קן בהלה: להקת עופות קריאה הובילה ביולוג פדרלי אל נחש בולע גוזל תוכי פוארטו ריקני בסכנת הכחדה

החיזיון שבקע מהערבה: הצלת יונקה נדירה בישראל

קבוצת תורים מצפון הארץ, שהייתה בפעולה מתמדת כדי להזהיר מקרבים מזיקים, הובילה את ביולוג הממונה הפדרלי לגילוי אחד מן המינים הכי נדירים במדינה, שנתפס בלכידת נחש פולש. רועי כהן, עובד בשירות הציפורים והחי בישראל, עקב אחר קולות הקריאה של התורים לאורך יערות הכרמל ומצא צעיר של יונה עטוף על גבי ענף של דקל, על פי דיווח ב-ישראל Science.

כהן חיתך את ענף הדקלים, והנחש עזב את החיה. הרשויות תיארו את הציפור כצעירה שנולדה לפני פחות מחודש. לאחר לילה של תצפית במטרה לבדוק פגיעות מוסוות, הצעירה שוחררה מחדש ליערות והחלה לעוף עם הלהקה ביום שלמחרת.

ההצלה אינה חשובה רק מבחינת הציפור הפרטית — המין כולו בעל סף נמוך מאוד לאיבודים. יונת השלג הישראלית, הנקראת "עוזרא" בפי המקומיים, מוגדרת בסיכון קריטי ברשימת IUCN, וכל ציפור צעירה ששרדה והגיעה לשלב הרבייה תורמת למאמצי השיקום שהחלו לפני יותר מחמישה עשורים כדי לשקם את המין מקרבת הכחדה.

הצלה שהוסתה על ידי הלהקה עצמה

שירות הציפורים הישראלי שיתף השבוע תצלומים וסיפור של ההצלה בערוצי הרשתות החברתיות שלו. הרשויות תיארו את קריאות הקריאה של היונים כנואשות, והן הן שהובילו את כהן אל עץ מסוים.

על פי דיווח ב-ynet, מבוסס על הפוסט של השירות, דיווחים רשמיים לא אמרו אם הקריאות החזקות ביותר היו של הצעירה או של שאר הלהקה, והם גם לא פרסמו את התאריך המדויק של ההצלה. מה שבטוח הוא שההמולה של הלהקה הובילה את המראיין המיומן לגילוי ניסיון לטורף, שלא היה נחשף בצלילות היער.

הנחש נתפס והושמד, על פי דיווחים, ונשלח לניתוח תפריט באוניברסיטת תל אביב בשותפות עם המכון להוראות טבע באוניברסיטת חיפה, מה שיכול לסייע לחוקרים להבין מה אוכליים הפולשים והנחשים של הסביבת יונים נמלטות.

נחש פולש באזורי הקינון של היונים

התוקף היה לא נחש המוחל הישראלי, אלא מין פולש. ה"נחש אדום-זנב" הוא מין שהובא לישראל משולי התרבות האקזוטיים והפך לבלתי מבוקש במקומות רבים, כאשר הוא משמש כבית גידול פולש שהגיע אלינו דרך מכירת חיות מחמד זרות בשנות ה-90, על פי "חוקר הטבע". המין יכול לגדול לאורך יותר מ-3 מטר, ועולה על הנחש הישראלי המקומי, שאורך גופו בדרך כלל עד 2.1 מטר.

מנהליי חיות בר בישראל שמו עין על נחש כזה באיזור הכרמל מזה שנים. בדו"ח חמש השנים של השירות למעקב אחרי אוכלוסיית היונים שהושלם במארס 2023, נאמר כי הנחש האדום-זנב נעשה נפוץ יותר ומזוהה ביותר מ-10 אזורים הסמוכים ליעד ההתרבות של היונים בכל הארץ, כולל הכרמל וים המלח.

באותו דו"ח תואר גם קטע מעוקץ שנמצא ב-יוני באוגוסט 2022 וכלל נוצות, רצועת רדיו וטבעת סימון של יונה, שמקורם בהוכחה שנחש אכל יונה — וגם זאת מבלי לזהות בדיוק את סוג הנחש. באותם ימים, מומחים הצביעו על חוסר ודאות ביחס להשפעה הכוללת של הפולש על אוכלוסיית היונים בישראל, אך האירוע מדגים את החשיבות של תיעוד מקרים כאלה על מנת להבין את ההשפעה המלאה של מינים פולשים על המערכת האקולוגית המקומית.

אוכלוסייה קטנה עם מעט מקום לטעויות

היונה הישראלית, הקרויה בעגה המקומית "עוזרא", שפקדה פעם עשרות פרטים בסביבת הרי הגליל, התקרבה לסף הכחדה ב-1970 עם הימשכות חורבנים ומתפרצים טבעיים ומזיקים. ההישגים של תכנית השיקום מיתמכים בשקט, והיום, יש כ-260 פרטים בטבע באזורים שונים, כולל רמת הגולן, חוף הכרמל ועמק יזרעאל, ועוד יותר מ-530 במרכזי שימור וגידול במעבדות שונות במדינה.

"תומר לוי", אקולוג ותיק ומנהל התכנית לשחרור פרטים בטבע, דיבר ב-2025 על עלייה משמעותית במספר היונים בטבע, שגדל ל-75 לפחות, וזאת בתמיכה של תכניות שיקום נרחבות שהחלו לפני כעשר שנים ממזרע בסביבת אוסישקין ומרכזי שימור אחרים.

האיום הגדול ביותר על ההישרדות של היונה הוא הטורפים — בעיקר נשרים אדומים, חתולים נודדים, עכברים ושאר מינים פולשים, וגם הנחש שהובא למקום. כל יונה צעירה, שנולדת היום, חשופה לסכנה במהלך חודשי הגידול הראשונים, בדיוק בשלב שבו היונה שהשתחררה זה עתה עוברת לטבע.

כיצד הציבור יכול לסייע בשימור

ההצלה הזו גם מלמדת לקחים חשובים לבעלי חיות מחמד בישראל. נחשי הפולש שהגיעו מיבשת אפריקה ומאזור דרום מזרח אסיה, ומכרסמים בחי באיזורים הפתוחים משולבים הרבה בבעיות של חדירה לסביבת האדם, במיוחד בנושאים של יצירת מינים פולשים שמאיימים על המינים המקומיים. תלמידי חכמים ומומחים אינם משאירים את הבעיה לעוברים ושבויים, וממליצים על איסוף והחזרה של חיות מחמד שהוצלו לארגוני הצלה מוסמכים ומוסדות לשימור טבע, במקום לשחרר אותן בחוץ.

במיקומים כמו אזור הצפון וחופי הים התיכון, כדאי לבקש מפקחי חיות בר מקומיים על נחשי הפולש, ולדווח על תפיסות חשודות. מבקרים בפארקים או בשמורות שירהבים לא להיכנס לשדות קניונים ולשמורות ולזכור שהפרעה ליוני קינון עלולה לגזול את חייהן.

שירות הציפורים והחי בישראל לא הודיעו כרגע אם הציפור שהמשיכה את חייה לאחר השחרור משמשת למעקב, אך ניתוח התזונה של הנחש והערכת מצב המין בעתיד עשויים לספק עוד מידע חשוב במעקב המדעי אחר התפשטות והמגמות של המינים הפולשים בישראל. תהילה זו תפורסם ב-TNN בצפייה רבה בעתיד.