטו, עד שפסקו כליל בלילה שבין 3 ל 4 לאוקטובר. הלחץ בקרקע הוסיף לעלות, השקע מעל קפריסין התרדד והחל להתמלא. הרוח נחלשה. הטמפ´ ברום 500 מ"ב עלתה ל 12- מ"צ.
הפעילות הסתיימה כליל בבוקר שבת, 4 באוקטובר, א´ של ראש השנה.
מן האמור לעיל ניתן לומר שבאירוע החריג הזה נסגר שקע קפריסאי בתוך האפיק הפרסי. שקע זה התעמק בעקבות חדירה דרומה של אפיק קר ברום והתעמקותו של אפיק הרום. האוויר הקר ברום ואפיקיות הרום תרמו להורדת הלחץ בקרקע ולסגירת שקע והתעמקותו.
לחץ וטמפרטורה בקרקע:
במהלך האירוע ערכי הלחץ במזרח הים התיכון היו נמוכים אפילו יותר מהערכים הממוצעים של האפיק הפרסי בקיץ באזורנו. להלן ערכי לחץ היומיים הממוצעים שנמדדו בכל אחד מימי האירוע בכמה תחנות בארץ:
ב 30/9 - בבית דגן 1007 מ"ב, באילת 1009 מ"ב, ברמת דוד 1004 מ"ב
ב 1/10 - בבית דגן 1002 מ"ב, באילת 1007 מ"ב, ברמת דוד 999 מ"ב
ב 2/10 - בבית דגן 1005 מ"ב, באילת 1009 מ"ב, ברמת דוד 1003 מ"ב
ב 3/10 - בבית דגן 1010 מ"ב, באילת 1012 מ"ב, ברמת דוד 1008 מ"ב
לצורך השוואה - ממוצע הלחץ בבית דגן לאוקטובר הוא 1010 מ"ב ובאילת 1011 מ"ב וברמת דוד 1008 מ"ב.
ערך הלחץ הממוצע עבור כל ימי האירוע היה - 1003.6 מ"ב ברמת דוד (תחנה בצפון ישראל שקרובה יותר למוקד השקע הקפריסאי), 1006 מ"ב בבית דגן, 1009.4 מ"ב באילת.
יש לזכור שבחודש ספטמבר עדיין ניכרת ההשפעה של האפיק הפרסי באזורנו והלחץ היומי הממוצע נמוך יחסית. לקראת אוקטובר נעלם האפיק הפרסי וכתוצאה מכך הלחץ בקרקע באזורנו מתחיל לעלות (כלומר הלחץ הממוצע באוקטובר גבוה יותר מאשר בספטמבר וביולי-אוגוסט). עם זאת, במהלך אירוע הגשם החריג הנ"ל ערכי הלחץ הברומטרי במזרח הים התיכון היו נמוכים יותר מהערכים הממוצעים במהלך השפעת אפיק פרסי בקיץ ובספטמבר.
במהלך האירוע חלה ירידה משמעותית של הטמפרטורה ברחבי הארץ. ב 30/9 עדיין נמדדו טמפרטורות גבוהות מהממוצע - לדוגמא 30.6 מ"צ ברמת דוד. ב 1 לאוקטובר הורגשה ירידה ניכרת בטמפרטורות שנמשכה גם ב 2 לאוקטובר - הטמפ´ ברמת דוד ב 2 לאוקטובר היתה רק 18 מעלות - ירידה של 12.6 מ"צ בתוך 48 שעות. הטמפרטורות שנמדדו ב 2 באוקטובר ברחבי הארץ היו נמוכות ב 10 - 5 מעלות מהממוצע לעשרת הראשונה של אוקטובר.
ברום 500 מ"ב אירוע זה היה חריג בשלושה פרמטרים:
1. מבחינת ערכי הגובה - ממוצע גובה מפלס 500 מ"ב במהלך אירוע גשם באוקטובר הוא 5769 מ´ ואילו בעיצומו של אירוע הגשם המדובר הגובה הממוצע היה 5727 מ´. - ערך נמוך מהממוצע המקובל.
2. מבחינת טמפרטורה במפלס 500 מ"ב - הטמפ´ הממוצעת ברום 500 מ"ב משתנה מ 10 - מ"צ בתחילת אוקטובר ל 13.5 - מ"צ בסוף החודש. בימי גשם באוקטובר הטמפ´ הממוצעת של רום 500 מ"ב משתנה מ 12 - מ"צ בתחילת החודש ל 15.8 - מ"צ בסופו. בעיצומו של אירוע הגשם של 3 -1 לאוקטובר 1986 נרשמה טמפרטורה נמוכה למדיי של 17 - מ"צ (טמפרטורה הנמוכה ב 5 מ"צ מהמקובל לאירועי גשם בראשית אוקטובר). העובדה שברום היה אוויר קר במיוחד, ביחס לעונה, תרמה להגברת אי היציבות ולהגברת הקונבקציה (עליית האוויר), העמקת השקע בקרקע, וגשם רב יותר עם סופות רעמים. חשוב לציין שהים החם יחסית תרם גם הוא להגברת אי היציבות - ניגוד גדול בין שכבה תחתונה חמה לשכבה גבוהה קרה.
3. מבחינת רוח - מהירות הרוח הממוצעת ברום 500 מ"ב באוקטובר היא 26 קשר, ובימי גשם באוקטבר כ 34 קשר. ב 1 באוקטובר (היום בו ירדו גשמים כבדים) מהירות הרוח ברום 50 מ"ב הגיעה ל 45 קשר.
** מספר דוגמאות לכמויות גשם במהלך ימי האירוע - חיפה 14.4 מ"מ, נתניה 104 מ"מ, מדרשת רופין 110 מ"מ, ת"א 41.6 מ"מ, קריית עקרון 99.5 מ"מ, חפץ חיים 150.8 מ"מ, חצור (מזרחית לאשדוד) 159 מ"מ, נגבה 143 מ"מ, הר כנען 65 מ"מ, רמת דוד 54 מ"מ, ירושלים 46 מ"מ, חברון 31 מ"מ, כפר בלום 59.2 מ"מ, דגניה 38.6 מ"מ, יריחו 3 מ"מ, באר שבע 1 מ"מ.
הסיבות העיקריות לאירוע הגשם החריג הזה:
1. תנאים סינופטיים - שקע קפריסאי נסגר והתעמק בתוך אפיק "אנטי פרסי" בגיבוי של אפיק קר ועמוק ברום. מצב סינופטי כזה אינו חריג בעיצומה של עונת הגשמים, אולם כאשר מצב סינופטי כזה מתרחש בסוף ספטמבר וראשית אוקטובר זה חריג.
2. הים התיכון החם - בראשית אוקטובר טמפרטורת מי הים סביב 27 מ"צ. הים החם מגביר את אי היציבות של האוויר הקר ש"גלש" למזרח ים תיכון מטורקיה. האוויר הקר סופח אליו לחות ומתפתחים ענני גשם.
3. אפקט רגלי ההר (LEE LOW SIDE) - האפקט הטופוגרפי של הרי הטאורוס בדרום טורקיה. צניחת רוחות מההרים אל הים התיכון מגבירה את העירבוליות של האוויר לרגלי ההרים והאזור הופך ציקלוגנטי (התפתחות שקע בקרקע) כאשר האזור בהשפעת אפיק רום).
4. אי יציבות רבה יותר בחוף בראשית עונת הגשמים - בתחילת עונת הגשמים יורד יותר גשם בחוף מאשר בהר. מספיקה התקלות בקו החוף, כאשר הים חם, כדי להגביר את אי היציבות של האוויר ולהגביר את הקונבקציה ומכאן גשם חזק יותר וסופות רעמים רבות יותר בקירבת החוף. (בעיצומו של החורף כאשר הים כבר קר וגושי האוויר יותר יציבים, לא מספיקה ההתקלות בקו החוף כדי להגביר את אי היציבות של האוויר, ולכן דווקא ההיתקלות ברכסי ההרים והעליה האורוגרפית היא אילוץ מכני להגברת הקונבקציה ואי היציבות ולכן בעיצומו וסופו של החורף יורד יותר גשם בהרים מאשר בחוף).
5. למרות שמדובר בשקע קפריסאי שמיקומו צפוני, דווקא החוף הדרומי והשפלה זכו לכמויות גשם גדולות ביותר - בניגוד למגמה הנפוצה בישראל של הפחתת כמות הגשם מצפון לדרום. כמויות הגשם באירוע זה לא התפלגו באופן שווה אפילו לא במישור החוף עצמו - לדוגמא ההשוואה בין חיפה (14 מ"מ לבין נגבה 143 מ"מ).
גם חודש נובמבר באותה שנה היה גשום באופן חריג מעל הממוצע. עונת הגשמים 1987-1986 היתה ברוב התחנות גשומה מעל הממוצע, בניגוד מוחלט לתחזית העונתית של השמ"ט שניתנה בסוף אוקטובר וחזתה חורף שחון יחסית עם כמות גשם נמוכה עד 10% מהממוצע.
ערן חדד סיזנט - תירגם, ערך ושיכתב את המאמר של ד"ר הדס סערוני מאוניברסיטת ת"א.
