רשימת היעדים של ברזיל צמצמה בכשליש את כריתת היערות באמזונס בערים שנבחרו – מחקר PNAS

רשימת היעדים של ברזיל צמצמה בכשליש את כריתת היערות באמזונס בערים שנבחרו – מחקר PNAS

22 בנובמבר 2026

איך רשימת העדיפות של ברזיל הצליחה להפחית את כריתות היערות באמזונאס

מדיניות ברזילאית שמטרתה להתמקד בנקודות הבעייתיות החמורות ביותר של כריתת יערות באמזונאס הצליחה, על פי מחקר חדש. החוקרים מצאו כי יישומה של מדיניות זו, המכונה "רשימת העדיפות", גרמה להפחתה של כריתת יערות בערים המסומנות בכשליש מכמות הכריתה שהתרחשה לפני כן.

בהתבסס על הודעה של אוניברסיטת המדינה של קרוליינה הצפונית מ-18 בנובמבר, הוכח כי הימצאות ברשימת העדיפות הפחיתה בממוצע את כריתת היערות ב-30.7 קמ"ר בכל עיר בשנה. נתון זה מהווה בערך 33% מפעילות הכריתה השנתית הממוצעת לפני יישום המדיניות.

החוקרים גם מצאו כי אין ראיות לכך שהכריתה פשוט התפשטה לשכונות סמוכות. למעשה, ערים סמוכות גם הן חוו ירידה בכריתת היערות, דבר שמרמז שהמדיניות שיחררה השפעה חיובית נרחבת יותר מאשר רק על הערים הממוקדות.

מהי רשימת העדיפות?

ברזיל השיקה את רשימת העדיפות ב-2008, בזמנים כאשר כריתת היערות באמזונאס הייתה עדיין בשיא. הרעיון המרכזי היה למקד את אכיפת החוקים במקומות שגורמים לנזק הרב ביותר, כך שימנעו את הפגיעה המוחשית באיזורים הקריטיים ביותר.

ערים עם שיעורי כריתה גבוהים כוללות ברשימה, ובהן הם מקבלים פיקוח הדוק יותר, אמצעי אכיפה, הגבלות כלכליות ומגבלות על גישה להלוואות חקלאיות מסובסדות ושווקים. העיריינן תסוכל להפטר מרשימת העדיפות רק כאשר יעמדו בקריטריונים שיחולו על כל העיר.

ההגבלות על האשראי חשובות משום שרוב החקלאים והבעלים באמזונאס תלויים בהלוואות שמקורן במימון ממשלתי. ב-2008, השנה בה הושקה הרשימה, גם הבנק המרכזי של ברזיל התחיל לדרוש מלווה להראות עמידה בכללי הסביבה לפני שיקבל הלוואות חקלאיות מסובסדות. הפסקת הגישה להלוואות זולות יכולה להוות תמריץ חזק להימנעות מפגיעה ביערות.

שיטה זו נקראת "גישה שיפוטית" – במקום לטפל בכל בעל אדמה בנפרד, ההליך מתייחס לכל אזור כמכלול אחראי. כך יוצרת ע מונציה משותפת: הרשויות המקומיות, החקלאים והעסקים כולם מרוויחים אם העיר כולה מצמצמת כריתה.

"מה שמייחד את המדיניות הזו כיעילה במיוחד הוא העיצוב שלה," אמרה המנהלת השותפה של המחקר, ג’יל קביג’יה-האריס, מאוניברסיטת סאליסברי.

איך התבצע המחקר?

החוקרים ניתחו את שינויי כריתה ב-772 ערים באמזונאס החוקי של ברזיל, מתוכן 88 ערים הוכנסו לרשימת העדיפות בזמנים מסוימים. הנתונים נוגעים לתקופה מ-2000 עד 2024 ומחולקים לפי סוגי הקרקעות: נכסים פרטיים, יישובי חקלאות מהתיישבות חקלאית, אזורי שמורות, נחתי שבטים וקרקעות שהמדינה טרם הציבה להן תפקיד מוגדר.

החוקרים השתמשו בשיטה סטטיסטית הנקראת "עיצוב ההבדלים" (difference-in-differences). בפשטות, זה משווה כיצד השתנה המצב של הערים ברשימה לפני ואחרי שהוכנסו לרשימה, בהשוואה למצב בערים דומות שלא הוכנסו לרשימה באותה תקופה. אם הערים שהוכנסו השתפרו יותר, ניתן לייחס את השינוי למדיניות, בהנחה ששתיהן היו באותן מסלולים חצי-זהים לפני כן.

המאמר נקרא "השפעות של גישה שיפוטית להאטת כריתת היערות באמזונאס הברזילאי" (ID: 10.1073/pnas.2612873123). מחבריו הם ג’יל קביג’יה-האריס ודן ו. האריס מאוניברסיטת סאליסברי, תאלס א. פ. ווסט מרקולין ואוניברסיטת קיימברידג’, ארין סילס מאוניברסיטת NC ומולאן קרטרן מאוניברסיטת מונטנה.

היכן חלה ההפחתה הגדולה?

הירידות המשמעותיות ביותר נראו בקרב קרקעות פרטיות, כולל יישובים חקלאיים שהוקמו במסגרת התיישבות חקלאית, שם שווקים והלוואות זולות יותר תמרצו את החקלאים להימנע מפגיעה ביערות. לעומת זאת, בתוך הערים ברשימה, החוקרים מצאו שאין שינוי ברור בכריתה באזורים מוגנים, נחתי שבטים או קרקעות ציבוריות שלא סומנו מוקדם יותר, מה שמרמז שהמדיניות פעלה בעיקר דרך הלחץ על בעלי הקרקעות והחקלאים שחשופים יותר להגבלות האשראי והאכיפה.

אין דליפה, ויש יתרון נוסף

דאגה רווחת היא ש"דליפה" תתרחש, כלומר שפגיעה באזורים מסוימים תעבור לאזורים אחרים, אך המחקר מראה שאין סימנים לכך. למעשה, הערים השכנות שגם הן לא היו מרשימת העדיפות חוו ירידה בכריתה – בעיקר בקרקעות פרטיות. ייתכן שהמסר שהועבר לכל האזור הוא שהרשויות מחמירות באכיפה, מה שהוביל לשינוי התנהגות רחב יותר.

"רשימת העדיפות נראית פשוט ככלי יעיל מאוד," אמרה כל שותפה במחקר, ארין סילס, מאוניברסיטת NC.

אזהרות

החוקרים מזהירים כי ההערכות שלהם מוגבלות. הם מציינים כי המגמות לפני המדיניות בערים ברשימה ובערים שלא הוכנסו לא היו מושלמות ותואמות במדויק, והקבוצות חפפו חלקית בלבד. שתי נקודות אלו עשויות להחליש את ההשוואה המרכזית שבשיטה. לכן, מומלץ לפרש את ההשפעות הישירות והסביבתיות בזהירות.

בנוסף, קיימת תעלומה קלה לגבי תאריך הפרסום. ההודעה של אוניברסיטת NC מציינת את התאריך 18 בנובמבר 2026, אך התקציר שקשור אליו מציין תאריך שכנראה מכיל טעות. יש לבדוק את התאריך המדויק באתר הרשמי של כתב העת PNAS.

עד לסיום הכתיבה, לא התייחס מומחה חיצוני למדיניות היערות בצורה פומבית בנוגע למחקר זה.

מדוע זה חשוב כעת?

המחקר מגיע בזמן טוב לאמזונאס. באוקטובר, פרסומים באירופה ובארה"ב דיווחו כי ברזיל רישמה את רמת כריתה הנמוכה ביותר מאז 1988 – 3,335 קמ"ר בין אוגוסט 2025 ליולי 2026.

ברזיל מסוגלת למדוד שינויים אלו הודות למעקב אחר יערות מתקדמים מאוד. המכון הלאומי לחקר החלל, INPE, מפעיל שתי מערכות לווין: PRODES, שמפרסם את מספרי הכריתה השנתיים הרשמים מתחילת שנות ה-80, ו-DETER, שמספקת התראות קרובות יותר בזמן אמת לשיבושים בלתי חוקיים. הרשימה של העדיפות תלויה במעקב זה: ללא נתונים אמינים, הרשויות לא היו יכולות לזהות את הערים הקשות ביותר או לבדוק אם יישומן של המדיניות שיפר את המצב מספיק כדי להסירן מהרשימה.

מדיניות כלשהי שתרמה לירידה המתמשכת בכריתה מאז אמצע שנות ה-2000 כוללת מעקב לווייני, שמורות והסכמי שרשרת הספקה. המחקר מסייע לבודד את תרומתו של כלי אחד זה בלבד.

הממצאים גם מופיעים כלקח למדינות אחרות. אינדונזיה, בה מחקר שפורסם השבוע מזהיר כי כריתת היערות המתבצעת על ידי תעשיית הפאלק (נייר ומרק) שוב עולה, שוקלת גישות שיפוטיות. ההוכחות מברזיל מציעות כי אחריות על אזורים שלמים, עם השלכות כלכליות ממשיות, מסוגלת לשנות התנהגות בשטח.

מדוע קרקעות פרטיות היו הכי מושפעות?

התוצאות לגבי בעלות הקרקע במחקר מובהקות כאשר מבינים מי הרגיש את הלחץ של המדיניות. הכלים המרכזיים של הרשימה, הגבלות על האשראי, הגבלות שוק ואכיפה מוגברת, משמשים בעיקר לבעלי הקרקעות, לבעלי הרפתות ולבעלי חוות שיש בידם הלוואות או מכירות של בקרות ותוצרת חקלאית.

אזורים מוגנים ונחתי שבטים הם מצבים שונים. שיעורי הפגיעה בהם נמוכים יותר, ומשאיר פחות מקום לפעולה משמעותית של המדיניות. כריתה באזורים אלו בדרך כלל נגרמת כתוצאה מפעילות לא חוקית – כמו גניבת אדמות, כריית זהב או כריתת עצים בלתי חוקית על ידי זרים, והכללים על קרדיט עושים מעט כדי לעצור זאת.

אזורים ציבוריים בלתי מסומנים, שאינם משויכים לשימוש מסוים, הם נקודה רגישה באמזונאס, כיוון שהחוקרים מצאו שאין שינוי ברור בקרקעות אלו בערים שברשימה. זה מצביע על כך שכלים נוספים, כמו מינוי של קרקעות אלו כשטחים מוגנים, עשויים להידרש ל שיתופי פעולה עם רשימת העדיפות.

Itay Barak

Itay Barak

שמי איתי ברק, ואני כותב ב-www.seasonet.co.il על סביבה, בריאות וטכנולוגיות ירוקות. גדלתי בגליל המערבי, קרוב לים ולטבע, וזה מה שהצית אצלי את הסקרנות להבין איך הדברים באמת עובדים. אני מאמין שעיתונות טובה לא רק מדווחת — היא גם מעוררת מחשבה ומובילה לפעולה.