עכביש ענקי שנראה ממרחב בוואבול שבמערב אוסטרליה הוא למעשה ליבת התנגשות עתיקה שהוחלדה

המבט מן החלל: מבנה דמוי עכביש במזרח אוסטרליה

ממבט משיוט בחלל, נראה כמו עכביש עצום ובהיר הפורש את רגליו על פני פני השטח הגרניטיים והאדומים של הצפון המבודד של אוסטרליה המערבית, עם גוף כהה ורגליים ארוכות ומעוקלות. התמונה, שהושגה על ידי לנדסט 9 ב-20 ספטמבר ופורסמה על ידי NASA Earth Observatory, מציגה תופעה גיאולוגית שנקראת "מכתש העכביש".

העכביש אינו חי ואינה יצירה פרי דמיון – זהו סלע. זוהי תוצאה של שריד שהתעקן של מפגש מרובע בין כדור הארץ וחפץ חוץ-ארצי קדום מאוד, שככל הנראה רוב הפתח המקורי שלה נשטף או נשחק במשך הזמן.

הצורה המרכזית של העכביש באורך כ-4 ק"מ (2.5 מיילים), בעוד שמבנה הפגיעה הכולל באורך של כ-13 על 11 ק"מ (8 על 7 מיילים). המקום שוכן באיזור קימברלי, אחד החלקים הכי מרוחקים והרחק מהישג ידם של בני האדם באוסטרליה.

רגליים העשויות מחולית חרסית קשה

הרגליים הן החלק הבולט ביותר בתמונה, ולגיונן יש הסבר פשוט. הן כוללות רכיבים של חרסית בהירה שקשה לה לשאת את תהליך ההסרה של שכבות הסלע הסביבתיות, בעוד שהן עצמן שרדו את תהליך ההשחקה, אמרה נאס"א.

הגוף של העכביש הוא ככל הנראה השאר של ההרמה המרכזית של המכתש. כשהחפץ החוץ-ארצי תוקף את פני הקרום, תחת הלחץ, קרקע המכתש קופצת כלפי מעלה, בדומה לזריקת מים חזרה מהשלולית – תהליך שכולל תגובה של גל הלם עז. במשך מאות מיליוני שנים, תהליך ההיחלשות של הסלעים סייע לשחיקת שאר חלקי המכתש, והותיר את הליבה הקשה והלא מעובדת חשופה לעין.

גיאולוגים חקרו את הליבה הזו במפורט. בשנת 2013, חוקרים כמו קנקומן ופולכהור ערכו מחקרים על ההרמה המרכזית, בעוד שבמאמר משנת 2005 באוסטרליה, אבेलס תיאר את המבנה הכולל בפסגת קימברלי כשלם. תיאורי נאס"א על המכתש נשענים על שני המחקרים יחד עם תצלומי רדאר מ"חלליות שיתופיות" של ناس"א.

התמונה צולמה על ידי המגלה הקרקעית של לנדסט 9, כיסוי המשדרות תצלומים של כל פני השטח של כדור הארץ באופן קבוע. היסטוריית הרישומים הארוכה של לנדסט, שתחילתה בשנת 1972, משמשת כיום לזיהוי שינויים בשדות חקלאות, יערות, ערים וקווי קצה, אך גם מגלים תופעות עתיקות כמו זו שבמאמר זה, שקשה לראות מהקרקע.

הראיות שהכחישו את האפשרות של הר געש

לא כל סימן עגול על פני כדור הארץ הוא בהכרח מכתש פגיעת חוץ-ארצית – והחוקרים בעבר ניהלו דיון במיוחד בנוגע לתופעה זו. חלק מהמחקרים המוקדמים הציעו שמדובר במבנה געש, לפי נאס"א.

ההוכחות המרכזיות הגיעו מדגימות הסלעים עצמם. גאולוגים מצאו קונוסים שנשברו, שברים בצורת מניפה הנוצרים רק תחת לחץ גל ההלם של התנגשות, והם שכיחים במיוחד אצל הגבעה המרכזית. ניתוח מעבדתי של קוורץ ושערות זירקון שעברו שיבוש עזר לחוקרים לשחזר את זווית הפגיעה של הגווייה הבלתי שגרתית.

מחקר מלפני שנת 2021 במגזין "Meteoritics and Planetary Science" בראשות M.A. Cox ועמיתיו, שנקרא "עיוות שוק בלתי סימטרי במבנה הפגיעה של עכביש", בדק את תוצאות הפגיעה הלא אחידה, שהצביעה על כך שהחפץ תוקף בזווית נמוכה יותר מאשר בגובה ישר, מה שתואם את צורתו האורכית והאליפטית מן החלל.

רדאר של החללית שיתופית באויר תיעד את אתר הפגיעה ב-2002, ונאס"א הציגה תמונות מרחוק מוקדמות יותר שהדגישו את ההבדלים בצורתו מ הסביבה של משטח הפלטה הגבוה. התמונה המודרנית מ-Landsat מספקת הצצה חדה ומדויקת יותר על איך צורתו בולטת ביחס לסביבתו.

קדם לתקופת החי על כדור הארץ

המכתש קרה הרבה לפני שצורתו של דינוזאור או חיי בעלי חיים מורכבים התפתחו. תאריך מדויק לא נמסר, אך הערכות על בסיס שכבות הסלע באזור משתרעות בין כ-900 מיליון ל-600 מיליון שנים לאחור, בערך בסוף הפרה-הכרחית, אמרה נאס"א.

בתקופה ההיא, החיים על כדור הארץ היו כמעט כולם מיקרוביאליים ומימיים. הנוף שהחפץ החוץ-ארצי פגע בו נראה שונה מאוד ממה שאנו מכירים כיום ב"קימברלי", ושכבות הסלע שהיום יוצרות את רגלי העכביש היו קבורים מתחת לפני הקרקע.

קביעת תאריכי מכתשים עתיקים היא קשה, משום שההיחלשות שהטבע עושה על הסלעים שוחקת מחומרים שיכולים לעזור לקבוע את הגיל, אך תהליכי הפגיעה עצמם עלולים לאפס את הזמן של ההתרחשות. לכן, חוקרים מסוגלים לספק טווח רחב של הערכות לגיל מכתש העכביש במקום תאריך מדויק.

חלון להיסטוריית הפגיעות בכדור הארץ

הכדור הארץ עבר התנגשות של חפצים חיצוניים לאורך ההיסטוריה שלו, אך הטמפרטורה, מי הגשמים, תנועות הלוחות והצמחיה השולטים על פני השטח אוזלים רוב הראיות. הקרום היבש והיציב של היבשות צפוניות כמו באוסטרליה מעלה את הסיכויים שהסימנים של פגיעות עתיקות ישרדו מספיק זמן כדי להיות מזוהים.

פגיעות גדולות בדרך כלל יוצרות פסגות או הרמות מרכזיות, בדומה למה שנראה ב"מכתש המטורית" באריזונה, שהוא הרבה יותר צעיר וקל יותר לזיהוי – בן כ-50,000 שנה. מכתש העכביש מראה כיצד מבנה גדול יכול להיראות לאחר מאות מיליוני שנים של שחיקה שמנקה את רוב הסלעים והופכת את המבנה לחריג ומפורנזתי יותר.

אין סיכון ממשי כיום מנחלה של מכתש העכביש, וזה לא מעיד על הסיכון לפגיעות עתידיות. מעקב אחר חפצים חיצוניים שמגיעים לכיוון כדור הארץ הוא באחריות של תוכנית ההגנה הפלנטרית של נאס"א, הפועלת בנפרד ממתן תצלומי כדור הארץ ומשימות התצוגה המוקדמת של תמונה זו.

התמונה מזכירה כי חלקים מההיסטוריה הדרמטית של כדור הארץ נכתבים בנופים שנוחים לקריאה ממרחב. מומלץ לחקור תופעות כאלו ואחרות באמצעות מאגרי התמונות החינמיים של נאס"א ה-EO Explorer ו-Landsat.