חשש עולמי ממשקע הפטריה בתפריט הטבעי בחורף
הטרנד שהחידוש שלו מציף את הרשתות החברתיות, בעיקר טיקטוק, עלול לסכן את הבריאות של מי שמאמין שהוא עושה לעצמו טובה. מה שהחל כלחיצת שיניים טבעית לחיזוק המערכת החיסונית לפני עונת הצינון והשפעת, הפך לבעיה חמורה שממנה מזהירים מומחי תזונה ורשויות בריאות כמו מינהל המזון והתרופות הישראלי. ההבטחות לתרופה טבעית המבוססת על שן שום נא ומדבקה בדבש הנחשב בעיני רבים ל"מרפא הטבעי" עלולה להוות סכנה אמיתית, במיוחד במצבים בהם שומרים את התערובות בטמפרטורת החדר לתקופות ארוכות.
שן שום, דבש ותסמונת הבוטוליזם – סיכון בחיק הטבע
הסכנה באה לידי ביטוי כאשר שן שום, מרכיב מוכר במטבח הישראלי, מתערבבת עם דבש איכותי והכל נעשה בזיכוך של מיכל סגור ונטול אוויר, תוך השארתו בטמפרטורת החדר למשך שבועות. סיכון זה נובע מפטריה הנקראת Clostridium botulinum, המפתחת טוקסין חזק מאוד וקטלני, שמוכרת כגורמת לבוטוליזם – מחלה קשה שאינה בהכרח מצביעה על סימן חיצוני כלשהו במזון שהוכן כהלכה.
המפעלים הטבעיים נמצאים באדמה, ומזיקים אלו יכולים להיספג בירקות שגדלו באדמת שדה, או להשתלב בתהליך ההאבקה של דבורים, המכניסות את הטוקסין לתוך הדבש. שימוש סביר בשום או בדבש לבדם אינו מסכן, אך במקרה שהשום והדבש נאספים למיכל סגור ומחזיקים אותו בטמפרטורת החדר והתהליך ממשיך זמן רב – הקולון עלול להתפתח ולהפריש טוקסין.
פרופסור ג'ואי וייט-קוזיק מאוניברסיטת אורגון, הסבירה כי הדבש עלול למשוך מים מהשום, מה שמאפשר לבקטריות להתחלק ולהתרבות. היא מציינת כי השום, שהוא בעל חומציות נמוכה אך עדיין מעל סף של pH 4.6 המוגן מפני בוטוליזם, והמון הדבש שמכיל כמות מועטה של מים זמינים, יוצר את הסביבה בה יכולים להתרבות המזיקים. אין תעודות מספקות שמוכיחות שהתהליך בטוח, והיא מדגישה שזהו הבעייתי ביותר ביריעה זו.
סיכונים מובהקים – מי נמצאים בסיכון הגבוה?
הקבוצה שבסכנת חיי ממשית הם תינוקות מתחת לגיל שנה. ההנחיות הרפואיות בישראל ובמדינות אחרות אוסרות על מתן דבש או תמציות המכילות דבש לתינוקות, מאחר שהשום מלא ב-spores של חיידק הבוטוליזם, העלולים להתפתח במעיים של התינוקות ולגרום לבוטוליזם התינוקי, מחלה חמורה ואפילו מסכנת חיים. תערובת של שום ודבש שמוגשת לתינוק כטיפול תיראוי להוות סיכון נוסף, מעבר לסכנת השימור הלא תקין שמבליטה הרשויות.
המומחים מגעים כי שמירת התערובות במיכלים סגורים בטמפרטורת החדר לתקופות ארוכות, כמו גם הערה שמבוססת על אופטימיות – שנטילה של תמיום תהליך התסיסה (הפטרייה) יוצר חומציות שמפחיתה את הסיכון, אינה מבוססת מדע, ואף מזיקה משום שאין מספיק מידע המוכיח את בטיחות התהליך.
סימפטומים המחייבים טיפול מיידי
התחלת המחלה מופיעה בין 18 ל-36 שעות אחרי אכילת מזון מזוהם, אך לעיתים מחלה יכולה להתחיל מוקדם יותר, בתוך ארבע שעות, או אחר כך עד שמונה ימים. תסמיני הבוטוליזם אצל מבוגרים כוללים קושי בבליעה, דיבור, נשימה, פגיעות באיזון ובראיה כפולה. תינוקות עלולים להראות חוסר יכולת להחזיק את הראש, עצירות, חולשה בשרירים, ובעיות נשימה – מצב שנקרא "תינוק רפוי".
זהו מצב חירום רפואי בכל מקרה. בכל מקרה של תסמינים אלה לאחר אכילת תכשיר תוצרת בית, יש לפנות ליחידת טיפול בחירום או לחייג 101. ניתן גם לפנות לקו המענה הארצי להרעלה 1-800-222-1222 כדי לקבל הנחיות. חשוב לזכור שהטוקסין אינו נראה, מריח או טעם, והמרכיב שנראה ומריח תקין עדיין עלול להיות מסוכן. סימנים כמו מכסה בועות, דלי נוזלים, או ריח רע/קצף מצביעים על הצורך לזרוק את המוצר מבלי לטעום אותו.
הפרדה בין תרופה לסיכון
בדוחות שהיו ביסוד הכתבה לא תועד מקרי בוטוליזם שמקורו ישיר בתופעת הטיקטוק, וההמלצות מתייחסות לסיכון שנובע מהתנהגות החיידק באופן כללי, לא להתפרצות של מחלה מדבקת. בצלחות הבית, ובשימורי מזון פרטיים – סיכון זה קיים והמידע על כך נגיש ומפורסם. חשוב לציין כי בוטוליזם במידה נדירה אך קשה, עלול לגרום לשיתוק שרירי הנשימה ולהביא לסכנת חיים.
במדינות רבות, תזונאים ואנשי מקצוע מזהירים כי שמירת עשבים, שום בשמן או תערובות דומות, דורשת קירור והכנה מועטה לפני השימוש, כדי להקטין את הסיכון להתפרצות חיידקים פתוגניים. מומחים גם מציעים פשוט לגייס את השום והדבש לאכילה ישירה, ללא תהליך התססה.
בחירות בטוחות לעונת הצינון והשפעת
אם יש לכם מיכל עם תערובת של שום מותסס בדבש, נא לא לטעום אותו לבדיקה. ההמלצה היא לזרוק כל תוצר ביתי שנראה חשוד או שאינו בטוח, ולהתייחס אל הגבול הנכון לשימוש – לקטן בלבד. נהוג להמליץ לאחסן תכשירים מהסוג הזה במקרר, ולצרוך תוך ימים ספורים.
הורים צריכים להרחיק דבש ותכשירים המכילים דבש מילדים מתחת לגיל שנה. במקרים של חום מתמשך, שיעול מחמיר, בעיות נשימה או תסמינים אחרים, מומלץ לפנות לקבלת טיפול רפואי מקצועי במקום להסתמך על טיפול ביתי בלבד.
משרדי ההרחבות המקומיים, הפועלים בכל רחבי הארץ באמצעות אוניברסיטאות ומוסדות חינוך, עוזרים בשאלות שמבוססות על שימור מזונות ביתי. הנה מסקנה ברורה: הטרנד שמקשר בין שני מרכיבים פשוטים – שום ודבש – נעשה ללא פיקוח מדעי ולא ניתן להרשות לעצמנו להמר על בטיחותם של תכשירים כאלה, שהנזק שעלול להיגרם מהם גדול מהיתרונות המוצהרים שלהם.
