SpaceX משיגה פעם ראשונה את חזרה של חללית הממריאה לחלל
ב-14 בנובמבר, ביום שבת, צוות טיסות החלל של SpaceX הצליח לתפוס את השלב העליון של מנוע הסטארשיפ שלה, המונח על ידי החברה כ-"Ship". השלב האחורי של הטיל, שיגע אחד במשטח ההשקה בדרום טקסס, חזר אל הקרקע ומאותו נקודה תפס אותו רובוט ענק של החברה שהגיע משני זרועות מכניים שקרא להן "קרפד" (chopsticks). בשעה כ-16:20 לפי שעון מזרח ארה"ב, הצליח צוות ההשקה של SpaceX ללכוד את ה-"Ship" באוויר, תוך התמודדות עם הכשלונות והקשיים שהיו בדרך.
זהו הפעם הראשונה בה החברה מצליחה ללכוד את השלב העליון, המכונה "Ship". ההישג אינו חף מכשלונות. אתמול, ביום לפני כן, השלב התחתון הגדול של הטיל, המאפיין את ה-Super Heavy, סירב ללכוד את עצמו ונהרס מעל מפרץ מקסיקו. SpaceX שאפה ללכוד גם את השלב העליון וגם את התחתון, אך הצליחה רק בחלק הראשון של המשימה.
מה בדיוק קרה במהלך הטיסה?
הסטארשיפ, שנקרא גם "Ship 42", ההתחיל את טיסתו ממרכז הפיתוח של SpaceX בשם "Starbase" בדרום טקסס בשעה 17:47 בערב, ביום שישי, 13 בנובמבר. זו הייתה טיסת הניסוי ה-15 של הטיל. במהלך המסע, השלב העליון הצליח להגיע למסלול ההקפה של כדור הארץ, ובתוך זמן של כשעה ו-17 דקות שחרר 26 לווייני אינטרנט של "Starlink", לפי דוח מפורט של "New Space Economy".
ה-Ship שהו בחלל כ-22.5 שעות, במהלכן הקיף את כדור הארץ כ-14 פעמים, ולאחר מכן הפעיל את מנועיו כדי לשוב אל כדור הארץ. הוא חזר לבסוף דרך האטמוספירה, הונע לכיוון עמודות ההשקה, וירד בין שתיים מזרועות המעקב של SpaceX שקוראים להן "קרפד".
דובר החברה, דן הוט, אמר בשידור חי של החברה כי "לכדנו את ה-Ship, ועכשיו הכול משתנה". הוא הגדיר את ההישג כ"כתר הזהב של טיסות החלל".
מדוע ללכוד רכב חלל בחזרה חשוב כל כך?
במהלך רוב ההיסטוריה של חקר החלל, רקטות שימשו פעם אחת ונטשו. כל השקה הייתה כרוכה בהרס של מכשיר מורכב ועלות גבוהה, כמו טיסת תעופה. זהו אחד הגורמים המרכזיים לעלות הגבוהה של ההגעה למסלול סביב כדור הארץ.
SpaceX שינתה את המצב הזה בחלקו באמצעות טיל ה-Falcon 9 הקטן יותר, שמסתיים בנחיתה ישירה של השלב התחתון ושימוש חוזר בו. למרות זאת, השלב העליון של ה-Falcon 9 עדיין נאבד בכל טיסה.
התכנון של Starship שונה בכך ששני חלקי הטיל – השלב העליון והשני התחתון – יתארזו מחדש ויוחזרו אל הקרקע, במקום לנחות על רגליים. ההנחים של חלקים אלה, במקום נחת על הקרקע, חוסכות משקל ומאפשרות להם לשוב ולהיות מוכנים לשיגור נוסף במהירות. במעשי, טיל המסוגל לשוב ולהמריא בתוך ימים לאחר ההנחתה הראשונה ישנה פוטנציאל לחסכון משמעותי בזמן ובעלויות.
החלק העליון, שנקרא גם "Ship", הוא בעל סיכוי שיקום גבוה יותר מאשר השלב התחתון בגלל הנטל שצריך לספוג בעת חזרה ממרחק של אלפי קילומטרים במהירות של כ-27,000 קמ"ש, והחובה לשרוד חום של מעל אלף מעלות צלזיוס בעת כניסתו לאטמוספירה. להביא חלק זה חזרה מהמסלול ולמקם אותו בתוך טווח זרועות המעקב – זהו הישג שליטה מרשים, שטרם הושג קודם לכן.
מה קרה לכשל בזרועות ההשקה?
החלק השני של התוכנית לא הצליח. ה-Boost 22, שהיה אמור לחזור ולהיתפס לאחר כמה דקות מהשיגור, סבב בחריקת כישלון, הפנה את דרכו מהחוף והושמד מעל מפרץ מקסיקו לאחר שהמערכת של הפיצוץ העצמי הופעלה. דיווחי "New Space Economy" מצביעים על שינויים בהסברים שניתנו לאורך שתי יממות, כאשר ההסבר הראשוני היה קשור לכשל במערכת ההנחיה והניווט. ביום שבת, נמסר כי מערכת ההנחיה תפקדה כמתוכנן, והפעילה את ההגנות במצבים של אי-התאמה לתנאי הלכידה הבטוחה וכתוצאה מכך הפנתה את ה-Boost לדרך שאינה בטוחה ללכידה.
הדוח מציין גם כי התרעה על חוסר דלק מוקדמת עצרה את אחד מבעירי המנוע של ה-Boost מוקדם מהצפוי, ואיש מבכירי SpaceX הוסיף כי המנועים "הפסיקו לפעול מוקדם מדי" בעת החזרה. אף על פי כן, כל אלה לא מספקים תשובה סופית לשאלת הסיבות המרכזיות לכשל, והחברה עדיין ממתינה לתוצאות החקירה שתהדק את ההבנה למה ה-Boost הגיע למצב זה.
ישנם גם צדדים מרגיעים לכישלון זה. מערכת הבטיחות עשתה את תפקידה היטב. טיל שלא בטוח שהוא ניתן לתפוס, מוגדר מראש כחסר סיכוי להתפס, ונמצא במעגל בטיחות שמונע זאת, דבר שמונע סכנות לאנשי הצוות והציוד שנמצא בסביבה.
ה-Boost שהושמד היה גם דגם חדש של החברה. SpaceX הצליחה ללכוד שלושה פעמים את הדגם הקודם של ה-Super Heavy, לפי פרסום של "The Next Web". הפעם זו הייתה הפעם הראשונה שבה ניסה את הזרועות את הדגם החדש והגדול יותר של ה-Boost.
מה המשמעות של ההישג לירח?
סוכנות החלל האמריקאית, NASA, מעורבת באופן ישיר בפרויקט Starship. החברה חתמה על חוזה בשווי מיליארדי דולרים עם SpaceX למטרת הפיכת ה-Ship לדגם הלנדר שייקח אסטרונאוטים אל פני הירח, במסגרת תכנית Artemis. התכנית תלויה במספר שיגורים, כאשר ה-Ship שנאסף אמור להתבשם מראש במספר משימות בטנקי תדלוק שנשלחות למסלול כדי שיצא לירח. תהליך זה פרקטי רק אם הרקטות מופעלות מחדש במהירות יחסית, מה שהופך את הלכידה והחזרה של חלקים אלה לחשובה במיוחד.
התפיסה של לוכד החלל שהצליח להגיע למסלול ולהחזיר את חלקיו בחזרה מקרבת אות את היכולות לסייע במשימות הירח. עם זאת, ההצלחה של הלכידה אמש עדיין לא מציגה תכנית שיגור חוזרת מיידית של ה-Ship, אלא מהווה שלב נוסף לכיוון שלשוב ולהפעיל את הטכנולוגיה בצורה אמינה ויעילה.
עתה, מפעלי ההנדסה יבדקו את ה-Ship 42 לראות כיצד החלקים עמדו בפני החום ועומסים אחרים במהלך הטיסה, והאם טיל שמגיע חזרה כשהוא שלם אך דורש חודשים של תיקונים, יוכל להיות חזרתי ואמין בעתיד הקרוב.
סיקור שונה של סוף השבוע בתחום הרקטות
ההישג של הלקיחה בחזרה הושג יום לפני כישלון חמור של ספק אחר, "United Launch Alliance," שהפעיל את ה-Vulcan ביום ראשון, 15 בנובמבר, וכשל כעשר דקות לאחר השיגור מפלורידה, תוך אובדן 40 לווייני אינטרנט של אמאזון. דיווח של "Spaceflight Now" מצביע על כך שהאירועים אינם ישירים, מאחר והמשימה של SpaceX היא ניסוי ראשוני ללימוד מטעויות, בעוד שהמשימה של Vulcan הייתה מסחרית ומספקת שירות ללקוח משלם. יחד, הם משרטטים את ה-fitting בין הצלחות לכשלים בתהליך הפיתוח של טכנולוגיות חלל.
היבטים סביבתיים ומורכבותם
תכנית הטיסות של ה-Starship התרחשה בעקבות ביקורות של ארגוני סביבה, כיוון שהמסלול משמש אזורים שיש בהם אחוזי נדידת ביצות וחופים בהם מצויים עופות ים ומטיילים nesting של צבי ים, והטיסות משחררות אשפה, פוגעות באחריות לסביבה ומפעילים ביקורת של הרשויות האמריקאיות. הכולל הפיצוץ של ה-Boost מעל מפרץ מקסיקו, מעלה שאלות בנוגע לפסולת ופסולת תוצאות. אף כי אין דיווחים על מיקום הטיפות או זיהום סביבתי, יש להמתין להצהרות רשויות או לחברת SpaceX בעניין זה. עד אז, לא ניתן להסיק כי קיימת השפעה שלילית משמעותית, והנושא פתוח לדיון נוסף. כמו כן, סוגיות סביבתיות לטווח הארוך עולות עקב ההאטה וההפעלה התכופה של רקטות, העלאת כמות הזיהום באטמוספירה ומספר הלוויינים שבשיגור, והן מציבות אתגרים למדעי ההיגיינה של הסביבה והאקולוגיה באורח חיים תדיר.
מה הלאה?
SpaceX תמשיך ללמוד על ה-Ship 42 ועל הנתונים שנאספו מה-Boost שאבד. החברה צפויה לנסות ללכוד את שני החלקים שנית, אך שטרם נקבע מועד לשיגור הבא. נכון לעכשיו, ההישג הגדול הוא שבזמן שביצעו שיגור לחלל ומסעו מעל יממה חזר ה-Ship בסיום, הוכח כי טיל שהגיע למסלול, שהה בו זמן רב ואחר כך שב חזרה לשני זרועות ההשקה – הצליח במבחן משמעותי בחקר החלל.