יפן שואפת להשיק משימה מרחיקת לכת אל הירח הפובוס של מאדים, במטרה לאסוף דגימות של אדמה באמצעות טכנולוגיה ייחודית של פיצוץ באמצעות גז חנקן בלחץ גבוה. משימת חקר הירחים של מאדים, הידועה בכינוי MMX, מתוכננת להשקה ביום שני, ה-19 באוקטובר, בשעה 15:41 לפי שעון מזרח ארה"ב, ממרכז החלל טנאגאשימה, לפי נתוני נאס"א.
הסוכנות לאוויר ולחלל של יפן מובילה את המשימה, בעוד שנאס"א מספקת את מכשיר המדע המרכזי — טכנולוגיית איסוף דגימות המבוססת על גז. אם הכל יילך כמתוכנן, קפסולה שתישא את החומרים מפובוס תגיע חזרה לכדור הארץ בשנת 2031.
המטרה המרכזית היא פיצוח חידה שנמשכת מזה עשרות שנים: האם הפובוס ודמוס, הירחים הקטנים של מאדים, הם שברי פגיעה עצומה שהתרחשה על פני הכוכב או אסטרואידים שנתפסו על ידי מאדים לפני מיליארדי שנים.
דוגם שמפוצץ אדמה לתוך מיכל
תוכנית הדגימה מבוססת על שני כלים. הראשון הוא דוגם אווירי הממוקם על רגל אחת של הרכב, שמבעיר פליטות של גז חנקן בלחץ גבוה לתוך הקרום, ומרים חומר רופף ומלכלך לתוך תא איסוף. הכלי השני, שפותח על ידי JAXA, הוא מכשיר חפירה שמגיע לכמה סנטימטרים מתחת לפני השטח כדי לאסוף חומר מאיזור עמוק יותר, הסביר נאס"א.
תפקיד נאס"א במיזם זה הוא להציג טכנולוגיה חדשנית — מכשיר הדגימה באמצעות גז. הטכנולוגיה פותחה על ידי Honeybee Robotics, חברה מקבוצת Blue Origin, במסגרת תכנית Discover של נאס"א. שימוש בגז לצורך איסוף תותיר את המשימה אטרקטיבית על הירח הקטן, שבו גרביטציה חלשה במיוחד, מה שמקשה על דחיפת מקדחה לקרקע.
המשימה משוגרת כדי לאסוף כ-10 גרם של חומר מפובוס, קרוב לשליש אונקיה, כך דיווח האתר Space.com. נאס"א תטפל באחוז של כ-15% מהדגימה החוזרת במעבדת חומרים אסטרונומיים במרכז החלל ג'ונסון בהיוסטון.
שברי פגיעה או אסטרואידים שנתפסו
שתי ההסבר העיקריים להיווצרות הירחים זוכים לתמיכה. הם נראים כהים ומעשירים בפחמן, מה שמזכיר אסטרואידים שיכולים להיות תוצאה של תפסה, והמסלולים המסודרים והקרובים למאדים תואמים יותר לתיאוריה של יצירתם לאחר פגיעה עצומה שזרועה שברי חומר שנזרק מהכוכב.
טום סטטלר, ראש פרויקט MMX ונוסע מקצועי של נאס"א, ציין בהודעה שהדגימות שיימצאו עלולות להכריע בין ההשערות — כי שברי הפגיעה צריכים לשאת חותמות כימיות ייחודיות למאדים, בעוד שאסטרואידים שנתפסו ייראו כמו חומר שמגיע ממקומות אחרים במערכת השמש.
המכשיר MEGANE של נאס"א, שפותח באמצעות מעבדת הפיזיקה המיושמת של ג'ונס הופקינס, ישמש לאיסוף נתונים מראש במסלול, באמצעות מדידות קרינת גמא וניוטרונים הנפלטים מפובוס. נתונים אלה יעזרו להכיר את הרכב החומרים על פני השטח של הירח הקטן ולסייע לקבוע את מיקומו המדויק של הדגימה.
התוצאות חשובות גם להבנת מערכת השמש הקדומה. נאס"א מציינת כי הממצאים עשויים להסביר כיצד כוכבי הלכת הפנימיים, כולל כדור הארץ, השיגו חלק ניכר מים וחומרים אורגניים.
רובוט קטן ודרך ארוכה חזרה לכדור הארץ
למשימה זו מצטרף גם רובוט קטן שנושא את השם Idefix. הרובוט, משקל של כ-25 קילוגרם, נבנה על ידי סוכנות החלל הגרמנית DLR ו-CNES מהצרפתית, והוא יונח על פני הירח פובוס כדי לחקור את שטחו במשך שלושה חודשים, כך מסרו הגורמים הממלאים את תפקיד החקר.
המטרה היא להבין עד כמה הריצוף רופף וגרגירי, כדי להבטיח את בטיחות הנחיתות העתידיות ולשפר את תהליך ההשתרעות של משימות חלל עתידיות.
המסלול המיועד ארוך. לאחר השיגור בטיל H3 של JAXA, החללית צפויה להגיע למאדים באוגוסט 2027, להתחיל בסריקות של שני הירחים, ולאסוף דגימות מפובוס לא לפני דצמבר 2028. החזרה לכדור הארץ מתוכננת ל-2031, בהם נאס"א תבצע את הטיפול בדגימות.
הלו"ז כבר הופיע בעיכובים, שכן ההשקה המקורית הייתה מתוכננת ל-2024, אך נדחתה בעקבות תקלות בטיל H3. מאחר שהחלל מתאים להשקה רק כל כ-26 חודשים, חלון ההזדמנויות הנוכחי הינו מ-19 באוקטובר ועד ל-7 בנובמבר.
שיקולי מזג האוויר והיתכנות הטיסה יכולים לשנות את מועד ההשקה
בשל מורכבות המשימות בין-פלנטריות, שינויים בלוח הזמנים עלולים להתרחש עקב תנאי מזג אוויר, בדיקות טכניות או שיקולי בטיחות בשדה התעופה. היעד ל-19 באוקטובר הוא היום הראשון של חלון הלחץ, ולכן עיכוב של יום או יותר לא ימנע את ההשקה השנה — אך מומלץ לעקוב אחר עדכוני JAXA ונאס"א לתאריכים הסופיים.
לצופים מישראל, זמן ההשקה מתרחש בשעות אחר הצהריים של החוף המזרחי ובלימודים או אחר הצהריים בארץ. בדרך כלל, שידורי השקת חלל של JAXA זמינים באינטרנט, נאס"א תסייע בשידור ובהודעות התקשורת באמצעות רשת ה-DST של אנטנות רדיו גדולות, שמקשרות עם החלל בכל רחבי המערכת השמשית. התמיכה במסגרת זו תימשך לאורך כל המסלול הארוך של החללית, במהלך הפעולות על פובוס ולבסוף בעת החזרה לכדור הארץ.
המשימה קשורה גם לאסטרטגיות של נאס"א במגמה לחקור הטבות עתידיות מבחינת מפלצות אנושיות על מאדים. הבנת הרכב פני השטח והתנהגות הירח הקטן יכולות לתרום לתכנון משימות עתידיות, אף שאלה עדיין לא תכנית סדורה.
קיימים סיכונים משמעותיים, שכן נחיתה ואיסוף על ירח קטן עם כבידה נמוכה מחייבים תכנון מדויק והצלחה טכנולוגית. היסטורית, משימות האיסוף מתוך מערכות חטיפה כמו Hayabusa ו-Hayabusa2 נתקלו מכשולים לפני שהצליחו. עד שהחללית תגיע לפובוס בסוף העשור, לא יהיה ניתן לדעת אם תעמוד במטרות האיסוף שהוגדרו.
ניקי פוק, המובילה את מחלקת המשימות המדעיות של נאס"א, אמרה בהודעה כי הדגימות שייאספו עשויות להוביל לעצמות תגליות מועילות שישנו את ההבנה המדעית על מערכת מאדים לדורות הבאים.
הנוסחאות של תורת הטבע ימשיכו להתפרסם, והכתבים של Nature World News יעקבו אחר ההשקה והאירועים החשובים בדרך לשוב אל כדור הארץ ב-2027.
אבל במבט הרחב: כמה גרמים של אבקה עלולים לייעל את השאלות היותר קשות של מדעי כוכבי הלכת. הצלחת משימת MMX תאפשר בסופו של דבר למדענים להחזיק חלקים של ירח מפסגת מאדים במעבדה ולבדוק מה מקורם ואיך הם הגיעו לשם.
