לאחר שהפסידה כשליש משטחי המנגרובים שלה על החוף עד שנות ה-90, סין הצליחה להכפיל יותר משני את השטחים של המנגרובים שלה, והעופות בחרו לעקוב אחריה. מחקר רב-שנתי המבוסס על 22 שנות תצלומי לוויין מצא כי שטחי המנגרובים באזורים חופיים הוגדלו ב-166 אחוזים בין השנים 1998 ל-2020, בעוד שמספר סוגי הציפורים החופיות שנצפו באותם בתי גידול עלה מ-148 ל-397.
המחקר, שבראשו עמדה אוניברסיטת נינגבו ופורסם בידיעון אקדמי חשוב, הוא אחד מהניסיונות הרחבים ביותר לקשר בין תכנית שיקום לאומית לשיקום החי והצומח. הוא מלווה בשתי אזהרות המשמעותיות לניהול חופים בכל העולם, כולל בישראל.
אחת ההשערות היא שהתעוררות בהבנת הציפורים עשויה לקשור לעלייה במספר חובבי הצפרות, ולא בהכרח לעלייה אמיתית במגוון הציפורים. בנוסף, ככל שהמנגרובים מתפשטים, הם עלולים להחליף אדמות בוץ פתוחות שהן קריטיות למזונן של פרוקי רגליים נודדים, כמו קיכלים, חופמיות וחתוליות ים.
עשרים שנות נטיעה במבט מהחלל
הצוות המחקרי ניתח באמצעות אלפי תמונות לוויין של מערכת Landsat, שנאספו דרך Google Earth Engine, בלא פחות מחמש מחוזות חוף כוללים את הונג קונג ומקאו. תוצאות המחקר מצביעות כי שטחי המנגרובים עלו מ-10,617 דונם בשנת 1998 ל-28,194 דונם בשנת 2020, כלומר כמעט פי שלושה.
הזמנים החקלאיים מצביעים על השפעות מדיניות. סין אימצה את תכנית ההגנה על חממות המים בשנת 2000, ועודכנה את חוק ההגנה על הסביבה הימית ב-2009. ההתפשטות המהירה ביותר התרחשה בין 2003 ל-2008, בה נוספו 4,558 דונם של שטחים.
מחוזות גואנגדונג, הונג קונג, מקאו וגואנגסי תרמו ל-88 אחוזים מהגידול הכללי. גם כיסוי הצמחייה בתוך יערות המנגרוב עלה, מ-31 אחוז ל-38 אחוז, מה שמרמז שהעצים נעשו צפופים יותר וגם גדלו בכמותם.
הגידולים לא היו חלקים ואחידים. סופרטייפון נורי שהיכה ב-2008 החריב כ-80 אחוזים מהשתילים הצעירים בגואנגדונג, וטמפרטורות קרות קשות שונות הרגו עצים צעירים בפוג'יאן, כפי שמצוין ב-Earth.com.
מספרי הציפורים שגילו את הכתבה המרכזית
בעזרת רשימות של זני הציפורים מהמאגר הבינלאומי למידע על המגוון הביולוגי, נמצא כי ההיצע של מינים כמעט ושלושה גדל כמעט פי שלושה. מינים הנמצאים בסיכון על פי רשימת האדום של IUCN עלו מ-11 ל-21, קפיצה של 91 אחוזים.
שטח המנגרובים תאם באופן קרוב את כמות הציפורים ואת המגוון המינים. דרך מודלים של נתיבי תנועה, נמצא כי היצור הפלנקטוני השפיע באופן המשמעותי ביותר על הגיוון והעושר הכולל של הציפורים, בעוד ששטחי המנגרוב השפיע בעיקר על מספר המינים. הרעיון הוא שככל שהחופים עם המנגרובים בריאים יותר, הם תומכים באצה, שהינה מזון לדגים ולשרימפיים, והם מזינים את הציפורים.
אופיו של מזג האוויר לא השפיע ישירות על הציפורים. השפעתו הייתה עקיפה, בכך ששינתה את התנאים שהופכים את אזורי המנגרוב למתאימים יותר לגידול הצמחים.
מאחר והמחקר מבוסס על תצפיות, אין זו הוכחה כי עצי המנגרוב לבדם גרמו לעלייה במגוון הציפורים, אלא שהן הלכו יחד עם תהליך השיקום. שינויים אחרים לאורך החוף באותה תקופה ייתכן שגם משחקים תפקיד שלא נלמד במודל.
הערה ראשונה: יותר עיניים, יותר ציפורים
הסוגיה המרכזית היא באיכות הנתונים על הציפורים. הרשומות נלקחות בעיקר ממרכזי תצפית שבהם עוצמת הסקר שונה מאזורים לאזורים ושנה לשנה, וצפרות בסין גדלה במהירות בזמן האחרון, בין היתר הודות לפלטפורמות כמו eBird.
משמעות הדבר היא שחלק מהעלייה בין 148 ל-397 מינים משקף טכנולוגיות מדויקות יותר ותשומת לב מוגברת, ולא בהכרח שיפור במצב האקולוגי בלבד. נתוני הלוויין על התחדשות היער הם יותר אמינים.
הערה שנייה: עצים עלולים לדחוק הציפורים לחוץ
ההיבט האקולוגי חשוב גם הוא. אדמות בוץ בין הזרמים, שהן אזורי מזון חיוניים לזרזיפים, חופמיות ושאר עופות נודדים בחגורת תעופה מזרח אסיאתית-אוסטרלית, מצטמצמות כשהמנגרובים מתפשטים.
לכן, גידול של עצים עלול להפוך לפגיעה עבור מינים מסוימים. החוקרים ממליצים על שיקום כולל של כל אזורי החוף, כולל אדמות בוץ, מים רדודים וקצוות יער, במקום פשוט לנטוע עצים בלבד.
העצה זו היא רלוונטית גם לארצנו. בפלורידה ובחופי מפרץ המקסיקו, חוקרים תיעדו התפשטות של עצי מנגרוב צפונה לתוך ביצות מלח, בעקבות הפחתת כמות הקיפאון הקיצוני — מה שמשנה את בתי הגידול לצפרות ולדגים. מנהלי חופים נדרשים לדיון דומה באשר לסוגי בתי הגידול שיש לשמר, לא רק לכמות הירוק.
מדוע סיפור ההצלחה הזה עדיין רלוונטי
המנגרובים מאחסנים כמויות גדולות של פחמן, מגן על החופים מפני גלי סערה ומסייעים לצעירים של דגים לגדול. בכל העולם, הם סובלים מנזקים חמורים בשל חקלאות ימית, פיתוח סביבתי וזיהום — מה שהופך את השיקום בכל היקף לאמפיין יוצא דופן.
המקרה הסיני מראה כי תכנית מדיניות ממושכת, בשילוב עם נטיעה ושימור ממושכים, יכולה להחזיר לכתחילה אזורים רבים לאורך עשרות קילומטרים של חוף. יחד עם זאת, הוא גם מזהיר שהצלחה צריכה להימדד לא רק על פי כמות השטחים אלא גם בטיב בתי הגידול ושימורם.
פרויקטים מקומיים מראים את שני ההיבטים: בים שונזן, פאסה מרכזית בחגורת תעופה, התפשטות המנגרובים מ-282 ל-526 דונם בין 2000 ל-2022, לפי דוח של Dialogue Earth שפורסם ב-PreventionWeb. שם נשקלה גם ההמרה של בריכות דגים לטריטוריות פתוחות ושטופות שכנוי לציפורים נודדות, כי עצים לבד אינם מספקים את כל צרכי המינים.
האיזון הזה יהפוך ליותר ויותר חשוב ככל שיפורסמו פרויקטי שיקום חופים נוספים. מדינות רבות התחייבו לנטוע מליוני שתילים של מנגרוב, והתוצאות הסיניות מראות שהשאלה המרכזית היא לא רק כמה עצים נטעים, אלא גם היכן הם ממוקמים ומה הם מחליפים.
החוקרים מציינים ששאלת המבחן המרכזית היא האם השיקום משיב לתפקוד המערכת האקולוגית, לא רק את כיסוי העצים. הציפורים משמשות ככלי בוחן יעיל כי הן מגיבות במהירות לתנאי מזון ומזון, אך על מנת לקבל מענה אמיתי יש לבצע סקרים שיטתיים לאורך זמן, חזרה באותם אתרים, שימנעו את ההטיה הנגרמת על ידי מורדים מתנדבים הולכים וגדלים.
לעת עתה, הנתונים מצביעים על שיקום אמיתי של יערות המנגרוב, עלייה אפשרית אך קשה למדידה של הציפורים החופיות, ואזהרה מפני החשיבות באיזון בין שמירה על בתי גידול שונים במקום להעדיף אחת על פני השנייה.
