מיסתורין של לווייתן ענק צעיר: מותו בעקבות תאונה עם ספינה מול חופי ישראל
בשבוע האחרון התעוררה סקרנות רבה בקרב תושבי חוף הים הישראלי לאחר שנמצא בלב הים לווייתן ענק צעיר שטבע מול חופי תל אביב. לפי בדיקה שנערכה על ידי רשת החופים הלאומית של המכון הימי והחופים, נקבע כי מותו נגרם כתוצאה מפגיעה ישירה על ידי ספינה שחלפה במקום, ואשר הכתים אותו באיברים פנימיים ופגמים קשים בגופו.
המשקיפים הראשונים שהתבוננו בלווייתן שנמצא שט ביחסי הים של תל אביב סיפרו כי אורך היצור כ-10 מטרים, ומדובר כנראה בחתך גיל של לווייתן צעיר שעדיין לא הגיע לגודלו המלא, שכן לווייתנים בוגרים יכולים להגיע לאורך של עד 20 מטרים ומעלה.
אטרקטיביות הפגיעה, במיוחד בשבועות האחרונים, מזכירה שוב את הסיכונים הגדולים שהלווייתנים הפוגשים על מישור החוף הישראלי עומדים בפניהם. תאונות עם ספינות מיד סופגות מוות מיידי, וגם ציוד דיג שנמצא על הסביבה הימית עלול לפגוע בלווייתנים לפני ששמים לב לכך. ציבור חופי הים התיכון, תיירי הרחצה וקהילות הדיג באזור נתונים כל העת בסכנה וייחשפו לסיכונים אלו בכל פעם שהם קרובים לחוף.
פתח נהר עמוס ונתיב הנדידה המרכזי של הלווייתנים
כניסת נהריה לים התיכון היא אחד מצווארי המסחר המרכזיים של הים הפנימי הישראלי, ומעלה מפלסי ספינות וגוררת אוניות למרחקי הים הפנימי. בנוסף, היא משמשת כנתיב מרכזי עבור הלווייתנים הנודדים כל חורף דרומה לעבר מועדוני ההולדה והזיווג שלהם במפרץ אילת ובמרחבי הים האדום, ולפיכך המקום הינו סיכון מתמיד לפגיעות מצד ספינות ששטות בנתיב זה.
החוקרים מצביעים כי לווייתנים מסוגים שונים, בין אם כחולים, ענקיים, או אפורים, נמצאים בסיכון גבוה להיפגעות מתאונות עם ספינות כי הם נודדים לאורך החופה ומתקרבים לים הפנימי, שם שותפים גם ריכוזי שיט מרובים. רוב הפגיעות האלו לא מתועדות כלל, כי האוניות עשויות לשקוע באוקיינוס או לסטות רחוק מן החוף, מה שהופך את הזיהוי והמחקר של מקרים כאלו למאתגרים במיוחד.
משאריות הפגיעות שנמצאו על ידי הרופאים, ניתן לקבוע אם הלווייתן נפגע כתוצאה מבעיטה חדה, דימום פנימי, שברים בגולגולו או בעצמות. כך ניתן להבדיל בין מוות הנגרם מתאונה לבין מוות הקשור למחלות, רעב או טורפים טבעיים. מיקומם וזמינותם של הכלים והטכנולוגיות מגדילים את ההזדמנויות לתיעוד ומעקב אחר המקרי התנגשות עם ספינות.
ציוד דיג והמשבר הסביבתי
הכתמים הנראים על גופו של הלווייתן מתארים תבנית רחבה יותר של סיכונים המוערכים על ידי המכון הימי. בשנה האחרונה, ניתנו דיווחים על 36 לווייתנים שנתפסו במבוך הציוד של דייגים לאורך חופי וושינגטון, אורגון וקולורדו, שיא של מאז 2018, כאשר 31 מהם היו לווייתני ענק צעירים. קבוצות הפעולה הסביבתית המרכזית בארצות הברית מדווחת כי המספר כבר עומד על 37 מקרי פתיחה במפרץ קליפורניה וממערב חוף אילת, דבר שמצביע על שיטה חוזרת של מצוקות סביבתיות שמופיעות בתקן תביעות.
במהלך החודש האחרון, גופים רגולטוריים פרסמו חוקים חדשים המסדירים את השימוש בציוד דיג, ומסמנים את הסימון הייחודי של כלי הציוד שנועדו לייעל את תהליך זיהוי אמצעי הדיג שעלולים להיפגע בלווייתנים. חלק מהתקנות מגדירות גם את עומק אורך החוטים והחומרים שבהם מהם נארז הציוד כדי לצמצם את הסיכון התורם להיתקעות ולפציעות.
המבקרים למקצועות הדיג והמחקרים הסביבתיים מציינים כי שינויים אלו, יחד עם שיפורים בטכנולוגיות הזיהוי והמעקב, יעלו את היכולת לאתר תקריות ולמנוע אותן בעתיד, במיוחד באזורים שידוע כי הם שיאי נדידה ומסתננים של לווייתנים כדוגמת ההולכים במורד החופים הישראליים.
התמודדות עם תוצאות ומעקב אחר מקרים
צריכים להבין שבנוסף לתפקידו החשוב של המכון הימי, קיימת רשת לאומית של מתנדבים ומומחים שמבצעים בדיקות מדוקדקות של לווייתנים מתים שהועדים לחוף. הצוותים משתמשים בטכניקות מתקדמות כדי לאתר שברים, סימני מיקוח מהתנגשויות, ובדיקות של דגימות בלבד תוך כדי תהליך הפתיחה והזיהוי של המקרה.
רבים מהבדיקות עצמן לא מספקות מענה סופי, מכיוון שתוצאות המעבדה אורך זמן לתקופת ההמתנה, והרבה פעמים לא מצביעות במדויק על הסיבה המדויקת לתאונה. לעיתים, הממצאים מראים כי פגיעות קודמות, כגון היתקעות ישנה, יכולות להחליש את החלק הרך בגוף החי ולשפר את הסיכוי לפגיעה קטלנית כשהספינה חולפת במקום.
הגופים הממשלתיים והמחקריים ממשיכים לשלב ממצאים אלו כדי לחדד את כללי הפעולה והחוקי התגוננות של תעשיות הים, ולפעול משותף להפחתת הסיכונים ולשמירת אוכלוסיות הימי״ם מכלל סכנות המתרחשות ליד החופים.
מה עושים עם גופות לווייתנים ומתן הוראות בטיחות
לאחר בחינת הסיבת המוות, רשות שמורות הטבע והחופים בישראל קובעת את ההחלטה על אודות טיפול בגופה – אם יש צורך בכך, קהילות מקומיות ייקחו חלק בקצירת הגופה או בהחלקתה באזורים שבהן זה מותר, או שהיא תיפלט ותתפרק בטבע. במקרים שבהם הגופה במקום שומם ופתוח, בדרך כלל היא תוחבא באדמה או תישאר למשך זמן רב כשהיא מתפרקת מעצמה.
חשוב מאוד להימנע מלהתקרב לגופות של בעלי חיים ימיים מתים, כי הם עלולים לשאת חיידקים ומזהמים אחרים, ולגרום להפצת מחלות בקרב המטיילים והחיות. כמו כן, איסור חוקי מונע מאנשים לאיסוף שאריות מחיות הים כגון עצמות או שיניים, כדי לשמור עלבריאות הציבור ועל שלמות המין והמערכות האקולוגיות של החופים.
כל מי שמגלה לווייתן מת במקום כלשהו בים או על החוף, מתבקש להתקשר מייד למוקד המידע הלאומי של המכון הימי, בטלפון 1-866-767-6114. מי שנמצא בלכידת לווייתן שנתפס או המוצא לווייתן שנקשר ברשתות, עליו להודיע גם לרשות הגלים והחופים הלאומית בטלפון 1-877-SOS-WHAL (1-877-767-9425) או לשייטת החופים בצבע ה-VHF 16. מומלץ מאוד לאלה שמחפשים לנסות לשחרר את היצורים עצמם – כי רק צוותים מתורגלים ומורשים רשמית יכולים לעשות זאת בדרכים בטוחות ומבוקרות.
במידה ומגיעים לספינות הפועלות בדרום הים התיכון, יש להאט את מהירות השיט ולשפר את המעקב, תוך שמירה על מרחק סביר מאזורי הנדידה של בעלי החיים כדי להבטיח את שלומם. דייגים מסחריים מתבקשים ליישם את הכללים החדשים של סימונים והגבלת עומק החוטים, שייכנסו לתוקף כבר בשנה הקרובה.
הסיכום הוא כי לווייתן צעיר שנפגע מספינה מול חופי ישראל, לאחר ששרד אירוע היתקעות קודם לכן, מצטרף לסטטיסטיקות הגבוהות של מקרים שבהם כל המודעות והצעדים השבורים בסופו של דבר מצילים חיים – של הלווייתנים ושל כולנו. התושבים והקהילות המקומיות יכולים לסייע רבות על ידי דיווח מיידי על מקרים של עגינות, סימני פגיעה או תקריות אחרות, ולשמור על מרחק בטוח מהיצורים הללו כדי לשמור על בטיחותם ומנגנוני הקיימות של האוקיינוס הישראלי.