סוכנות החלל האירופית (ESA) בחרה במשימה מדעית ביניים חדשה לחקר השמש וההגנה של כדור הארץ
סוכנות החלל האירופית (ESA) הכריזה על בחירתה במשימה מדעית ביניים חדשה, שתכלול שבע مركبات חלל שיטוסו יחד במטרה לחקור את התהליך שבו אנרגיה מגיעה מהשמש ומזיינת את הבלון המגנטי שמקיף את כדור הארץ. משימה זו, הנקראת "תצפית על הפלזמה", נבחרה ב-19 בנובמבר על ידי ועדת תכניות המדע של ESA, המייצגת את מדינות החברות באגף. ההכרזה מציינת שהיא תמלא את המציעה השמינית בקטגוריה של משימות מדע ביניים, הידועה כ-M7, עם שיגור שתוכנן באופן זמני לסוף העשור של שנות ה-2030.
"תצפית על הפלזמה תעמיד את אירופה בחוד החזית של חקר תופעות השמש והשפעתן על המערכת הסולארית, ובהמשך העשור ואף מעבר לכך", אמרה קרול מנדל, דירקטורית המדע ב-ESA. חקר הפולס הוא תחום החוקר את השמש ושליטתה על פני המערכת הסולארית כולה.
המגן הבלתי נראה של כדור הארץ – המגנטוספירה
כדור הארץ מוקף בשדה מגנטי הרחב הרבה מעבר לפני השטח שלו. אזור זה, הנקרא המגנטוספירה, משמש כמגן נגד הרוח השמש – זרם באורך קבוע של חלקיקים טעונים חשמלית הנפלטים מהשמש. רוב הזמן, המגנטוספירה משפיעה מאוד על הרוח הסולארית ומדחיקה אותה החוצה, אך חלק מן האנרגיה והחלקיקים חודרים פנימה. כשהחלקיקים והאנרגיה מתרזים באטמוספירה העליונה בסביבת הקוטבים, נוצרים זוהרי הצפון והדרום. בזמן סופות שמש חזקות, תהליך זה עלול להפריע ללויינות של לוויינים, לתקשורת רדיוס, לאותות GPS ואפילו למערכות חשמליות על הקרקע. כל ההשפעות האלה יחד מכונות "מזג אוויר חיצוני" בחלל.
המגנטוספירה מלאה בפלזמה – גז שהאנרגיה בו כה גבוהה שהאטומים שבו מפוצלים לחלקיקים טעונים. הפלזמה מרכיבה את רוב החומר הנראה במרחב, מהשמש ועד לגז שבין הגלקסיות. לכן, סוכנות החלל האירופית מגדירה את הסביבה המגנטית של כדור הארץ כמעבדה טבעית לחקר הפיזיקה של החלל.
"מובן שנוכל להשתמש באיטומו של כדור הארץ – במגנטוספירה שלו – כמעבדה טבעית למחקר," הסביר מט טיילור, המדען הראשי של המיזם עבור ESA. המחקר במעבר זה יסייע להבין טוב יותר את תפקיד המגנטוספירה ואיך אנרגיה זורמת דרכה.
מדוע שבע משימות חלל?
האתגר המדעי המרכזי הוא בהיקף ובקנה המידה של התהליכים שנעשים בפלזמה. תהליכים אלה מתרחשים בטווחי גדלים ומהירויות עצומים, החל מתהליכים קטנים ומהירים שנמשכים מיליוניות השניות ומתרחשים בתוך כמה קילומטרים, ועד לשינויים גדולים שמשתרעים על עשרות אלפי קילומטרים ומהר מאוד.
מזג אוויר בחלל השולחוות את הכותרות באחרונה. ב-מאי 2024 אירעה סופה גאומגנטית חזקה שיצרה א auroras שנראו הרבה מעבר לאזורי הקוטב הרגילים, מה שהביא להנאה של תצפיתנים, אך גם הדגים עד כמה השמש יכולה להשפיע על החלל הסביבתי של כדור הארץ. ההבנה המדויקת כיצד האנרגיה הזו נכנסת למגנטוספירה והזזה דרכה עדיין מהווה אתגר מדעי פתוח.
מודד חלל אחד יכול למדוד מצב רק באיזור שבו הוא נמצא. הוא לא יכול לדעת אם השינוי שמתבצע במקום אחד תואם לשינויים בכל מקום אחר או שהוא נע במהירות דרכו. משימת Cluster, שהופעלה על ידי ESA עם ארבעה לווייני חלל במבנה קווודר, התמודדה עם הבעיה וזיהתה תגליות משמעותיות. אולם, לפי ESA, Cluster יכול היה לבדוק רק קנה מידה אחד בכל פעם.
בעזרת שבעת לווייני תצפית של Plasma Observatory, יוכלו למדוד באופן סימולטני את השדות המגנטיים, השדות החשמליים והחלקיקים בכ שבעה מיקומים במערכת, הטסים במבנה תיאום מוקפד דרך הגבולות הסוערים של המגנטוספירה. הסידור הזה נועד לתפוס תהליכים קטנים וגדולים כאחד ולבחון כיצד הם מקושרים ביניהם. ESA מכנה זאת "פיזיקה מולטי-סקאלית".
ההכרזה של ESA אינה מפרטת את עיצוב הלוויינים ואינה מספקת את מסלולי הטיסה המדויקים שלהם.
היסטוריה ארוכה של בחירת משימות והכנות למשימה
ESA בוחרת את משימות המחקר שלה באמצעות תחרויות. בשנת 2021, הקריאה לבחירת מיזם M7 הוגשה וכ-27 הצעות הוגשו בתגובה. עד נובמבר 2022, נשארו חמש רעיונות למיזמים, ולחמשת אלו נעשו בחינות מוקדמות קלות, שבסופן נבחרו שלוש מועמדויות עיקריות. שלושה מהם עברו במחקר תעשייתי תחרותי שנמשך כשנתיים וחצי. ביוני 2026, המליצה ESA על Plasma Observatory לוועדת תכניות המדע, שהחליטה לבחור בו סופית החודש.
השלב הבא הינו "האישור הרשמי", שמחייב את ESA להתחיל בבנייה ובהכנות לשיגור המיזם. לאחר מכן תתחיל שלב הבנייה וההכנות לשיגור עצמו.
החלק של Plasma Observatory בתוכניות העתידיות של ESA
ESA מחלקת את משימות המחקר שלה לקטגוריות גדולות, ביניים, קטנות ומהירות, ועוד משימות שנשלטות על ידי סוכנויות שותפות. משימות ביניים שכבר נמצאות באופק כוללות את Solar Orbiter ו-Euclid. משימות כמו Plato, Ariel ו-Envision נמצאות כעת בהכנות. Plasma Observatory היא המשימה הביניים הראשונה שנבחרה במסגרת תכנית המדע לטווח הארוך של ESA, המוכרת כ-Voyage 2050.
הבחירה גם פותחת את הדלת לסבוב תחרויות נוסף. ב-ESA מציינים כי ארבעה מועמדים עומדים כעת להתחרות על המיקום הבא בקטגוריה ביניים, המיועד ל-M8:
- CALICO+ – חללית מסביב לכדורו של כריוס עם לונר קטן;
- FOSSIL – תחקור עיוותים זעירים בקרינת הרקיע הקוסmierית, זוהר היקום המוקרן מגלגול המפץ הגדול;
- PRIAMOS – חזרה עם דגימה מאשור אוסף חיצוני פרימיטיבי הקרוב לכדור הארץ;
- SPARK – חקר איך פרצי שמש מאיצים חלקיקים במהירות.
שלושה מועמדים נוספים מתחרים על משימה קטנה ומהירה יותר. כל שבע המשימות ייבחנו במהלך שנת 2027, והבחירה במיזם המהיר צפויה בתוך כקירוב לשנה, והבחירה במיזם הבינוני – בשנת 2030.
חשיבות של המחקר ליישום על הקרקע
מזג אוויר בחלל אינו רק עניין תיאורטי. חיי היומיום תלויים בלוויינים לניווט, תקשורת, חיזוי מזג אוויר ופעילות בנקאית. מערכות חשמל בחלקים הגבוליים של כדור הארץ עלולות להיפגע מסופות גאומגנטיות, והחברות התעופה משנות את מסלולי הטיס של טיסות קוטביות בזמן פעילות שמש חזקה.
שיפור ההבנה כיצד אנרגיה זורמת במגנטוספירה עשוי, עם הזמן, לשפר את יכולות התחזית של מזג אוויר חיצוני בחלל. ההכרזה של ESA מציינת שהמשימה מתמקדת בעיקר במדע בסיסי, ואינה מיועדת לשמש ככלי חיזוי ישיר, אך הפיזיקה שהיא תגלה תוכל לשרת את המודלים בהם משתמשים החזאים בעתיד.
מה עוד נותר לא ברור
ESA לא פרסמה את עלות המשימה, והתאריך המיועד לשיגור הוא זמני בלבד. משימות חלל באורך כזה משתנות רבות במהלך הפיתוח, והעיצוב הסופי של שבעת הלוויינים, המסלולים והכלים שלהם יוגדרו רק לאחר האישור הרשמי.
ESA גם מדגישה שהפיזיקה שתיחקר, המסופקת על ידי כדור הארץ, תוכל לסייע למדענים לפענח תהליכי פלזמה שמתרחשים בכוכבים אחרים, בהם אין אפשרות למדידה ישירה.
המשך הרוח מהמשימה Cluster
Plasma Observatory ממשיכה את המסורת האירופית ארוכת השנים לחקר המגנטוספירה באמצעות לוויינים הפועלים במבנה תיאום. משימת Cluster, שהושקה בשנת 2000 עם ארבעה לוויינים זהים, פעלה יותר מעשרים שנות פעילות והפכה לאחת ממשימות המדע הארוכות של הסוכנות.
הלוויינים של Cluster טסו במבנה תיבת-זהר, צורה תלת-ממדית שמאפשרת למדענים למדוד כיצד שדות מגנטיים וחלקיקים משתנים בשלושה מימדים. בין תגליותיהם המרכזיות הייתה מחקר על תהליך הקריעה המגנטית — תהליך שבו קווי השדה המגנטי מתפרקים ומתאחים מחדש, ומשחררים אנרגיה שמניעה תופעות רבות כגון זוהרים ואירועים סולאריים אלימים במיוחד.
בעוד שארבעת הלוויינים יכולים לכסות רק קנה מידה אחד בכל פעם, הלווייני Plasma Observatory, עם שבעה לוויינים, נועד לשבור את הגבול הזה. אם יצליח, הוא יוכל לענות על שאלות שהועלו על ידי Cluster אך לא אפשרו לו לפתור באופן מלא.